משירי ארץ אהבתי
 | ||||||
| אלבומה של חוה אלברשטיין שבו הופיע השיר | ||||||
| סינגל בביצוע חוה אלברשטיין | ||||||
| הוקלט | 1970 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| סוגה | זמר עברי | |||||
| שפה |
עברית  | |||||
| אורך | 3:34 | |||||
| כתיבה | לאה גולדברג | |||||
| לחן | דפנה אילת | |||||
| ||||||
  | ||||||
מִשִּׁירֵי אֶרֶץ אַהֲבָתִי
|
|---|
| מאת לאה גולדברג |
|
מְכוֹרָה שֶׁלִי, אֶרֶץ נוֹי אֶבְיוֹנָה – |
| 1951 (הבית הראשון בשיר) |
משירי ארץ אהבתי הוא מחזור של שלושה שירים מאת לאה גולדברג, הנקראים על פי מילות הפתיחה שלהם: א. מכורה שלי ב. בארץ אהבתי השקד פורח ג. בארץ אהבתי האביונה.
שני השירים הראשונים הולחנו והם מוכרים מאוד. הראשון במחזור משירי ארץ אהבתי (מוכר גם במילותיו הראשונות: מְכוֹרה שלי) הוא שיר עברי מאת המשוררת לאה גולדברג. השיר התפרסם לראשונה בשנת 1951 בכתב העת הספרותי "אורלוגין" של אברהם שלונסקי כחלק ממחזור של שלושה שירים, לצד "בארץ אהבתי השקד פורח" ו"בארץ אהבתי האביונה". בהמשך נדפס השיר בספר שיריה "ברק בבוקר" (ספרית פועלים, תשט"ו 1955).
בשנת 1970 הולחן השיר על ידי דפנה אילת לבקשתה של חוה אלברשטיין,[1] עובד על ידי אלכס וייס ובוצע על ידי אלברשטיין. השיר זכה למספר גרסאות כיסוי ובשנת 2018, בטקס הדלקת המשואות בחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל, הושר בפי שרית חדד.
תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיהוי נושא השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדוברת בשיר פונה אל ארץ נוי אך אביונה, שבה יש מלכה ומלך אך אין להם בית וכתר: ”מכורה שלי, ארץ נוי אביונה – / למלכה אין בית, למלך אין כתר”. תיאור הארץ אינו מציאותי, היא מתוארת כמקום שמזג האוויר בו סגרירי כל השנה מלבד שבוע אחד; כארץ שהכל בזים לה, ורק הדוברת נדה בעולם ומספרת את שבחיה. בשיר השני במחזור מתוארת הפריחה האביבית הקצרה בארץ, שבה פורח השקד והכל מצפים לבואו של אהוב, אך הציפייה נכזבת, והשיר השלישי חוזר שוב לנימה הקודרת ולתיאור של עולם עלוב ודל.
