טאר (קבוצה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןטאר
טאר ההימלאיה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: יעלים

טאר (שם מדעי לשעבר: Hemitragus), הוא כינוי לקבוצה של אנטילופת-עז הכוללת שלושה מינים החיים באסיה, ולשעבר גם כינוי לסוג שבוטל בשנת 2005 לאחר שהמינים בו סווגו כסוגים נפרדים בהתחשב בהבדלים רבים בגנטיקה שלהם. שלושת המינים חיים באזורים גאוגרפים שונים לחלוטין, וכולם אנדמיים לשרשראות הרים מסוימות. מקור השם "טאר" הוא בשפה הנפאלית. השם המדעי של הסוג נגזר מיוונית כדלהלן: "Hemi" = מחצית, "tragus" = תיש; משמעות השם היא שלמרות שמצד אחד הטארים מזכירים מאוד את עיזי הבר יש להם מאפיינים ייחודיים משלהם הנעדרים אצל העיזים. שלושת המינים מאוימים כיום על ידי אובדן בית גידול נרחב, ומגמת אוכלוסייתם בירידה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיין העיקרי הנמצא אצל שלושת המינים הוא הקרניים שלהם שצומחות בצורת C, כאשר הקרן שטוחה משני צדדיה או מצד אחד - תלוי במין. הפרווה שלהם עבה למדי ומגינה עליהם מטמפרטורות קפואות בבית גידולם ההררי, ואורכה משתנה בין המינים. יש להם גוף ארוך, צוואר קצר, וראש קטן ביחס לגוף. אוזניהם קטנות למדי, וזנבם ורגליהם קצרים. יש להם פרסות קצרות וגמישות המאפשרות להם לטפס על סלעים וצוקים חלקים ואנכיים. הנקבות של מינים אלו דומות מאוד לנקבות של עיזי וכבשי בר. שלושת המינים מפגינים דו-צורתיות זוויגית מובהקת, כשהזכרים גדולים וכבדים מהנקבות, ויש להם סימונים ייחודים כדוגמת רעמה וזקן, או צבע פרווה כהה יותר. הפרווה מספקת להם בדרך כלל הסוואה מצוינת על הרקע המחוספס שבו הם חיים. בשעת סכנה הם רצים במהירות לאזורים גבוהים, ומדלגים בזריזות על צוקים וסלעים.

מינים אלו הם בעלי חיים הפעילים לאורך שעות היום, עם שיא של שעות פעילות בשעות הזריחה והשקיעה, ומנוחה בשעות הצהריים. הם תלויים מאוד במקורות זמינים של מזון ומים, ויבצעו נדידות בהיקף קטן כאשר יחסרו להם משאבי טבע. הם חיים בעדרים גדולים או בקבוצות קטנות, והזכרים המבוגרים נוטים לחיות בבדידות. אויביהם העיקריים של הבוגרים הם בעיקר מינים שונים של נמרים, ודורסי יום מהווים איום לגדיים. בית הגידול של הטארים הוא פסיפס של צוקים סלעים ומדרונות הררים בגבהים של 5,000-1,000 מטר מעל פני הים, והעדפות לגבהים ספציפים משתנות בין המינים. כמות המשקעים באזורים אלה גבוהה בדרך כלל מן הרגיל. תזונתם מבוסס על עשבים, עשבי תיבול, עלים ושיחים.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טאר נילג'ירי (Nilgiritragus hylocrius או Hemitragus hylocrius) - הגדול שבטארים; מסווג כיום כסוג נפרד הקרוי "Nilgiritragus". סימני היכר: פרווה קצרה וגסה בצבע חום כהה\שחור, כתם לבן דהוי בצדדי בטן, ראש שחור עם סימונים לבנים סביב העיניים בצורת P. אנדמי לרכס הרי גהט המערביים בדרום הודו. מצב שימורו הוא סכנת הכחדה (EN).
  • טאר ההימלאיה (Hemitragus jemlahicus) - הבינוני שבטארים, אך במבט חיצוני נראה הגדול שבהם בשל רעמתו הענקית; הוא המין היחיד שנשאר כיום בסוג זה. סימני היכר: פרווה שעירה וארוכה בצבע חום אדמוני\קפה\שוקולד, רעמה ענקית סביב הצוואר, ראש שחור וגבות צהבהבות. אנדמי לרכס הרי ההימלאיה במדינות: סין העממית, נפאל וצפון הודו. מצב שימורו הוא קרוב לסיכון (NT).
  • טאר ערבי (Arabitragus jayakari או Hemitragus jayakari) - הקטן שבטארים; מסווג כיום בסוג נפרד הקרוי "Arabitragus". סימני היכר: פרווה שעירה בצבע זהוב וצהבהב, אדרת שיער צבעונית לאורך הגב, פנים שחורות ולחיים בהירות, פסים שחורים ולבנים כשל צבי בצידי העיניים, שני זקנים ארוכים בתחתית הלסת. אנדמי לרכס הרי חאג'ר במדינות: עומאן ואיחוד האמירויות הערביות. מצב שימורו הוא סכנת הכחדה (EN).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]