אנרי דה טולוז-לוטרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טולוז לוטרק)
אנרי דה טולוז-לוטרק
Henri de Toulouse-Lautrec
טולוז-לוטרק ב-1894
טולוז-לוטרק ב-1894
לידה 24 בנובמבר 1864
אלבי, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בספטמבר 1901 (בגיל 36)
סנט-אנדרה-דו-בואה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Verdelais עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון קונדורסה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1879–1901 (כ־22 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור
זרם באמנות פוסט-אימפרסיוניזם
הושפע על ידי לאון בונה, פרננד קורמה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות À la Mie, במולן רוז', La clownesse Cha-U-Kao עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Toulouse-Lautrec monogram.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אָנְרִי דה טוּלוּז־לוֹטְרֵקצרפתית: Henri de Toulouse-Lautrec;‏ 24 בנובמבר 18649 בספטמבר 1901) היה צייר צרפתי שנודע בעיקר כמתעד חיי הבוהמה של פריז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טולוז־לוטרק נולד בעיר אלבי בדרום צרפת למשפחה אריסטוקרטית עתיקה ועשירה. הוא היה בנם היחיד של הרוזן אלפונס והרוזנת אדל דה טולוז־לוטרק, ממשפחת הרוזנים של טולוז שהיו עד המאה ה-13 בין המשפחות המשפיעות ביותר על המלוכה בצרפת. אלפונס ואדל דה טולוז־לוטרק היו בני דודים, שנישאו כחלק ממנהג מקובל במשפחות האצולה הצרפתיות, שנועד לשמר את הרכוש בידי המשפחה. אנרי נולד עם פרכת שמנעה התאחות תקינה של העצמות. בגיל 12 שבר את רגלו השמאלית ובגיל 14 את רגלו הימנית. רגליו הפסיקו לצמוח בעוד שאר גופו המשיך לגדול, וכתוצאה, הוא נותר לקוי תנועה לצמיתות ונמוך קומה – כ־1.50 מטר.

עקב נכותו היה מנוע מלהשתתף בכל פעילויות בני גילו ולכן הקדיש את עיקר זמנו לציור ולאיור, ככל הנראה בהשראת אביו ושני דודיו שהיו ציירים. באותה תקופה הירבה לצייר סוסים. בגיל 17 נטש את לימודיו לאחר שנכשל בבחינות הבגרות, והשתקע בפריז. בגיל 21 פתח סטודיו משלו, ובשנותיו הראשונות כצייר הושפע מאוד מציוריו של אדגר דגה, שהיה שכנו ואותו העריץ. נכותו וחזותו החיצונית מנעו ממנו לקחת חלק פעיל מלא בחיי פריז התוססים והססגוניים של אותה תקופה, והוא היה עסוק בשתייה, בציור ובהתבוננות בחיים שסביבו, אלמנטים שבאו לידי ביטוי ביצירתו. הוא היה לאחד מחשובי הציירים הפוסט-אימפרסיוניסטים ומאיירי האר נובו, ותיעד את חיי הבוהמה של פריז של סוף המאה ה-19. חלק מעבודות האיור שלו התפרסמו במגזין ההומור והסאטירה "לה ריר" ("הצחוק") בשלהי המאה ה-19.

במשך מרבית חייו הבוגרים היה אלכוהוליסט וסבל ממחלת העגבת, בה נדבק כתוצאה מהתרועעות עם פרוצות בפריז. לקראת סוף חייו התמוטט פיזית ונפשית, ואושפז בסנטוריום (בית מרפא). הוא נפטר בגיל 36 באחוזת משפחתו בדרום צרפת כתוצאה מעגבת ואלכוהוליזם[1][2], ונקבר לא הרחק משם.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טולוז־לוטרק נודע כ"נשמה של מונמארטר", רובע האמנים שבו התגורר ופעל. הוא נמשך לאווירה הבוהמיאנית של הרובע, ומדי ערב היה משוטט בברים ובמועדונים שהפכו למקום עבודתו הקבוע, ובהם צייר ושתה לשוכרה. ציוריו תיארו את החיים במועדון המולן רוז', כמו גם מועדוני קברט אחרים, תיאטראות, קרקסים, וכן בתי בושת אותם פקד בתכיפות.

ציוריו ניחנו בהסתכלות אובייקטיבית על האתרים ומושאי הציור, שנבעו ככל הנראה מבדידותו. עבודתו הייתה גרפית באופייה, עם צבעוניות רבה המתוחמת היטב בקווי מתאר ברורים. הכרזות הססגוניות שעיצב למועדוני הקברט, על צבעיהן המלאכותיים, לכדו היטב את אווירת המקומות שנועדו לפרסם. בפוסטרים הללו ניכרת גם השפעתם של ההדפסים היפניים.

בחייו הקצרים היה פרודוקטיבי בצורה יוצאת דופן. הוא השאיר אחריו למעלה מ־1,000 ציורים, 5,000 רישומים ו־350 הדפסים וכרזות. בתקופת חייו לא זכה להציג בתערוכות בעלות חשיבות, אולם כיום נחשבות יצירותיו כיצירות מופת, ומוצגות בחשובי המוזיאונים בעולם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פייר לה מור, מולין רוז: נובלה מבוססת על חייו של אנרי דה טולוז-לוטרק, תרגום : אריה ענבי, מו"ל : אנקור, תל אביב, תשי"ד, 1953

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנרי דה טולוז-לוטרק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]