זאב לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

זאב לוי (25 בינואר 192116 במרץ 2010) היה פילוסוף ישראלי ופרופסור לפילוסופיה כללית ולמחשבת ישראל בעת החדשה באוניברסיטת חיפה. תחומי העיון העיקריים שלו היו הרמנויטיקה, סטרוקטורליזם, דקונסטרוקציה ואתיקה, וכן הגות שׂפינוזה, רוזנצווייג ועמנואל לוינס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי נולד ב-25 בינואר 1921 בדרזדן שבגרמניה. בפברואר 1934 עלתה משפחתו לארץ ישראל. הצטרף בגיל 18 לקיבוץ חפציבה, שם עבד כרועה צאן, ובשנת ה-40 של המאה ה-20 היה ספרן הקיבוץ. על דרכו ברכישת ספרים לספריית הקיבוץ סיפר[1]:

מה שנוגע לספרייה הלועזית ... הקו הקובע ... הוא הספקת חומר קריאה לחברים ותו לא. ... אולם בספרייה העברית ... אנו רוצים לבסס כמוסד תרבותי בר קיימא ... מתפקידה להקיף את כל הספרים שחבר עלול פעם להזדקק להם."

בשנת 1962 עבר לקיבוץ המעפיל, שם התגורר עד יום מותו. בתחילת שנות השישים התחיל להתעניין בפילוסופיה, והחל לכתוב מאמרים בעיתונות. הוא השתתף בסמינריון הקיבוץ הארצי בגבעת חביבה. ב-1964 החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב, בה קיבל בשנת 1968 תואר שני בפילוסופיה, על עבודת גמר שכותרתה "התמודדותו של פראנץ רוזנצווייג עם המורשת ההגליאנית". בשנת 1972 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה בשם "הסטרוקטורליזם", שנעשתה בהדרכתם של יהושע בר-הלל ונתן רוטנשטרייך. בשנת 1973 הצטרף לסגל ההוראה באוניברסיטת חיפה, ובשנת 1989 קיבל מעמד של פרופסור מן המניין.

נפטר ב-16 במרץ 2010, בגיל 89, בביתו בקיבוץ המעפיל, ונקבר בבית העלמין בקיבוץ.

לוי היה פעיל בעמותת ליל"ך (לחיות ולמות בכבוד) מאז היווסדה, בעקבות הכרות עם המייסדת, רבקה הוכהויזר, שכתבה את עבודת הגמר שלה על בעיות המוות והזכות למות בכבוד בהנחייתו. כמו כן היה פעיל למען צמצום השימוש בניסויים בבעלי חיים והרצה וכתב בנושא.

בשנת 2008 יצא לאור ספרו "מחשבות על המוות בפילוסופיה ובהגות היהודית", שבו הוא עוסק במחשבה על המוות, ומתמקד בשאלת המוות והמיתה כפי שהם משתקפים בהגות הפילוסופית לדורותיה ובזמננו, כמו גם במחשבת ישראל ובמקורות היהדות, ועוסק בראיית המוות דרך הגותו של עמנואל לוינס.

היה נשוי ללאה, שנפטרה כ-13 שנים לפניו. הם היו הורים לארבעה ילדים.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Franz Rosenzweig's struggle with the Hegelian philosophical tradition, 1968.
  • מבשר אקזיסטנציאליזם יהודי: משנתו של פראנץ רוזנצווייג ויחסה לשיטת הגל, ספרית פועלים, 1969.
  • שפינוזה ומושג היהדות: תפישה וגלגוליה, ספרית פועלים, 1972, 1983 .
  • The concepts of structure and value in Carnap’s early philosophy, Tel Aviv University Institute for History and Philosophy of Science, 1974
  • Between Yafeth and Shem: On the Relationship Between Jewish and General Philosophy ,Lang, 1987)
  • David Baumgardt and Ethical Hedonism, Ktav, 1989.
  • Baruch or Benedict. On some Jewish Aspects in Spinoza’s Philosophy, Lang, 1989.
  • Probleme moderner jüdischer Hermeneutik und Ethik ,T.Junghans, 1997.
  • Baruch Spinoza – Seine Aufnahme durch die jüdischen Denker in Deutschland, Kohlhammer, 2001.
  • Bioethics - Philosophical and Jewish Aspects, T.Junghans, 2001.
  • אתיקה, רגשות ובעלי חיים: על מעמדם המוסרי של בעלי-חיים, ביחד עם נדב לוי (בנו של זאב), ספרית פועלים, 2002.
  • הרמנויטיקה במחשבה היהודית בעת החדשה, הוצאת מאגנס, 2006.
  • מחשבות על המוות בפילוסופיה, הוצאת רסלינג, 2008.
  • From Spinoza to Levinas (edited by Yudit Kornberg Grinberg), Lang, 2009

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוסופית-האהבה של יהודה אברבנאל: ארבע הרצאות ביום עיון של אוניברסיטת חיפה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, (ערכו מנחם דורמן וזאב לוי), 1985

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Trumah – Beiträge zur jüdischen Philosophie – Festgabe zum 80. Geburtstag von Ze´ev Levy (Zeitschrift der Hochschule für jüdische Studien 11), Heidelberg 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דב שידורסקי, גוולים נשרפים ואותיות פורחות, עמוד 70