זאב ערבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןזאב ערבי
Arabian wolf in Jordan.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: כלביים
סוג: כלב
מין: זאב מצוי
תת־מין: זאב ערבי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Canis lupus arabs
פוקוק
תחום תפוצה
Canis lupus arabs map-tb.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב ערבי (שם מדעי: Canis lupus arabs) הוא תת-מין של זאב מצוי מהסוג כלב. זאב זה הוא אחד מ-2 התת-מינים החיים בישראל ומצוי ברחבי חצי האי ערב ומערבה עד לסיני וצפון מצרים.

הזאב הערבי הוא תן-המין הקטן ביותר הידוע של הזאב האפור, והוא בעל התאמה גדולה למדבר בכך, שהוא חי בקבוצות קטנות והוא אוכל כל, כמו גם פגרים ופסולת וכן טרף קטן עד בינוני.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר חשבו שהזאב הערבי שייך לתת-המין של הזאב ההודי, אך בשנת 1934 הזואולוג הבריטי רג'ינלד אינס פוקוק, ציין את הגולגולת הקטנה יותר וכך גם את גופו הקטן יותר של הזאב הערבי ביחס לזאב ההודי. במהדורה השלישית של "מיני יונקים בעולם" שפורסם בשנת 2005, הממלוג כריסטופר ווזנקראפט (Christopher Wozencraft) פירט וציין את הזאב הערבי כתת-מין ייחודי של הזאב האפור בשם המדעי Canis lupus arabs.

מחקר שנערך בשנת 2014 מראה כי מבחינה גנטית הזאב הערבי קרוב יותר לזאב אירואסייתי מאשר לזאב הודי. בנוסף, ישנם כלאיים של זאב ערביים עם כלבים בייתים, אך לא ברור אם זאת הסיבה שהזאב הערבי קרוב גנטית לזאב אירואסייתי. למרות זאת, הכלאיים בין הכלבים והזאבים מעלים חשש של הכחדות כלאיים אלה בגלל שהזאבים הטהורים מותאמים יותר לחיים במדבר מאשר כלאיי הכלבים.

בישראל ובשטחים הפלשתיניים יש מחלוקת לגבי המעמד הטקסונומי המדויק של זאבים אלה. כמה מדענים סבורים שישנם שני תתי-מין של הזאב האפור באזורים אלה; הזאב ההודי שנמצא בצפון, והזאב הערבי שנמצא בדרום. המדענים מציינים שהזאבים הדרומיים יותר קטנים מן הזאבים הצפוניים, והזאבים הצפוניים כהים יותר ובעלי פרווה ארוכה יותר. לעומת זאת, מדענים אחרים סבורים שאין הבחנה אמיתית בין הזאבים הצפוניים לדרומיים. כמו כן, במדינות אחרות ישנם כלאיים עם כלבי בר שמחמירים את חוסר הודאות הגנטית.

זאב ערבי בגן חיות במצרים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזאב הערבי קטן בגודלו ביחס לשאר תתי-המין של הזאב האפור, ועומד על גובה ממוצע עד הכתף של 64-66 ס"מ, ובוגרים שוקלים בממוצע כ-20 ק"ג. אורך גולגולת ממוצע של זאב ערבי בוגר הוא כ-200 מ"מ, שהוא קטן יותר מרוב הזאבים. יחד עם הזאב ההודי, תת-מין אלה קטנים יותר מאשר זאבים אחרים כדי להסתגל ברמה טובה יותר לחיים באקלים חם ויבש.

גודלו של הזאב הערבי הוא דוגמה לכלל ברגמן, שבו גודל היונקים משתנה על ידי אקלים הסביבה שלהם. האוזניים של הזאב הערבי גדולות יחסית ביחס לגודל הגוף שלהם בהשוואה לתתי-מין אחרים של הזאב האפור, הסתגלות שפותחה ככל הנראה כדי לסייע בפיזור חום הגוף (כלל אלן). זאבים אלה אינם חיים בדרך כלל בלהקות גדולות, ובמקום זאת צדים בזוגות או בקבוצות של שלושה או ארבעה פרטים.

הזאבים הערביים בעלי פרווה דקה וקצרה שהיא בדרך כלל בצבע אפור בז', והזואולוג רג'ינלד אינס פוקוק אומר:" תערובת של שחור עם מעט אפור". בדומה לכלבים אחרים, לזאב הערבי אין בלוטות זיעה ולכן הוא חייב לשלוט בטמפרטורת הגוף על ידי התנשמות מהירה, מה שגורם לאידוי מהריאות. ומדי פעם הזאבים מחליפים את כפות רגליהם כדי למנוע כמה שיותר מגע, תכונה אשר מבדילה את עקבותיו של הזאב הערבי משאר הכלבים.

זאבה ערבייה מנסה להתקרר

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזאבים הערביים הם בעיקר טורפים אך גם אוכלי כל, ותזונתם תלויה במידה רבה בפסולת אדם. תזונתם מורכבת בין השאר מ: ארנבים, מכרסמים, פרסתנים, חתולים, פירות מתוקים ונבלות. בנוסף במצבים קשים הם יכולים לאכול גם חיות קטנות, דגים, חלזונות ובבונים. למרות זאת הזאבים הערביים תוקפים חיות בית למרבית כבשים ועזים, ובגלל זה בדואים וחקלאים שונים נוקטים בפעולות שונות נגדם כמו: יריות, הרעלות ומלכודות.

זאב ערבי בלילה בערבה

תפוצה ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר תפוצתו של הזאב הערבי כללה את חצי האי ערב, אך כיום הוא חי באזורים קטנים בדרום ישראל, דרום ומערב עיראק, עומאן, תימן, ירדן, סעודיה וחלקים מסיני במצרים. לכל אורך תפוצתו נדיר לראותו עקב הרדיפה האנושית, אך אוכלוסיות הזאבים בעומאן עשויות להגדיל את עצמן במקומות מסוימים בתוך טווח תפוצה קרוב יחסית לתפוצה המקורית עקב האיסור על ציד הזאבים שם.

בישראל, נמצאים בערך כ-150 זאבים בנגב ובערבה. ונוסף לכך, לאיחוד האמירויות הערביות ומצרים יש גם תוכנית ריבוי בשבי, וזאבים אלה מוגנים בעומאן ובישראל אבל במקומות אחרים עתיד האוכלוסיות אינו ברור. לעומת זאת, בסעודיה הזאבים מוגנים באזורים מסוימים שבהן האוכלוסיות דלילות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב ערבי בוויקישיתוף