זמר נוגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זמר נוגה
מאת רחל המשוררת

הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?

תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רַב,
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.

אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרֵדָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.

מתוך "ספיח"
זמר נוגה
שיר בביצוע החלונות הגבוהים
סוגה זמר עברי
שפה עברית
כתיבה רחל המשוררת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זֶמֶר נוּגֶה (מוכר גם במילותיו הראשונות, הֲתִשְׁמַע קוֹלִי) הוא שיר מאת רחל המשוררת, אשר חובר בתל אביב בשנות העשרים של המאה ה-20. נחשב לאחת הקלאסיקות של הזמר העברי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1913 יצאה רחל מארץ ישראל כדי ללמוד חקלאות באוניברסיטת טולוז שבצרפת. בלימודיה פגשה את מיכאל ברנשטיין, שהיה מהנדס במקצועו, והתאהבה בו, ואף שקלה להינשא לו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הופסקו הלימודים ורחל חזרה לאביה ברוסיה, שם עבדה בבית יתומים. בתום המלחמה חזרה רחל לארץ ישראל, אולם ברנשטיין סירב להצטרף אליה ונשאר ברוסיה. עד יום מותה לא פגשה בו עוד.

זמן קצר לאחר חזרתה לארץ התגלתה אצלה מחלת השחפת, והיא התבקשה לעזוב את קבוצת דגניה בה חיה ועבדה. היא התאשפזה בבית החולים בצפת ואחר כך התגוררה בתל אביב, בה כתבה את "זמר נוגה".

בגרסה ראשונית של השיר הייתה השורה החותמת אותו "כאשר חיכתה סולוויג לדודהּ". סולוויג הייתה אהובתו של פר גינט, גיבור מחזהו של הנריק איבסן, שחיכתה לו בזמן מסעותיו בעולם, וכינוי זה מופיע במכתביו של מיכאל ברנשטיין לרחל: "הרחק-הרחק חיה סולוויג"; "סולוויג מן הצפון, שהלכה לארץ התמרים". רחל מסרה גרסה זו לאחייניתה שרה ושאלה אותה לדעתה על השיר, וזו השיבה שלדעתה עדיף לסיים את השיר עם דמות מן הספרות העברית ולא מן הספרות האירופית. בעקבות זאת שינתה רחל את השורה האחרונה ל"כחכות רחל לדודה", וזאת בהתייחס לסיפור התנ"כי על עבודת יעקב באהבתו לרחל, בנוסף לרמז לשמה של המשוררת רחל עצמה.[1]

ביצועי השיר וייצוגיו בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר זכה למספר לחנים, ובהם אלו של שמוליק קראוס, מרדכי זעירא, זהר לוי ויוסף מוסטקי. לחנו של מוסטקי מוכר בעיקר בביצוע צמד הפרברים ובביצועה של עפרה חזה בתקליט "שירי מולדת". את לחנו של קראוס הקליטה לראשונה להקת החלונות הגבוהים (שבה היה קראוס חבר), ומאוחר יותר הקליטו אותו זמרים רבים נוספים, והוא הנפוץ מכולם. בשנת 2008 זכה השיר בביצוע החלונות הגבוהים במקום הראשון במצעד שירי ישראל, "מצעד השישים", שנערך על ידי שידורי קשת בערוץ 2.[2][3][4] את השיר ביצעה במשדר המיוחד, בהגשת ארז טל וקרן פלס, הזמרת ריטה.[5] בשנת 2010 זכה השיר במקום הראשון במצעד שירי שמוליק קראוס שערכה רשת ג', לכבוד יום הולדתו ה-75 של קראוס.[6]

רונה רמון, אשתו של אילן רמון, בחרה להעלות את השיר "זמר נוגה" בלחנו של קראוס אל מעבורת החלל קולומביה. לאחר שהמעבורת התרסקה, הושמע השיר פעמים רבות ברדיו כזיכרון לאילן רמון ולאסון המעבורת.

באפריל 2019 צה"ל העניק למבצע להשבת גופתו של החלל זכריה באומל שנעדר 37 שנה מאז קרב סולטן יעקב את השם: "מבצע זמר נוגה". בשנת 2019, ביצעה שרית חדד את השיר מחדש, תוך שהוציאה אותו כסינגל.[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי מילשטיין, שירי רחל סוד קסמם (ביוגרפיה וכן כל השירים לרבות טיוטות ושירים היתוליים), מהדורה שישית מורחבת, תל אביב: שרידות 1997, עמ' 365-368.
  2. ^ ביקורת: מצעד השישים בערוץ 2., העם רצה, העם קיבל, באתר יוסמיוסיק
  3. ^ גואל פינטו, אפשר לזרוק את הטלוויזיה, באתר ynet, 06 במאי 2008
  4. ^ אסף נבו, IA logo.png מדינה נוגה, על בחירת "זמר נוגה" לשיר ה- 60 בתאריך 07 במאי 2008, בארכיון האינטרנט (מאתר MOOMA - המוזיקה של ישראל)
  5. ^ סרטונים ריטה התשמע קולי - זמר נוגה, סרטון באתר יוטיוב
  6. ^ אסף נבו, ‏השיר הנבחר של שמוליק קראוס: "זמר נוגה", באתר ‏mako‏‏, ‏01 ביולי 2010‏
  7. ^ שרית חדד, זמר נוגה (התשמע קולי), יוסמיוסיק, ‏2019-05-08 (בhe-IL)