ח'אולה חאג'-דיבסי

ח'אולה חאג'-דיבסי
	אין תמונה חופשית
לידה	1969 (בת 55 בערך); כפר יאסיף, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	סמינר הקיבוצים
	פרופיל ב-IMDb

ח'אולה חאג' דיבסי (בערבית: خولة حاج دبسي. תעתיק מדויק: ח'ולה חאג' דבסי, נולדה ב-1969 בכפר יאסיף) היא שחקנית ערבייה ישראלית, המכהנת כיו"ר מדור לתרבות ערבית במשרד התרבות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ב-1969 למשפחה מוסלמית בכפר יאסיף. כבר בילדותה גילתה כישרון למשחק בהצגות בית ספר, מועדון ומתנ"ס^[1].

בעקבות החלום הגיעה ב-1987 לתל אביב, למדה במכינה ב"בית צבי" ולאחר מכן עברה ללמוד משחק בסמינר הקיבוצים.

בשנת 1993 קיבלה תעודת הוראה ועבדה כמורה לדרמה בבתי ספר יסודיים והדריכה גננות ומורות לכיתה א' בנושא משחק ודרמה.

בשנת 2010 זכתה במגן הוקרה של 'פסטיבל האשה הערבייה' במסגרת אירועי יום האישה הבינלאומי על פועלה באמנות ובתקשורת הערבית^[2].

ב-2019 השתתפה בקמפיין של ארגון ACT להעלאת המודעות בתקשורת לנשים ערביות^[3]

מאז 2014 חברה במדור לתרבות ערבית ובמועצה הישראלית לתרבות ואומנות במשרד התרבות והספורט^[4].

בפברואר 2022 נבחרה להיות האישה הראשונה בתפקיד המנהלת האומנותית של תיאטרון אנסמבל פרינג' נצרת^[5].

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינטיאן - הצגת יחיד שזכתה בפרסי ההצגה הכי טובה, בימוי ומשחק, תאורה ועיצוב חלל בפסטיבל עכו, 2002^[6].
מדיאה אקס - מופע אינטראקטיבי מאת נאורה שם שאול המבוסס על הסיפור המיתולוגי של מדיאה ויאסון במציאות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני^[7].
אום כולתום - מחזה מוזיקלי על חייה של הזמרת המצרייה בכיכובה של גלית גיאת. תיאטרון יפו, 2015-2019^[8]
נשות טרויה - הפקה לציון 60 שנה לכינון היחסים בין ישראל ליפן בבימויו של יוקיו נינגאווה ובהשתתפות שחקנים יהודים, ערבים ויפנים. הקאמרי, 2013^[9]
בגדי המלך החדשים - הפקה דוברת ערבית על פי האגדה של אנדרסן של המרכז הקהילתי ערבי רמלה ותיאטרון אלחיאת, במסגרת פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים, 2016^[10]

