אנה טיכו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנה טיכו בשנות ה-40
"הרי יהודה", 1970, עיפרון ופסטל על נייר, אוסף גלריה אנגל

אנה טיכו (1894 - 1 במרץ 1980) הייתה אחות, ציירת ישראלית וכלת פרס ישראל.

אנה טיכו נולדה לפנחס וברטה בראון‏[1]בעיר ברנו שבמוראביה (אז חלק מאוסטרו הונגריה, כיום חבל בצ'כיה). היא גדלה והתחנכה בווינה.

בגיל 15 החלה ללמוד ציור בווינה. בשנת 1912 עלתה לארץ ישראל עם בן דודה, רופא העיניים ד"ר אברהם אלברט טיכו, ובהמשך נישאה לו. הם התיישבו בירושלים ופתחו בה מרפאת עיניים, בה סייעה טיכו לבעלה.

ד"ר אפרים סיני שהיה אסיסטנט של ד"ר טיכו במשך כשנתיים ,(בשנות העשרים של המאה הקודמת) , מעלה זיכרונות בספרו "במלוא העין" : "גברת טיכו הייתה הגבירה, המנהלת והאחות הראשית. בחדר הניתוח היו היא וד"ר טיכו צוות מאומן להפליא. היא הייתה יודעת, ללא דיבורים, להושיט בזמן הניתוח את המכשיר הדרוש ברגע הדרוש. נהגה לרדת לקומה התחתונה זמן קצר לפני תחילת הניתוחים, מסדרת את המכשירים, בוחנת את הסכינים, מכינה את הזריקות והחומר הסטרילי. הכול היה מסודר על שולחן המכשירים, מצוחצח ונוצץ. היא הייתה בקיאה בכל שלבי הניתוח ואצבעותיה היו מרחפות בין שולחן הניתוחים לבין שולחן המכשירים כידי פסנתרן הפורט על מנענעי הפסנתר."‏[2]

בני הזוג טיכו התערו בחיי החברה והתרבות של ירושלים. בבית המידות שרכשו בירושלים ואשר קומתו הראשונה שימשה במקביל כמרפאה, ארחה טיכו את האליטה האינטלקטואלית של יוצאי גרמניה, וכן את מנהיגי היישוב, ראשי הממשל הבריטי, אומנים, סופרים ואינטלקטואלים שביקרו מחו"ל.

משנת 1930 התמקדה טיכו בטכניקה ובסגנון של תיאור ירושלים והסביבה. היא נהגה לצאת לחיק הטבע ולרשום את נופי הרי ירושלים ודמויותיה. ציוריה מוצגים כיום במוזיאונים החשובים בעולם.

בשנת 1970 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים".

לקראת סוף ימיה החליטה טיכו לתרום את ביתה, על אוסף האומנות שבו הכולל את ציוריה ועוד שכיות חמדה שאסף בעלה על פני השנים, למען תושבי ירושלים והוא פועל כיום כשלוחה של מוזיאון ישראל, תחת השם בית טיכו. בשנת 1980 הוכתרה ככלת פרס ישראל, ובאותה שנה נפטרה ונטמנה לצד בעלה בהר המנוחות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ^ דוד תדהר -עורך ,"אנצקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו" ,ערך :ד"ר אלברט טיכו, כרך ב' , 1947, עמוד 956
  • ^ "במלוא-העין"-מעולמו של רופא, ד"ר אפרים סיני,צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ רח' השרון 12 תל אביב, 1984 ,עמוד 105-106,