טיוטה:אקסטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אקסטל בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים אברהם גזונדהייט
תקופת הפעילות יולי 1988 – הווה (כ־35 שנים)
מיקום המטה מישור אדומים, ישראל
שליטה בחברה משפחת גזונדהייט
ענפי תעשייה מתכת, אלומיניום
מוצרים עיקריים ייצור פרופילי אלומיניום
יו"ר דני בש
מנכ"ל אילן גור, החל משנת 2017
עובדים כ-330 עובדים
 
אתר האינטרנט הרשמי של אקסטל

אקסטל בע"מ היא חברה פרטית ישראלית בתחום האלומיניום, העוסקת בעיקר בפיתוח, עיצוב וייצור חלונות, דלתות, תריסים וקירות מסך מפרופילי אלומיניום לענף הבנייה[1]. החברה הוקמה על ידי אברהם גזונדהייט[2]. נכון לשנת 2022 החברה נמצאת בבעלות משפחתו היורשת, והוערכה ב-2021 בשווי של כ-300 מיליון שקלים[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 הקים אברהם גזונדהייט, עם קבוצת יזמים מישראל ומשווייץ, את אקסטל, כיבואנית של מוצרי חברת סאניו היפנית. ההסבה לאלומיניום התרחשה כשהחברה החליטה לבנות בניין ומחסן בירושלים. באותם ימים גזונדהייט נכנס לשותפות עם ספק האלומיניום שבנה את בניין החברה ובשנת 2000 רכש את חלקו של השותף בשותפות, והיה לבעלים היחיד של החברה. מיד לאחר הרכישה, השקיע גזונדהייט בחברה 35–40 מיליון דולר לרכישת ציוד חדיש, כגון מכבש השיחול (האקסטרוזיה)[4].

בשנת 2005 רכשה אקסטל את הציוד ומערך הייצור של חברת מיפרומאל[5].

החל משנת 2006, ובמשך חמש שנים, השקיעה החברה כ־35 מיליון דולר ברכישה ובהקמה של שני קווי ייצור, מחסן אוטומטי בן 7,000 מ"ר[6] ומפעל צבע באבקה, לצביעת פרופילי אלומיניום[2].

בשנת 2020 נכנסה החברה לסדרת השקעות, כדי להתאים אותה לשוק האלומיניום העולמי:

  • השקעה של כעשרה מיליון דולר בבית יציקה שני לאלומיניום.
  • השקעה בתחום העיבודים, שמאפשרת לחברה לספק תתי מכלול, וחוזים ארוכי טווח עם חברות בינלאומיות, כמו: פולקסווגן, בומברדייה, אאודי, סימנס ועוד[7].
  • השקעה בתחום ההרכבות, תוך הטמעת טכנולוגיית ריתוך מתקדמת, FSW (המפותחת תוך שיתוף פעולה עם סימנס). פעילות זו פתחה את החברה לשווקים רבים, כגון: מוצרים מוגמרים לעולם הרכבות ואף לעולם הבנייה.
  • השקעה בתוכנה לניהול רצפת הייצור (MES), שמאפשרת למנהלי החברה לנטר בזמן אמת את ביצועי המפעל, בכל מכונה ומכונה.

בית המשפט העליון דן בשנת 2004[8], במחלוקת בין החברה למתחרותיה, בקשר לאופקיות ואנכיות בהסדר כובל, ללא הכרעה[9].

פעילות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעלי החברה ומשרדיה ממוקמים בפארק התעשיות מישור אדומים, ומשתרעים על פני שטח של 85 דונם, מהם 40 דונם בנויים, המאכלסים את מפעל הייצור, מפעל הצבע, מחלקות העיבודים, המשלוחים ומטה החברה.

אקסטל עוסקת בפיתוח מערכות אלומיניום וייצור פרופילי אלומיניום, היא פעילה בענפים כגון: בנייה, תעשייה, חקלאות, תעשיית הרכב והתעופה, ריהוט והתעשיות הביטחוניות[10][11][7][12][13]. לחברה אולם תצוגה ומשרדים מול קניון איילון[14].

החברה מעסיקה כ־35 מהנדסים. בחברה עובדים כ-330 עובדים[15], שני שלישים מהם פלסטינים מיהודה ושומרון.

השווקים בהם מתמקדת פעילות אקסטל בארץ ובעולם הם בנייה, אוטומטיב (תעשיית הרכב) ותעשייה.

תחום הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הבנייה חתמה אקסטל על שותפות אסטרטגית עם חברת מערכות האלומיניום הגרמנית Wicona[11]. השותפות מעניקה לאקסטל יכולת להתמודד עם פרויקטים גדולים בתחום הבנייה, בדגש על אזור גוש דן וירושלים[16].

במסגרת השותפות הוקם במפעל מרכז בדיקות ובקרה, בעלות כוללת של שני מיליון ש"ח. בזכות השותפות עם Wicona ביצעה אקסטל מספר פרויקטים, בהם בניין הגן הטכנולוגי מלחה בירושלים, ואף נחתם פרויקט משותף בניו יורק[7].

