גלית גיאת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלית גיאת
לידה 3 באוקטובר 1971 (בת 52)
גבעת שמואל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1993
עיסוק שחקנית, זמרת
מקום לימודים תלמה ילין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס מסך הזהב לשחקנית קומית ודרמטית
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלית גיאת-זובר (נולדה ב-3 באוקטובר 1971 בגבעת שמואל) היא שחקנית, קומיקאית וזמרת ישראלית. זוכת פרס מסך הזהב חמש פעמים ברציפות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה וגדלה בגבעת שמואל ליחיאל וכרמלה גיאת, כבת בכורה ולה שלוש אחיות קטנות. למדה בתיכון תלמה ילין.

בצה"ל שירתה בלהקת פיקוד המרכז, בבימויו של איקה זהר אשר הקים את להקת פיקוד המרכז מחדש עם יאיר רוזנבלום - שגם היה אחראי על הניהול המוזיקלי של הלהקה. לצדה שירתו בלהקה גם עידן אלתרמן ודדי זהר.

ב-1993 היא הייתה בין המלווים של הזמר אדם בקדם האירוויזיון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1993-1996 גילמה את שרית אוחיון לצד איילת זורר ואורי בנאי בסדרת הטלוויזיה "עניין של זמן" שיצרה יפה אורנשטיין וביימה יעל גרף, וב-1998 גילמה את שרית גם בספין אוף "עשרים פלוס".

בשנת 1994 השתתפה בסרטו של מנחם גולן "גיבורים קטנים" לצד אלון אבוטבול ואורי גבריאל.

ב-1995 גילמה את נועה בסדרת הטלוויזיה "הלו פנינה" שהייתה סדרה ללימוד עברית ומנטאליות ישראלית לעולים חדשים ששודרה בטלוויזיה החינוכית.

ב-1996 גילמה את מקרנה בקלטת הווידאו לילדים "מועדון גן הרקדנים" שביימה רחל שיין ארגמן.

בין השנים 1996-1999 גילמה את תמר רוטנברג לצד נתן רביץ בסדרה "כסף קטלני" שכתב איציק גלעד וביים ערן ריקליס. על משחקה בסדרה זו זכתה בפרס מסך הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרה דרמטית ב-1999.[1]

ב-1997 הגישה את התוכנית "החופש הגדול" בטלוויזיה החינוכית.

בשנים 1997-2004 גילמה את אתי הלל בסדרת הטלוויזיה "שמש" לצד צביקה הדר. על משחקה בסדרה זו זכתה גיאת ארבע שנים ברציפות (בשנים 1999-2002) בפרס מסך הזהב לשחקנית קומית.[2]

בשנת 1998 הופיעה גיאת במופע "פעמוני היובל".

בשנת 2001 הנחתה גיאת את הפסטיגל לצד צביקה הדר והתחרתה בו עם השיר "עוד געגוע" שזכה במקום השני.

ב-2003 דיבבה את מרינה בסרט הקולנוע "סינבד: אגדת שבעת הימים". באותה שנה הייתה חלק מהפקת העונה הראשונה של התוכנית "כוכב נולד", ובשנת 2005 הנחתה את התוכנית "לא נפסיק לשיר".

בין השנים 2005-2008 השתתפה בתוכנית הטלוויזיה "אפצ'י וסיפור" ששודרה בערוץ 1.

ב-2006 גילמה את תמי בסדרת הטלוויזיה "אגדת דשא" שכתב גל פרידמן וביים עופר ויצמן.

בין השנים 2007-2008 גילמה את סמדר עוזרי שפיגלמן בסדרת הטלוויזיה "הנפילים" שביים רובי דואניאס.

ב-2008 השתתפה בתוכנית הטלוויזיה "שולץ". באותה שנה השתתפה בעונה הרביעית של התוכנית "רוקדים עם כוכבים" לצד הרקדן קיריל סיבולפוב, וזכתה עמו במקום הראשון.

ב-2009 הנחתה ב"אולפן השקוף" של ערוץ 24. באותה השנה הנחתה את טקס פתיחת משחקי המכביה.

בין השנים 2009-2011 הנחתה לצד יוני רועה את התוכנית "חלון לים התיכון" בערוץ 24.

ב-2012 גילמה את סימה בסרטו של בני תורתי "בלדה לאביב הבוכה".

ב-2013 גילמה את מזל בסרטו של דן תורג'מן "רימון הזהב".

ב-2014 השתתפה בסדרת הדוקו-ריאליטי "בוליווד", ובמסגרתה אף זכתה בחוזה בוליוודי לשלוש שנים.

