חברים בכל מיני צבעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חברים בכל מיני צבעים הוא שיר ילדים עברי אנטי-גזעני שחיברה הפזמונאית חנה גולדברג והלחין יוני רועה. השיר קורא לסובלנות ולקבלת האחר, והוא נפתח במילים: "יש לי חבר חום כמו שוקולד | כשאני עצובה, הוא תמיד כזה נחמד | נכון שהוא ממני לגמרי אחר | על כזה חבר איך אפשר לוותר? | איזה כיף שיש המון חברים | המון חברים בכל מיני צבעים..." השיר בוצע לראשונה על ידי הזמרת שרית חדד בפסטיגל 1998, זכה במקום השני, והפך לקלאסיקה לילדים ולהמנון קבלת השונה. בנוסף לכך, הוא נכלל גם באלבומה "כמו סינדרלה". חנה גולדברג פרסמה בשנת 2000 גם ספר ילדים באותו שם בהוצאת הקיבוץ המאוחד (איורים: כריסטינה קדמון), המכיל שיר זה ושני שירים נוספים‬.

חנה גולדברג סיפרה על כתיבת השיר:

כשבני התחיל ללכת לגן, הוא פגש שם לראשונה ילדים שנראו שונה ממנו: ילד עם צבע עור שחור, ילד סיני עם עיניים מלוכסנות, ילדה אתיופית עם צבע עור חום...

ישבנו ודברנו על כך, ופתאום הטלפון צלצל. על הקו היה משה קפטן, במאי הפסטיגל, שביקש שאכתוב לשרית חדד שיר על צבעים.

"במקום שיר בנאלי על צבעים, אני רוצה לכתוב שיר אנטי-גזעני," אמרתי.

"זה לא נושא מסובך מדי לילדים?" הוא פקפק.

"ילדים מסוגלים לקלוט מסרים מורכבים", התעקשתי.

באותו לילה כתבתי את "חברים בכל מיני צבעים".

השיר זכה במקום שני בפסטיגל 1998, ומאז הוא הפך המנון סובלנות וקבלת האחר.

במפגשים שלי עם ילדים בגני ילדים ובתי ספר תמיד אני מסיימת את המפגש בהשמעת השיר ומבקשת מהילדים לנסות לגלות "למה התכוונה המשוררת". תשובותיהם מרתקות אותי.

כתבות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]