לדלג לתוכן

חינוך ישראלי (תנועה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל התנועה

חינוך ישראלי היא תנועה מהצד השמאלי של המפה הפוליטית שמטרתה העמקת ערכי החינוך הממלכתי בישראל, על ידי חיזוק זהות לאומית (יהודית או ערבית) לצד זהות דמוקרטית-הומניסטית, כבסיס משותף לכלל ילדי ישראל. חזון התנועה מדגיש את הצורך במנהיגים חינוכיים משכילים ובנורמות של איכות ושוויון.[1]

התנועה הוקמה ב- 1999 על ידי אורן יהי שלום, לשעבר פעיל מפלגת מרצ[2] ודובר תנועת דור שלום וכיום מקיים טקסי חתונה חילוניות-אזרחיות. מטרת התנועה היא המשך פעילויות בתחום החינוך שהחלו במסגרת תנועת דור שלום. התנועה נתמכה בעבר על ידי שתיל, הזרוע הביצועית של הקרן החדשה לישראל. היא פועלת בשלושה אפיקים עיקריים: מוסדות חינוך מדגימי שינוי; מרכז מידע לקידום השיח על תיקון החינוך בישראל, המיועד לפעילי חינוך ולעיתונאים; רשת חברתית של פעילי חינוך.

מנכ"ל העמותה כיום היא אורית שטרית, אשר הוסמכה כ"רבה חילונית" מטעם מכון תמורה שפועלת לקידום יהדות חילונית-הומניסטית. עם חברי ועד העמותה נמנים פרופ' עמרי ידלין, סיון מס, טל וענת מניפז, עמי פדרמן ויובל רבין. בעבר פעל בעמותה התעשיין ופעיל יוזמת ז'נבה, דב לאוטמן ז"ל,[3] בפורום החינוך של התנועה חברים הפרופסורים יעקב מלכין, רון מרגולין ויובל דרור, וראשי חוגים במכללת סמינר הקיבוצים.[4]

פעולות התנועה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיה הראשונות הקימה התנועה או שיקמה כ-20 גני ילדים ומעונות יום, בפרט באזורי מצוקה, ובסיום התהליך העבירה את רובם לניהול הרשויות המקומיות.

רשת חינוך ישראלי, זרוע השטח של התנועה, מפעילה בבתי ספר את מודל בית הספר הישראלי על-שם השופט חיים כהן, בתהליך הכולל ליווי מטעם התנועה במשך ארבע שנים. המודל נוצר בשיתוף פעולה עם מכללת סמינר הקיבוצים ומכון "תמורה" למנהיגות יהודית. בין תחומי הפעילות - ניסוח חזון חינוכי; ניהול אוטנומי; עיצוב תוכנית לימודים השואפת למצוינות; טיפוח התלמיד; אווירת כבוד ואכפתיות; בית הספר כמוקד תרבות בקהילה.

מאז 2007 מופעל מודל "צהרון חינוך ישראלי". מטרותיו הן פיתוח יכולות אישיות וכישורים חברתיים, וחינוך לערכי כבוד האדם.

עמותת-בת של תנועת חינוך ישראלי, "משמר החינוך", יזמה ב-2005 את פרויקט "מעקב צמוד" לתיעוד מעשי אלימות בבתי הספר, במטרה לעודד דיון ציבורי בנושא.[5]

בשנת 2018 אישרה הכנסת את "חוק שוברים שתיקה" המגביל את ארגוני הדה-לגיטימציה הפועלים נגד צה"ל ונגד מטרות החינוך הממלכתי, להרצות בפני תלמידי בתי הספר. אורית שטרית הגיעה כמנכ"ל עמותת חינוך ישראלי לועדת החינוך, התרבות והספורט על מנת להציג את התנגדותה לחוק. החוק נחקק ביוזמת חברי הכנסת של הבית היהודי ויש עתיד. מתנגדי החוק כללו את העבודה, מרצ והמפלגות הערביות, יחד עם עמותות שונות, בהן נשים עושות שלום, שתיל והמכון הישראלי לדמוקרטיה, יחד עם עמותת חינוך ישראלי.[6]

חוברות "תרבות ישראל"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת חינוך ישראלי פרסמה חוברות לימוד לבית הספר היסודי ולחטיבת הביניים, בסדרה "תרבות ישראל":

  • גיל מצוות - אחריות ומחויבות, לכיתות ו' (ציונות, מפרשה לדרשה, מחזור הזמנים, חגי ישראל).
  • זהות יהודית ישראלית בעולם משתנה, לכיתות ז' (השבת, השפה העברית).
  • תיקון היחיד וחברה מתוקנת בהגות היהודית והציונית, לכיתות ח'.

החוברות מושתתות על גישה פלורליסטית, תוך התחשבות בתמורות בתרבות יהודית חילונית ורב תרבותיות.[7] טקסטים לדוגמה מתוך החוברות:

  • "אלוהים כפיקציה משפטית"
  • "דרך סירובו של הגיבור, ליאור להניח תפילין, מתוך שלא מצא בכך משמעות"

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סקירה על התנועה באתר "שתיל"
  2. ^ https://oknesset.org/meetings/2/0/2053966.html
  3. ^ ליאור בן דוד, דב לאוטמן: "רק מערכת חינוך ציבורי היא הפתרון לפערים", באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2011
  4. ^ רשימת חברי הפורום באתר התנועה
  5. ^ מורן זליקוביץ', תלמידים יתעדו מעשי אלימות בבית הספר, באתר ynet, 15 בפברואר 2005
  6. ^ https://fs.knesset.gov.il//20/Committees/20_ptv_504348.doc
  7. ^ אורן יהי-שלום, מנכ"ל עמותת חינוך ישראלי, גם חינוך חילוני מתחיל באמונה, באתר ynet, 6 במאי 2010