לדלג לתוכן

טובה רוזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טובה רוזן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 בדצמבר 1943 (בת 80)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ספרות עברית, שירה ספרדית, שירת ימי הביניים, פיוט, ספרות ימי הביניים, Jewish poetry עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
בן או בת זוג גבריאל מוקד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טובה רוזן (בעבר: רוזן-מוקד או מוקד; נולדה: 1943) היא פרופסור אמריטה ישראלית המתמחה בשירת ספרד, ששימשה כפרופסור מן המניין וכראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב וכפרופסור מן המניין במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.[1][2] רוזן היא גם מתרגמת.[3]

נולדה ב-19 בדצמבר 1943 בירושלים ושירתה בצה"ל כמורה חיילת.[4] למדה תואר ראשון בספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטת תל אביב וכתבה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת אוקספורד על שירת האזור העברית בימי הביניים אצל מנחם שטרן, ולאחר מותו אצל ישראל לוין. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בשירי האזור של יהודה הלוי.[5] שימשה כראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב וכיועצת נשיא האוניברסיטה לקידום נשים.[4] שימשה כפרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת ברקלי. לימדה באוניברסיטת חיפה.[5] שימשה כעמית מחקר באוניברסיטת פנסילבניה, וכפרופסור מן המניין במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.[4] רוזן כתבה מספר רשימות בנושאי ספרות בעיתונים שונים במהלך השנים.[6][7][8][9]

בשנת 2012 יצא לאור ספר "אות לטובה", מחקרים המוגשים לפרופ' טובה רוזן.[10]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישאה לגבריאל מוקד בשנות ה-70, לאחר מכן השניים התגרשו. לשניים שני ילדים - אורן ויונתן.[11]

תחום מחקרה של רוזן הוא שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, ובפרט שירת החול שבה. מחקריה עוסקים הן בהיבטים תבניתים וצורניים של שירת ספרד, הן בתכנים המייחדים שירה זו, והיא עוסקת גם בניתוח ספרותי שלה. רבים מחוקריה הראשונים של שירת ספרד התמקדו בהיבטים פילולוגיים ובאיסוף השירים, ועל כן יש ייחודיות במחקריה, החוקרים את השירים גם מן ההיבט הספרותי והביקורתי.

בספרה "ציד הצבייה" עסקה בחקר היבטים מגדריים בשירת ספרד. ספר זה של רוזן הוא דוגמה לקריאה ביקורתית ומודרנית, שמבקרת את השירה, ו"מחלצת" ממנה פרטים בנוגע לחיים שהתרחשו בסביבה שבה נכתבה השירה. כלומר, היא משתמשת בשירים מתקופת תור הזהב על מנת ללמד על הקהילה שבתוכה הם נכתבו - הקהילה היהודית שחיה בספרד במימי הביניים. היא בוחנת את המגדר כפי שהוא משתקף בספרות, שהייתה נחלתם של גברים בלבד, כקוראים וככותבים. המשוררים בתקופה זו ראו בנשים גופניות וטומאה ולכן יצרו בשיריהם נשים אהובות, בלתי מושגות ומושלמות לצד נשים דמוניות בלבד. היא רואה בשירה כ"מכשיר חברתי" שכלל אסטרטגיות שמטרתן הייתה להרחיק את הנשים, להשתיק אותן, להחפיץ אותן ו"לאלף" אותן להיות הדמות הנשית הנכונה. רוזן חתרה בספר זה להבין את המשמעויות המגדריות הנסתרות שעולות מהיצירות שנכתבו באותה התקופה - מעמד האישה, הומוסקסואליות, מיניות, גבריות ונשיות וכדומה.[12]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פרופ' טובה רוזן, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המחלקה לספרות עברית
  2. ^ 1 2 Unveiling Eve Reading Gender in Medieval Hebrew Literature, University of Pennsylvania Press (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ חלק מתרגומיה
  4. ^ 1 2 3 טובה רוזן, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
  5. ^ 1 2 עלי יסיף (ע), חביבה ישי (ע), אוריה כפיר (ע), אות לטובה: פרקי מחקר מוגשים לפרופסור טובה רוזן, מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית ומרכז מ״ד גאון לתרבות הלאדינו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2012, מסת"ב 978-965-552-370-6 בשער הספר, עמ' 7–9.
  6. ^ ד"ר טובה רוזן, לבו במזרח, חדשות, 17 ביוני 1988
  7. ^ אתר למנויים בלבד טובה רוזן, פטרסון — האיש והעיר, הסרט והשיר, באתר הארץ, 8 במאי 2017
  8. ^ אתר למנויים בלבד טובה רוזן, כל דמיון ביני וביני הוא מקרי בהחלט, באתר הארץ, 30 באפריל 2017
  9. ^ טובה רוזן, הטרובדור המאוהב, באתר הארץ, 15 באפריל 2008
  10. ^ עלי יסיף, חביבה ישי, אוריה כפיר, אות לטובה: פרקי מחקר מוגשים לפרופסור טובה רוזן, מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית ומרכז מ״ד גאון לתרבות הלאדינו, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, 2012, מסת"ב 978-965-552-370-6
  11. ^ בועז כהן, גבריאל מוקד במדינת הגמדים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
  12. ^ טובה רוזן, ציד הצבייה: קריאה מיגדרית בספרות העברית מימי הביניים, אוניברסיטת תל-אביב, 2006
  13. ^ רון ברקאי, "שימי יד לפה בזויה ומאוסה. כדמן באשפה רמוסה", באתר הארץ, 28 באוקטובר 2003
  14. ^ טובה רוזן בראיון לגואל פינטו על "האיש עם הגיטרה הכחולה ושירים אחרים", בעמוד הפייסבוק של אפיק ספרות ישראלית, 24 בנובמבר 2021
  15. ^ אתר למנויים בלבד רות אלמוג, השיר חייב להתנגד לאינטליגנציה, באתר הארץ, 24 בינואר 2022