חנה בן דב

חנה בן דב
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	19 בפברואר 1919; ירושלים, מנהלת שטחי האויב הכבושים
פטירה	3 במרץ 2009 (בגיל 90); נוז'אן-סור-מארן, צרפת
מקום קבורה	פר לשז
מקום לימודים	בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב; בית הספר לאמנות קמברוול ;
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	אסכולת פריז, מופשט לירי
הושפעה על ידי	קונסטנטין ברנקושי

חנה בן דב (19 בפברואר 1919 - 4 במרץ 2009) הייתה ציירת ישראלית, בין יצירותיה בולטים ציורים מופשטים ומופשטים למחצה, המאופיינים בצבעוניות ובמשיחות מכחול חופשיות, בהשפעת הציור הצרפתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בירושלים, בתו של הצלם יעקב בן דב שהקים את המחלקה לפוטוגרפיה בבצלאל. בשנים 1935–1940 למדה בבית הספר לאמנות בצלאל החדש בירושלים, ובמיוחד התקשרה לצייר מרדכי ארדון, שהפך ברבות הימים לאחד מידידיה הקרובים. במחצית השנייה של שנות הארבעים, למדה בלונדון, אצל הצייר יעקב אדלר ובבית הספר לאמנות קמברוול (Camberwell College of Arts). ב-1948 עברה לפריז והושפעה מאסכולת פריז. השפעה זו ניכרת במיוחד בציורי טבע דומם, אם כי האור הזוהר והצבעוניות בציוריה הם יותר ישראליים. במקביל למדה גם אצל ברנקושי, שמשך אותה לעבר ההפשטה ואכן בהשראתו עברה לצייר בסגנון מופשט.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנה בן דב הציגה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בפריז ובארצות אחרות באירופה. ב-1954 הציגה לראשונה בישראל, בגלריה צ'מרינסקי בתל אביב, וב-1970 הציגה תערוכת יחיד במוזיאון ישראל בירושלים. בן דב חייתה בפריז ולא לקחה חלק בהתפתחות האמנות הישראלית, אף על פי שתמיד ראתה עצמה כקשורה לישראל והגדירה את עצמה כאמנית ישראלית-ירושלמית. יעקב גרוס, שהיה חברה הקרוב שנים רבות עד יום מותה סיפר כי בן דב הייתה "יוצרת מאד חזותית, שאהבה לצייר את הדברים בצורה שראתה אותם, ודרך ראייתה הייתה תמיד דרך מיוחדת, אבסטרקטית ועם יכולת יוצאת דופן לבטא עצמה בצבעים. היא הייתה אשה מאד חזקה ומגובשת בתפיסת עולמה". לדבריו, חייה בפריז מעולם לא גרעו ולו טיפה מיחסה לישראל, "חנה תמיד הייתה מחוברת לאמנות הישראלית על אף שיצרה בצרפת ותמיד הגדירה את עצמה כאמנית ישראלית-ירושלמית", אמר גרוס.^[1]