ישראל לוין (חוקר ספרות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ישראל לויןלועזית: Israel Levin; נולד בשנת 1924 בזמושץ', פולין), הוא מורה וחוקר ספרות עברית ושירת ימי הביניים, ממקימי המחלקה לספרות עברית ומכון כץ באוניברסיטת תל אביב, וחתן פרס ישראל לחקר הספרות העברית, לשנת ה'תשס"ט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין נולד בשנת 1924, בזמושץ' שבפולין, ועד שנת 1930 למד בחדר. לאחר מכן החל ללמוד בבית הספר העברי המקומי "קדימה". בשנת 1932 עלה אביו לארץ ישראל ובשנת 1934 עלו בעקבותיו לוין, אמו ושני אחיו. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית הרצליה בשנת 1942. בגימנסיה, למד אצל המחנך אפרים נחום פרחיהו (פרוחובניק)[1], אשר לימדוֹ ספרות עברית ועורר בו את האהבה לנושא.[2] בתום לימודיו עשה שנת שירות לאומי בקיבוץ גבת, ובסיומה החל לימודי ספרות עברית באוניברסיטה העברית, במסלול ישיר לתואר מוסמך. במהלך לימודיו באוניברסיטה שירת בש"י. באותו הזמן שימש גם יושב ראש הסתדרות הסטודנטים, ומשנוכח לדעת כי סטודנטים המשרתים ב"הגנה" ובפלמ"ח מקופחים הנהיג שביתת סטודנטים, הראשונה שידעה האוניברסיטה. בשנים 19471949 שירת בצה"ל ולחם במלחמת העצמאות. תחילה שרת בירושלים, אחר כך נשלח לקורס קציני מודיעין ובסיומו נשלח למחוז הנגב ואף השתתף במבצע עובדה.[3]

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין סיים לימודי התואר השני בשנת 1947 והחל בלימודי דוקטורט, תחת הנחייתו של חיים שירמן. חיבורו לדוקטורט עסק בנושא "שירת רבי יהודה הלוי ביחסה למקורות העבריים הקדומים". את תואר הדוקטור קיבל בשנת 1955. לאחר קבלת התואר קיבל מענק מחקר לשם הוצאת מהדורה ביקורתית של שירי הקודש של אברהם אבן עזרא, מהדורה עליה עבד כעשרים שנה[4], ושזיכתה אותו בפרס לעבודות מחקר על שם לייב יפה ז"ל, בשנת תשמ"א; ובפרס ביאליק לחכמת ישראל, בשנת תשמ"ב-1982.

בשנים 19541968 לימד ספרות עברית ומקרא בסמינר אורנים והתגורר עם משפחתו בתחומי הסמינר. בשנים 19571971 לימד גם את שירת ימי הביניים בספרד בבית הספר הגבוה בחיפה (לימים אוניברסיטת חיפה), ובשנת 1962 היה בין מייסדי החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. באוניברסיטת תל אביב נמשכה עבודתו עד שנת 1992, ובמהלך שנים אלו הוא קוּדם לדרג פרופסור (1969) ופרופסור מן המניין (1974). כיום פרופסור אמריטוס. הוא כיהן למעלה מעשרים שנה בראשות החוג לספרות עברית (בין השנים 19691980 ובשנית בין השנים 19841992), והחל משנת 1969, היה גם חבר הנהלת מכון כץ לחקר הספרות העברית. בנוסף, היה פרופסור אורח במכללה העברית בבוסטון (Hebrew College) (בשנת 1973), באוניברסיטת ברנדייס (בשנים 19781979 ו- 1983), באוניברסיטת הרווארד (בשנת 1988) ובאוניברסיטת קומפלוטנסה, במדריד, ספרד (בשנת 1991).[5] במהלך שהותו בספרד שיתף פעולה עם אנחל סאנז בדליוס (Angel Sáenz Badillos) המומחה הספרדי לשירת ימי הביניים בספרד, והוציא עמו לאור את הספר אם אשכחך ירושלים, מהדורה דו־לשונית (עברית וספרדית) של שירי אזור ליטורגיים עבריים בספרד בימי הביניים.

