חנן וינטרניץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנן וינטרניץ
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לוחית זיכרון לחנן וינטרניץ על ביתו בתל אביב

חנן וינטרניץ (11 במרץ 1914 - 3 בנובמבר 1995) היה מוזיקאי, מעבד מנצח ומלחין ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינטרניץ נולד במזרח בוהמיה (כיום - צ'כיה). עוד מילדות ספג חינוך מוזיקלי. אמו נגנה בכינור ואביו בפסנתר. בהשפעת אביו שהיה עורך דין פנה ללימודי משפט בפראג וב-1938 קיבל תואר דוקטור למשפטים.

ביחד עם סיום לימודי המשפטים סיים את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון בפראג.

ב-1939 נישא לפאולה (לבית פלדמן) והזוג הצליח להשיג אשרת עלייה לארץ ישראל. עם עלייתו התקבל לעבודה כמעבד ומלווה בפסנתר בתזמורת של קול ירושלים. עם הקמת המדינה ניצח על תזמורת קול ישראל שהפכה לאחר מכן לתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. בשנת 1960, נימנה בין מקימי תזמורת הבידור של קול ישראל ושימש בה כמלחין ומעבד הבית.

וינטרניץ עבד בחברות התקליטים המובילות, הד ארצי "מקולית", סי בי אס ישראל ועוד. הוא כתב מאות עיבודים לשירים, שבוצעו על ידי יהורם גאון, יפה ירקוני, שושנה דמארי, חוה אלברשטיין, בני ברמן, אופירה גלוסקא, שמעון בר, חדווה עמרני, ליאור ייני, בני אמדורסקי, הדסה סיגלוב, נחמה הנדל, גדעון זינגר, רמה סמסונוב, אברהם פררה, מייק בורשטיין, אורי שבח, מיכל טל, עדנה לב, צמד העמרנים, שרה בדישי, דודו פישר, להקת הנח"ל, להקת בצל ירוק, להקת איילון ועוד.

ייחודו כמוזיקאי הוא בכתיבת עיבודים להרכבים תזמורתיים מגוונים ובליווי כפסנתרן. עיבודיו מתאפיינים בתזמור רגיש וקפדני ובתכנים ורצפים הרמוניים לא שיגרתיים (לעיתים קרובות אף לא צפויים), בהתייחס ללחן שבבסיס העיבוד. במקביל, עשה וינטרניץ שימוש מגוון במבנים קונטרפונקטיים שעל אף פשטותם התחבירית, נשמעים מורכבים ומעניינים ונטמעים כחלק חי בלחן העיקרי. כך גם לגבי הקדמה וקטעי ביניים בין בתים שונים של שיר שעובד על ידו. לרב, לא חזר וינטרניץ על אותו עיבוד בבתים חוזרים של שיר, אלא כתב לכל בית עיבוד בהתאם לרוח התמליל. כך גם לגבי זמר או זמרת שונים שביצעו שיר זהה.

רבגוניותו של וינטרניץ התבטאה בכתיבת עיבודים ובליווי פסנתרני עשיר ללחניהם של יוצרים מכל הסוגות במשך כ 50 שנה. בכלל זה, ללחניהם של רב המוזיקאים הישראליים שיצרו בשנות פעילותו, ליצירות מהספרות הקלאסית והקלה לדורותיהם, לפסטיבלי הזמר הישראליים (הכללי, המזרחי והחסידי), לשירי ילדים, לשירי קודש ויצירות חזנות בביצוע אמנים כנפתלי הרשטיק, משה שטרן, דוד קוסביצקי משה קוסביצקי ועוד. כן ליווה בפסנתר אמנים בינלאומיים שהגיעו לישראל, ביניהם אמה סומאק ולארי אדלר, שברפרטואר שלהם נכללו חמרים ממחזות זמר, שירי עם ויצירות מהספרות הקלה והקלאסית. בד בד, זכורים עיבודיו בסיגנונות רוק, לטינו אמריקאי, ג'אז (כגון לשירים "מלאך אדוני" ללחן של ליאור ייני ובביצועו, "מקהלה עליזה" ללחן של נורית הירש בביצוע חוה אלברשטיין, "שיתפוצץ" ללחן של פרנק פלג, בביצוע רחל אטאס).

זיקתו המיוחדת ומומחיותו בשדה העיבוד המוזיקלי התבטאה גם בשנות פעילותו כמורה ומרצה בבתי ספר למוזיקה ובאקדמיה למוזיקה בת"א וכן בעבודת מחקר אותה כתב במשך למעלה משני עשורים, בנושא העיבוד במוזיקה מהמאה ה-13 ועד המאה העשרים.

בין יצירותיו כמלחין נכללות המוזיקה לסרט "דן וסעדיה", להצגת "הרופא בעל כורחו" של מולייר שהוצגה בהבימה וכן הפתיחה התזמורתית "100 יצירות ב-10 דקות", בה משתלבים קטעים מיצירות מוכרות מהספרות הקלאסית, בתוך מתווה קונטרפונקטי מקביל. זוהי יצירה עם קריצת הומור, בעלת מבנה שלם בביצוע הרכב תזמורתי סימפוני מלא.

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון על ביתו ברחוב ויזל 17 בתל אביב.

יש לו בת ובן שחיים כיום רותי בלנק ויעקב וינטרניץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]