חרב במדבר
 | |
| בימוי |
ג'ורג' שרמן  |
|---|---|
| הופק בידי |
רוברט בקנר |
| תסריט |
רוברט בקנר |
| שחקנים ראשיים |
דיינה אנדרוז בן רייט ג'ו טרקל ג'רי פריס Paul Brinegar George Magrill Rory Mallinson אמיל ראמאו Clyde Cook ג'ק וב Peter Coe סטפן מקנלי מרטה טורן דייוויד וולפה ג'ף צ'נדלר Lowell Gilmore פיליפ פרינד Robin Hughes |
| מוזיקה |
פרנק סקינר |
| צילום |
אירווינג גלסברג |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
סרטי יוניברסל |
| חברה מפיצה |
סרטי יוניברסל |
| הקרנת בכורה |
1949 |
| משך הקרנה |
101 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
חרב במדבר (באנגלית: Sword in the Desert) הוא סרט קולנוע משנת 1949. הוא הסרט ההוליוודי הראשון אודות המאבק לעצמאות ישראל.
אחריו הופיעו סרטים אחדים בנושא זה (בהם, לפי סדר הופעתם: "יהודית" מ-1966; "הטל צל ענק", על האלוף דוד מרכוס שנפל במלחמת העצמאות, אף הוא מ-1966; והידוע מכולם, "אקסודוס", מ-1960).
ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט "חרב במדבר" הופק בהוליווד עם סיום מלחמת העצמאות ובוים על ידי הבמאי ג'ורג' שרמן, שהיה בעיקר במאי של סרטי פעולה ומערבונים. עלילת הסרט מתרחשת בארץ ישראל בתקופת המאבק שבין תום מלחמת העולם השנייה לבין הכרזת המדינה. הסרט מתאר את מאבקם של הבריטים נגד גל ההעפלה שדרכה הגיעו לחופי הארץ מעפילים ניצולי השואה.
הגם שהסרט מתרחש בארץ ישראל הוא לא צולם בארץ. מפיקי הסרט חיפשו אתר לצילומו בחופי קליפורניה, שנופו יהיה דומה לנוף רצועת החוף הדרומית בארץ, ומצאו כמתאימה לכך רצועת חוף ליד עיירה השוכנת בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס. באתר הוקמו תפאורות דמויות קיבוץ ישראלי. הקטעים המתרחשים במחנה הצבא הבריטי צולמו באולפן. הבמאי והמפיק הישראלי ברוך דינר, מי שיביים לימים את הסרט הישראלי "הם היו עשרה", נשכר על ידי המפיקים להיות יועץ לעניינים ישראליים לסרט.
חרף נושאו, הסרט אינו סרט היסטורי על תקומת ישראל, אלא סרט פעולה הוליוודי. כדוגמת מערבון יש בסרט "טובים" ו"רעים". הטובים הם היהודים, אנשי "ההגנה", פעילי ההפעלה וחברי הקיבוצים. הרעים הם הבריטים שניסו למנוע את עליית המעפילים לחופי הארץ.
עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספינת מעפילים הצליחה להתחמק מהמצור של הצי הבריטי ומתקרבת לחופי הארץ. הקברניט דילון, המגולם על ידי השחקן דיינה אנדרוז, שהיה אז בשיא תהילתו לאחר ששיחק בסרט עטור פרסי האוסקר "שנות חיינו היפות ביותר", משנת 1946, הוא אמריקאי ציני ונטול אידאולוגיה, שכל מטרתו להוריד את מטענו האנושי בחופי הארץ ולקבל את התשלום המגיע לו בעבור זאת. כדי לקבל את התשלום הוא יורד אל החוף ומצטרף בניגוד לרצונו לבריחת המעפילים לקיבוץ "עין יעקב", כיוון שהורדת העולים לחוף נתגלתה על ידי משמר החופים הבריטי.
דוד, איש "ההגנה" שליווה את המעפילים בספינה בדרכם לארץ תוקף את מפקד יחידת משמר החופים. דילון, שאינו נשמע להוראות אנשי "ההגנה", מתקשר ממשדר חשאי שבקיבוץ למתן הוראות לצוות הספינה שבלב ים. הבריטים שאיתרו את המשדר נכנסים לקיבוץ ומטילים בו עוצר. המעפילים ואנשי "ההגנה" מצליחים להימלט מהקיבוץ, והיחידה הנשארת בו היא "סברה" (שם עברי למהדרין לדעת מפיקי הסרט), קריינית תחנת השידור החשאית של "ההגנה", בגילומה של השחקנית השוודית מרתה תורן. הבריטים מצליחים לזהות אותה על פי קולה המוכר להם משידוריה, אך אנשי "ההגנה" לבושים במדים בריטים מצליחים לשחררה.
בינתיים מצליחים אנשי הכלניות לגלות את מקום המחבוא של המעפילים ואנשי "ההגנה" וכולם נעצרים. בין העצורים נמצא אחד המפקדים הבכירים של "ההגנה", המגולם על ידי השחקן ג'ף צ'נדלר. הבריטים אינם יודעים מי מן העצורים הוא המפקד. הם חוקרים את הקברניט דילון ולוחצים עליו, ומבטיחים לשחררו לספינתו אם יגלה את זהות המפקד. דילון מסכים ויוצא לחצר המשק לבצע את הזיהוי. בעוברו על פני שורת החשודים מתעורר מצפונו והוא מחליט שלא לזהות את האיש. הבריטים נאלצים לשחרר את האנשים, ודוד מבטיח לסברה "אני עוד אחזור". דילון, אשר קודם לכן החליט שלא להביא יותר ספינות מעפילים לארץ, חוזר אף הוא ואומר לסברה "גם אני עוד אחזור".
הסרט בעיניים ישראליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט התקבל בארץ בתקופתו בהתלהבות רבה. הקרנות הסרט לוו במחיאות כפיים ותשואות. יחד עם זאת היו לסרט מספר מגרעות מהבחינה הישראלית: מפיקי הסרט התחשבו התחשבות יתר בבריטים והציגו את אנשי הצבא הבריטי בארץ כממלאי חובה צבאית באופן הוגן וללא אכזריות יתרה.
המפיקים הוסיפו לסרט, שלא לצורך, לוחם אירי הנלחם לצד היהודים ומספר כי בשורות היהודים בארץ לוחמים מאות אירים, עובדה בלתי נכונה.
המגרעת העיקרית של הסרט, ככל שהדבר נוגע לנושא הסרט היהודי-ישראלי, הוא שילוב יסודות וסמלים נוצריים בסרט, כגון שירת המקהלה במחנה הבריטי בחג המולד ומיקום תמונת הסיום של הסרט ליד כנסיית המולד בבית לחם.
למרות פגמים אלה חש קהל הצופים הישראלי בסרט "כמו בבית", ומבקרי הקולנוע באותה תקופה הביעו משאלה כי גם בארץ ניתן יהיה להפיק סרטים כמו "חרב במדבר".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"חרב במדבר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"חרב במדבר", באתר AllMovie (באנגלית)
"חרב במדבר", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אורי קליין, הסרט האמריקאי הראשון על ההתנגדות למנדט הבריטי בארץ ישראל, באתר הארץ, 9 במאי 2016