הוא נחשב למרצה אהוב שהצליח להעמיד מאות תלמידים אוהבי ספרות.[6]

פועלו המדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקריו הוא עוסק הן בעיון ההיסטוריוגרפי והאסתטי-ספרותי של השירה העברית בספרד, על ידי בדיקת מקורותיה (בעיקר לשירה הערבית בת זמנה), זיקתה להתרחשויות בתקופת כתיבתה וליוצר עצמו[7]; והן במחקר הטקסטואלי-פילולוגי, תוך שהוא חושף מתוך כתבי יד ודפוסים נדירים, עשרות טקסטים ושירים של משוררי ספרד, מעמיד אותם על נוסחיהם המדויקים ומפרשם.[8]

בספרו, בן שלושת הכרכים: מעיל תשבץ, הוא עסק בכל סוגי היצירה העברית בספרד, תוך השוואתה לשירה הערבית, והוא נחשב לאחד ממפעליו החשובים ביותר.[9] בכרך א' (שיצא לאור בשנת תש"ם ושוב פעם בשנת תשנ"ה) הוא דן בקצידה, שירי המלחמה של שמואל הנגיד, שירי השבח, ההתפארות, התלונה, התוכחת, ההתנצלות והנאצה; כרך ב' (שיצא לאור בשנת תשנ"ה) עוסק בשירי הקינה, היין והאהבה; וכרך ג' (שיצא גם הוא לאור בשנת תשנ"ה) דן בשירי החכמה, הפרישות והאזור.[10]

מלבד מחקרו בשירת ספרד, אפיוניה ומקורותיה, חוקר לוין גם את הקשר בין שירה זו לבין ספרות ישראל בזמן המודרני והשפעתה עליה.[11]

בסך הכל חיבר וערך לוין כשלושים ספרים ועשרות מאמרים בנושאים אלה[12] וכן מספר ערכים באנציקלופדיה העברית.[13] בנוסף, הוא גם פרסם עשרות רשימות בנושאי שירת ספרד והספרות העברית, בכתבי עת ועיתונים שונים, כגון: משא, מבפנים, על המשמר, ידיעות אחרונות, מאזנים, הארץ, מעריב, דבר, הדואר, והעיר.[14]

מאז יציאתו לגמלאות ממשיך לוין לעסוק בתחום והוא העורך הראשי של סדרת "שירת תור הזהב" בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, ועד לשנת 2012 פרסם שבעה ספרים בסדרה. בנוסף, הוא עובד, יחד עם פרופ' טובה רוזן, על השלמת מהדורה ביקורתית לשירת הקודש של משה אבן-עזרא.[15]

