חיים הגר (אוטיניה)
 | |
| רבי חיים הגר | |
| לידה |
23 במאי 1862 כ"ג באייר ה'תרכ"ב |
|---|---|
| פטירה |
5 בדצמבר 1931 (בגיל 69) כ"ה בכסלו ה'תרצ"ב |
| תקופת הפעילות |
? – 5 בדצמבר 1931  |
| אב |
ברוך הגר |
  | |
רבי חיים הגר (כ"ג באייר ה'תרכ"ב, 23 במאי 1862 - כ"ה בכסלו ה'תרצ"ב, 5 בדצמבר 1931) היה האדמו"ר מאוטיניה שבגליציה המזרחית (אז בפולין, כיום באוקראינה). כיהן כנשיא כולל בוקובינה.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד כבן שני לרבי ברוך הגר, האדמו"ר השני מוויז'ניץ, ולציפורה, בת נין של רבי פנחס מקוריץ. גדל אצל סבו רבי מנחם מנדל הגר, ה"צמח צדיק", אבי חסידות ויז'ניץ. סבו חיבבו ואף בחוליו האחרון בימים נוראים כשלא הרשה לאף אחד להיות בנוכחותו בשעת תפילתו, הרשה לרבי חיים להיות לידו ולהתפלל בקול.
בגיל 13 הוסמך על ידי רבי שלמה דרימר (ה"בית שלמה", מחשובי רבני גליציה בזמנו), רבי יצחק אהרן איטינגא, רבי יעקב וידנפלד, רבי יצחק שמלקיש ועוד. נישא לקרובת משפחתו[1] פסיא לאה, בתו של רבי יצחק פרידמן מבוהוש.
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרנ"ג (1892) קנה שטח בעיירה הקטנה אוטיניה והקים שם את חצרו[2]. על אף שאחיו הגדול, רבי ישראל ירש את חצרו של אביהם ורוב החסידים הלכו אליו, חלק מהחסידים פנו לרבי חיים, בהם תלמידי חכמים רבים ולמעשה חסידיו נמנו באלפים. בתי כנסת של החסידות היו נפוצים ברחבי גליציה, כמו בלייפציג ולבוב. אף בקראון הייטס נבנה בית מדרש של החסידות (קיים עד היום ברשות חסידי חב"ד).
נישא בשנית לחיה חאשא, בתו של רבי שרגא יאיר מביאלוברזיג (בנישואיה הראשונים הייתה אשת המנחת אלעזר), ובשלישית לבתו של רבי צבי מרוזבדוב.
במלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה ולאחר המלחמה חזר לגליציה אך אוטניא הייתה חרבה ועל כן התיישב בסטניסלב הסמוכה לה. נפטר בקרקוב בדרכו לווינה למטרת ניתוח. נקבר בסטניסלב.
רוב דברי תורתו אבדו במלחמת העולם הראשונה. חסידיו הדפיסו לאחר פטירתו את הספרים "טל חיים" על התורה ו"נימוקי חיים" על הש"ס. מלבד כוחו בתורה, היה בעל תפילה ויודע נגן, והכניס נעימות ו"הדגשות" בנוסח התפילה של ויז'ניץ. כמו כן נשארו ניגונים ממנו, כמו חלקו השני של ניגון "אודה לאל" של חסידות ויז'ניץ.
משנת ה'תרס"ד (1904) נחלה וסבל ייסורים קשים. עבר עשרות ניתוחים מאז ועד סוף ימיו. פעם עבר סדרת ניתוחים שארכה מספר ימים ולבסוף כשעמדו לתפור אותו היה אמור לקבל הרדמה לזמן ארוך. רבי חיים סירב וביקש שיביאו לו ספר זוהר, סיגריה ושידליקו נרות מעליו וביקש שלאחר חצי שעת לימוד יתחילו בתפירה ואכן הוא לא זז כל מהלך הניתוח. סיפור זה התפרסם בעיתונות המקומית. היה נוהג לשאול למה אין מברכים ברכת שהחיינו על המעבר מהעולם הזה לעולם הבא והיה אומר שהוא ימצא פתרון. פטירתו הייתה בליל שבת, ביום הראשון של חנוכה. בערב שבת לאחר שסיים לברך את ברכת שהחיינו של הדלקת נרות חנוכה לא דיבר יותר ונפטר לאחר כמה שעות.
