הטל צל ענק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הטל צל ענק
Cast a Giant Shadow
Cast original.jpg
כרזת הסרט
בימוי מלוויל שבלסון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מלוויל שבלסון עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט מלוויל שבלסון עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ברט בייטס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קירק דאגלס, ג'ון וויין, יול ברינר, פרנק סינטרה, סנטה ברגר
מוזיקה אלמר ברנסטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אלדו טונטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה יונייטד ארטיסטס
הקרנת בכורה 30 במרץ 1966
משך הקרנה 146 דקות
שפת הסרט אנגלית/עברית
סוגה סרט דרמה, סרט מלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קירק דאגלס, בהפוגה מצילומי הסרט, עם בנו אריק שמנופף מולו בדגל ישראל קטנטן

הטֵל צֵל ענקאנגלית: Cast a Giant Shadow) הוא סרט מלחמה אמריקני משנת 1966, שנכתב, בוים והופק על ידי מלוויל שבלסון. הסרט מבוסס על ביוגרפיה מאת טד ברקמן, המספרת על חייו של קולונל דוד מרכוס. בסרט מככבים קירק דאגלס וסנטה ברגר. ג'ון וויין, יול ברינר ופרנק סינטרה מופיעים בתפקידי משנה. בנוסף לסוללת הכוכבים ההוליוודית המרכיבה את הסרט, שיחקו גם חיים טופול ובנו של קירק דאגלס, מייקל, בהופעתו הקולנועית הראשונה, כנהג ג'יפ.

דוד "מיקי" מרכוס (ידוע בישראל גם בשם מיקי סטון), קולונל בצבא ארצות הברית, שירת בצה"ל במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). מרכוס היה הראשון שהוענקה לו דרגת אלוף, בעת שמונה בידי דוד בן-גוריון למפקד חזית ירושלים ב-28 במאי 1948.

הסרט צולם ברובו בישראל, באתרים בהם מתרחשת העלילה. הוא אינו מדויק לחלוטין מבחינה היסטורית, אך האירועים שהתרחשו בו אמיתיים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד מרכוס (קירק דאגלס) ו"יעקב ציון" בן דמותו של דוד בן-גוריון (לותר אדלר)

בסוף שנת 1947 הבריטים מתכוננים לעזוב את ארץ ישראל, והערבים מתעלמים בפומבי מתוכנית החלוקה של ארץ ישראל שהתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, והוחלט בה על הקמתן של מדינה יהודית ומדינה ערבית. קולונל דוד "מיקי" מרכוס (קירק דאגלס), בוגר האקדמיה הצבאית בווסט פוינט ובוגר הפלישה לנורמנדי, מגויס על ידי נציגי ארגון ההגנה כדי לארגן ולאמן את היחידות הלוחמות בזמן מלחמת העצמאות. מרכוס בתחילה אינו מתלהב, ואפילו מסויג, זאת לאחר שנתן הבטחה לאשתו אמה (אנג'י דיקנסון) כי לא יברח שוב למלחמה, בעוד היא מבטיחה לו כי אם יעשה זאת ימצא את חפציו ממתינים על מפתן הדלת. בנוסף להתנגדותה של אשתו נתקל קולונל מרכוס גם בהתנגדותם של אנשי הפנטגון. למרות כל זאת הוא מסכים ומקבל על עצמו את התנאי של מערכת הביטחון האמריקאית, לנסוע לארץ ישראל תחת שם בדוי ולא לאזכר את שירותו הצבאי.

בחלקו הראשון של הסרט משולבים כמה פלאשבקים על עברו הצבאי של מרכוס במלחמת העולם השנייה ועל יחסיו עם גנרל מייק רנדולף (ג'ון וויין). שניים מהם מתמקדים באירועים אמיתיים. האחד מתאר את סיפור התנדבותו של מרכוס לצנוח יחד עם הדיוויזיה המוטסת ה-101. בשני מתוארת כניסתם של הכוחות האמריקאים אל מחנה הריכוז דכאו: למראה הגופות ושרידי האסירים פורץ גנרל רנדולף בבכי (זו הייתה אחת הפעמים הבודדות בהן הזיל השחקן ג'ון וויין דמעות בסרטיו).

