אסמאעיל הנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף איסמעיל הנייה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסמאעיל הנייה
إسماعيل هنية
הנייה במרץ 2007
הנייה במרץ 2007
מדינה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
תאריך לידה 29 בינואר 1962 (בן 55)
מקום לידה מחנה הפליטים שאטי ברצועת עזה
השכלה האוניברסיטה האסלאמית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה חמאס
דת אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית ה-5
תקופת כהונה 19 בפברואר 200614 ביוני 2007 (שנה ו-16 שבועות)
הקודם אחמד קריע
הבא סלאם פיאד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנייה בפגישתו עם חבר מפלגת הצדק והפיתוח, נומן קורטולמוס

אִסמאעיל עבד א-סלאם אחמד הנייהערבית: إسماعيل عبد السلام أحمد هنية; תעתיק מדויק: אסמאעיל עבד אלסלאם אחמד הניה; נולד ב-29 בינואר 1962[1]) הוא ראש הלשכה המדינית של חמאס, החל ממאי 2017, עת נבחר להחליף את ח'אלד משעל. קודם לכן, כיהן כראש ממשלת הרשות הפלסטינית ה-5, ולאחר ההפיכה בעזה המשיך לכהן כראש הממשלה של חמאס בפועל ברצועת עזה, וזאת בניגוד להחלטת יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, שמינה כראש ממשלה את סלאם פיאד[2].

הנייה הוא אחד מראשי הנהגת ארגון החמאס לאחר חיסול יאסין ורנתיסי, ובאפריל 2012 נבחר גם לכהן כראש הלשכה המדינית של חמאס בעזה[3].ביחס לישראל הוא נחשב למנהיג הסיעה המתון יותר מבין מנהיגי החמאס והכריז כי יסכים להסדר אחרי משאל עם[4].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנייה נולד ב-1962 במחנה הפליטים שאטי שברצועת עזה לאב דייג ממשפחה שברחה לשם מ"א-ג'ורה" שליד אשקלון. אביו מת בילדותו.

במהלך שנות ה-80 היה פעיל במסגרת מועצת הסטודנטים של האוניברסיטה האסלאמית של עזה, ואף כיהן כיו"ר המועצה למשך שנתיים. במהלך תקופה זו הרבה להתעמת עם מוחמד דחלאן, יו"ר "השביבה" דאז ולימים מבכירי תנועת פת"ח. בשנת 1987 קיבל תואר בספרות ערבית מהאוניברסיטה האסלאמית של עזה. באותה שנה הושם במעצר מנהלי לחצי שנה.

החל מ-1989 ריצה עונש מאסר של שלוש שנים בכלא קציעות. בסיום התקופה גורש לדרום לבנון ב-1992, חזר לעזה כעבור שנה יחד עם יתר 416 המגורשים, והתמנה למזכיר חבר הנאמנים של האוניברסיטה האסלאמית בעזה ולמנהלה האדמיניסטרטיבי. הנייה הגיש את מועמדותו לבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית הראשונה, אך פרש מהתמודדות בעקבות לחצים מצד תנועת חמאס.

לאחר שחרורו של שייח' אחמד יאסין מהכלא ב-1997 מונה הנייה לראש לשכתו. בספטמבר 2003, בעת ששהה בדירה בעזה עם השייח' יאסין, נפצע הנייה קל בזרועו מפצצות שהטיל חיל האוויר, בניסיון לחסל את צמרת החמאס ששהתה בבניין באותו הזמן.

מעמדו של הנייה בתנועת החמאס הלך והתחזק במשך האינתיפאדה השנייה בשל קרבתו ליאסין וחיסול מרבית צמרת חמאס על ידי מדינת ישראל. בדצמבר 2005 נבחר לעמוד בראש רשימת חמאס, ובבחירות שהתקיימו ב-25 בינואר 2006 הוביל את התנועה לניצחון על תנועת פת"ח ונבחר לראשות הממשלה של הרשות הפלסטינית החל מ-19 בפברואר 2006.

בתקופתו סבלה הרשות הפלסטינית מחרם כלכלי, עקב היות חמאס ארגון טרור. בדצמבר 2006 נסע הנייה לסבב פגישות בעולם הערבי במטרה לגייס כספים. כשחזר, ב-14 בדצמבר 2006, נעשה ניסיון להתנקש בחייו על ידי כמה פעילי פתח. הנייה לא נפגע, אך אחד משומריו נהרג ובנו נפצע[5].