ילדיו ושושלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדיו נולדו לו מאשתו הראשונה:
- ממלא מקומו רבי ישראל שלום יוסף. היה נשוי לבת דודו רבי שמואל אבא הגר ובשנית נישא לדבורה לאה, בתו של רבי יחיאל הורוביץ מפאקשיווניץ. נרצחו בי"ט באייר[3] תש"ד יחד עם שלושת ילדיהם. מעט מדברי תורתו הודפסו בספר "נפש ישי".
- הרב מנחם מנדל. חתן רבי מרדכי יוסף מזלטיפולי. נפטר בחיי אביו, במלחמת העולם הראשונה לאחר שנדבק מחולי טיפוס בהם טיפל. ילדיו גדלו אצל סבם רבי חיים.[4]
- הרב יצחק, רבה של טלומטש. חתן רבי שלמה חייב מבולחוב. נרצח בשואה עם דודו.
- בלומה רייזיל אשת דודה רבי יחיאל מיכל הגר, אדמו"ר בהורודנקה. נרצח בטרנסניסטריה בי"ג בכסלו תש"ב.
- בנם רבי ברוך, רב בצ'רנוביץ. חתן דודו רבי שרגא פייבוש מזלישטשיק. נרצח מספר שעות לפני אביו.
- שרה אשתו השנייה של רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין
- העניא, אשת רבי אהרן פרידמן, האדמו"ר מבויאן-צ'רנוביץ'
נכדו של רבי יחיאל מיכל הגר, רבי משה (בן בנו רבי ברוך) הוכתר על ידי רבי חיים מאיר מוויז'ניץ לכהן כאדמו"ר מאוטיניא. לאחר פטירתו בכ"ה באב ה'תשנ"ד, הוכתר בנו רבי ברוך לכהן באדמו"רות.
בית המדרש של החסידות נמצא ברחוב הושע בבני ברק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב חיים דב שטרן, נר ישראל חלק ו'.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' חיים האגער זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 26–27, באתר היברובוקס
- אוטניא באתר מרכז מורשת יהדות פולין (-קישור לא פעיל)
- רבי חיים מאטיניא בעלון "איגוד בני החבורות ויז'ניץ", אתר היברו בוקס
- משה ויסברג, נחשף התיעוד של הרבי שנפטר בהדלקה, באתר בחדרי חרדים, 4 בנובמבר 2018
- בלעדי: תמונה נדירה של האדמו"ר מאוטיניה מלפני כמאה שנה, יעקב אבוביץ, באתר JDN
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סבה רבי דוד הגר מזבלטוב, היה אחיו של רבי חיים הגר מקוסוב, אבי סבו. סבה השני, רבי שלום יוסף פרידמן, היה גיסו של סבו רבי מנחם מנדל, ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ.
- ^ רבי חיים בחר בעיירה זו עקב מעשה שהיה לו עם סבו רבי מנחם מנדל, שפעם נסעו ועברו בעיירה זו וסבו הצביע לו על שטח ואמר לו:"אפשר להקים פה סאלאש (אוהל) גדול". רבי חיים הבין שרמז לו שיקים את חצרו במקום זה בבוא היום.
- ^ יש אומרים:כ"ד באייר
- ^ הזמנה לנישואי בת הרב מנחם מנדל, נשלחה על ידי הדוד רבי ישראל שלום יוסף, ובה נכתב שהכלה גדלה אצל אביו-סבה.