טיוטה:סכסוך ישראל–חמאס בעזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. עריכה
סכסוך ישראל–חמאס ברצועת עזה
מערכה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הסכסוך האיראני-סעודי, הסכסוך האיראני-ישראלי
תאריכים 28 ביוני 2006 – מתמשך (17 שנים)
מקום רצועת עזה, דרום ישראל חלקים במצרים
תוצאה הפסקת אש בין ישראל לחמאס. עימותים חוזרים בין ישראל לארגוני טרור פלסטינים. ארבעה מבצעים ישראלים נגד חמאס: מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן ומבצע שומר החומות
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל



תמיכה:
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית רצועת עזה



מפקדים

חמאסחמאסחאלד משעל
חמאסחמאסאיסמעיל הנייה
חמאסחמאססעיד סיאם
חמאסחמאסמוחמד דף
חמאסחמאסאחמד ג'עברי
הג'יהאד האסלאמיהג'יהאד האסלאמירמדאן שלח
ועדות ההתנגדות העממיתועדות ההתנגדות העממיתזוהיר אל-קייסי

אבדות

185 הרוגים

3,476 הרוגים. כ-15,000 פצועים

הלחימה ברצועה עזה הוא חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל גם מהווה מאבק כוחות בין מעצמות האזוריות הכוללות את מצרים, איראן וטורקיה יחד עם קטאר, שתומכים בצדדים שונים בסכסוך לאור המאבק האזורי בין איראן לערב הסעודית מצד אחד ובין קטאר לערב הסעודית, והמשבר ביחסי מצרים וטורקיה.

הסכסוך החל עם ניצחונו של חמאס בבחירות ברשות הפלסטינית לנשיאות ולרשות המחוקקת והסלים עם פיצול הממשלה הפלסטינית (ממשל פת"ח בהגדה המערבית וממשל חמאס ברצועת עזה) ועימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה. שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל, תקיפות אוויריות ישראל על רצועת עזה והמצור הישראלי-מצרי על רצועת עזה החריפו את הסכסוך. הקהילה הבינלאומית רואה בהתקפות חסרות הבחנה בין אזרחים ומבניים אזרחים לבין מטרות צבאיות מנוגדות לחוק הבינלאומי.

כחלק מתוכנית ההתנתקות בשנת 2005, שמרה ישראל על השליטה הבלעדית במרחב האווירי והמים הטריטוריאליים והמשיכה לסייר ולפקח על היקף היבשה החיצונית של רצועת עזה (למעט הגבול הדרומי ביותר שלה, שם שירה מצרים על השליטה). המעברים היו בפיקוח צגים אירופאיים והמשיכו לפקח ולחסום את קו החוף של עזה. ישראל מספקת ושולטת בעיקר בתשתיות אספקת המים, החשמל והתקשורת בעזה. על פי הארגונים Human Rights Watch ואמנסטי אינטרנשיונל ישראל נותרה כוח כובש בעזה על פי החוק הבינלאומי. החלטות האומות המאוחדות ומועצת הביטחון הצהירו שהן רואות בעזה חלק מ"השטחים הפלסטיניים הכבושים". ממשלת פת"ח בגדה המערבית שהוכרה על ידי הקהילה הבינלאומית כנציגה הבלעדית של "מדינת פלסטין" ואינה מכירה בממשלת חמאס.