מעצרי פלסטינים וערביי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל
מעצרי פלסטינים וערביי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל בוצעו עקב מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר 2023, שבה נרצחו מעל ל-1,100 איש. המעצרים נועדו למנוע מעשי טרור פלסטיני והסתה, הן בישראל והן בזירת יהודה ושומרון. כוחות הביטחון בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית עצרו אלפי פלסטינים, בהם אלפי פועלים מרצועת עזה שקיבלו היתר כניסה לישראל. לאחר חקירתם של הפועלים, במטרה לבדוק האם היה להם מידע מוקדם אודות מתקפת הפתע, שחררה ישראל ב-3 בנובמבר לרצועת עזה כ-4,000 פועלים פלסטינים שהיו עצורים במשך כשלושה שבועות.
בנוסף נעצרו פלסטינים החשודים בפעילות טרור וערבים ישראלים החשודים בפרסום דברי הסתה. קיים תיעוד חלקי של המעצרים, ובחלק קטן דווח על השפלות, התעללות ועינויים, וצה"ל השיב כי הוא מתחקר את האירועים[1][2][3].
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעצר פלסטינים על רקע ביטחוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אסיר ביטחוני
על פי דו"ח רשמי שפורסם על ידי המשרד לענייני עצורים (אנ') של הרשות הפלסטינית, בשיתוף עם הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מקום המדינה ועד אפריל 2017 נעצרו כמיליון פלסטינים על ידי ישראל[4][5].
בספטמבר 2023, לפני פרוץ המלחמה, החזיקה ישראל ב-5,088 אסירים ביטחוניים פלסטינים. כ-1,200 מתוכם נעצרו במעצר מנהלי, ללא כתב אישום או הליך משפטי, המוארך מעת לעת[6].
שלילת אישורי עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – היתר כניסה לישראל, עובדים פלסטינים בישראל |
לפני פרוץ המלחמה, כ-19,000 גברים מעל גיל 25 מרצועת עזה קיבלו אישור לעבוד בישראל, בעיקר בענפי החקלאות והבנייה. הצעד נועד לספק מקורות פרנסה לחלק מתושבי הרצועה[7][8].
שלושה ימים לאחר הטבח שביצע חמאס בישראל ב-7 באוקטובר 2023, ביטל מתאם פעולות הממשלה בשטחים את כל היתרי העבודה שניתנו לתושבי עזה[9]. ביטול היתרי העבודה הפך את מי ששהו כדין בישראל ל"שוהים בלתי חוקיים"[10]. לאחר שכ-4,000 פועלים הוחזרו לעזה, הכריז הקבינט המדיני-ביטחוני כי "לא יהיו יותר פועלים פלסטינים מעזה בישראל"[11][12].
מעצרי פלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעצרי פלסטינים מעזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרוץ המלחמה נעצרו אלפי פלסטינים מרצועת עזה שהיו בעלי היתר עבודה במחנות מעצר צבאיים. על פי ד"ר נסרי אבו ג'יש, שר העבודה ברשות הפלסטינית, נעצרו כ-4,500 פועלים. ארגון העבודה הבין-לאומי ואיגוד העובדים הפלסטינים מסרו הערכות דומות[13].
מתאם פעולות הממשלה בשטחים דיווח על מעצר של פלסטינים תושבי עזה, אך לא דיווח כמה פלסטינים נעצרו ולא סיפק נתונים אודות הסיבות למעצר או תנאי המעצר[13]. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל דיווח שאלפי עובדים מעזה נעצרו למשך שלושה שבועות או יותר, בשני מרכזי מעצר צבאיים בישראל, ללא תקשורת עם העולם החיצון. חלקם שוחררו, אך הארגון הצהיר כי "אין שקיפות מצד הרשויות הישראליות" לגבי מספר תושבי עזה שנותרו במעצר[14].
במהלך הפעילות המבצאית בעזה פעלה יחידה 504 וחקרה בשטח מחבלים ואזרחים. במהלך הפעילות נעצרו מאות מחבלים ונשלחו להמשך חקירה בישראל[15].
