מירי אלוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירי אלוני
מירי אלוני בהופעה ב-2014
מירי אלוני בהופעה ב-2014
לידה 25 בדצמבר 1949 (בת 74)
ישראלישראל גבעתיים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1968
סוגה מוזיקה ישראלית קלאסית, פופ, פולק
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה
בן או בת זוג שמואל אומני עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירי אלוני (נולדה ב-25 בדצמבר 1949) היא זמרת-יוצרת ושחקנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירי אלוני נולדה בגבעתיים ליוסף והדסה אלוני. אביה עלה מפולין בשנות השלושים ועבד כנגר בחברת הארגז, ואמה הייתה אחות במחלקה הפסיכיאטרית בכלא מעשיהו. סבתה (אם-אמה), אסתר לבית בקר, הייתה חברת ארגון "השומר" ונודעה עוד מילדותה בקולה היפה. אסתר הייתה אחותן הצעירה של ציפורה, אשת אלכסנדר זייד וקיילה, אשת ישראל גלעדי. היא הופיעה עוד כילדה צעירה מאוד בפגישות של חברי ארגון "פועלי ציון" בווילנה, ונישאה בהמשך למאיר קוזלובסקי, שהיה גם הוא חבר "השומר". (בטעות נשתרשה הקביעה כי אמה של אסתר, שושנה-רייזה, הייתה זמרת ושחקנית - ולא היא).

בילדותה התגוררה אלוני בגבעתיים עם הוריה וסביה בבית בודד בראש גבעה (שנקראה על שם סבה – גבעת קוזלובסקי), שלאורכה נסלל רחוב המרי[1]. אלוני השלימה לימודי חינוך בסמינר הקיבוצים ואף עבדה תקופה קצרה כמורה בבית ספר יסודי.

סוף שנות ה-60: להקת הנח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוני התגייסה ללהקת הנח"ל בשנת 1968 והצטרפה להקלטות התקליט "כל הכבוד לנח"ל" ולצוות התוכנית "הנח"לאים באים - הנח"לאים באים" במקום שולה חן. לאחר שתוכנית להקת הנח"ל, "הפרוטה והירח", שבוימה על ידי נעמי פולני, לא זכתה להצלחה החלה הלהקה לעבוד על התוכנית ה-21, הידועה כ"קרנבל בנח"ל", אשר הועמדה בשישה שבועות בלבד[2]. לצדה היו בלהקה הסולנים מוטי פליישר ואופירה גלוסקא וכן טליה גולדברג, דסי הדרי, אלי מגן, מיכל בר זיו, אמוץ ברונטמן, דני סנדרסון, מאיר פניגשטיין, נחום שגיא ואסתי כץ. הסולו הראשון שלה היה בשיר "קרנבל בנח"ל".

בתוכניתה ה-22 של הלהקה, "שא לשלום", הידועה גם כ"היאחזות הנח"ל בסיני", הפכה אלוני לסולנית הבלתי מעורערת. היא שרה את שיר הנושא ("בהיאחזות הנח"ל בסיני") כמו גם את "אנחנו ואתם", "הבן יקיר לי" (אשר מילותיו לקוחות מהתנ"ך[3]) ו"שיר לשלום"[4]. לצדה בלהקה היו ירדנה ארזי, עמוס טל שיר, גידי גוב, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר, לאה לופטין, רותי הולצמן, תמי עזריה, טליה גולדברג, מאיר פניגשטיין, יובל חבצלת, שמעון ויצמן, איציק בן מלך ואמוץ ברונטמן. במהלך שירותה בלהקת הנח"ל הייתה אלוני חלק מההרכב המוקדם של להקת כוורת והקליטה עימם את הגרסה הראשונה לאופרת הרוק "סיפורי פוגי"[5]. האופרה המתוכננת לא הועלתה בסופו של דבר, ואלוני לא המשיכה בשיתוף פעולה עם הלהקה. הקלטת האופרה ראתה אור על גבי אלבום אוסף של כוורת בשנת 2013, ובה נשמעת אלוני כסולנית בשיר "לא ידענו מה לעשות", שהקליטו חברי כוורת מאוחר יותר לאלבומם "סיפורי פוגי".