תחום אוטומוטיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום האוטמוטיב (תעשיית הרכב), אקסטל קבלה אישורי תקן איכות, והיא חלק מספקי ה-Tier 1 של חברת פולקסווגן[17], ובכך מספקת אלומיניום לדגמי רכב שונים של החברה.

בנוסף, מקיימת אקסטל שיתוף פעולה עם חברת ארקל אוטומוטיב, המפתחת בית סוללה, וכן שיתופי פעולה עם חברות Tier 1 וחברות OEM אחרות, במטרה להפוך לחלק מתחום הרכבים החשמליים[18].

תעשייה ירוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל אקסטל הוכר כמפעל ירוק, בזכות מערכות אנרגיה סולארית המותקנות על גגות המפעל, פרויקט שמורכב משתי מערכות סולאריות: האחת תעריפית והשנייה צרכנית. וכן בזכות פעילות מיחזור האלומיניום, התורמת לייצור חומרי גלם ממוחזרים.

המייסד אברהם גזונדהייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם גזונדהייט (19282016)[19] היה איש עסקים שווצרי, ניצול השואה.

בשנת 1988 גזונדהייט היה שותף בקבוצת משקיעים בראשות איש העסקים שלמה אייזנברג. שם קבוצת המשקיעים היה קבוצת אג”ש (אייזנברג–גזונטהייט–שפיצר), אברהם גזונטהייט ורודולף שפיצר, היו אנשי עסקים חרדים משווייץ, שהיו זכייני חברת האלקטרוניקה היפאנית סאניו (אנ') באירופה. קבוצת אג”ש השתלטה על החברות הבורסאיות "ישרס חברה להשקעות בע”מ"[20] ו"ערד השקעות ופיתוח תעשייה"[21].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רונן ניב, מי יצליל את הבניין שלי? כך הפכו מערכות הצללה לנדבך קריטי בבנייה המודרנית בישראל, כלכליסט, 1 באוגוסט 2021
  2. ^ 1 2 "למרות החרם אקסטל תמשיך את החלום הציוני", באתר ערוץ 7, 13 בספטמבר 2011
  3. ^ גולן חזני, לפי שווי של עד 300 מיליון שקל: המתחרה של קליל בוחנת הנפקה, באתר כלכליסט, 29 בנובמבר 2021
  4. ^ אורה קורן, עושים ספגטי מאלומיניום, באתר הארץ, 27 בפברואר 2007
  5. ^ הארץ, אקסטל רוכשת את מיפרומאל, באתר TheMarker‏, 25 במאי 2005
  6. ^ אקסטל משיקה מחסן אוטומטי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בדצמבר 2006
  7. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד יואל צפריר, פרופיל של ערך מוסף, באתר TheMarker‏, 27 בפברואר 2020
  8. ^ רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשיה, שיווק אלומיניום זכוכית ופרזול בע"מ ואחרים, ניתן ב־4 בפברואר 2004
  9. ^ עו"ד צבי נח, ‏אופקיות ואנכיות בהסדר כובל, באתר גלובס, 9 בפברואר 2004
  10. ^ אקסטל - המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, באתר המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, ‏1 במרץ 2015
  11. ^ 1 2 עופר פטרסבורג, אלומיניום ששווה זהב, באתר ישראל היום, 5 בנובמבר 2020
  12. ^ TheMarker‏, קבוצת אקסטל רוכשת את קווי הייצור והמוניטין של חברת מיפרומאל, באתר וואלה!‏, 22 במאי 2005
  13. ^ אתר החברה
  14. ^ אקסטל, באתר האדריכל שלי
  15. ^ ליאור גוטמן, עשות אשקלון, כרומת ואקסטל: מחסור באמוניה ישתק את פעילותנו, באתר כלכליסט, 3 באפריל 2017
  16. ^ קישור המכיל תוכן פרסומי, מוטב להחליפו במקור אחר. להסבר נוסף ראו {{קישור פרסומי}} פרסומיאיתן בייגל, ‏קו הרקיע של תל אביב משתנה וענף מערכות האלומיניום יחד איתו, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2022
  17. ^ תעודות, אישורים ותו תקן למוצרי אקסטל
  18. ^ משה גלנץ, "בלי השקעה בתעשייה אנחנו רק נפסיד", באתר ynet, 28 באוגוסט 2015
  19. ^ אקסטל , ברשת החברתית פייסבוק
  20. ^ יואב יצחק, שלמה אייזנברג וחברה בריטית רכשו 26% ממניות ישרס, מעריב, 4 בספטמבר 1988
  21. ^ יואב יצחק, ישרם מבקשת צו קבוע למניעת מכירת חברת ערד, מעריב, 14 באוקטובר 1988

קטגוריה:חברות ישראליות קטגוריה:מישור אדומים קטגוריה:תעשיית מתכת בישראל