זרעי צ'יה
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: התחביר מסורבל ולוקה בתרגמת.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: התחביר מסורבל ולוקה בתרגמת. | |
Salvia_hispanica_group.jpg)
זרעי צ'יה הם זרעים של מרווה היספאנית, צמח פורח ממשפחת הנענע (שפתניים) שמקורו במרכז ודרום מקסיקו,[1] או של צ'יה זהובה, שמקורה בדרום מערב ארצות הברית ומקסיקו, ומשמשים למאכל.
ישנן עדויות לכך שהצ'יה היה בשימוש נרחב על ידי האצטקים בתקופה הפרה-קולומביאנית והיווה מוצר יסוד בתרבויות מסו-אמריקאיות. במרכז מקסיקו ובגואטמלה מגדלים זרעי צ'יה בקנה מידה קטן, ובאופן מסחרי ברחבי מרכז ואמריקה הדרומית.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]Salvia_hispanica_profile.jpg)
בדרך כלל, זרעי צ'יה הם בעלי מבנה אליפטי פחוס בגודל ממוצע של 1.3-2.1 מילימטרים, עם משקל ממוצע של 1.3 מ"ג לכל זרע.[2] צבעם חום, אפור, שחור או לבן. הזרעים הידרופיליים וסופגים עד פי 12 ממשקלם בנוזל בהשרייה, ומפתחים ציפוי רירי המעניק להם מרקם ג'ל. צ'יה זוהתה בעיקר בתור מרווה היספאנית. צמחים אחרים המכונים "צ'יה" כוללים "צ'יה זהובה", אשר זרעיה משמשים למאכל.
במאה ה-21, הצ'יה הפכה למזון מסחרי במולדתה מקסיקו וגואטמלה, כמו גם בבוליביה, ארגנטינה, אקוודור, ניקרגואה ואוסטרליה.[3] זני צ'יה חדשים מוגנים בפטנט, ופותחו בקנטקי לגידול בקווי הרוחב הצפוניים של ארצות הברית.[4]
תפוקת הזרעים משתנה בהתאם לזנים, אופן גידולם ותנאי הגידול לפי אזור גאוגרפי.
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| מים | 5.8 גרם ג' |
|---|---|
| קלוריות | 486 קק"ל |
| חלבונים | 16.5 גרם ג' |
| פחמימות | 42.1 גרם ג' |
| שומן | 30.7 גרם ג' |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין A | 54 מק"ג |
| ‑ ויטמין B1 | 0.62 מ"ג |
| ‑ ויטמין B2 | 0.17 מ"ג |
| ‑ ויטמין B3 | 8.83 מ"ג |
| ‑ ויטמין B9 | 49 מק"ג |
| ‑ ויטמין C | 1.6 מ"ג |
| ‑ ויטמין E | 0.5 מ"ג |
| ברזל | 7.7 מ"ג |
| סידן | 631 מ"ג |
| מגנזיום | 335 מ"ג |
| מנגן | 2.72 מ"ג |
| זרחן | 860 מ"ג |
| אשלגן | 407 מ"ג |
| אבץ | 4.6 מ"ג |
| מקור: Link to USDA Database entry | |
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קודקס מנדוסה מהמאה ה-16 מספק עדות לכך שזרעי הצ'יה עובדו על ידי האצטקים בתקופה הפרה-קולומביאנית, והיסטוריונים כלכליים אומרים כי ייתכן שזרעי הצ'יה היו חשובים כמו זרעי התירס. הזרעים ניתנו כמחווה שנתית על ידי העם לשליטים ב-21 מתוך 38 מדינות המחוז האצטקי.[5] זרעי צ'יה שימשו כמזון עיקרי לתרבויות הנאוואטל. כרוניקנים ישועים הציבו את הצ'יה כגידול השלישי בחשיבותו בתרבות האצטקית, לפני הירבוז, כאשר מעליו ברשימה רק תירס ושעועית. מנחות לכהונה האצטקית שולמו לעיתים קרובות בזרעי צ'יה.
זרעי צ'יה טחונים או שלמים משמשים בארגנטינה, בוליביה, גואטמלה, מקסיקו ופרגוואי למשקאות ומזון.[6][7] כיום, צ'יה מעובדת בקנה מידה קטן במולדתה במרכז מקסיקו וגואטמלה, ובאופן מסחרי בארגנטינה, בוליביה, אקוודור, גואטמלה ומקסיקו.
הרכב תזונתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]זרעי צ'יה מיובשים מכילים 6% מים, 42% פחמימה (כולל תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים), 16% חלבון ו-31% שומן. הזרעים עשירים במספר מינרלים תזונתיים, כולל סידן, ברזל, מגנזיום, מנגן, זרחן ואבץ.
חומצות השומן של שמן זרעי צ'יה הן בעיקר בלתי רוויות, עם חומצה לינולאית (17-26% מסך השומן) וחומצה אלפא-לינולנית (50-57%) בתור השומנים העיקריים.[8][9]
שימוש כמזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן להפוך את זרעי הצ'יה לחומר דמוי ג'לטין או לצרוך אותם בצורתם הגולמית.[10][11] שלא כמו זרעי פשתן, אין צורך לטחון זרעי צ'יה שלמים, מכיוון שקליפת הזרעים עדינה ומתעכלת בקלות, מה שעשוי לשפר את הזמינות הביולוגית התזונתית.[12]
ג'ל מזרעים טחונים יכול לשמש במקום ביצים בעוגות תוך אספקת חומרים מזינים אחרים, ומהווה תחליף באפייה טבעונית וללא אלרגנים.[13] ניתן להוסיף זרעי צ'יה למזונות אחרים כדוגמת שייקים, דגני בוקר, חטיפי אנרגיה, גרנולה, יוגורט, טורטיות ולחם.