על פי דיווחי צה"ל נעצרו יותר מ-500 פעילי טרור ברצועת עזה בחודש נובמבר, בהם כ-350 פעילי חמאס ועוד כ-120 פעילי הג'יהאד האסלאמי. בין העצורים נמנים גברים ונשים, בהם קטינים וקטינות. הגברים מוחזקים במתקן מעצר בבסיס שדה תימן, והנשים במחנה ענתות. העצורים מוחזקים בעיניים מכוסות וידיים אזוקות לאורך רוב שעות היממה. הם מועברים לחקירות, ועצורים שנמצא כי לא היו מעורבים בפעילות טרור מוחזרים לרצועת עזה. עצורים אחרים מועברים לידי שירות בתי הסוהר. העצורים מעזה מוחזקים במסגרת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, שנועד לטפל באזרחי לבנון ורצועת עזה שישראל אינה מגדירה כשבויי מלחמה ושהשתתפו בפעילות איבה נגד המדינה[16].
מעצרים בשטחי הרשות הפלסטינית ובמזרח ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחלק מהמלחמה שהכריזה ישראל על ארגון חמאס, וכדי למנוע טבח הדומה לזה שהתרחש בעוטף עזה גם באזור יהודה ושומרון וקו התפר, הגבירה ישראל מאוד את היקף המעצרים של פלסטינים בשטחי הרשות הפלסטינית ובמזרח ירושלים מאז ה-7 באוקטובר[17][18][19][20].
מספר העצורים שנעצרו בשטחי הרשות הפלסטינית ובמזרח ירושלים היה כ-700 בני אדם ב-17 באוקטובר[21], כ-1,450 ב-28 באוקטובר[22], 1,700 עצורים ב-31 באוקטובר[23], 2,150 ב-6 בנובמבר[24], ו-2,280 ב-8 בנובמבר[25].
המוקד להגנת הפרט דיווח ב-8 בנובמבר כי 2,070 פלסטינים עצורים במעצר מנהלי, לעומת 1,319 שהיו עצורים לפני המלחמה[6].
מעצרי ערבים ישראלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז פרוץ המלחמה אימצה מערכת אכיפת החוק מדיניות נוקשה בכל הקשור לחקירות ולהעמדה לדין על עבירות הסתה והגישה כתבי אישום רבים נגד אזרחים ערבים. פרקליט המדינה עמית איסמן התיר לבכירי אגף החקירות והמודיעין במשטרה להורות על חקירת חשודים בהסתה מבלי לקבל מראש אישור מראש מהפרקליטות, ותמך בהגשת כתבי אישום גם על התבטאות בודדת[26].
בהתאם למדיניות זו נעצרו עשרות ערבים ישראלים שפרסמו ברשתות החברתיות הסתה לטרור ותמיכה בטבח שביצע חמאס[27][28][29]. בחלק מהמקרים נטען כי בוצעו מעצרים גם במקרים של הזדהות עם האוכלוסייה האזרחית בעזה, ציטוט פסוקים מהקוראן או הבעת תמיכה כלשהי בפלסטינים[30]. ב-31 באוקטובר עצרו כוחות הביטחון שלושה ערבים ישראלים תושבי סח'נין ועראבה שהביעו הזדהות עם המדינה האסלאמית ועל פי החשד תכננו לבצע פיגועים[31].
ערוץ אל-ג'זירה דיווח על 172 ערבים ישראלים עצורים ב-7 בנובמבר, על סמך דיווחים מעורכי דין[32].
ב-11 בנובמבר דיווח אל פאיס כי ישראל חוקרת מאות מקרים של חשד להסתה. על פי העיתון, ממשלת ישראל מתייחסת למיעוט הערבי כאל גיס חמישי[33].
תנאי המעצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגרדיאן ואל-ג'זירה דיווחו ב-3 בנובמבר כי 3,200 פועלים מרצועת עזה ששהו בישראל גורשו בחזרה לרצועה. לא ידוע מה עלה בגורלם של תושבי עזה נוספים שעבדו בישראל, שכן הרשויות הישראליות סירבו להגיב לשאלות בנושא זה.
הרשויות הישראליות הודיעו ב-8 בנובמבר כי ארבעה פלסטינים מתו במעצר[14].
טענות להתעללות ועינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז 7 באוקטובר ישראל עצרה מעל לאלפיים פלסטינים בשטחי הרשות הפלסטינית, והטילה עליהם צווי מעצר מנהלי. על פי הוועדה לענייני אסירים, מספר הפלסטינים בבתי הכלא בישראל הוכפל מ-5,200 אסירים לפני 7 באוקטובר ליותר מ-10,000 אסירים ועצורים נכון ל-24 באוקטובר.
