חוה רוזנפרב

חוה רוזנפרב
Chava Rosenfarb

לידה	9 בפברואר 1923 לודז', הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	30 בינואר 2011 (בגיל 87) לת'ברידג', קנדה
מדינה	קנדה
מפלגה	הבונד
בן או בת זוג	הנרי מורגנטלר (1945–1975)
פרסים והוקרה	פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש (1979)

חוה רוזנפרב (בכתיב יידי: חוה ראָזענפֿאַרב; בפולנית, באנגלית ובצרפתית: Chava Rosenfarb, ‏9 בפברואר 1923, לודז' – 30 בינואר 2011, לת'ברידג', קנדה) הייתה ניצולת שואה וסופרת יידיש קנדית. היא כתבה שירה ופרוזה.

ביוגרפיה

רוזנפרב נולדה להורים שהיו חברים בבונד, תנועה סוציאליסטית שהעמידה את שפת יידיש ותרבותה בראש מעייניה. בילדותה למדה בבית ספר של הבונד בלודז' ובתיכון בבית ספר פולני. כשהייתה לקראת סוף לימודיה בתיכון היא נכלאה בגטו לודז'. אחרי ששרדה את גטו לודז' היא גורשה לאושוויץ שם מת אביה. ואז נשלחה למחנה בסאסֶל (מחנה משני של מחנה הריכוז נוינגמה), שם היא בנתה בתים עבור הגרמנים שנמלטו מהמבורג המופצצת. בסוף המלחמה היא נשלחה לברגן-בלזן שם היא חלתה בצורה קשה מאוד בטיפוס הבהרות באפריל 1945. אחרי שהמלחמה נגמרה נישאה רוזנפרב להנרי מורגנטאלר שהסתתר אתה במחבוא בלודז' לפני שנלכדו על ידי הנאצים באוגוסט 1943. מאוחר יותר הוא התפרסם כפעיל קנדי ידוע בעד הזכות של נשים לבצע הפלה מלאכותית. השניים התגרשו ב-1975.

היא פרסמה שלושה כרכי שירה עד 1950. באותה שנה היגר הזוג מאירופה לקנדה והתיישבו במונטריאול.

רוזנפרב נפטרה בלת'ברידג' שבאלברטה. בתה גולדי מורגנטאלר היא פרופסור באוניברסיטת לת'ברידג' ומתרגמת של כתבי אמה.

יצירתה

עם הגעתה לקנדה המשיכה לכתוב. ספר השירה הראשון שפרסמה היה די באַלאַדע פֿון נעכטיקן וואַלד, ב-1947. היא פרסמה גם מחזה: דער פֿויגל פֿון געטאָ על ראש המחתרת בגטו וילנה יצחק ויטנברג. המחזה תורגם גם לעברית והוצג בהבימה ב-1966.

ב-1972 פרסמה רוזנפרב את מה שנחשב ליצירת המופת שלה – רומן בשלושה כרכים המתאר בפרטי פרטים את חוויותיה בגטו לודז' (דער בוים פֿון לעבן – עץ החיים). על פי בתה פרופ' גולדי מורגנטאלר נמנעה רוזנפרב, עד כמה שאפשר, לספר על אימי השואה. לכן היא סיימה את ספרה עץ החיים עם הגירוש מהגטו ולא תיארה את מה שעבר עליה לאחר מכן. הספר יצאה לאור בעברית בספרית פועלים בשנים 1978–1980.

היא כתבה בקביעות לכתב העת די גאלדענע קייט (שרשרת הזהב), כתב עת ספרותי ביידיש שיצא לאור בתל אביב ונערך על ידי המשורר ניצול גטו וילנה אברהם סוצקבר עד שנסגר. רוזנפרב, למרות הצלחתה בקרב קהל דוברי היידיש, לא הייתה ידועה בקהל הכללי, משום שכתביה לא תורגמו לאנגלית עד שנת 2000.

פרסים ספרותיים

היא זכתה בתואר לשם כבוד מאוניברסיטת לת'ברידג', ב-2006. הרומנים וסיפוריה הקצרים זכו בפרסים ספרותיים ברחבי העולם, כולל פרס ע"ש ג'ון גלסקו הקנדי ופרס איציק מאנגר בישראל – הפרס הספרותי הגבוה ביותר לספרות יידיש.

ספריה ביידיש

• די באלאדע פון נעכטיקן וואלד און אנדערע לידער. (הבלדה על יער האתמול ושירים אחרים). לאנדאן, 1947.
• געטא און אנדערע לידער: אויך פראגמענטן פון א טאגבוך. (גטו ושירים אחרים: וכן קטעי יומן). מאנטרעאל: ה' הערשמאן, 1948.
• דאס ליד פון דעם יידישן קעלנער אבראם (השיר על המוזג היהודי אברם). לאנדאן, 1948.
• דער פויגל פון געטא: טראגעדיע אין דריי אקטן (הציפור מהגטו: טרגדיה בשלוש מערכות).Montreal : H. Morgentaler, 1958.
• ארויס פון גן עדן (יציאה מגן עדן). תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, 1965.
• דער בוים פון לעבן. (עץ החיים). תל אביב: המנורה, תשל"ב.
• באטשאני: ראמאן. (בוטושאני: רומן). תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, 1983.
• בריוו צו אבראשען: ראמאן (מכתבים לאברשה: רומן). תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, 1992.

תרגום לעברית

• עץ החיים: טרילוגיה. תרגום מיידיש - שלמה שנהוד. תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ח-תשל"ט.

לקריאה נוספת

• חיים לייב פוקס. 100 יאר יידישע און העברעישע ליטעראטור אין קאנאדע. מאנטרעאל: ח.ל. פוקס בוך פאנד קאמיטעט, 1980. עמודים 279–281. (ביידיש).

קישורים חיצוניים

• אתר הבית של חוה רוזנפרב – נבנה ומתוחזק על ידי בתה גולדי מורגנטאלר
• רשימת הפרסומים של חוה רוזנפרב, בקטלוג הספרייה הלאומית
• איציק גוטסמן: די שרײַבערין חוה ראָזענפֿאַרב געשטאָרבן אין קאַנאַדע (ביידיש)
• תוכנית על חוה רוזנפרב ששודרה ב BBC
• יומנה של חוה רוזנפרב שנכתב בברגן-בלזן, תורגם על ידי גולדי מורגנטלר, באתר Tablet Magazine (באנגלית)
• רחל דרוק, חוה רוזנפרב ו"עץ החיים", בלוג אנו – מוזיאון העם היהודי, פברואר 2019
• חוה רוזנפרב נושאת דברים בטקס קבלת תואר דוקטור לשם כבוד, 2006, באוניברסיטת Lethbridge
• מידע על חוה רוזנפרב בקטלוג הספרייה הלאומית
• חוה רוזנפרב (1923-2011), דף שער בספרייה הלאומית
• חוה רוזנפרב, בארכיון הבימה