הגן הטכנולוגי מלחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגן הטכנולוגי מלחה
Technology garden.JPG
המגדל המרכזי בגן הטכנולוגי
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1996
קואורדינטות 31°44′58″N 35°11′12″E / 31.74944444°N 35.18666667°E / 31.74944444; 35.18666667
שכונות נוספות בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הגן הטכנולוגי, מצולם מגבעה בשכונת מלחה
מבט על החלק הפנימי של הגן הטכנולוגי ובניין מספר 9

הגן הטכנולוגי מלחה (או הגן הטכנולוגי ירושליםגט"י) הוא פארק היי-טק בשכונת מלחה בירושלים, בסמוך לקניון מלחה, אצטדיון טדי ותחנת הרכבת ירושלים מלחה. שטחו הבנוי הכולל כ-73 אלף מ"ר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הגן הטכנולוגי יזמה הרשות לפיתוח ירושלים וראש העירייה טדי קולק, בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20[1]. הקמתו נעשתה באמצעות חברת "ג.ט.י. - הגן הטכנולוגי ירושלים בע"מ" שהוקמה לצורך כך על ידי הרשות. החברה תכננה את גן והשלימה את אישור התב"ע שלו ב-1993. באפריל 1993 התקשרה הרשות, לאחר שזכתה במכרז בינלאומי, עם חברת הנדל"ן ישרס בהסכם לפיו רכשה ישרס 74% מזכויות הבעלות והשליטה בחברת הגן הטכנולוגי. ממשלת ישראל הגדירה את ירושלים כאזור עדיפות לאומית א' להיי-טק[2]. הפרויקט זכה למעמד של "מפעל מאושר" על פי חוק לעידוד השקעות הון וזכה למענק ממשלתי[3].

האכלוס ההדרגתי של הגן הטכנולוגי החל ב-1996. עד סוף שנת 1997 הושלמה בנייתם של ארבעה מבנים בני חמש קומות[4]. בשנת 1998 החלה הקמתו של מגדל המשרדים בן 17 הקומות בגן[5][6]. במהלך השנים 2001 ו-2002 ביצעה ג.ט.י. עבודות חפירה ודיפון להקמת בניינים 6 ו-7 במתחם. ביולי 2002, הקפיאה את הקמת הבניינים עקב הירידה החריפה בביקוש לשטחי היי-טק בעקבות התפוצצות בועת הדוט-קום[7]. מאז פעלה לשינוי התב"ע המאושרת למתחם במטרה להגדיל את זכויות הבנייה ולא הקימה את הבניינים[3].

עד שנת 2004, היקף ההשקעה של "חברת ג.ט.י." בפרויקט עמד על סך של כ-339 מיליון ש"ח, מתוכם כ-75 מיליון ש"ח, היו מענק ממשלתי. על פי תנאי מרכז השקעות למענק לפרויקט, על 70% משטח הגן לשמש עבור תעשייה עתירת ידע ולהיות מיועד למפעלי הי-טק, ורק יתרת השטח למשרדים ושירותים נלווים. ביוני 2004 ,בעקבות ביקורת שערך משרד מבקר המדינה, פנה מינהל מקרקעי ישראל לג.ט.י., בטענה כי היא משכירה את שטחי הגן הטכנולוגי בניגוד להוראות הסכם החכירה, לפיו הוחכר השטח למטרות "תעשייה ומלאכה" בלבד. לפיכך דרש המינהל מהחברה להפסיק כל שימוש בשטחי הגן הטכנולוגי המנוגד למטרת החכירה[8]. אך הדבר לא בוצע. ורוב שטחי הגן אינם משמשים לחברות טכנולוגיה, בין השוכרים במתחם, גופי תקשורת הבינלאומיים BBC, רויטרס ובלומברג, רשות החברות הממשלתיות, רשות הפטנטים, האוניברסיטה הפתוחה מכללת ג'ון ברייס והסניפים הראשיים של הבנקים לאומי ופועלים בירושלים[9][10]. הפרויקט הפך לאחד הרווחיים של חברת ישרס, ושוויו מוערך, נכון לשנת 2014, ביותר מ-600 מיליון ש"ח[11].

