טיוטה:עצרת התמיכה בשלום בכיכר מלכי ישראל
עצרת התמיכה בשלום הייתה עצרת תמיכה בהסכמי אוסלו ובהסכם השלום עם ירדן, בעצרת נאמו ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, ממלא מקום ראש הממשלה שמעון פרס, וחברי כנסת ממפלגות השמאל. בסיום העצרת נרצח ראש הממשלה רבין על ידי יגאל עמיר
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1993 וב-1995 נחתמו הסכמי אוסלו, האווירה הציבורית באותם ימים הייתה מתוחה, הימין הרדיקלי ארגן הפגנות נגד ההסכמים ונגד ראש הממשלה יצחק רבין בפרט, פיגועי התאבדות אירעו בארץ, ומאות ישראלים נהרגו, כמשקל נגד להפגנות הימין, ארגנו תנועות השמאל במוצאי שבת ה-4 בנובמבר 1995, הפגנה גדולה לתמיכה בקואליציה, בממשלה וברבין תחת הכותרת "כן לשלום, לא לאלימות".
העצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
העצרת החלה בשעה שמונה בערב, נאמו בה בין היתר ראש הממשלה יצחק רבין, שמעון פרס, חברי כנסת מהשמאל, והשתתפו בה עשרות אלפי פעילי שמאל, סמוך לעצרת התמיכה בשלום התקיימה הפגנת ימין סמוכה שכללה בובה של יאסר ערפאת מתחבק עם רבין, בין היתר פעילי הימין הטילו פצצות סירחון, והיו מספר חילופי מהלומות.
בערך בשעה 20:15 ירד יגאל עמיר מקו האוטובוס 247 והתקדם אל הכיכר.[1]
בערך בשעה 20:40 החל רבין את נאומו ובו אמר בין היתר:
"אני מאמין שיש סיכוי לשלום, סיכוי גדול. ואתם כאן, בהתייצבותכם בעצרת הזאת מוכיחים שהעם באמת רוצה בשלום ומתנגד לאלימות. אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית, יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה."
בעצרת גם שר הזמר אביב גפן את השיר "לבכות לך" שיהפוך שנים רבות לאחר מכן לאחד הסמלים של רצח רבין.
לקראת סיום העצרת שרה מירי אלוני יחד עם רבין ופרס את שיר לשלום ולאחר מכן החלו המפגינים להתפזר.
בשעה 21:37 הסתיים השיר ורבין התעכב והתראיין למספר כלי תקשורת, כעבור ארבע דקות החל להתקדם לעבר מכוניתו, דקה אחר כך רצח אותו יגאל עמיר, רבין הובהל לבית החולים איכילוב ואושפז, כעבור שעה וחצי איתן הבר הודיע על מותו.[1]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 רבין: השעות האחרונות, באתר סרטון יוטיוב, 18 באוקטובר 2021
מאז הרצח מתקיימת עצרת שנתית שאינה ממלכתית בכיכר לציון יום השנה לרצח, בהפגנות משתתפים פוליטיקאים, סופרים אנשי רוח ועוד.