שנות השבעים - שיא הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורה ביצעה את שירי הנושא של הסדרה הטלוויזיונית החלוצית "חדווה ושלומיק"[6]. השירים "הבלדה על חדווה ושלומיק" ו"להיות לבד" (יהונתן גפן/יאיר רוזנבלום) שרדו הרבה שנים אחרי שהסדרה נשכחה וזכו לביצועים נוספים, בהם של צביקה פיק וזוהר ארגוב שביצעו כל אחד בנפרד את "להיות לבד". באותה התקופה השתתפה במופע "ג'אמבו" יחד עם בוגרים נוספים מהלהקות הצבאיות[4].

בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"א 1971 ביצעה את השיר "הוא יצא" למילים של אפרים רימון, לחן של שם טוב לוי, ועיבוד של יאיר רוזנבלום[7].

אלוני הייתה הצלע הנשית בלהקת הרוק אחרית הימים[8]. במהלך חברותה בלהקה, הקליטה כסולנית את השירים "הנסיכה" למילותיה של המשוררת דליה רביקוביץ, "תחת עץ האקליפטוס" למילותיו של חיים חפר ו"חייו ומותו של מר גוסקין" למילותיו של חנוך לוין, בשאר שירי האלבום המשיכה לבלוט בליווי קולי לשירתם של שאר חברי הלהקה. לאחר מכן, השתתפה אלוני בתוכנית הטלוויזיה השנייה והאחרונה של "חבורת בימות", אשר שרה את שירי נעמי שמר ומשם זכורים ביצועה לשירים "לשיר זה כמו להיות ירדן", "בארץ להד"ם" ו"אנשים יפים"[4][9]. שירי התוכנית הוקלטו גם לאלבומה השני והאחרון של החבורה.

בפסטיבל הזמר שהתקיים בשנת 1973, שרה אלוני את השיר שכתבה המשוררת תרצה אתר לזכר אביה, נתן אלתרמן, "שיר לערב חג" (לחן: יעקב הולנדר, עיבוד: משה וילנסקי). באותה שנה יצא אלבומה הראשון של מירי אלוני כסולנית, "מונה ליזה של המאה העשרים", שכלל חלק מלהיטיה הקודמים (ביניהם "הבלדה על חדווה ושלומיק", "להיות לבד", "בהיאחזות הנח"ל בסיני" ועוד) וכן שירים חדשים כ"מונה ליזה של המאה העשרים" (מילים ולחן: דפנה אילת, עיבוד: אלכס וייס), "במות הקיץ" (מילים: רחל שפירא, לחן ועיבוד: מוני אמריליו), "אהבת איתמר בן אב"י" (מילים: דודו ברק, לחן ועיבוד: נורית הירש) וגם שיר משעשע הכולל חיקויים, "האידיוטית". בשנת 1974 העלה הבמאי צדי צרפתי ערב משירי ברטולט ברכט, עם יוסי פולק ובני אמדורסקי שנקרא "ההנאות הקטנות שבחיים" בו זכתה אלוני לתשבחות ענק ולהצלחה בזכות ביצועיה לשיריו ומאז הוגדרה כ"זמרת ברכטיאנית"[4]. בשנת 1975 השתתפה בפסטיבל הזמר עם השיר ״איזה קרנבל״ (מילים: זרובבלה ששונקין פיין, לחן: דפנה אילת, עיבוד: מתי כספי).

באותו עשור שיחקה אלוני במספר סרטי קולנוע ישראלים ובהם: "חכם גמליאל" עם יוסי בנאי בשנת 1973, "נישואין נוסח תל אביב" עם טוביה צפיר ומנחם עיני בשנת 1979, שהיווה גרסה למחזה "הקמצן" של מולייר.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה-80 הופיעה אלוני בערב שערך והפיק מי שלימים הפך בעלה, שמואל אומני, "נשים על פי ברכט", וזכתה להצלחה מרובה. בשנת 1981 השתתפה בקדם אירוויזיון עם השיר ״פיוס״ (מילים לחן: מיכל היינברג, עיבוד: דוד קריבושה) והגיעה למקום העשירי. בשנת 1982 השתתפה לצידם של שרגא הרפז ואשר צרפתי בסרט "אהבה אילמת". רק בשנת 1985 הוציאה את אלבום הסולו השני שלה - "טיפה אהבה", גם הוא בהפקה בפועל של שמואל אומני, והפקה מוזיקלית של מרבית השירים על ידי גרי אקשטיין. מתוך האלבום בלטו השירים: "כמו האמונה" שכתבו שמוליק קלוסקי ואלי סמרי ואשר התחרה בתחרות הקדם-אירוויזיון 1986, "האיכר ממשיך לחרוש" (מילים: אהוד מנור, לחן ועיבוד נתן כהן), "מוכרחים להיות שמח", ואחד משירי הזיכרון המצמררים ביותר שנכתבו על ידי עמנואל צבר ויאיר רוזנבלום "ברית דמים" (המוכר גם בשמות "על דעת המקום" ו"היובלים והראלים") המספר את סיפור נפילתם של שני חיילים משכונת תלפיות, ששניהם נקראים יובל הראל, במהלך מלחמת לבנון הראשונה. אלוני הקדישה אותו לכל "היובלים שלא זכו להגיע אל הים". שיר חדש שליווה את צאת האלבום הוא "מכאן ועד מתי" שכתבו שמוליק קלוסקי ויאיר קלינגר. באלבום מופיעה גם גרסה בעיבודו של גרי אקשטיין ל"שיר לשלום", המזוהה ביותר עם אלוני עוד מימי להקת הנח"ל. מאוחר יותר הקליטה אותו בערבית גם עם הכנר והזמר הערבי סמיר שוקרי. האלבום זכה להצלחה במידה מסוימת ומאוחר יותר יצא על גבי דיסק (עם פרטים שונים על השירים מאלה שנמצאים בגרסת התקליט).

