אוטיניה
 סמל אוטיניה | |
 | |
| כנסייה באוטיניה | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 איוואנו-פרנקויסק |
| גובה | 284 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 5,160 (2024) |
| קואורדינטות | 48°44′N 24°51′E / 48.733°N 24.850°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
אוטיניה (באוקראינית: Отинія; בפולנית: Ottynia; ביידיש: אוטניא, אנטניא) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, הסמוכה לערים קולומיאה וטלומאץ', בה שכנה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיירה נזכרת בתעודות משנת 1610 כעיר פרטית בבעלות האצולה. בתיאור משנת 1786 הודגש שאוטיניה נודעת בסביבתה במסחר במלח ובטבק. במאה ה-19 יצא לעיירה שם כמקום ייצור כלי חרס.
בשלהי המאה ה-19 הוקם בעיירה בית חרושת גדול ליציקת מתכת, והעיר חוברה לקו מסילת הברזל.
יהודי אוטיניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהודים בעיירה נזכרים לראשונה בתעודות משנת 1635. בשנת 1765 מנתה הקהילה בעיירה 345 איש, וכן 51 יהודים בכפרים שסביבה. בשנת 1765 רבה של העיירה, הרב אהרן בן אביגדור, פרש את חסותו על יהודי נדבורנה.
בשלהי המאה ה-19 גדלה הקהילה בעיירה, בין היתר, בשל קביעת חצרו של האדמו"ר חיים הגר משושלת ויז'ניץ במקום. בתחילת המאה ה-20 הוקם בעיירה בית ספר מקצועי מיסודו של הברון הירש, וכעבור זמן מה, נפתח בעיירה בית ספר עברי מיסודה של "שפה ברורה". בשנת 1877 נולד בעיירה המשורר היידי הרמן ווהל, שהיגר בהמשך לארצות הברית.
במהלך מלחמת העולם הראשונה והכיבוש הרוסי סבלה הקהילה היהודית בעיירה. בין היתר, נאסרו 405 יהודים, ובתוכם רב העיר, בתואנה שחיבלו בקו הטלפון של העיירה.
בשנת 1920 נזדקקו כ-1,500 נפשות מתוך 3,500 היהודים תושבי העיירה והכפרים שסביבה לסיוע מיידי במזון ובלבוש, ומשפחות רבות נתמכו על ידי הג'וינט. בשנת 1927 נבחר לרב העיר הרב לוי יצחק קלינגהויפט. בעיירה פעלו מספר ארגונים יהודיים וציוניים, לרבות תנועות נוער, ובהן בית"ר, הנוער הציוני, גורדוניה ובני עקיבא. בשנות השלושים הוקם בעיירה בית ספר עברי נוסף, של רשת תרבות.
בשנות השלושים רבו גילויי האנטישמיות בעיירה, שכללו מקרים של פיטורי יהודים ממשרותיהם, הפצת תעמולה, ניפוץ שמשות בבתים והכאת יהודים. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939, נכנס לעיירה הצבא האדום.
בשואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר נסיגת הצבא האדום מהעיירה ביוני 1941 נערך ביהודי המקום פוגרום על ידי האוקראינים המקומיים. פרעות אלו נמשכו מספר ימים, ומספר הנרצחים היה גדול. מספר חודשים לאחר כניסתם של הגרמנים לעיירה, בסוכות 1941, ערכו בה אקציה ראשונה, וגירשו מאות יהודים, בעיקר מבוגרים, ליעד לא ידוע, ממנו לא שבו.
ביום 25 בספטמבר 1942, ערב סוכות, חוסל היישוב היהודי בעיירה. אנשי הגסטאפו שהגיעו אליה, בסיוע שוטרים אוקראינים, הקיפו את העיירה והציבו מקלעים בקרנות הרחובות. תוך מעבר מבית לבית, רוכזו 1,800 יהודי העיירה במשאיות, ושולחו ממנה למחנה "טחנת רודולף" שבסטניסלבוב, שם רבים מהם נורו במקום, והנותרים הועברו למחנה ההשמדה בלז'ץ.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוטיניה במרכז מורשת יהדות פולין
- "אוטיניה", באתר השטעטל הווירטואלי
- "אוטיניה", באתר JewishGen (באנגלית)
- עדות מאוטיניה באתר הספרייה הווירטואלית