שימוש כמזון באירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'יה נחשבת למזון חדש באירופה מכיוון שאין לה "היסטוריה משמעותית של צריכה באיחוד האירופי לפני 15 מאי 1997", על פי הוועדה המייעצת למזונות חדשים.[14] לפי כלל זה, זרעי צ'יה עשויים להיות 5% מסך החומר במוצרי לחם. זרעי צ'יה ארוזים מראש יישאו סימון נוסף כדי ליידע את הצרכן כי הצריכה היומית לא תעלה על 15 גרם ליום וצריכת שמן צ'יה טהור לא יעלה על 2 גרם ליום.[14]
זרעי צ'יה הנמכרים באיחוד האירופי, מיובאים בעיקר ממדינות דרום אמריקה ומרכז אמריקה, ודורשים בדיקות של רמות חומרי הדברה, מזהמים וקריטריונים מיקרוביולוגיים.[15]
מחקר בריאותי ראשוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקר מקדים שנעשה אינו חד-משמעי.[16] בסקר שיטתי משנת 2015, רוב המחקרים לא הראו השפעה של צריכת זרעי צ'יה על מחלות קרדיווסקולריות בבני אדם.[17]
אינטראקציות בין תרופות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין ראיות המצביעות על כך שלצריכת זרעי צ'יה יש השפעות שליליות על תרופות מרשם או אינטראקציה עם תרופות מרשם.[16]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Salvia hispanica". Germplasm Resources Information Network (GRIN). Agricultural Research Service (ARS), United States Department of Agriculture (USDA). Retrieved 21 March 2012.
- ^ Ixtaina, Vanesa Y.; Nolasco, Susana M.; Tomás, Mabel C. (בנובמבר 2008). "Physical properties of chia (Salvia hispanica L.) seeds". Industrial Crops and Products. 28 (3): 286–293. doi:10.1016/j.indcrop.2008.03.009. ISSN 0926-6690.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Dunn C (25 במאי 2015). "Is chia the next quinoa?". The Sydney Morning Herald. נבדק ב-13 בפברואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cheryl Kaiser, Matt Ernst (בפברואר 2016). "Chia" (PDF). University of Kentucky, College of Agriculture, Food and Environment, Center for Crop Diversification Crop Profile. נבדק ב-13 בפברואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Cahill, Joseph P. (2003). "Ethnobotany of Chia, Salvia hispanica L. (Lamiaceae)". Economic Botany. 57 (4): 604–618. doi:10.1663/0013-0001(2003)057[0604:EOCSHL]2.0.CO;2.
- ^ Kintzios, Spiridon E. (2000). Sage: The Genus Salvia. CRC Press. p. 17. ISBN 978-90-5823-005-8.
- ^ Stephanie Strom (23 בנובמבר 2012). "30 Years After Chia Pets, Seeds Hit Food Aisles". The New York Times. נבדק ב-26 בנובמבר 2012.
Whole and ground chia seeds are being added to fruit drinks, snack foods and cereals and sold on their own to be baked into cookies and sprinkled on yogurt. ...
{{cite news}}: (עזרה) - ^ (h), Ricardo Ayerza (1 בספטמבר 1995). "Oil content and fatty acid composition of chia (Salvia hispanica L.) from five northwestern locations in Argentina". Journal of the American Oil Chemists' Society (באנגלית). 72 (9): 1079–1081. doi:10.1007/BF02660727. ISSN 0003-021X.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ USDA SR-21 Nutrient Data (2010). "Nutrition facts for dried chia seeds, one ounce". Conde Nast, Nutrition Data.
- ^ "Chewing Chia Packs A Super Punch". NPR. נבדק ב-18 באוקטובר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Costantini, Lara; Lea Lukšič; Romina Molinari; Ivan Kreft; Giovanni Bonafaccia; Laura Manzi; Nicolò Merendino (2014). "Development of gluten-free bread using tartary buckwheat and chia flour rich in flavonoids and omega-3 fatty acids as ingredients". Food Chemistry. 165: 232–240. doi:10.1016/j.foodchem.2014.05.095. ISSN 0308-8146. PMID 25038671.
- ^ "Chia Seeds". The Nutrition Source (באנגלית אמריקאית). Harvard T.H. Chan School of Public Health. 19 במרץ 2018. נבדק ב-10 בנובמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Borneo R, Aguirre A, León AE (2010). "Chia (Salvia hispanica L) gel can be used as egg or oil replacer in cake formulations". J Am Diet Assoc. 110 (6): 946–9. doi:10.1016/j.jada.2010.03.011. PMID 20497788.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ 1 2 "Commission Implementing Regulation (EU) 2017/2470 of 20 December 2017 establishing the Union list of novel foods in accordance with Regulation (EU) 2015/2283 of the European Parliament and of the Council on Novel Foods". Eur-Lex. 20 בדצמבר 2017. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Entering the European market for chia seeds". Centre for the Promotion of Imports, Ministry of Foreign Affairs, The Netherlands. 18 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Ulbricht C, et al. (2009). "Chia (Salvia hispanica): a systematic review by the natural standard research collaboration". Rev Recent Clin Trials. 4 (3): 168–74. doi:10.2174/157488709789957709. PMID 20028328.
- ^ de Souza Ferreira C, et al. (2015). "Effect of chia seed (Salvia hispanica L.) consumption on cardiovascular risk factors in humans: a systematic review". Nutr Hosp. 32 (5): 1909–18. doi:10.3305/nh.2015.32.5.9394. PMID 26545644.