משנות התשעים ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירי אלוני בהופעה ב-2010
כיכר מגן-דוד בתל אביב, פורים, 2012
מירי אלוני בהופעה בנחלת בנימין

בעצרת תמיכה בהמשך תהליך השלום שנערכה בכיכר מלכי ישראל בשנת 1995 ביצעה את "שיר לשלום" והתמונה בה מצטרפים אליה ראש הממשלה יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס לשירה היא אחת התמונות שנחרטו בזיכרון מהעצרת ההיא. מספר דקות לאחר מכן, בסיומה של העצרת, נרצח יצחק רבין והביצוע לשיר השיב את אלוני אל התודעה הציבורית.

לאחר מכן הקליטה אלוני גרסה נוספת לשיר לזכרו של רבין בעיבוד של יוסי בן נון אשר נכללה באוסף שלה "מיטב השירים", שיצא באותה שנה וכלל את מיטב להיטיה.

בשנת 1996 השתתפה אלוני במחזמר "בן המלך והעני" בהפקת התיאטרון העממי של אברהם דשא פשנל, מאת ירון כפכפי, בבימויו של מישה לוריה, ולצידם של עודד מנשה, ואורי גבריאל.

בשנת 1999 נסעה אלוני לסיבוב הופעות בגרמניה, שם הוזמנה להופיע. בשנת 2002, אחרי שלוש וחצי שנים שם, חזרה לישראל.

בפברואר 2003, לאחר הפגנת האומנים על קיצוץ גדול בתרבות, החלה אלוני לקיים מופע רחוב בצומת הרחובות אלנבי ונחלת בנימין בתל אביב, במקביל לשוק האומנים והיוצרים המתקיים כחלק מיריד האומנים המוכרים שם את יצירתם. בתחילה היה הצעד מחאתי, אולם, כך מעידה אלוני, היא התאהבה בסוג הופעה זו, ובקשר הבלתי אמצעי עם הקהל שמקיף אותה בהמוניו, ומאז ועד היום, היא מופיעה בצמוד ליריד האומנים היוצרים בימים שלישי ושישי.

בנובמבר 2005, השתתפה אלוני בעצרת המציינת עשור לזכרו של רבין. בנובמבר 2006 הקליטה את השיר "כשהלב בוכה" למילים של יוסי גיספן ושמואל אלבז וזכתה לתשבחות רבות בשל האינטרפרטציה שלה לשיר.

בשנת 2006 החלה חברת שמיים בראשותו של גיא מרוז לצלם סרט תיעודי על חייה של אלוני.

בשנת 2007 הוציאה חברת הד ארצי בהוצאה מחודשת בשיתוף פעולה עם הזמרת את אלבום המופע "הנאות קטנות שבחיים", שביים צדי צרפתי יחד עם בני אמדורסקי ויוסי פולק. ההוצאה המחודשת כללה שלוש גרסאות מחודשות לשירי הסולו של מירי מאותו תקליט מתוך הופעה חיה בברלין בשנת 2000.