חדשות NBC והטיימס אוף ישראל דיווחו על סרטונים המתארים חיילים ישראלים מתעללים בעצורים פלסטינים קשורים ומכוסי עיניים. צה"ל פרסם בתגובה גינוי להתעללות ודיווח כי האירועים נמצאים בחקירה.[1]. ב-1 בנובמבר זוהה חייל מילואים שהופיע באחד הסרטונים, והוא שוחרר משירות המילואים[34].
פועלים מעזה שנכלאו במחנה ענתות לנו על מזרנים שהונחו על הרצפה במתקנים דמויי כלובים, הוחזקו במשך שעות ארוכות בשמש כשהם כפותים ועיניהם מכוסות, ללא מים וללא גישה לשירותים, וסבלו מאלימות ואיומים[35]. אחד העצורים, עובד ניקיון בן כ-60, שוחח עם כתב האינדפנדנט ותיאר יחס משפיל, כולל כיסוי עיניים ואזיקת ידיים ורגליים, וטען שהרשויות הישראליות כינו את כלל העצורים "חמאס" ו"מחבלים". לדבריו חלק מהעצירים הוכו, והרשויות סירבו לספק להם תרופות, מזון ומים[13]. זקי סלאמה, בנאי בן 55, סיפר כי לאחר מעצרו הוא הועבר לבית הסוהר עופר, וטען כי הוא ועצורים נוספים עברו עינויים במשך מספר ימים על מתקן דמוי כיסא חשמלי, במסגרת חקירה של כוחות הביטחון[2].
במסגרת עסקת חילופי השבויים ישראל–חמאס (נובמבר 2023) שוחררו 240 אסירים ועצורים פלסטינים.
מוות במעצר של עצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מפרוץ המלחמה מתו במעצר שישה בני אדם[14][36].
ב-4 בנובמבר נמסר על שני עצורים שמתו במעצר, כשלושה שבועות לאחר מותו של אחד מהם[35].
ב-23 באוקטובר 2023, מת בבית הסוהר מגידו עומר דראגמה, פעיל חמאס בן 58 מטובאס. הוא נעצר על ידי כוחות הביטחון ישראליים יחד עם בנו ב-9 באוקטובר, במעצר מנהלי לתקופה של שישה חודשים. ארגון חמאס טען כי דראג'מה מת כתוצאה מהתנקשות, לאחר שסבל מעינויים בבית הסוהר. מאות פלסטינים הפגינו בטובאס במחאה על מותו של דראג'מה[37][38].
עצור פלסטיני נוסף, ערפאת חמדאן, מת במעצר בבית הסוהר מגידו. חמדאן, צבעי בן 25 מבית סירא, שהיה חולה בסוכרת ומחלות לב, מת 48 שעות לאחר מעצרו[39].
עבד אל־רחמן מרעי, תושב הכפר קראוות בני חסאן, מת בבית הסוהר מגידו ב-13 בנובמבר. ת'איר אבו עסב, תושב קלקיליה, מת בבית הסוהר קציעות ב-18 בנובמבר[36].
במרץ 2024 פורסם בהארץ כי 27 עצורים תושבי רצועת עזה מתו מתחילת המלחמה במתקנים צבאיים בישראל שבהם הוחזקו, בעיקר במחנה שדה תימן ומחנה ענתות. צה"ל לא אישר את הנתונים במלואם אבל ציין שחלקם סבלו מבעיות רפואיות עוד קודם למעצר[40].
ב-18 בנונמבר 2023 מת בבית הסוהר קציעות תאיר אבו עסב, מחבל פת"ח בן 38 מאזור קלקיליה שבשנת 2005 נגזר עליו עונש מאסר בגין ניסיון רצח. נבדק חשד שמותו נגרם כתוצאה מאלימות של סוהרים במהלך הפרות סדר בכלא[41].
אי-הודעה למשפחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחותיהם של שני פועלים מעזה שמתו בעת שהוחזקו במעצר בבסיסים צבאיים בישראל לא עודכנו בידי צה"ל[42].
ב-25 באוקטובר פנתה האגודה לזכויות האזרח בישראל לפרקליטות הצבאית ולפרקליט המדינה וביקשה לוודא שמשפחות העצורים יקבלו הודעה על מעצרם. לדברי האגודה, ברור שיש בסיס משפטי למעצר של חשודים בטרור, אך עם זאת ישראל חייבת ליידע את קרובי משפחתם על כך, הן על פי החוק הישראלי והן על פי החוק הבין-לאומי[43].
