ח'ובאר
 | |
| פוטומונטז' של ח'ובאר | |
| מדינה |
 ערב הסעודית |
|---|---|
| מחוז | א-שרקייה |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | 1935 |
| שטח | 571 קמ"ר |
| גובה | 6 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 409,549[1] (2022) |
| קואורדינטות | 26°18′00″N 50°13′00″E / 26.3°N 50.216666666667°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://e-amana.gov.sa/ | |
ח'ובאר (בערבית: الخُبَر; תעתיק מדויק: אלחֻ'בַּר) היא עיר נמל במחוז א-שרקייה שבמזרח ממלכת ערב הסעודית השוכנת על חוף המפרץ הפרסי. זוהי אחת הערים הגדולות ביותר במסגרת מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ עם אומדן אוכלוסין של 409,549 בני אדם לפי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2022. ח'ובאר, יחד עם דמאם, אל-ת'וקבה (אנ') ודהראן הן חלק ממטרופולין דמאם, השלישי בגודלו בממלכה עם אומדן אוכלוסין של כ-2.19 מיליון בני אדם.
רבים מתושבי ח'ובאר עובדים בחברה הסעודית עראמקו הסעודית, שנחשבת לגדולה ביותר בעולם מבחינת עתודות נפט ותפוקה. כמו כן אל ח'ובאר מארחת חברות מקומיות ובין-לאומיות רבות, וכמו כן, באופן מסורתי יש בעיר חנוונים וסוחרים, וכיום יש גם הרבה קניונים מודרניים, שדרות של חנויות שמנוהלות על ידי זיכיונות בינלאומיים ומסעדות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר, הייתה אל ח'ובאר נמל דייגים קטן על חוף המפרץ הפרסי, שהיה מיושב בעיקר בחברי השבט דוסארי. עם גילוי נפט באזור במהלך שנות ה-30, הפך הנמל למרכז קניות תעשייתי. כיום, נמל דמאם הפך לנמל המרכזי באזור וכתוצאה מכך ח'ובאר הפכה למרכז של פארקים, מסעדות, בילויים לכל המשפחה ועוד.
בשנת 1996, בפיגוע במתחם חיילי ארצות הברית בח'ובאר, שבוצע בידי חמושים איראנים, נהרגו 19 חיילים אמריקנים וחייל סעודי אחד.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נמל התעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרחק של 50 ק"מ מהעיר נמצא נמל התעופה הבינלאומי המלך פהד, שנמצא במערב העיר דמאם.
תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ח'ובאר מחוברת לכבישים ראשיים באזור, כולל הכביש המהיר דהראן-ג'ובייל, דהראן-דמאם וח'ובאר-דמאם, ממנו ניתן להגיע לנמל התעופה הבינלאומי ע"ש המלך פהד. באל ח'ובאר שוכן גשר המלך פהד, המקשר בין סעודיה לבחריין.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הספר הראשון בח'ובאר הוקם בשנת 1942. כיום, באל ח'ובאר נמצאים יותר מ-100 מוסדות חינוך ציבוריים ופרטיים. בית הספר הבינלאומי ההודי בדמאם, הוא אחד מבתי הספר ההודיים הגדולים ביותר בעולם ובו יותר מ-17,000 סטודנטים. מדינות כמו פקיסטן ובנגלדש מפעילות גם הן בתי ספר משלהן. ח'ובאר היא גם ביתם של כמה בתי ספר מערביים, כמו בתי הספר הבינלאומיים הבריטי והאמריקאי.
אורח חיים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
אל ח'ובאר היא עיר עם מספר רב של מרכזי קניות, מסעדות, בתי קפה ובוטיקים מכל מיני סוגים.
אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האקלים בחובאר הוא מדברי עם קיץ חם ולח מאוד, ובחורף חם ויבש לרוב.
הממוצע השנתי של הטמפרטורות בעיר הוא 33 מעלות במהלך היום ו-22 מעלות בלילה. בחודש הקר ביותר, ינואר, הטמפרטורה נעה בדרך כלל בין 12 ל-22 מעלות ביום ו-3 עד 18 מעלות בלילה. במהלך החודש החם ביותר בשנה, יוני, הטמפרטורה נעה בין 37 ל-50 מעלות ביום ו-33 במהלך הלילה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדריך לעיר אל-ח'ובאר(הקישור אינו פעיל)
- ח'ובאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ריאד  ג'דה | |||||||||
| 1 | ריאד | ריאד | 6,924,566 | 11 | ג'ובייל | א-שרקייה | 474,679 |  מכה  אל-מדינה | |
| 2 | ג'דה | מכה | 3,712,917 | 12 | חאיל | חאיל | 448,623 | ||
| 3 | מכה | מכה | 2,385,509 | 13 | ח'ובאר | א-שרקייה | 409,549 | ||
| 4 | אל-מדינה | אל-מדינה | 1,411,599 | 14 | חפר אל-באטין | א-שרקייה | 387,096 | ||
| 5 | דמאם | א-שרקייה | 1,386,166 | 15 | נג'ראן | נג'ראן | 381,431 | ||
| 6 | הופוף | א-שרקייה | 729,606 | 16 | אבהא | עסיר | 334,290 | ||
| 7 | תבוכ | תבוכ | 594,350 | 17 | ינבוע | אל-מדינה | 331,916 | ||
| 8 | בוריידה | אל-קסים | 571,169 | 18 | אל-ח'רג' | ריאד | 295,462 | ||
| 9 | טאיף | מכה | 563,282 | 19 | אל-ת'וקבה | א-שרקייה | 248,888 | ||
| 10 | ח'מיס מושייט | עסיר | 535,065 | 20 | סכאכא | אל-ג'וף | 204,174 | ||