בשנת 2008 גילמה בסדרה "דני הוליווד" את אמו של רינגו. עוד באותה שנה הוציאה אלוני סינגל חדש בהפקה עצמית למילים שכתבה בעצמה, והלחינה נורית הירש השיר נקרא "גם אם לא אשמע אשיר עד כלות". אלוני סיפרה כי אמה עברה שנים קשות בשנותיה האחרונות ונפטרה באותה תקופה, וכי השיר נכתב לזכרה. מכאן נקרא גם הסרט התיעודי על חייה ששודר באותה שנה "לשיר עד כלות".

אלוני גם הקליטה שירים חדשים עם בנה, המוזיקאי יוסף אלוני-אומני. בשנת 2015 יצרה מירי אלוני עם עופר רגב סיור מודרך בתל אביב בשם "הבוקר בא כל כך מהר" אשר עוסק בחייה ובשיריה של מירי אלוני.

ב-2015 החלה להופיע בסדרה "להרוג את הסבתא" המשודרת ב-yes בתפקיד הסבתא וכן הוציאה כסינגל את השיר החדש "עבד אבוד", שנכתב על ידי נויה שגיב, פטריק סבג וסגול 59.

החל מ-2016 משתתפת בסדרה הקומית "צומת מילר" בערוץ קשת 12, בתפקיד אווה, אמו של אדיר מילר ובנוסף השתתפה בדיבוב הגרסה העברית של סרט הילדים "מואנה" של דיסני.

בשנת 2017 שיחקה בהצגה "אהבה וכאב" המבוססת על ספרה של צרויה שלו שעלתה בהתיאטרון העברי.

ב-2019 שיחקה בסרט "היום שאחרי לכתי".

בשנת 2020 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "קיבוצניקים" בתפקיד חווהל'ה פלושניק, מנהלת בית הזקנים בקיבוץ.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השבעים הייתה נשואה לשחקן נחום שליט. לאחר מכן הייתה בת זוגו של ג'סי נחייסי, איש בוהמה תל אביבי. בשנת 1978 נקנסה ב-5,000 לירות, בעוון אי דווח על הכנסות למס הכנסה[10].

בשנת 1984 נישאה למפיק והשחקן שמואל אומני, לו הייתה נשואה עד מותו ב-2022. לשניים נולדו שני בנים: ירמי ויוסי. כשהיו בני 13 ו-14 נמסרו בניהם לפנימיית "בית הילד" שברחוב שור בתל אביב. לאחר שאלוני ובעלה ניסו להחזיר אותם לביתם, הם נקלעו לסכסוך עם הרווחה שבשיאו הורשע בעלה באיומים, העלבת עובדת ציבור וזילות בית המשפט[11].

בספטמבר 2021 נכרתה רגלה הימנית מהברך ומטה בעקבות זיהום חמור[12]. במרץ 2022 שוחררה מבית החולים ועברה לגור בדירה שהוענקה לה על ידי חברת משען, בדיור מוגן ברמת אפעל.[13]

אלוני היא טבעונית[14].

אלבומי סולו ואלבומים בהשתתפותה של אלוני (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הידד לצעירים
  • כל הכבוד לנח"ל
  • התוכנית ה-21 ("קרנבל בנח"ל)
  • בהיאחזות הנח"ל בסיני - להקת הנח"ל
  • חדווה ושלומיק - פסקול תוכנית הטלוויזיה
  • פסטיבל הזמר והפזמון 1971
  • פסטיבל הזמר והפזמון 1973
  • אחרית הימים
  • פסטיבל הזמר 1975
  • ערב שירי נעמי שמר - חבורת בימות
  • ג'אמבו מיוזיקל
  • מונה ליזה של המאה העשרים[15]
  • ערב ברטולט ברכט - ההנאות הקטנות שבחיים - עם יוסי פולק ובני אמדורסקי
  • "מלחמה ושלום" - אוסף משירי מלחמת יום הכיפורים
  • פסטיבל לשירי ילדים מס' 6
  • חתול תעלול - עם ישראל גוריון
  • קדם אירוויזיון 1981
  • קדם אירוויזיון 1986
  • שיר לדרום אמריקה
  • הבה נבירה ונשירה - פסטיבל שירי בירה
  • טיפה אהבה
  • מיטב השירים
  • בן המלך האביר והעני

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה

בקולנוע

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
2014 - ליאת הר לב ("הפרלמנט")
פרס האקדמיה לטלוויזיה - השחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית 2015 - מירי אלוני ("להרוג את הסבתא") הבא:
2016 - נלי תגר ("האחיות המוצלחות שלי")