צפיפות בבתי הכלא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדו"ח של הסניגוריה הציבורית מפברואר 2024 נמסר כי במתקני שירות בתי הסוהר מוחזקים 20,113 כלואים פליליים וביטחוניים, בהם כ-3,400 שנקלטו מאז פרוץ המלחמה. כמחצית מכלל האסירים מוחזקים בתנאי צפיפות קשים שאינם עומדים בתנאי הפעימה הראשונה של בג"ץ שטח המחיה, בשטח קטן מ-3 מטר רבוע לאדם. לאלפי אסירים אין מיטה לישון עליה והם נאלצים לישון על גבי מזרנים על הרצפה, בבתי הסוהר נמצאו תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע, בעיית מזיקים, תנאי אוורור בלתי נאותים, מחסור בציוד בסיסי לאסירים ומצוקת חדרי שירותים. באוקטובר 2023 אישרה הוועדה לביטחון לאומי לחרוג מתנאי הכליאה שקבע בג"ץ, בעקבות מצב החירום שהוכרז בעקבות המלחמה[44].
פעילות ארגוני זכויות האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדיווח של משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם נטען כי העצורים אינם זוכים להליך משפטי הוגן כנדרש בחוק הבין-לאומי, וכן כי נמסרו להם עדויות על יחס משפיל, התעללות בעצורים וחשד לעינויים[45]. טענות דומות הועלו בדיווחים של אמנסטי אינטרנשיונל, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום ועדאלה.
ארגוני זכויות האדם בישראל ניסו לפעול למען הפלסטינים שנעצרו. ב-22 באוקטובר עתרו לבג"ץ שישה ארגונים (המוקד להגנת הפרט, גישה, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, רופאים לזכויות אדם-ישראל, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בישראל) וביקשו להורות על חשיפת כל שמותיהם ומיקומם של תושבי עזה המוחזקים במתקני כליאה ישראליים, ועל שחרור כל אדם שעצור שלא כדין. כמו כן ביקשו העותרים לאפשר למשוחררים להישאר בשטחי הרשות הפלסטינית עד שיוכלו לחזור לעזה[46]. כמו כן שלחו הארגונים מכתב לשר הביטחון יואב גלנט, ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים רסאן עליאן, ובו קבלו על המעצרים, שלדבריהם בוצעו בלי סמכות בחוק, בלי עילת מעצר ובלי שפורסמו צווים בעניין[47].
האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה ב-23 באוקטובר לבג"ץ בבקשה לבטל את ההוראה המאפשרת לרשויות הישראליות לשכן עצירים ביטחוניים ופליליים על הרצפה בתנאי צפיפות בזמן מצב חירום. בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי "אין דומה אומדן הפגיעה בזכויות אדם בעיתות מלחמה לאומדן במצבי שלום".[48]
עצורים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוהנד טאהא, סטנדאפיסט ואושיית רשת מהגליל התחתון, נעצר לאחר שפרסם באינסטגרם הצהרת סולידריות עם תושבי עזה. הוא שוחרר ממעצר לאחר יומיים, לאחר התערבות עורך דינו[49].
הזמרת דלאל אבו אמנה נעצרה ב-17 באוקטובר[50].
ב-6 בנובמבר נעצרה עהד תמימי לאחר שברשת טוויטר פורסם בחשבון הקרוי על שמה כי "תגידו שמה שהיטלר עשה היה בדיחה" ו"נשתה את דמכם"[51][52]. אביה נעצר שבוע לפני כן, והוא מוחזק במקום לא ידוע. ארגון הסופרים הבין-לאומי קרא לישראל למסור מידע על מקום הימצאה של תמימי ולשחרר אותה לאלתר[53][54].
הוועד להגנת עיתונאים דיווח כי 13 עיתונאים פלסטינים נעצרו החל מפרוץ המלחמה[55].
ב-9 בנובמבר נעצרו לחקירה מספר ערבים ישראלים ידועים, בהם מוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל וחבר כנסת לשעבר ממפלגת חד"ש, חנין זועבי, סמי אבו שחאדה ומטאנס שחאדה (שלושתם חברי כנסת לשעבר ממפלגת בל"ד), וכן מנכ"ל בל"ד יוסף טאטור. הם הואשמו בתכנון מחאה בנצרת, ועל פי משטרת ישראל, הם "ניסו להסית ולהפר את הסדר הציבורי". פרקליט המדינה עמית איסמן מתח ביקורת על מעצרים אלו[26].
שחרור עצירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת נובמבר 2023 הוחזרו כ-4,000 פועלים לעזה[11].