פרסים ומענקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1952-3 זכה בפרס ורבורג, מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
  • בשנת 1979 קיבל מענק מחקר, של קרן הזיכרון לתרבות יהודית, בניו יורק.
  • בשנת 1982 זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל, על המהדורה המדעית של שירי הקודש של אברהם אבן עזרא.[16]
  • בשנת 2005 זכה בפרס טולדנו על מפעל חיים, מטעם המרכז למחקר ולהוראה של מורשת יהדות ספרד והמזרח.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים וחיבורים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירת ר’ יהודה הלוי ביחסה אל המקורות העבריים הקדומים, דיסרטציה, ירושלים, תשי"ג.
  • תור הזהב, מבחר השירה העברית בספרד, עם מבואות ופרושים, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1955.
  • בין גדי וסער, עיונים בשירת אברהם שלונסקי, מרחביה: ספרית פועלים, 1960. ‬
  • להוראת הספרות העברית של ימי הביניים, דברים שנאמרו בכנס בוגרי בית הספר לחינוך, חנוכה תש"ך (כולל הרצאות ודיונים של ישראל לוין, ישעיהו תשבי ויוסף בן שלמה), ירושלים: בית-הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית, תשכ"א.[17]
  • שמואל הנגיד, חייו ושירתו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ג-1963 (הדפסה שנייה: 1973). ‬
  • אברהם אבן עזרא, חייו ושירתו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ל-1969 (מהדורה שנייה: 1976).
  • שירת הקודש העברית בספרד לסוגיה, ישראל לוין ושלום לוריא, תל אביב: דיונון, 1970 (ספר לימוד לבית ספר תיכון).
  • על מות, הקינה על המת בשירת החול העברית בספרד על רקע הקינה בשירה הערבית, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב - רשות המחקר, הקיבוץ המאוחד, תשל"ג.
  • שירי-הקודש של אברהם אבן-עזרא, יוצאים לאור על-פי כתבי-יד ודפוסים בצירוף חילופי-נוסח וביאורים בידי ישראל לוין, 2 כרכים, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשל"ו-1976 (כרך א'; הדפסה שנייה בשנת תשנ"ח) - תש"ם-1980 (כרך ב'; הדפסה שנייה בשנת תש"ס).[18]
  • מעיל תשבץ, הסוגים השונים של שירת החול העברית בספרד, 3 כרכים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, המכון לחקר הספרות העברית אוניברסיטה תל אביב, תש"ם-1980 (כרך א') - תשנ"ה-1995 ‬(כרכים א' - ג').[19]
  • חי בן מקיץ לאברהם אבן עזרא, יוצא לאור על-פי כתבי יד ודפוסים, עם חילופי נוסח וביאורים ובצירוף תרגום חי בן יקטאן לאבו עלי אלחסין אבן-עבדאללה אבן-סינא, תל אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ג-1983.
  • ילקוט אברהם אבן עזרא, ליקט, ההדיר, הקדים מבואות ופירש ישראל לוין, ניו יורק - תל אביב: קרן ישראל כ"ץ בע"ם בשיתוף קרן ספרית יצחק קיוב, 1985.
  • הסוד והיסוד, מגמות של מסתורין בשירתו של שלמה אבן גבירול, לוד: מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ"ו-1986.
  • אם אשכחך ירושלים, שירי אזור ליטורגיים עבריים בספרד בימי הביניים, ישראל לוין, אנחל סאנז בדליוס (מהדורה דו-לשונית), קורדובה: אל-אלמנדרו, 1992.[20]
  • תנים וכינור, חורבן, גלות, נקם וגאולה בשירה העברית הלאומית, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1998.[21]
  • כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול, כולל מהדורה ביקורתית של כתר מלכות עם הקדמה, פירוש וחילופי נוסח, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב - ההוצאה לאור, תשס"ו-2005.[22]
  • שִׁירָה אֲרָגוּהָ יְדֵי רַעֲיוֹן, עיונים בשירה העברית בספרד בימי הביניים ובהשפעת הפיוט הקדום על השירה העברית החדשה, לוד: מכון הברמן למחקרי ספרות, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ט-2009.[23]

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל הנגיד, שלמה אבן-גבירול ובני דורם, מבחר שירים, לקט ועריכה - ישראל לוין ואביבה דורון (לשעורו של ישראל לוין ולתרגילים המקבילים), תל אביב: מפעל השכפול, 1970.
  • מחברות לחקר יצירתו ופעלו של י"ח ברנר, שני כרכים, תל אביב: עקד, 1975 (כרך א', כולל מבוא מאת לוין) - תשל"ז-1977 (כרך ב').
  • שירת החול העברית בספרד, מבחר שירים, בעריכת ישראל לוין, מאשה יצחקי, תל אביב: דיונון, 1980.
  • ספר שלונסקי, מחקרים על אברהם שלונסקי ויצירתו, כרך א', הרצאות ביום עיון על שירתו שהתקיים באוניברסיטת תל אביב במאי 1977, עורך ישראל לוין, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב - מכון כץ לחקר הספרות העברית, תשמ"א-1981.[24]
  • מחקרים ביצירתו של אברהם אבן עזרא, תעודה ח', קבץ מחקרים של בית הספר למדעי היהדות על שם חיים רוזנברג, עורך: ישראל לוין, עורכת משנה: מאשה יצחקי, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ב-1992.[25]

