זמר נוגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זמר נוגה
מאת רחל המשוררת

הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?

תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רַב,
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.

אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרֵדָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.

מתוך "ספיח"
זמר נוגה
שיר בביצוע החלונות הגבוהים
סוגה זמר עברי
שפה עברית
כתיבה רחל המשוררת

זֶמֶר נוּגֶה (מוכר גם במילותיו הראשונות, הֲתִשְׁמַע קוֹלִי) הוא שיר מאת רחל המשוררת, אשר חובר בתל אביב בשנות העשרים של המאה ה-20. נחשב לאחת הקלאסיקות של הזמר העברי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1913 יצאה רחל מארץ ישראל כדי ללמוד חקלאות באוניברסיטת טולוז שבצרפת. בלימודיה פגשה את מיכאל ברנשטיין, שהיה מהנדס במקצועו, והתאהבה בו, ואף שקלה להינשא לו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הופסקו הלימודים ורחל חזרה לאביה ברוסיה, שם עבדה בבית יתומים. בתום המלחמה חזרה רחל לארץ ישראל, אולם ברנשטיין סירב להצטרף אליה ונשאר ברוסיה. עד יום מותה לא פגשה בו עוד.

זמן קצר לאחר חזרתה לארץ התגלתה אצלה מחלת השחפת, והיא התבקשה לעזוב את קבוצת דגניה בה חיה ועבדה. היא התאשפזה בבית החולים בצפת ואחר כך התגוררה בתל אביב, בה כתבה את "זמר נוגה".

בגרסה ראשונית של השיר הייתה השורה החותמת אותו "כאשר חיכתה סולוויג לדודהּ". סולוויג הייתה אהובתו של פר גינט, גיבור מחזהו של הנריק איבסן, שחיכתה לו בזמן מסעותיו בעולם, וכינוי זה מופיע במכתביו של מיכאל ברנשטיין לרחל: "הרחק-הרחק חיה סולוויג"; "סולוויג מן הצפון, שהלכה לארץ התמרים". רחל מסרה גרסה זו לאחייניתה שרה ושאלה אותה לדעתה על השיר, וזו השיבה שלדעתה עדיף לסיים את השיר עם דמות מן הספרות העברית ולא מן הספרות האירופית. בעקבות זאת שינתה רחל את השורה האחרונה ל"כחכות רחל לדודה", וזאת בהתייחס לסיפור התנ"כי על עבודת יעקב באהבתו לרחל, בנוסף לרמז לשמה של המשוררת רחל עצמה.[1]

ביצועי השיר וייצוגיו בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר זכה למספר לחנים, ובהם אלו של שמוליק קראוס, מרדכי זעירא, זהר לוי ושל יוסף מוסטקי. לחנו של מוסטקי מוכר בעיקר בביצוע צמד הפרברים. את לחנו של קראוס הקליטה לראשונה להקת החלונות הגבוהים (שבה היה קראוס חבר), ומאוחר יותר הקליטו אותו זמרים רבים נוספים, והוא הנפוץ מכולם. בשנת 2008 זכה לחן זה במקום הראשון במצעד שירי ישראל שנערך על ידי שידורי קשת בערוץ 2.

רונה רמון, אשתו של אילן רמון, בחרה להעלות את השיר "זמר נוגה" בלחנו של קראוס אל מעבורת החלל קולומביה. לאחר שהמעבורת התרסקה, הושמע השיר פעמים רבות ברדיו כזיכרון לאילן רמון ולאסון המעבורת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי מילשטיין, שירי רחל סוד קסמם (ביוגרפיה וכן כל השירים לרבות טיוטות ושירים היתוליים), מהדורה שישית מורחבת, תל אביב: שרידות 1997, עמ' 365-368.