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצוצרה בואדי - דיבסי גילמה את התפקיד הראשי של הודא, בסרט שזכה במקום ראשון בפסטיבל הסרטים בחיפה ובאוסקר הישראלי בפרס הדרמה הטובה ביותר (2001)^[11]
צימרים - יסמין (הערוץ הראשון, 2003)
קרוב לבית (2005)
עבודה ערבית - גננת (2007)
סוף שבוע בתל אביב - פאטמה (2008)
עלטה - היאם משראווי (2012)
הירושה - לילה (2012)
רוק בקסבה - סמירה. על תפקידה זה הייתה מועמדת לפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2013)^[12]
פולישוק - נעימה אמיר (2014)
פאודה - ג'יהאן אחמד (2015)
לא פה, לא שם - מרלן (2017)^[13]
ד"ר קראז' - הסדרה הראשונה של החטיבה בערבית של תאגיד השידור הציבורי, בתפקיד נזיהה (2018)^[14]
מלכות - זורה (2018)
המתים של יפו - נהילה (2019)
בתולות - נסרין (2019)
מזרח תיכון מרכז - אחלאם, אמא של מאהר וטארק (2020)^[15]
סינמה סבאיא (2021)^[16]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה לפואד, בנקאי במקצועו, ואם לשני בנים - ראני, יליד 1995 ואמן, יליד 1996. מתגוררת ביישוב נווה שלום^[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח'אולה חאג'-דיבסי, ברשת החברתית אינסטגרם
ח'אולה חאג'-דיבסי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
ח'אולה חאג'-דיבסי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ח'אולה חאג'-דיבסי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ח'אולה חאג'-דיבסי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
ח'אולה חאג'-דיבסי, באתר AllMovie (באנגלית)
ח'אולה חאג'-דיבסי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ח'אולה חאג'-דיבסי, ברשת החברתית אינסטגרם
ראיון עם ח'אולה חאג' דיבסי בתוכנית "מש בס כלאם" בערוץ מכאן (ערבית עם כתוביות בעברית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² יעקב בר-און, שחקנית של כ-ו-ל-ם, באתר ynet, 28 באוגוסט 2002
^ 10 נשים ערביות יקבלו מגן הוקרה עבור תרומתן לחברה, באתר www.news1.co.il
^ ח'אולה חאג'- דיבסי | מתי לאחרונה ראיתם אישה ערביה מתראיינת בתקשורת העברית, ואיך זה קשור לאלימות? | متى في المرة الأخيرة رأيتم امرأة عربية في مقابلة صحفيّة باللغة العبريّة؟..., נבדק ב-2022-08-20
^ המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, באתר GOV.IL
^ الصنارة نت - تعيين الفنانة خولة الحاج دبسي مديرة فنية لمسرح إنسمبل فرينج بالناصرة, الصنارة نت (ב־)
^ פסטיבל עכו, באתר www.accofestival.co.il
^ מדיאה_אקס, פסטיבל עכו
^ יפו | פורטל יפו |אום כולת'ום, באתר www.yaffo.co.il
^ נשות טרויה - הקאמרי
^ עידוא דגן, פסטיבל חיפה: שוב ללא תיאטרון ערבי מקורי, באתר www.makorrishon.co.il
^ חצוצרה בוואדי, ישראל 2002 - פורום סרטים וסדרות, באתר סימניה
^ דיווח חי: המועמדים לפרסי אופיר 2012 - סינמסקופסינמסקופ, באתר סינמסקופ - בלוג הקולנוע של יאיר רוה. ביקורות סרטים, חדשות וטבלת המבקרים, ‏2012-08-14
^ לא פה, לא שם, באתר פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-38 חיפה
^ איתי שטרן, לנהד בשיר נמאס לגלם מחבל, אז הוא כתב את הסדרה הערבית הראשונה בתאגיד, באתר הארץ, 24 באפריל 2018
^ "מזרח תיכון מרכז" - קומדיה חצופה ובועטת -, באתר HOT Magazine, ‏2020-07-30
^ סינמה סבאיא, באתר קולנוע לב

[:0-1] ¹ ² יעקב בר-און, שחקנית של כ-ו-ל-ם, באתר ynet, 28 באוגוסט 2002

[2] 10 נשים ערביות יקבלו מגן הוקרה עבור תרומתן לחברה, באתר www.news1.co.il

[3] ח'אולה חאג'- דיבסי | מתי לאחרונה ראיתם אישה ערביה מתראיינת בתקשורת העברית, ואיך זה קשור לאלימות? | متى في المرة الأخيرة رأيتم امرأة عربية في مقابلة صحفيّة باللغة العبريّة؟..., נבדק ב-2022-08-20

[4] המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, באתר GOV.IL

[5] الصنارة نت - تعيين الفنانة خولة الحاج دبسي مديرة فنية لمسرح إنسمبل فرينج بالناصرة, الصنارة نت (ב־)

[6] פסטיבל עכו, באתר www.accofestival.co.il

[7] מדיאה_אקס, פסטיבל עכו

[8] יפו | פורטל יפו |אום כולת'ום, באתר www.yaffo.co.il

[9] נשות טרויה - הקאמרי

[10] עידוא דגן, פסטיבל חיפה: שוב ללא תיאטרון ערבי מקורי, באתר www.makorrishon.co.il

[11] חצוצרה בוואדי, ישראל 2002 - פורום סרטים וסדרות, באתר סימניה

[12] דיווח חי: המועמדים לפרסי אופיר 2012 - סינמסקופסינמסקופ, באתר סינמסקופ - בלוג הקולנוע של יאיר רוה. ביקורות סרטים, חדשות וטבלת המבקרים, ‏2012-08-14

[13] לא פה, לא שם, באתר פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-38 חיפה

[14] איתי שטרן, לנהד בשיר נמאס לגלם מחבל, אז הוא כתב את הסדרה הערבית הראשונה בתאגיד, באתר הארץ, 24 באפריל 2018

[15] "מזרח תיכון מרכז" - קומדיה חצופה ובועטת -, באתר HOT Magazine, ‏2020-07-30

[16] סינמה סבאיא, באתר קולנוע לב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]