סדרת שירת תור הזהב (עורך ראשי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה הלוי, שירים, ערך, הוסיף הקדמות והערות ישראל לוין, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב ההוצאה לאור, תשס"ז-2007.[26]
  • שלמה אבן גבירול, שירים, ערך, הוסיף הקדמות והערות ישראל לוין, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב ההוצאה לאור, תשס"ז-2007.[27]
  • שמואל הנגיד, שירים, ערכה, הוסיפה הקדמות והערות טובה רוזן, כולל הקדמה כללית מאת ישראל לוין, עורך הסדרה, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב - ההוצאה לאור, תשס"ח-2008. ‬
  • יהודה אלחריזי, מבחר, ערכה, הוסיפה הקדמות והערות מאשה יצחקי, כולל הקדמה כללית מאת ישראל לוין, עורך הסדרה, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב - ההוצאה לאור, תשס"ח-2008.
  • טדרוס אבולעאפיה, שירים, ערך, הוסיף הקדמות והערות - ישראל לוין, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב - ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תשס"ט-2009.[28]
  • משה אבן עזרא, שירים, ערכה, הוסיפה הקדמות והערות חביבה ישי, כולל הקדמה כללית מאת ישראל לוין, עורך הסדרה, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב - ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תש"ע-2010.
  • אברהם אבן עזרא, שירים, ערך, הוסיף הקדמות והערות ישראל לוין, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב - ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תשע"א-2011.[29]

ממאמריו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לתולדות היהודים בזמושץ', בתוך: זמושץ' בגאונה ובשברה, עורך: משה תמרי, תל אביב: ועד עולי זמושץ’ בישראל, תשי"ג ‬(באתר "ארגון יוצאי זמושץ - הסביבה ודורות ההמשך") .
  • "הבכי על חרבות המעונות והדמות-הלילית המשוטטת" (עקבות המדבר בשירת החול העברית בספרד), תרביץ לו/ג, תשכ"ז, עמ' 278 - 296.
  • "ביקשתי את שאהבה נפשי" (לחקר השפעתה של שירת החשק החילונית על השירה הדתית העברית בספרד בימי הביניים), הספרות ג/1, יוני 1971, עמ' 116 - 149.
  • "קולות מן העבר בהווה" (השפעת השירה העברית בימי הביניים על 'שמחת עניים' של נ. אלתרמן), על שירה וסיפורת, מחקרים בספרות העברית, עורך: צבי מלאכי, תל אביב: 1977, עמ' 33 - 66.[30]
  • "העט והפרש" (על 'שירה יתומה' של יוסף אבן חסדאי, ועל הקצידה בשירת החול בספרד), שי להימן, מחקרים בספרות העברית של ימי הביניים, מוגשים לא"מ הברמן (הימן הירושלמי) במלאת לו שבעים וחמש שנה, עורך, צבי מלאכי, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז-1977, עמ' 143 - 173.
  • "על 'גניבת השיר' ועל המקוריות בשירה העברית בספרד בימי הביניים", פלס, מחקרים בביקורת הספרות העברית, מאסף לזכר ש"י פנואלי, עורכת: נורית גוברין, תל אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל אביב, תש"ם-1980, עמ' 319 - 377.
  • "העופר והצפורים" (על 'מגילת העופר' לר' אליהו הכהן ו'אגרת הצפורים' לאבן סינא), מחקרי ירושלים בספרות עברית י'-י"א (אסופת מאמרים לזכר דן פגיס), ירושלים: תשמ"ז (כרך י') - תשמ"ח (כרך י"א); בכרך י"א, עמ' 577 - 611. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • "השירה העברית בספרד בזיקותיה אל השירה הערבית", נקודות מפנה בספרות העברית, וזיקתן למגעים עם ספרויות אחרות (ספר הכנס הבין-אוניברסיטאי הששי לחקר הספרות העברית), עורכים: זיוה שמיר ואבנר הולצמן, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב - מכון כץ לחקר הספרות העברית, תשנ"ג-1993, עמ' 17 - 36.

ספר יובל לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראובן צור וטובה רוזן (עורכים), ספר ישראל לוין, קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה, שני כרכים, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ה-1994 (כרך א') - תשנ"ה-1995 (כרך ב') (להלן: "ספר ישראל לוין").

