ברכת שהחיינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביהדות, בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ היא ברכה שבאמצעותה מודה המברך לאלוהים על כך שזכה להגיע לזמן מיוחד מסוים. נוסח הברכה הוא "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה". נקראת גם ברכת הזמן.

זמני הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות חז"ל נזכרת ברכת שהחיינו כברכה הנאמרת:

בפוסקים מאוחרים יותר היא נזכרת כברכה הנאמרת על עניין טוב שקרה לאדם כגון הולדת ילדים. (יש להבדיל בין ברכה זו הנאמרת כאשר השמחה היא של אדם יחיד, לברכת הטוב והמטיב, הנאמרת כאשר השמחה משותפת עם אדם נוסף).

דינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לברך ברכת שהחיינו גם בליל היום השני של ראש השנה (שכבר אינו תחילתו של המועד), נהוג לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו.

לפי חלק מהפוסקים, בברכת שהחיינו לא חל הכלל האומר ש"ספק ברכות להקל", לפיו אין לברך במקום שיש ספק אם האדם חייב בברכה זו או לא, משום שברכה זו באה על שמחת הלב, ואם האדם שמח - הברכה אינה לבטלה.

בימי בין המצרים לא מברכים שהחיינו (בימי ספירת העומר, יש שאינם מברכים, אך לא נפסק כך[1]).

מטבע לשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "שהחיינו" הפכה בלשון העממית למטבע לשון שמשמעותה "סוף סוף!". כך יכול אדם לומר לחברו שנדרש לו זמן רב מדי לבצע פעולה עבורו: "שהחיינו! כמה זמן צריך בשביל לקנות גלידה?"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב אליעזר מלמד, מנהגי אבלות בספירת העומר, באתר ישיבה


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.