בשנים 2017-2022 שיחקה בקומדיית מצבים "סברי מרנן" בדמותה של לירי גבריאל, בת זוגו של איתמר (אותו מגלם יניב פולישוק).

בשנת 2020 השתתפה בתוכנית המציאות "הזמר במסכה" של ערוץ 12 בתור היעל, והגיעה למקום החמישי. באותה שנה השתתפה בסדרה "זיגי" בתפקיד נועה צפריר.

ב-2021 השתתפה בסרט ״רסיסים״ של דינה פרלשטיין.

ב-2023 התארחה בתוכנית הרדיו ״קול האוניברסיטה״ שהנחה צח שמעון.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון העממי השתתפה ב-1994 במחזמר "חנות קטנה ומטריפה" שביימה שירלי דשא בהפקת אברהם דשא פשנל.

ב-1999 גילמה את הנסיכה אאודה במחזמר "סביב העולם בשמונים יום" שכתב וביים ירון כפכפי (על פי "מסביב לעולם בשמונים יום" מאת ז'ול ורן).

ב-2001 השתתפה ב"פלאנובלה של פסטיגל" שביים חנוך רוזן.

ב-2002 גילמה את מריקה, התפקיד הראשי במחזמר "רמבטיקו" מאת קוסטאס פריס שביים מיכה לבינסון בתיאטרון חיפה.

ב-2010 שיחקה בהצגת הילדים "הענק וגנו הקסום" שעיבד וביים ליאור כלפון על פי אוסקר ויילד.

ב-2014 גילמה את אום כולתום במחזמר "אום כולת'ום" שביים יגאל עזרתי בתיאטרון יפו.

ב-2015 גילמה את אנה, התפקיד הראשי במחזמר "המלך ואני" מאת רוג'רס והמרשטיין שביים צדי צרפתי.

בתיאטרון הבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1998-2021 גילמה את ויקטוריה בהצגה "בוסתן ספרדי" מאת יצחק נבון שביים צדי צרפתי.

ב-2000 גילמה את גילג'אן בהצגה "נאסר א-דין" מאת דן אלמגור שביים צדי צרפתי.

ב-2005 גילמה את נעמה, אשתו של שלמי (אבי קושניר) בהצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" מאת סמי גרונמן שביים אילן רונן.

ב-2008 החלה להשתתף במופע שביים אלון אופיר "בראבו - שרים 90 להבימה" לצד לירז צ'רכי, ניקי גולדשטיין ועידו רוזנברג.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיאת מופיעה עם האנסמבל לפולקלור לטינו-אמריקאי במופע "רוח האנדים", הכולל מוזיקה מארצות דרום אמריקה. המופע כולל שירים של מרסדס סוסה ואריאל רמירס וקטעים אינסטרומנטליים מהמוזיקה העממית והכפרית-ילידית של ארצות האנדים.

ב-2011 העלתה את המופע "שושנה, יפה ואסתר גם" - מופע מחווה לשירים של שושנה דמארי, יפה ירקוני ואסתר עופרים.

ב-2018 הוציאה גיאת את אלבומה הראשון, "שירת לבבי" ופתחה בסיבוב הופעות שמלא בכל שירי האלבום ושירים שמלווים אותה לאורך שנות הקריירה שלה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיאת נשואה למרסלו זובר ולהם שלושה ילדים. מתגוררת בגבעת שמואל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלית גיאת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודליה ברקין, מסך הזהב - כל הזוכים, באתר nana10‏, 26 באוקטובר 1999
  2. ^ * ב-1999 זכתה גם בפרס השחקנית הקומית וגם בפרס השחקנית הדרמטית: אודליה ברקין, מסך הזהב - כל הזוכים, באתר nana10‏, 26 באוקטובר 1999, נועה רום, רגעים קטנים של חסד, באתר ynet, 17 בנובמבר 2004


הקודמת: פרס מסך הזהב לשחקנית דרמטית - גלית גיאת (כסף קטלני)
1999
הבאה:
2000 - אורלי פרל (זינזאנה)
הקודמת: פרס מסך הזהב לשחקנית קומית - גלית גיאת (שמש)
1999
הבאה:
2000 - גלית גיאת (שמש)
הקודמת:
גלית גיאת (שמש)
פרס מסך הזהב לשחקנית קומית - גלית גיאת (שמש)
2000
הבאה:
2001 - גלית גיאת (שמש)
הקודמת:
גלית גיאת (שמש)
פרס מסך הזהב לשחקנית קומית - גלית גיאת (שמש)
2001
הבאה:
2002 - גלית גיאת (שמש)
הקודמת:
גלית גיאת
פרס מסך הזהב לשחקנית קומית - גלית גיאת (שמש)
2002
הבאה:
2003 - אין