בעקבות החרם ועל רקע חטיפת גלעד שליט ואירועים אלימים בין פתח לחמאס, הוחלט על הקמת ממשלת אחדות פלסטינית. ממשלה זו הושבעה בסופו של דבר ב-17 במרץ 2007 והיא הורכבה מנציגי רוב המפלגות הפלסטיניות. בראשה עמד הנייה וסגנו היה עזאם אל-אחמד מפת"ח. הממשלה סירבה להכיר רשמית במדינת ישראל, ועל כן לא זכתה להכרה מצד ממשלת ישראל, בראשותו של אהוד אולמרט. מדינות נוספות בעולם לא הכירו בהנהגת החמאס: מזכ"ל האו"ם באן קי מון סירב להיפגש עם הנייה כאשר היה בביקור באזור במרץ 2007. באפריל 2007 סירבה ממשלת הולנד לבקשת הנייה להיכנס לתחומה כדי להשתתף בכנס אירופי-פלסטיני, בנימוק שהאיחוד האירופי רואה בחמאס ארגון טרור.

ב-14 ביוני 2007 הודיע נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס על פיטורי הניה מתפקיד ראש הממשלה עקב העימותים ברצועת עזה[6]. חמאס סירב לקבל את פיטוריו והנייה ממשיך לשלוט ברצועת עזה. בתפקידו זה הוביל את רצועת עזה במבצע עופרת יצוקה, שבמהלכו נהרגו 1,166 פלסטינים, בהם 709 "מחבלים מארגון הטרור חמאס ומקצתם מארגוני טרור נוספים", 162 שלא נקבע שיוכם, 295 הרוגים "בלתי מעורבים", 89 מהם מתחת לגיל 16 ו-49 נשים[7], והוחרבו כל בנייני הממשל, כמו גם בתיהם של פעילי חמאס רבים. הנייה עצמו הסתתר במהלך כל המבצע, ולא הופיע בציבור מחשש לחייו, אך הופיע בשני שידורי טלוויזיה בערוץ של החמאס, והכריז "עזה לא תישבר - הניצחון שלנו על הציונים קרוב".[8]

נמנה עם מובילי העסקה לשחרורם מהכלא הישראלי של 1,027 אסירים פלסטינים, בהם 280 רוצחים שנשפטו למאסר עולם, בתמורה לשחרורו של גלעד שליט. בחגיגות בעזה לרגל השחרור ציין הנייה שהעסקה מהווה "נקודת מפנה אסטרטגית במאבק באויב הציוני"[9].

ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן הפציץ חיל האוויר את ביתו, אך הנייה לא שהה בבית באותה עת ולא נפגע[10]. באותה שנה, במאמר באתר כלכליסט[11] נאמר: "הנייה רכש שטח אדמה של 2,500 מ"ר ברחוב עומאר אל־מוכתאר בשכונת רימאל בעזה תמורת 4 מיליון דולר", הוכחה לעושרו הרב של האיש. בעיתונים אחרים נאמד עושרו במיליארדים.

הנייה נשוי ואב ל-13. שלוש מאחיותיו נישאו לבדואים ישראלים, והן בעלות אזרחות ישראלית ומתגוררות בתל שבע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוני שקד, אמירה לם, שחר גינוסר, "דוקטור אסמאעיל ומיסטר הנייה", מוסף 7 ימים, 9 בינואר 2009, עמודים 27 - 32

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסמאעיל הנייה, בספר "The Encyclopedia of the Arab-Israeli Conflict" (באנגלית)
  2. ^ הנייה פוטר על ידי מחמוד עבאס, אך סירב להכיר בפיטוריו
  3. ^ אבי יששכרוףהחמאס ברצועה ערך בחירות חשאיות להנהגת הארגון: המנצח הגדול - הנייה, באתר הארץ, 24 באפריל 2012
  4. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, הניה מפתיע: נסכים להסדר אחרי משאל עם, באתר וואלה! NEWS‏, 01 בדצמבר 2010
  5. ^ ברק רביד, ניסיון התנקשות בחייו של הנייה, באתר nrg‏, 14 בדצמבר 2006
  6. ^ עלי ואקד וסוכנויות הידיעות, אבו מאזן החליט: מפרק את ממשלת האחדות, באתר ynet, 14 ביוני 2007
  7. ^ אמ"ן: מספר ההרוגים הפלסטינים במבצע נמוך מכפי שפורסם, אתר דובר צה"ל, 26.3.2009
  8. ^ אבי יששכרוףאיסמעיל הנייה: עזה לא תישבר - הניצחון קרוב, באתר הארץ, 12.1.2009
  9. ^ מפגן כוח של החמאס בעזה - "נקודת מפנה במאבק בציונים", באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011
  10. ^ ערוץ 7, תיעוד - תקיפת ביתו של אסמאעיל הנייה, באתר ערוץ 7, 29 ביולי 2014
  11. ^ דורון פסקין, תנועת התנגדות שהיא גם עסק: כך הפכו בכירי חמאס לטייקונים שצוברים נדל”ן, אתר כלכליסט, מתאריך 13.7.2014



הקודם:
אחמד קריע
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית
19 בפברואר 2006 - 14 ביוני 2007
הבא:
סלאם פיאד