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשנת 1962 כתב לוין מאמר לספר שיצא לזכרו של פרחיהו: "במאבק על התבונה" (מתוך מסה על ר' שלמה אבן גבירול), בנתיב המורה, ספר זיכרון לא. נ. פרחיהו, תל אביב: עם הספר, תשכ"ב. ‬ראו פריט ב' (4) בביבליוגרפיה של כתביו (עד שנת 1994), מאת יונה דוד: "כתבי פרופ' ישראל לוין", ספר ישראל לוין, כרך א', עמ' 21 - 25 (להלן: "דוד, לוין-ביבליוגרפיה"). בנו של פרחיהו הוא הסופר דניאל בן נחום, ונכדיו (בניו של דניאל), הם הסופר יונתן בן נחום וההיסטוריון יזהר בן נחום.
  2. ^ על פי עדותו של לוין: "הוא היה איש בעל שאר רוח ורחב אופקים, ועורר בי את אהבת הספרות. כבר אז ידעתי שזה התחום שאני הולך ללמוד ולעסוק בו". הציטוט מתוך קורות החיים של ישראל לוין, באתר פרס ישראל (ראו בפרק: קישורים חיצוניים).
  3. ^ הפרטים על חייו של לוין לקוחים מתוך אתר פרס ישראל (ראו בפרק: קישורים חיצוניים).
  4. ^ כרך א' יצא לאור בשנת תשל"ו-1976 וכרך ב' יצא לאור בשנת תש"ם-1980.
  5. ^ הפרטים על הקריירה האקדמית של לוין, לרבות רשימת הפרסים והמענקים שקיבל, לקוחים מתוך אתר פרס ישראל (ראו בפרק: קישורים חיצוניים).
  6. ^ ראו מינסקי, לוין, עמ' 19. ראו גם בנימוקי השופטים לקבלת פרס ישראל, באתר פרס ישראל (לקישור לנימוקים ראו בפרק: קישורים חיצוניים).
  7. ^ ראו למשל המונוגרפיות שכתב על שמואל הנגיד ואברהם אבן עזרא.
  8. ^ ראו למשל מפעלו של שירי הקודש של אברהם אבן-עזרא. המידע על פועלו המדעי על-פי רחל מינסקי, "ישראל לוין וחקר שירת ספרד", ספר ישראל לוין, כרך א', עמ' 9 - 19 (להלן: "מינסקי, לוין"), בעמ' 9 - 10.
  9. ^ מינסקי, לוין, עמ' 9 - 14. ראו גם מתי הוס, ‏מעיל תשבץ, פעמים 64, קיץ תשנ"ה, עמ' 148-141 (להלן: "הוס, מעיל תשבץ"), בעמ' 141.
  10. ^ למידע על סוגי היצירה השונים ראו בערך: שירת ימי הביניים של יהדות ספרד.
  11. ^ ראו למשל המאמרים שכתב על הקשר בין הספרות העברית בעבר למשוררים אלתרמן, ביאליק וגלבוע, בפרק: ממאמריו הבולטים.
  12. ^ ראו פירוט של מחקריו, בפרק: פרסומים. ראו גם בביבליוגרפיה של כתביו אצל דוד, לוין-ביבליוגרפיה.
  13. ^ בין יתר הערכים שכתב נמנים: שלמה אבן גבירול, כרך י', עמ' 218 - 220 (עם י. לוינגר); יהודה בן שלמה הלוי (חייו ושירתו), כרך ט', עמ' 185 - 195; שירת היין בשירה העברית בספרד, כרך י"ט, עמ' 828 - 829; יעקב בן אלעזר, כרך י"ט, עמ' 1009; תנחום ירושלמי ויוסף, כרך כ', עמ' 358 - 359 (עם א. קופפר); וספרות עברית בתור הזהב, כרך כ"ו, עמ' 675 - 681.
  14. ^ לרשימה ביבליוגרפית של כתביו, ראו דוד, לוין-ביבליוגרפיה.
