חיים הגר (אוטיניה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חיים הגר (אנטניא))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי חיים הגר

רבי חיים הגר (כ"ג באייר תרכ"ב, 1862 - כ"ה בכסלו תרצ"ב, 1932) היה האדמו"ר מאוטיניה שבגליציה המזרחית (אז בפולין כיום באוקראינה). כיהן כנשיא כולל בוקובינה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כבן שני לרבי ברוך הגר, האדמו"ר השני מויז'ניץ ולציפורה, בת נין של רבי פנחס מקוריץ. גדל אצל סבו רבי מנחם מנדל הגר, ה"צמח צדיק", אבי חסידות ויז'ניץ. סבו חיבבו ואף בחוליו האחרון בימים נוראים כשלא הרשה לאף אחד להיות בנוכחותו בשעת תפילתו, הרשה לרבי חיים להיות לידו ולהתפלל בקול.

בגיל 13 הוסמך על ידי רבי שלמה דרימר (ה"בית שלמה", מחשובי רבני גליציה בזמנו), רבי יצחק אהרן איטינגא, רבי יעקב וידנפלד, רבי יצחק שמלקיש ועוד. נישא לקרובת משפחתו[1] פסיא לאה, בתו של רבי יצחק פרידמן מבוהוש.

לאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ג (1892) קנה שטח בעיירה הקטנה אוטיניה והקים שם את חצרו[2]. על אף שאחיו הגדול, רבי ישראל ירש את חצרו של אביהם ורוב החסידים הלכו אליו, חלק מהחסידים פנו לרבי חיים, בהם תלמידי חכמים רבים ולמעשה חסידיו נמנו באלפים. בתי כנסת של החסידות היו נפוצים ברחבי גליציה, כמו בלייפציג ולבוב. אף בקראון הייטס נבנה בית מדרש של החסידות (קיים עד היום ברשות חסידי חב"ד).

נישא בשנית לבתו של רבי שרגא יאיר מביאלוברזיג ובשלישית לבתו של רבי צבי מרוזבדוב.

במלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה ולאחר המלחמה חזר לגליציה אך אוטניא הייתה חרבה ועל כן התיישב בסטניסלב הסמוכה לה. נפטר בקרקוב בדרכו לווינה למטרת ניתוח. נקבר בסטניסלב.

רוב דברי תורתו אבדו במלחמת העולם הראשונה. חסידיו הדפיסו לאחר פטירתו את הספרים "טל חיים" על התורה ו"נימוקי חיים" על הש"ס. מלבד כוחו בתורה, היה בעל תפילה ויודע נגן, והכניס נעימות ו"הדגשות" בנוסח התפילה של ויז'ניץ. כמו כן נשארו ניגונים ממנו, כמו חלקו השני של ניגון "אודה לקל" של חסידות ויז'ניץ.

משנת תרס"ד (1904) נחלה וסבל ייסורים קשים. עבר עשרות ניתוחים מאז ועד סוף ימיו. פעם עבר סדרת ניתוחים שארכה מספר ימים ולבסוף כשעמדו לתפור אותו היה אמור לקבל הרדמה לזמן ארוך. רבי חיים סירב וביקש שיביאו לו ספר זוהר, סיגריה ושידליקו נרות מעליו וביקש שלאחר חצי שעת לימוד יתחילו בתפירה ואכן הוא לא זז כל מהלך הניתוח. סיפור זה התפרסם בעיתונות המקומית. היה נוהג לשאול למה אין מברכים ברכת שהחיינו על המעבר מהעולם הזה לעולם הבא והיה אומר שהוא ימצא פתרון. פטירתו הייתה בליל שבת, ביום הראשון של חנוכה. בערב שבת לאחר שסיים לברך את ברכת שהחיינו של הדלקת נרות חנוכה לא דיבר יותר ונפטר לאחר כמה שעות.

ילדיו ושושלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיו נולדו לו מאשתו הראשונה:

נכדו של רבי יחיאל מיכל הגר, רבי משה (בן בנו רבי ברוך) הוכתר על ידי רבי חיים מאיר מויז'ניץ לכהן כאדמו"ר מאוטיניא. לאחר פטירתו בכ"א באב תשנ"ד, הוכתר בנו רבי ברוך לכהן באדמו"רות.

בית המדרש של החסידות נמצא ברחוב הושע בבני ברק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב חיים דב שטרן, נר ישראל חלק ו'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סבה רבי דוד הגר מזבלטוב, היה אחיו של רבי חיים הגר מקוסוב, אבי סבו. סבה השני, רבי שלום יוסף פרידמן, היה גיסו של סבו רבי מנחם מנדל, ה"צמח צדיק" מויז'ניץ.
  2. ^ רבי חיים בחר בעיירה זו עקב מעשה שהיה לו עם סבו רבי מנחם מנדל, שפעם נסעו ועברו בעיירה זו וסבו הצביע לו על שטח ואמר לו:"אפשר להקים פה סאלאש (אוהל) גדול". רבי חיים הבין שרמז לו שיקים את חצרו במקום זה בבוא היום.
  3. ^ יש אומרים:כ"ד באייר