ברכת שהחיינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברכת שהחיינו

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה

ביהדות, בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכה שתיקנו לברך בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בשעה שמקיים מצווה שאינה שכיחה כלכך, ובברכה זו מודה המברך לאלוהים על כך.

כמו כן תיקנו ברכה זו קודם אכילת פרי חדש, או בשעה שרואה את חבירו לאחר שלושים יום שלא ראהו.

זמני הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות חז"ל נזכרת ברכת שהחיינו כברכה הנאמרת:

  • ביום הראשון של החגים (פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, וכן בשמחת תורה שנחשב כמעוד בפני עצמו).
  • בפעם הראשונה מדי שנה לקיום מצווה לא תכופה (כמו: ישיבה בסוכה, אכילת מצה בפסח, מקרא מגילה או הדלקת נר חנוכה).
  • בעת אכילת פרי חדש באותה שנה, כאשר לצורך זה תחילת השנה היא ראש השנה.
  • על ראיית חברו, אם לא ראה אותו שלושים יום. מחויבים בברכה רק כאשר אותו חבר הוא חביב ביותר על המברך והוא שמח על שראהו, אך כדי למנוע מצבים מביכים הונהג לברך בכל מקרה ללא שם ומלכות. כיום, יש מחלוקת בנוגע לברכה זו בשל העובדה שקיימים מכשירים טכנולוגיים כמו טלפון, המאפשרים כל העת לדעת את מצב החבר.
  • על קניית בית חדש, בגדים (למעט נעליים, עליהם יש מחלוקת האם מברכים), כלים או חפצים החשובים לאותו אדם.

בפוסקים מאוחרים יותר היא נזכרת כברכה הנאמרת על עניין טוב שקרה לאדם כגון הולדת ילדים. (יש להבדיל בין ברכה זו הנאמרת כאשר השמחה היא של אדם יחיד, לברכת הטוב והמטיב, הנאמרת כאשר השמחה משותפת עם אדם נוסף).

דינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליל היום השני של ראש השנה, ישנו ספק אם יש לברך ברכת שהחיינו נוספת, על מנת לצאת ידי ספק נהוג לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו, ולכוון בברכה על היום ועל הפרי.

לפי חלק מהפוסקים, בברכת שהחיינו לא חל הכלל האומר ש"ספק ברכות להקל", לפיו אין לברך במקום שיש ספק אם האדם חייב בברכה זו או לא, משום שברכה זו באה על שמחת הלב, ואם האדם שמח - הברכה אינה לבטלה.

בימי בין המצרים יש שנהגו שלא לברך שהחיינו. (בימי ספירת העומר, יש שאינם מברכים, אך לא נפסק כך[1]).

מטבע לשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "שהחיינו" הפכה בלשון העממית למטבע לשון שמשמעותה "סוף סוף!". כך יכול אדם לומר לחברו שנדרש לו זמן רב מדי לבצע פעולה עבורו: "שהחיינו! כמה זמן צריך בשביל לקנות גלידה?"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב אליעזר מלמד, מנהגי אבלות בספירת העומר, באתר ישיבה


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.