במסגרת עסקת חילופי השבויים ישראל–חמאס שוחררו שמונה ערביות-ישראליות שהואשמו בהסתה או בהזדהות עם ארגון טרור[56].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Videos appear to show Israeli soldiers abusing bound and blindfolded Palestinian detainees, באתר חדשות NBC, 2 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ 1 2 ‘Arrested, tortured and insulted’, say workers returned to Gaza by Israel, באתר אל-ג'זירה, 3 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ עדן סולומון, תושב הנגב שנעצר ל-16 יום בחשד לתמיכה בחמאס: "הוכיתי קשות בידי הסוהרים", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
- ^ Report: About 1,000,000 Palestinians arrested since 1948, באתר ארכיון האינטרנט, 15 באפריל 2017 (באנגלית)
- ^ admin, Israel Arrested One Million Palestinians since 1948: Report - Palestine Chronicle, באתר "Palestine Chronicle", 17 באפריל 2017 (באנגלית)
- ^ 1 2 ניר חסון, הגר שיזף, בישראל כלואים 6,704 פלסטינים, 2,070 מהם עצורים מנהלית ו-1,512 נכלאו בחודש שעבר, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2023
- ^ חגי אטקס, ופאק עדנאן, תעסוקת עובדים עזתים בישראל – תוצאות סקר ראשון ומשמעויות להסדרת התעסוקה, מבט על, גיליון 1626, 1 באוגוסט 2022, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ ‘It’s like another planet’: crossing the frontier from Gaza to work in Israel, באתר הגארדיאן, 1 בינואר 2023 (באנגלית)
- ^ Thousands of Palestinian Workers Have Gone Missing in Israel, באתר jacobin.com, 29 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ עתירה לבג"ץ: שחררו אלפי פועלים מעזה שמוחזקים בישראל כקלפי מיקוח, באתר "פוסטה", 24 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 אלישע בן קימון, עינב חלבי, אחרי כמעט חודש: אלפי פועלים עזתים שנעצרו אחרי 7 באוקטובר שוחררו לרצועה, באתר ynet, 3 בנובמבר 2023
- ^ Israel deports thousands of stranded Palestinian workers back to Gaza, באתר the Guardian, 3 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Thousands of Gazans missing in Israel as workers ‘rounded up and blindfolded’, באתר אינדפנדנט, 23 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Israel/OPT: Horrifying cases of torture and degrading treatment of Palestinian detainees amid spike in arbitrary arrests, באתר אמנסטי אינטרנשיונל, 8 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ אור הלר, פעילות יחידה 504 של אמ"ן נחשפת: מעל 300 מחבלי חמאס נעצרו בעזה, באתר חדשות 13, 20 בנובמבר 2023
- ^ הגר שיזף, מאות עזתים שנעצרו במלחמה כלואים בדרום עם כיסוי עיניים ואזוקים רוב היום, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2023
- ^ חנן גרינווד, מתחילת המלחמה: 800 מבוקשים נעצרו ברחבי יהודה ושומרון - ובהם 500 פעילי חמאס, באתר ישראל היום, 23/10/2023
- ^ Israel and the Occupied Territories: Rising violence in the West Bank may have irreversible consequences for communities, באתר הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, 31 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Israel Steps Up Arrests in the West Bank in Wake of Hamas Attacks, באתר וול סטריט ג'ורנל, 5 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ Ahed Tamimi: Palestinian activist detained in West Bank crackdown, באתר France 24, 6 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ Mass arrests of Palestinians in occupied West Bank, באתר אל-ג'זירה, 17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Thousands of Gaza workers go ‘missing’ in Israel amid wartime mass arrests, באתר אל-ג'זירה, 28 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Since start of war, more than 1,700 Palestinians in the West Bank have disappeared into Israeli custody, officials say, באתר The Globe and Mail, 31 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ Ahed Tamimi: Israeli forces arrest Palestinian activist in West Bank, באתר BBC, 6 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ The family of a Palestinian activist jailed for incitement says young woman's account was hacked, באתר Associated Press, 8 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ 1 2 גידי וייץ, פרקליט המדינה למשטרה: עצרתם מתנגדים לממשלה ללא הצדקה, תוך פגיעה בשלטון החוק, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
