רמה סמסונוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רמה סמסונוב
רמה סמסונוב.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 14 באפריל 1921
פטירה 21 באוקטובר 2012 (בגיל 91)
מוקד פעילות ירושלים
שנות פעילות שנות ה-50-ה-70
סוגה קלאסי
זמר עברי
לדינו
עיסוק זמרת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לוחית זיכרון בכניסה לביתה של רמה סמסונוב

רֶמָה סַמסונוב (14 באפריל 192121 באוקטובר 2012) הייתה מורה לפיתוח קול, זמרת מצו-סופרן, וסופרת ילדים ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמסונוב נולדה בירושלים, לאהרון סמסונוב ממשפחת סמסונוב, ממייסדי חדרה ולזינה רבקה לבית חבקין . אחותה הגדולה הייתה השחקנית תמר סמסונוב (1915–1959).[1] גדלה בחדרה, סיימה את לימודיה התיכוניים בירושלים ולמדה הוראה בבית המדרש למורים בבית הכרם. לאחר מכן המשיכה בלימודי מוזיקה וזמרה בבית הספר "ג'וליארד" בניו יורק, באוניברסיטת ויסקונסין ואצל רוזה פאולי(גר') באקדמיה למוזיקה בירושלים. בעת לימודיה התיכוניים בירושלים הכירה את יחיעם ויץ והשניים נישאו. ויץ נהרג בפעולת "ליל הגשרים" בשנת 1946. היא הופיעה עם תזמורות שונות, ובהן התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת רשות השידור והתזמורת הסימפונית חיפה.

בפסטיבל הזמר הראשון ב-1960 זכתה במקום השני יחד עם גדעון זינגר בשיר "העלמה". ב-1965 הופיעה במחזה "ברכט על ברכט" בתיאטרון זווית. השתתפה בתקליט "שירי ברטולד ברכט" שהופץ באותה שנה. במקביל נמנתה עם מייסדי התזמורת הקאמרית הישראלית (נקראה אז "אנסמבל"), יחד עם המנצח גארי ברתיני. היא הופיעה רבות עם תזמורת זו, בין השאר בהצגת "הקונסול". בשנת 1969 השתתפה ב"רומנסרו ספרדי", מופע שירי לאדינו, יחד עם יוסי בנאי, יהורם גאון ומקהלת צדיקוב. סמסונוב שרה בהופעה בעברית, בין היתר, את השירים "צל לא צל", "יעל" ו"בת גלים" ובלאדינו את "איר מה קרו מאדרה א ירושלים" ("אמא, אני רוצה ללכת לירושלים"). ההופעה הוקלטה והופצה בתקליט. באמצע שנות השבעים הלחין שלמה גרוניך מספר שירי משוררים רבים לסמסונוב. בין היתר הולחנו 'אסופי' (מילים: נתן אלתרמן) ו'לו באת' (מילים: נתן זך). גרוניך אף ליווה את סמסונוב בהופעותיה. סמסונוב הקליטה שירים רבים, אך לא הוציאה שום אלבום סולו, מלבד אלבום שהוקלט בשנות השבעים, אך לא הופץ באופן מסחרי. אחד השירים שנכלל בתקליט, אותו חיברה סמסונוב, הוא "טוליק".

הופיעה תקופה ארוכה כסולנית באופרה הישראלית ובגיל 50 החליטה לפרוש מן הבמה[2] ולעבור ללמד בבית הספר לאמנות הבמהבית צבי ברמת גן, שם שימשה כמורה קרוב ל-20 שנה.

בשנת 1976 כתבה את ספר הילדים "לא הספיקה לי היד" וב-1981 את "השן הראשונה".

זכתה במדליית הזהב בפסטיבל הנוער הדמוקרטי במוסקבה בשנת 1957. בשנת 2000 זכתה בתואר יקירת העיר תל אביב.

סמסונוב הייתה נשואה שלוש פעמים. בעלה השני היה האדריכל יצחק ישר. מנישואין אלה נולד ביוני 1956 הבן, אבנר ישר. בסוף שנות ה-50 התגרשו בני הזוג. אבנר ישר, גם הוא אדריכל, התחתן עם השחקנית והבמאית רונית אלקבץ.

רמה סמסונוב הלכה לעולמה בתל אביב בסתיו 2012, בגיל 91.

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתה בשדרות ח"ן מס' 36.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי תבור, 'רמה סמסונוב - אשה עסוקה עד מאוד', אופרה 26 (1998), 42-44.
  • יצחק נבון, כל הדרך - אוטוביוגרפיה, הוצאת כתר, 2015, עמ' 39

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמר סמסונוב, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב; תמר סמסונוב למנוחות, מעריב, 19 בנובמבר 1959; תמר סמסונוב – למנוחות, דבר, 20 בנובמבר 1959; אליהו גולדנברג, תנו לנו להתייחד עם יקירינו בשקט, דבר, 27 בנובמבר 1959.
  2. ^ מרדכי חיימוביץ, אבנר מלך המגדלים, סופשבוע מעריב, 20 ביוני 2012
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.