חוקר הספרות אריאל הירשפלד טען שהשיר לא נכתב על ארץ מסוימת, אלא מתאר הלך-נפש: "המעמיק לקרוא בו מבין כי מדובר על נפש ולא על מקום בעולם, וכי לשון האגדות המוזרה היא הלשון הנכונה לדבר על הנפש הנכספת לאהבה מתוך עוניה. הוא גם יראה כי זהו שיר גדול, לא פחות מזה".[2] גם כותרת השיר, המתייחסת ל"ארץ אהבתי" (הארץ של אהבתי, ולא הארץ שאהבתי) מחזקת פירוש זה.[3]
גם המשוררת שרה שוב סותרת במאמר בעיתון 77 את ההשערה, כי מדובר בארץ ממשית, בין אם ליטא ובין אם ארץ ישראל. עיקרו של המאמר מתרכז בניתוח הטקסט של שלושת השירים במחזור, ומראה כיצד כל תמונה בשירים מתארת באופן מטפורי את חיי האהבה המקופחים שלה: את הציפייה לאהוב, את אושרה הקצר כאשר הייתה אהבה בחייה ("אביב" ו"חגים", "השקד פורח"), ואת אומללותה המתמשכת כאישה רווקה שאהבותיה לא התממשו בחיי משפחה. בכך מתפרשת "ארץ אהבתי" כארץ מטאפורית ולא כארץ קונקרטית.[4]
תיאור האקלים החורפי אינו הולם את מזגה הקיצי של ארץ ישראל, ולכן פרשנות אפשרית נוספת (בין השאר של מולי שפירא[5]) לשיר היא שהמשוררת התכוונה במילותיה לארץ ליטא, שבה גדלה, בעיר קובנה. בקובנה מחצית מימי השנה גשומים ושעות השמש בה מעטות יחסית: ”ושבעה ימים אביב בשנה / וסגריר וגשמים כל היתר”. גולדברג אף כתבה ביומנה ב-1929, בגיל 18, בעודה בליטא: "מאה ושישים יום בשנה יורד גשם בליטא. וסערות גדולות אין כאן. פרק בגאוגרפיה של הנפש".[6] הרחבה של פרשנות זו רואה בשיר קינה על יהדות אירופה שחרבה בשואה.[7] עם זאת, אין זה סביר, שלאה גולדברג ראתה בליטא את "ארץ אהבתה", לאחר היחס שקיבלו היהודים בארץ זו. התעללות החיילים הליטאים באביה של גולדברג ערערה את שפיות דעתו והוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי, כפי שהיא מספרת בספרה והוא האור.
לפי פרשנות אחרת, הכוונה בשיר היא לארץ ישראל. לפי טענה זאת, השיר מציג את ארץ ישראל כ"אביונה" הנמצאת בחורבנה ואינה מתגלה בהדרה הראוי לה, מלבד מספר ימים בודדים "שבעה ימים בשנה". ייתכן וימים אלו הם מועדי ישראל המשיבים ל"קבצניה", עם ישראל המייחל לבניינה, את האור הטוב. לפי הסבר זה, זיהוי ראוי ל"מלך" שאיבד כתרו, כפי שכותבת גולדברג, הוא מלכו של עולם, שאינו מתגלה במלכותו חרף החורבן, ו"מלכה" שאין לה בית - ישראל, שעוד לא הקימו ביתם שוב בארץ.[דרוש מקור]
מבנה השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר בנוי משני מחזורים המתארים את עלבונה של הארץ ברוב ימות השנה ולאחר מכן את תפארתה במשך שבעה ימים יחידים:
”אך שבעה ימים הוורדים פורחים,
ושבעה ימים הטללים זורחים,
ושבעה ימים חלונות פתוחים
”
בבית השלישי הארץ אינה מכונה עוד "מכורה", וכן מוחלפים תיאורי המלכים: כעת למלך אין בית והמלכה היא חסרת הכתר. הדוברת פונה ישירות אל הארץ ומבטיחה לתקן את עלבון גנותה ולספר את סיפורה בעולם:
”ומעיר לעיר, ממדינה למדינה
אנודה עם שיר ותיבת נגינה
לתנות דלותך הזוהרת
”
הלחנת השיר וביצועו[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר הולחן על ידי דפנה אילת לבקשתה של הזמרת חוה אלברשטיין,[1] עובד על ידי אלכס וייס והופיע בשנת 1970 באלבומה של אלברשטיין שנשא את שם השיר. ביצוע זה הגיע למקום ה-16 במצעד הפזמונים העברי השנתי וזכה להצלחה רבה. בנוסף לביצוע זה, נוצרו לשיר זה גרסאות כיסוי, בהן משל עפרה חזה, דורית ראובני, ברי סחרוף, עמיר בניון ורות דולורס וייס.