- ^ אלון חכמון, לאחר שתמכו בטבח חמאס: מספר ערבים ישראלים נעצרו, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ קובי רוזן, המשטרה לכדה ערבי ישראלי, שארגן והשתתף בתהלוכות חמאס, באתר כיכר השבת, 19 בנובמבר 2023
- ^ אלון חכמון, פרסם דברי שבח בחמאס והוראות הכנה לחומר נפץ: צעיר מהיישוב נחף נעצר, באתר מעריב אונליין, 20 באוקטובר 2023
- ^ ‘The reaction is extreme’: Palestinians fear arrest if they voice sympathy for Gaza civilians, באתר CNN, 5 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ שילה פריד, לא רק חמאס: נעצרו שלושה ערבים-ישראלים שהביעו תמיכה בדאעש, בעיתון מקור ראשון, 31 באוקטובר 2023
- ^ One month of Israel’s war: What’s happening to Palestinians outside Gaza?, באתר אל-ג'זירה, 7 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ Israel aumenta el cerco a su minoría árabe, באתר אל פאיס, 11 בנובמבר 2023 (בספרדית)
- ^ IDF soldiers film themselves abusing, humiliating West Bank Palestinians, באתר טיימס אוף ישראל, 1 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ 1 2 הגר שיזף, שני פועלים מעזה מתו בזמן שהוחזקו במתקנים בגדה, צה"ל לא פתח בחקירה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 הגר שיזף, שישה פלסטינים מתו בכלא מפרוץ המלחמה, לפחות שניים נמצאו עם סימני אלימות, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2023
- ^ מת בכיר חמאס בגדה שהיה כלוא בישראל, הארגון האשים: "הוא נרצח", באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, חמאס מאשים את ישראל ב"התנקשות" בבכיר הארגון בכלא, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- ^ כתבי "הארץ", היום ה-18 ללחימה - ליפשיץ מסרה מידע על חטופים שראתה בשבי; הפסקות חשמל בגולן בשל פגיעת רקטה מסוריה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023
- ^
הגר שיזף, 27 עזתים מתו במתקני מעצר צבאיים בישראל מאז תחילת המלחמה, באתר הארץ, 7 במרץ 2024
- ^ אדם קוטב, מאיר תורג'מן, עינב חלבי, הותר לפרסום: סוהרים חשודים בתקיפת אסיר ביטחוני - שמת, באתר ynet, 21 בדצמבר 2023
- ^ הגר שיזף, הרשויות בישראל לא עדכנו את קרובי הפועלים מהרצועה שמתו במעצר, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2023
- ^ חובת הודעה על מעצר של מחבלים מעזה שמוחזקים בישראל, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 25 באוקטובר 2023
- ^ חן מענית, הסנגוריה הציבורית: קרוב למחצית מהעצורים והאסירים מוחזקים בצפיפות קשה מאז המלחמה, באתר הארץ, 6 בפברואר 2024
- ^ Israel-Palestine crisis: ‘It’s the innocent civilians who are losing’, באתר משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, 3 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ אמוץ שפירא, מאות עזתים בעתירה לבג"ץ: שחררו אותנו לגדה המערבית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בנובמבר 2023
- ^ הגר שיזף, ישראל כולאת במתקן בגדה מאות פועלים מעזה אחרי שביטלה את ההיתרים שלהם, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2023
- ^ תומר גנון, בג"ץ: "בעת מלחמה ניתן לשכן עצורים ואסירים ביטחוניים על הרצפה ובצפיפות", באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2023
- ^ הילו גלזר, מעצרי שווא, פיטורים בנימוקים הזויים: כך נראית הרדיפה של ערביי ישראל, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2023
- ^ יואב איתיאל, אלי אשכנזי, בגלל פוסט תמיכה בעזה: נעצרה הזמרת והמשפיענית דלאל אבו אמנה, באתר וואלה!, 17 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, אלישע בן קימון, "תגידו שמה שהיטלר עשה היה בדיחה": תמימי נעצרה בעקבות פוסט מסית בשמה, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
- ^ שמחה רז, צפו: דוברות שב"ס חושפת את השקר של עהד תמימי, באתר "סרוגים", 30 בנובמבר 2023
- ^ צה"ל עצר את עהד תמימי, שהורשעה בעבר בתקיפת חיילי צה"ל, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
- ^ OPT/Israel: Palestinian writer and activist Ahed Tamimi detained amid surge in arbitrary arrests by Israeli forces, באתר ארגון הסופרים הבין-לאומי, 9 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ Attacks, arrests, threats, censorship: The high risks of reporting the Israel-Gaza war, באתר "Committee to Protect Journalists", 16 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ חן מענית, ג'קי חורי, המדינה שחררה ישראליות בעסקה עם חמאס בלי שנקבע מתווה להמשך ההליכים נגדן, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2023