בנובמבר 2019, אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תוכנית להרחבת הגן הטכנולוגי, בחלקו המזרחי של המתחם שבניתו הוקפאה בתחילת שנות ה-2000. במסגרת התוכנית יוקמו שני מגדלים בני 30 קומות ותבנה דופן עירונית מסחרית אשר תחבר את הגן הטכנולוגי עם קניון מלחה מצד אחד ועם תחנת רכבת ישראל מהצד השני[12].

מבנה הפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק כולל 60 אלף מ"ר להשכרה לשלושה ייעודים: היי-טק, תומכי היי-טק (נותני שירותים כגון סוכנויות ביטוח ובתי השקעות, סוכנויות נסיעות ומשרדי עורכי דין), וכ־13 אלף מ"ר המושכרים באופן חופשי. המגדל המרכזי בגן הוא בן 17 קומות.

מתחם הפארק כולל גן פסלים, המציג פסלים סביבתיים. בין החברות והארגונים הידועים בעלי משרדים במתחם: רשות החדשנות, רשות החברות הממשלתיות, רשות הפטנטים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מרכז פיתוח של IBM, חברות התכנה FreigtOS ואקס ליבריס וחברות היי-טק נוספות, גופי תקשורת בינלאומיים (BBC וסוכנויות הידיעות רויטרס ובלומברג), האוניברסיטה הפתוחה, קמפוס של הקריה האקדמית אונו, מכללת ג'ון ברייס והמכללה החרדית ירושלים. בפארק פועלים סניפים של הבנקים הגדולים בישראל.

במאי 2018 נפתחו במתחם שגרירויות פרגוואי וגוואטמלה בישראל, אך בספטמבר 2018 הודיעה פרגוואי שתחזיר את השגרירות לתל אביב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסתר גולדברשט, בונים את הבירה. חגיגת נדל"ן, מעריב, 24 באוגוסט 1990
  2. ^ מאת עודד חרמוני, סדקים בחלום ההיי-טק הירושלמי, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2002
  3. ^ 3.0 3.1 ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ - דוח תקופתי לשנת 2005, עמוד 20, באתר מאי"ה
  4. ^ ישרס השכירה 1,500 מ"ר בגט"י ירושלים ב-15 ד' למ"ר, באתר גלובס, 9 ביוני 1997
  5. ^ ג.ג פרץ זכתה במכרז גט"י בירושלים ב-8.2 מיליון דולר, באתר גלובס, 29 ביוני 1998
  6. ^ מכללת סיון תשלם 12 דולר למ"ר בגט"י ירושלים, באתר גלובס, 25 בינואר 1999
  7. ^ ישרס מקפיאה בניית 18 אלף מ"ר להיי-טק בירושלים בשל הירידה בביקושים, באתר גלובס, 26 במאי 2002
  8. ^ אבי שאולי, ‏אפקט הולילנד: דרישה לחקור גם את פרויקט ימק"א בירושלים, באתר גלובס, 18 באפריל 2010
  9. ^ רנית נחום-הלוי, הסניף המרכזי של בנק לאומי בירושלים יעבור למלחה, באתר הארץ, 17 ביולי 2008
  10. ^ שלומית צור, ‏שלמה אייזנברג ניצח את עיריית ירושלים בקרב על ארנונה בשווי מיליונים, באתר גלובס, 20 בפברואר 2019
  11. ^ אסא ששון, כלל ביטוח מעניקה הלוואה של 300 מיליון שקל לגן הטכנולוגי בירושלים, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2014
  12. ^ התוכנית החדשה שמקודמת במלחה: מגדלים בני 30 קומות וחיבור של הגן הטכנולוגי לקניון מלחה, באתר כל העיר, 1 בדצמבר 2019