טיוטה:הוסין האברי
 | |
| לידה |
13 באוגוסט 1942 פאיה-לארגו, צ'אד |
|---|---|
| פטירה | 24 באוגוסט 2021 (בגיל 79) |
| מדינה | צ'אד |
| מקום קבורה | בית הקברות המוסלמי ביוף, דקר, סנגל |
| השכלה | המכון ללימודים בינלאומיים-גבוהים, אוניברסיטת פנתאון-אסאס |
| מפלגה | הכוחות המזוינים של הצפון (FAN) |
הוסין האברי (בערבית: حسين حبري; בצרפתית: Hissein Habré; נהגה גם חוסין האברי; 13 באוגוסט 1942 – 24 באוגוסט 2021) היה פוליטיקאי צ'אדזי , אשר כיהן כנשיאה החמישי של צ'אד מ-1982 עד להפלתו מהשלטון בהפיכה צבאית ב-1990, ולפני כן כראש הממשלה הראשון של צ'אד מ-1978 ל-1979. הוכר כפושע נגד האנושות.
שלטונו של האברי היה שלטון דיקטטורי וחד-מפלגתי, שהתאפיין במשטר נוקשה והפרות נרחבות של זכויות אדם ואלימות. במאי 2016 הורשע על ידי בית הדין הבינלאומי בסנגל בפשעים נגד האנושות, בהם הפרה של זכויות אדם, אונס, ניצול מיני והוראה לרצח עם של אלפי אזרחים תוך כדי כהונתו כנשיא צ'אד, ונשפט למאסר עולם. ב-2021 מת לאחר שנדבק בקורונה.
תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוסין האברי נולד ב-1942 בפאיה-לארגו תחת שלטון צרפתי. משפחתו הייתה משפחה של רועי צאן, וחלק משבט האנקאזה של עם הטובו שהתרכז בצפון צ'אד[1].
לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, השתלב האברי בממשל הקולוניאלי הצרפתי על צ'אד, ולאחר שהרשים את אנשי הממשל בעבודתו זכה למלגה ללימודים אקדמיים בצרפת. האברי השלים תואר במדעי המדינה במכון להשכלה בינלאומית גבוהה בפריז, וב-1971 חזר לצ'אד. לאחר מכן זכה מהמכון לתואר דוקטור[2].
כמנהיג צבאי בצ'אד[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר תקופה קצרה בה שימש סגן לנציב הצרפתי בצ'אד, ביקר האברי בטריפולי והצטרף לחזית הלאומית לשחרור צ'אד (ה-(FROLINAT), שם שימש כמפקד חטיבה. כוחותיו של האברי לחמו במקביל לארגוני שחרור נוספים נגד שלטונו של הנשיא פרנסואה טומבלבאי, שנתמך על ידי צרפת[3]. ארגונו קיבל לראשונה תשומת לב בינלאומית ב-21 באפריל 1974, לאחר שפיקד על תקיפה בעיירה קטנה בצפון צ'אד, במסגרתה נחטפו שלושה בני ערובה אירופאים[4]. ב-11 ביוני 1974, לאחר קרוב לחודשיים בשבי, שוחרר בן הערובה הראשון, כריסטוף שטיבן, תמורת תשלום כופר שקיבל מממשלת גרמניה המערבית. ב-1975 הצליח בן הערובה השני, מארק קומב, לברוח מהשבי, וב-1977, לאחר קרוב ל-3 שנים בשבי, שוחררה בת הערובה השלישית, פרנסואה קלוסטר, ארכאולוגית, לאחר משא ומתן עם השלטונות הצרפתים. ב-1976, לאחר חילופי הנהגה בארגון, התפצלו כוחותיו של האברי מהארגון והפכה לארגון עצמאי בשם הכוחות המזוינים של הצפון (FAN).
עלייתו לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1975 נרצח הנשיא טומבלבאי על ידי כוחותיו של הגנרל פליקס מעלום שתפס את השלטון במקומו. האברי כרת עם מעלום ברית והתמנה לראש ממשלתו. ב-1979 הברית ביניהם נפלה, והם החלו להילחם ביניהם במלחמה עקובה מדם שהותירה את צ'אד ללא שלטון. צרפת ניסתה לתווך בין שני הצדדים, ובנובמבר 1979 הוקמה לממשלה לאומית חדשה בה מונה האברי לשר ההגנה. עם זאת, הלחימה התחדשה תוך מספר שבועות, ובדצמבר 1980 הודח האברי והוגלה לסודאן.
ב-1982 הוא חידש את מאבקו נגד ממשלת צ'אד. בהמשך, כוחותיו של האברי כבשו את עיר הבירה נג'מנה, והאברי מינה את עצמו לנשיא המדינה.
שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלטונו של האברי נמשך מ-1982 עד ל-1990 ונתמך על ידי ארצות הברית וצרפת, ששאפו ליציבות שלטונית ורגיעה באזור, בנוסף לכוח שיתנגד למשטרו של מועמר קדאפי בלוב. על אף התמיכה המערבית בו, משטרו של האברי היה דיקטטורי ואכזר, ובמסגרתו בוצעו הפרות רבות של זכויות אדם. בזמן שלטונו, האברי ייסד משטרה חשאית, ה-DDS, שדאגה להשתיק ביקורת נגדו ולפעול נגד יריביו הפוליטיים. המשטרה החשאית של האברי התעללה באסיריה, וחשודים בפעילות אופוזיציונית עונו והוצאו על ידיה להורג ללא משפט. משטרו של האברי ביצע טיהור אתני נגד השבט הזגוואי בצפון צ'אד שהאברי סבר שחתר תחתיו. בכתב האישום נגד האברי, על פיו הורשע במאי 2016 בבית הדין הבינלאומי בסנגל, נקבה התביעה במספר של 40,000 חפים מפשע שכוחותיו הרגו במהלך תקופת שלטונו.
קשריו עם מדינות המערב[עריכת קוד מקור | עריכה]
האברי שלט בצ'אד במקביל לשלטונו של מועמר קדאפי בלוב, שנחשב ליריב של ארצות הברית, בעיקר בתקופת שלטונו של רונלד רייגן. הממשל האמריקאי האמין באותם ימים שרצונו של האברי לחזק את שלטונו בצ'אד עשוי לשחק לידיהם במערכה נגד שלטונו של קדאפי. ע"פ מקורות פנימיים מתוך מערכת הביטחון האמריקאית, רייגן העניק להאברי סיוע של ה-CIA שסייע לו לעלות לשלטון ולשמר את עוצמתו[5]. בהמשך, ע"פ מסמכים שהגיעו לידי משמר זכויות האדם, ממשלת ארצות הברית ידעה בזמן אמת על הפשעים הקשים שבוצעו על ידי משטרו של האברי, ואף על פי כן תמכה בו ואף סיפקה לו נשק, מודיעין, סיוע כספי ויכולות צבאיות שהיו מיוחדות מאוד למדינות אחרות באזור, ואף אימנה את חיילי ה-DDS[6].
ע"פ מקורות אחרים, צרפת שלחה להאברי סיוע צבאי ישיר, כשב-1983, כשצבאו של קדאפי פלש לצפון צ'אד, נשלח על ידיה סיוע אווירי וכוח צנחנים בנוסף לשני מטוסי מודיעין שסופקו על ידי ממשל רייגן.
הסכסוך עם לוב ונפילתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
התייצבות השלטון בצ'אד גרמה להסלמה בסכסוך בין צ'אד ללוב, ולניסיונות פלישה רבים של צבא קדאפי לצפון צ'אד.
במהלך שנות ה-80 הצליח צבא צ'אד להדוף פלישות רבות של קדאפי למדינה בעיקר בזכות סיוע מערבי, אך תוך כדי הלחימה קדאפי חיזק קבוצות בצ'אד שרצו בהפלתו של האברי, בהם "תנועת ההצלה הפטריוטית" של שבט הזגוואי, בהובלתו של אידריס דבי, לשעבר רטמכ"ל צבאו של האברי שמרד בו.
באוקטובר 1989 החלו כוחותיו של דבי במתקפות נגד האברי, וב-10 בנובמבר 1990 הצליחו להשתלט על הבירה נג'מנה ולתפוס את השלטון. לאחר נפילת שלטונו, הוגלה האברי לסנגל, שם בילה את שארית חייו בניסיון להיאבק בהליכים המשפטיים שננקטו נגדו.
ההליכים המשפטיים נגדו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר נפילת משטרו החלו ארגוני זכויות האדם לחקור את מעשיו של האברי לאורך תקופת שלטונו. בספטמבר 2005 החל משפטו בבלגיה במעמד של משפט בינלאומי בגין פשעים נגד האנושות, עינויים, פשעי מלחמה והפרות נוספות של זכויות אדם. בזמן המשפט הוחזק האברי במעצר בביתו שבדקר, בירת סנגל.
במרץ 2006 התבקשה סנגל להסגיר את האברי לידי בלגיה לצורך המשך משפטו. לאחר סירובה של סנגל להסגירו ולאחר לחץ כבד מצד האיחוד האפריקאי הוקם בית הדין הבינלאומי בסנגל, במטרה לשפוט אותו.