עם הגעתו לארץ ישראל מגלה קולונל מרכוס כי צבא המחתרת סובל מנחיתות מספרית של 1 ל-60, ושהכוחות הלוחמים סובלים מחילוקי דעות פנימיים. מי שנחלצת לעזרתו היא החיילת מגדה שמעון (סנטה ברגר), שביניהם מתפתח קשר רומנטי בהמשך.

ג'ון וויין מברך "לחיים!"

מוטרד מהידיעות על מצבה הבריאותי של אמה, עקב הפלה שעברה, ומסירובו של ארגון ההגנה לקבל את הנהגתו הצבאית, חוזר מרכוס לארצות הברית. בארצות הברית, בשעה שהוא מנסה לברר האם ארצות הברית תהיה הראשונה להכיר במדינת ישראל, הוא מתוודע למורשתו היהודית ומחליט לחזור לישראל ולשרת את המדינה החדשה.

בישראל הוא מתאחד מחדש עם מגדה בשעה שמגיעה הידיעה כי ארצות הברית מכירה בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל. מרכוס חוזר לפעול עם גורמי הביטחון בישראל ולשתף פעולה עם אשר גונן (יול ברינר). כאשר מגיעה הידיעה כי האו"ם קורא להפסקת אש, מקבל מרכוס פקודה לפרוץ דרך לירושלים הנצורה לפני שהפסקת האש תיכנס לתוקפה. לאחר שכמה ניסיונות התקפה נכשלים, מחליט מרכוס לרכז את המאמצים ולפרוץ דרך שתעבור בהרים ותסיר את המצור מעל העיר (דרך בורמה).

לאחר ההצלחה בפריצת הדרך לירושלים, מקבל מרכוס מכתב מאמה אשתו, בו היא מציעה לו להתגרש. עתה, כאשר הוא מבין עד כמה הוא אוהב את אשתו, הוא נפרד ממגדה, ופוסע אל תוך חצר מנזר. מכיוון שאינו יכול לדבר או להבין עברית, הוא מתעלם מאזהרתו של הזקיף ונורה בטעות למוות, כמה שעות לפני כניסת הפסקת האש לתוקפה.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק סינטרה, כטיס מתנדב המח"ל, וינס, במטוס פייפר קטן ולא חמוש, מפיל בקבוקי סודה על טור השריון המצרי ונלחם במטוס קרב מצרי ב"שפריץ" מבקבוק סודה ומופל על ידו

קבלת הסרט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה אחד ממספר סרטים הוליוודיים שנוצרו בשנות ה-60 והציגו את מלחמת העצמאות באור אוהד, ברוח מלודרמטית והרואית, ובהם השתתפו מיטב כוכבי התקופה. כך המשיך הסרט את אקסודוס (1960) בו כיכב פול ניומן ויהודית (1966) בו השתתפה סופיה לורן. סרטים אלו התקבלו בדרך כלל בישראל באהדה רבה, אך "הטל צל ענק" (שכונה על ידי המפיצים בישראל "צלו של ענק") לא זכה לכך.

הסרט מציג מאורעות ממלחמת העצמאות, אך הוא אינו מדייק בפרטים ההיסטוריים. פרט למרכוס ולאשתו, לא נקראות הדמויות בשמות בהן נקראו במציאות, אך ברור, למשל, כי "יעקב ציון" בעל רעמת השיער הלבנה המקיפה את קרחתו, הוא בן דמותו של דוד בן-גוריון, והסרט רווי בשגיאות קטנות, כגון סצנה בה מציע מרכוס ל"יעקב ציון" כי יאחד את ההגנה והפלמ"ח. בעת הקרנת הסרט התרעמו אישים כמבקר הקולנוע של דבר, זאב רב-נוף, כי הסרט מעוות את המציאות, וכי הישגיו של מרכוס מנופחים אל מעבר לכל קנה מידה סביר.[1]

על אף שהסרט נכשל בישראל בעת הצגתו, הוא הוצג פעמים רבות בטלוויזיה הישראלית, לעיתים קרובות בערב יום העצמאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הטל צל ענק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]