  15. ^ המהדורה הקיימת של שירי הקודש של משה אבן עזרא היא של שמעון ברנשטיין, משה אבן עזרא - שירי הקדש, תל אביב: הוצאת מסדה בע"מ, תשט"ז. מהדורה מדעית של שירי החול יצאה לאור בשלושה כרכים על ידי חיים בראדי (כרכים א' - ב') ודן פגיס (כרך ג'): משה אבן עזרא - שירי החול, ברלין: הוצאת שוקן, תרצ"ה (כרך א' - דיואן, שירי אזור, מכתבים וספר הענק) וירושלים: הוצאת שוקן, תש"ב (כרך ב' - באור לדיואן) - תשל"ח (כרך ג' - באור לשירי האזור, למכתבים ולספר הענק).
  16. ^ ראו ברשימת הזוכים בפרס ביאליק, אתר עיריית תל אביב - יפו, פרס ביאליק.
  17. ^ במסגרת הספר, פורסם מאמרו של לוין: "שירת ימי הביניים. תעודה מן העבר או אמנות חיה?", עמ' 5 - 19.
  18. ^ ביקורת על כרך א': עזרא פליישר, ביקורות ספרים, קריית ספר, כרך נ"א, חוברת ד', אלול תשל"ו, עמ' 674-664.
  19. ^ בעת ההוצאה של כרכים ב' ו-ג' הודפס כרך א' מחדש; לביקורת על סדרת הספרים ראו הוס, מעיל תשבץ, הנ"ל.
  20. ^ הופיע גם בשם: Si me olvido de tí, Jerusalén, cantos de las sinagogas de al-Andalus, edición del texto hebreo, introducción, traducción y notas de Israel Levin y Angel Sáenz-Badillos, Córdoba: El Almendro, 1992.
  21. ^ לתקציר הספר ראו "תנים וכינור - פרופ' ישראל לוין", אתר "סימניה".
  22. ^ לחלק מדברי המבוא שכתב לוי לספר, ראו "כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול - ישראל לוין (מבוא)", באתר "טקסט"; לתוכן העניינים ראו כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול - ישראל לוין (תוכן העניינים), באתר ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב.
  23. ^ קובץ מאמרים שכתב בשנים קודמות. לפירוט המאמרים ראו בדף הבית של ישראל לוין, עמוד ב': תוכן עניינים לקובץ מחקריו: שירה ארגוה על ידי רעיון, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה.
  24. ^ הרצאתו של לוין: "העץ הוא כל גיליו" (הרצאה על שירתו של א. שלונסקי), הופיעה בכרך א', עמ' 1 - 11. כרך ב' נערך על ידי עוזי שביט וחנה דויד (עורכת משנה). יצא לאור בשנת תשמ"ח-1988
  25. ^ מאמרו של לוין: "האחזי בסלם חכמה" (השפעת תורת-הנפש הניאואפלטונית על שירת אברהם אבן עזרא), הופיע בעמ' 41 - 86.
  26. ^ לדברי המבוא שכתב לוין, ראו "יהודה הלוי - שירים - ישראל לוין - עורך", באתר "טקסט".
  27. ^ לדברי המבוא שכתב לוין, ראו "שלמה אבן גבירול - שירים - ישראל לוין - עורך", באתר "טקסט".
  28. ^ לדברי המבוא שכתב לוין, ראו "טדרוס אבולעאפיה - שירים - ישראל לוין - עורך", באתר "טקסט".
  29. ^ לדברי המבוא שכתב לוין, ראו "אברהם אבן עזרא - שירים - ישראל לוין - עורך", באתר "טקסט".
  30. ^ בנוסף, כתב לוין את המאמר "קולות מן העבר בהווה", לחקר השפעת הכרוניקות והפייטנות האשכנזית מימי הביניים על שירתו של ח"נ ביאליק; ואת המאמר "החלום לא כחלום יעוף", קולות מן העבר בשירתו של אמיר גלבוע. שלושת המאמרים פורסמו בפרק ה': קולות מן העבר בהוה (בין שירת ימי הביניים והשירה העברית החדשה) של קובץ מאמריו: שירה ארגוה ידי רעיון, הנ"ל.