במקביל, נערך נגדו משפט בצ'אד, בו הואשם בקשירת קשר עם מורדים בצ'אד במטרה לחזור לשלטון[7], והורשע בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות[8], ונגזר עליו עונש מוות[9]. המשפט בצ'אד נערך לא בנוכחותו, ונמתחה נגדו ביקורת על חוסר הוגנות וחשאיות מצד עורכי דינו של האברי[10]. לאחר מכן, שונה האישום, והאברי הורשע בפשעים נגד האנושות ועינויים.
ההליכים המשפטיים נגד האברי התעכבו בעקבות וויכוחים בין סנגל, צ'אד וגופי השפיטה הבינלאומיים לגבי הגוף השופט ואופנו. צ'אד ביקשה להסגיר את האברי אליה במטרה להוציא אותו להורג בהתאם לעונש שנגזר עליו, אך סנגל התנגדה, במקביל לדיונים בפרלמנט הסנגלי להקמת בית דין בינלאומי במדינה במטרה להעמיד את האביר לדן בה.
בסופו של דבר, משטרת סנגל עצרה את האברי ב-20 ביוני 2013, וב-20 ביולי 2015 החל משפטו בבית הדין הבינלאומי שהוקם בסנגל. ב-30 במאי 2016, בית המשפט הסנגלי מצא את האברי אשם באונס, ניצול מיני והוראה לרצח של 40,000 בני אדם במהלך כהונתו כנשיא צ'אד, וגזרו עליו מאסר עולם[11]. פסק דין זה היווה את הפעם הראשונה שבה בית משפט של האיחוד האפריקאי מרשיע שליט של מדינה מסוימת בגין הפרת זכויות אדם, והפעם הראשונה בה בתי המשפט של מדינה אחת מעמידים לדין שליט לשעבר של מדינה אחרת בגין פשעים נגד האנושות. ההליכים המשפטיים נגדו "העניקו" לו את הכינוי "פינושה של אפריקה".
במאי 2017 החל לרצות את עונשו בכלא "דו-קאפ מנואל" בסנגל. ב-7 באפריל 2020 הוענקה לו חופשה של חודשיים מהכלא[12], וב-7 ביוני חזר אליו[13][14].
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוסין האברי מת ב-24 באוגוסט 2021 לאחר שאושפז בעקבות סיבוכים של מחלת הקורונה, בה נדבק מקודם יותר באותו שבוע בכלא[15]. האברי נקבר בבית הקברות המוסלמי ביוף שבעיר דקר, סנגל[16].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Sam C. Nolutshungu, Limits of Anarchy: Intervention and State Formation in Chad, page 110, 1996
- ^ Collelo, Thomas, ed. (1990) [December 1988]. A Country Study: Chad (PDF) (Second ed.). Federal Research Division, Library of Congress.
- ^ R. Buijtenhuijs, "Le FROLINAT à l'épreuve du pouvoir", p. 19
- ^ Das Ostpreußenblatt (in German). 6 July 1974. p. 5.
- ^ U.S.-Backed Chadian Dictator Hissène Habré Faces War Crimes Trial in Historic Win for His Victims. Democracy Now! 2 July 2013.
- ^ Human Rights Watch. Retrieved 3 July 2012.
- ^ BBC News. 15 August 2008. Retrieved 3 July 2012.
- ^ "Habré's legal defence dubs Chadian court "underground, unfair" over death sentence". Agence de Presse Africaine. 22 August 2008. Archived from the original on 21 February 2013. Retrieved 3 July 2012.
- ^ "Chad ex-leader sentenced to death". BBC News. 15 August 2008. Retrieved 3 July 2012.
- ^ Thomas Fessy (19 December 2012). "Hissene Habre: Senegal MPs pass law to form tribunal". BBC News. Retrieved 19 December 2012.
- ^ "Prison du Cap Manuel - La santé de Hissène Habré inquiète - MaderPost".
- ^ "Chad: Ex-president temporarily released from jail due to COVID-19". Al Jazeera. AFP news agency. 7 April 2020. Retrieved 7 April 2020.
- ^ "Sénégal : le Tchadien Hissène Habré regagne sa prison – Jeune Afrique". 7 June 2020.
- ^ "Former Chadian strongman Hissene Habre returns to prison". 7 June 2020.
- ^ Maclean, Ruth; Camara, Mady, "Hissène Habré, Ex-President of Chad Jailed for War Crimes, Dies at 79, The New York Times. ISSN 0362-4331
- ^ JeuneAfrique.com (in French). 27 August 2021. Retrieved 30 August 2021.