בשנת 2018, בחגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל, ביצעה שרית חדד את השיר בטקס הדלקת המשואות.[8] זאת, למרות התיאור העגום המובא בשיר.[9] חדד הוציאה את השיר כסינגל ללא אלבום. את קליפ המילים שיצא עבור השיר, העלתה לערוץ הרשמי שלה ביוטיוב ב-15 באפריל 2018, כמה ימים קודם לטקס.[10] גרסה זו של חדד זכתה להצלחה רבה, ובשיאה הצליחה להגיע אל המקום ה-10 במצעד של מדיה פורסט.[11]
באלבום "שרות לאה גולדברג" (נענע דיסק, 2003) מובאת הקלטה של גולדברג קוראת את שירה.[12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "משירי ארץ אהבתי" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "משירי ארץ אהבתי" באתר שירונט
משירי ארץ אהבתי, בביצוע חוה אלברשטיין, סרטון באתר יוטיוב- משירי ארץ אהבתי, מתוך המופע "שרים לאה גולדברג", בביצוע ברי סחרוף, סרטון באתר יוטיוב
- צבי גלאון, לאה גולדברג - משירי ארץ אהבתי, בבלוג "הן אפשר", 21 בדצמבר 2012
- ניתוח השיר משירי ארץ אהבתי באתר תרבות.il
- גדעון קצנלסון, שלבים בסולם של רגשנות: (על שירת-האהבה של לאה גולדברג), מאזנים ב (כה), ג (קמג) (חשון–כסלו תשט"ז / נובמבר 1955), עמ' 183–184, באתר JSTOR
- אריאל הירשפלד, אריאל הירשפלד | בשיריה יצרה לאה גולדברג אתר של עידון, באתר הארץ, 21 בינואר 2010
- יוסי חרסונסקי, חוה אלברשטיין, משירי ארץ אהבתי, באתר "חרסונסקי מיוסיק", 28 בפברואר 2015
- ידידיה מאיר, ליטא, ניצחת איתי הכל, באתר ערוץ 7, 6 ביוני 2013
- הדר בן-יהודה, על ארץ אהבתה של לאה גולדברג, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 16 באפריל 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 משירי ארץ אהבתי באתר הספרייה הלאומית;
יונתן ריגר, "ידעתי שזה השיר של חיי", באתר מאקו, 9 במרץ 2018 - ריאיון עם חוה אלברשטיין; במקור, מתוך סדרת הכתבות "שירים עד כאן" ששודרה ב"אולפן שישי".
- ^ אריאל הירשפלד, בשיריה יצרה לאה גולדברג אתר של עידון, באתר הארץ, 21 בינואר 2010.
- ^ צבי גלאון, לאה גולדברג - משירי ארץ אהבתי, בבלוג "הן אפשר", 21 בדצמבר 2012.
- ^ שרה שוב, עיתון 77, גיליון 408, אב אלול תשע"ט-אוגוסט-ספטמבר 2019, "מי היא ארץ אהבתי", בעקבות לאה גולדברג
- ^ חיים נגיד, ארץ נוי אביונה, מעריב, 2 בפברואר 1990.
- ^ יומני לאה גולדברג, עורכים רחל ואריה אהרוני, בני ברק: ספרית פועלים, תשס"ו 2005, עמ' 206 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
- ^ דוד ארן, שירי האהבה של לאה גולדברג, על המשמר, 30 בספטמבר 1955, המשך.
- ^ "הללויה", רחפנים ודגלנים: הרגעים הגדולים של טקס הדלקת המשואות, באתר ynet, 19 באפריל 2018
- ^ גיא שרמן, אופס: השיר שיפתח את טקס הדלקת המשואות נכתב בכלל על מדינה אחרת, באתר ynet, 15 באפריל 2018
- ^ SaritHadadOfficial (2018-04-15), שרית חדד - משירי ארץ אהבתי - Sarit Hadad, נבדק ב-2018-04-27
- ^ Media Forest, mediaforest.biz (ארכיון)
- ^ שרות לאה גולדברג, באתר Mooma
