אבנר הולצמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבנר הולצמן
Avner Holtzman in 2015.jpg
פרופ' אבנר הולצמן, 2015
לידה 11 בספטמבר 1956 (בן 62) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ספרות
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט נורית גוברין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים[1]; חבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 החל ללמוד בחוגים לספרות עברית ולתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, ובה עשה את שלושת תאריו (1981, 1985, 1989). עבודת הדוקטור שלו נכתבה בהדרכתה של פרופ' נורית גוברין, וכותרתה 'ממשכיל תורני למהפכן ספרות: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי – שנות הצמיחה (תרמ"ז-תרס"ב)'.

ב-1981 החל ללמד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, והתקדם בו עד דרגת פרופסור מן המניין (2001). במהלך השנים לימד והדריך תלמידים גם באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטה הפתוחה. בין השנים 2000–2004 כיהן כראש מכון כ"ץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל אביב. מאז שנת 1987 הוא מופקד על 'גנזי מיכה יוסף', ארכיון מיכה יוסף ברדיצ'בסקי בחולון.

אבנר הולצמן חיבר עד כה שישה-עשר ספרים, ערך כארבעים ספרים נוספים ופרסם מאות מאמרים, מסות ורשימות ביקורת בתחום עיסוקו, הספרות העברית של הדורות האחרונים. בשנת 2002 כינס את כתביו של יעקב שלום קצנלנבוגן מכִּתבי העת שבהם פורסמו, ופרסמם אותם בספר בחוצות לונדון: מבחר סיפורים ורשימות (תל אביב: עמדה/ביתן, תשס"ג 2002), שאליו צירף אחרית דבר[2].

על פעלו המחקרי זכה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר מטעם מפעל הפיס (2005), פרס אסרף מטעם האקדמיה ללשון העברית (2012) ופרס ס' יזהר לחקר הספרות והוראתה מטעם מכללת לוינסקי לחינוך (2013). בשנת 2013 נבחר כחבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית. בשנת 2015 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 2015 הופקד על הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו ע"ש יעקב ושושנה שרייבר באוניברסיטת תל אביב.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הספר והחיים: מסות על מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (הוצאת כרמל, 2003)
  • מפת דרכים: סיפורת עברית כיום (הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 2005)
  • אהבות ציון: פנים בספרות העברית החדשה (הוצאת כרמל, 2006)
  • חיים נחמן ביאליק - הסיפורים, ערך הוסיף מבואות ונספח אבנר הולצמן), הוצאת דביר, אור-יהודה, תשס"ח, 2008.
  • חיים נחמן ביאליק (מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ט, 2009)
  • מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2011)
  • מפתח הלב: אמנות הסיפור של חנוך ברטוב (מוסד ביאליק, 2015)
  • עד הלום: תחנות בספרות העברית (הוצאת כרמל, 2016)
  • (Hayim Nahman Bialik: Poet of Hebrew (Yale University Press, 2017
  • עין בעין: על עשרים חוקרי ספרות (הוצאת כרמל, 2018)[4]

פרסם מהדורות ערוכות ומבוארות של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי[5], יצחק אוורבוך-אורפז[6] וכתבי חיים נחמן ביאליק, ערך את הסדרה "סדן - מחקרים בספרות עברית" (בהוצאת אוניברסיטת תל אביב)[7] וספרים נוספים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]