מירי אלוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מירי אלוני
Miri Aloni 1.PNG
מירי אלוני בהופעה ב-16 באפריל 2014 בפסטיבל עין גב במופע "עוד לא אהבתי די - עשור ללכתה של נעמי שמר"
מידע כללי
תאריך לידה 25 בדצמבר 1949 (בת 67)
מקום לידה גבעתיים
סוגה מוזיקה ישראלית קלאסית, פופ, פולק
עיסוק זמר עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירי אלוני (נולדה ב-25 בדצמבר 1949) היא זמרת ושחקנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירי אלוני נולדה ב-25 בדצמבר 1949 בגבעתיים, בתם של יוסף והדסה אלוני. אביה עלה מפולין בשנות השלושים ועבד כנגר בחברת הארגז, ואמה אחות במחלקה הפסיכיאטרית בכלא מעשיהו. סבתה (אם-אמה), אסתר לבית בקר, הייתה חברת ארגון "השומר", אחותן של ציפורה אשת אלכסנדר זייד וקיילה אשת ישראל גלעדי. אמן שושנה רייזה הייתה בעברה סולנית להקת ה"וילנער טרופע" בוילנה. גם סבה מצד אמה, מאיר קוזלובסקי, היה חבר "השומר". בילדותה התגוררה בגבעתיים עם הוריה וסביה בבית בודד בראש גבעה (שנקראה על שם סבה – גבעת קוזלובסקי), שלאורכה נסלל רחוב המרי.[1] אלוני למדה בסמינר הקיבוצים במגמת חינוך.

סוף שנות ה-60: להקת הנח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוני התגייסה ללהקת הנח"ל בשנת 1968 והצטרפה להקלטות התקליט "כל הכבוד לנח"ל" ולצוות התוכנית "הנח"לאים באים - הנח"לאים באים" במקום שולה חן. לאחר שתוכנית להקת הנח"ל, "הפרוטה והירח" שבוימה על ידי נעמי פולני לא זכתה להצלחה החלה הלהקה לעבוד על התוכנית ה-21, הידועה כ"קרנבל בנח"ל". לצדה היו בלהקה הסולנים מוטי פליישר ואופירה גלוסקא וכן טליה גולדברג, דסי הדרי, אלי מגן, מיכל בר זיו, אמוץ ברונטמן, דני סנדרסון, מאיר פניגשטיין, נחום שגיא ואסתי כץ. הסולו הראשון שלה היה בשיר "קרנבל בנח"ל".

בתוכניתה ה-22 של הלהקה "שא לשלום" הידועה גם כ"היאחזות הנח"ל בסיני" הפכה אלוני לסולנית הבלתי מעורערת. היא שרה את שיר הנושא כמו גם את "אנחנו ואתם", "הבן יקיר לי" (אשר מילותיו לקוחות מהתנ"ך) ו"שיר לשלום". לצדה בלהקה היו ירדנה ארזי, עמוס טל שיר, גידי גוב, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר, לאה לופטין, רותי הולצמן, תמי עזריה, טליה גולדברג, מאיר פניגשטיין, יובל חבצלת, איציק בן מלך ואמוץ ברונטמן. במהלך שירותה בלהקת הנח"ל הייתה אלוני חלק מההרכב המוקדם של להקת כוורת והקליטה עימם את הגרסה הראשונה לאופרת הרוק "סיפורי פוגי". האופרה המתוכננת לא הועלתה בסופו של דבר, ואלוני לא המשיכה בשיתוף פעולה עם הלהקה. הקלטת האופרה ראתה אור על גבי אלבום אוסף של כוורת בשנת 2013, ובה נשמעת אלוני כסולנית בשיר "לא ידענו מה לעשות", שהקליטו חברי כוורת מאוחר יותר לאלבומם "סיפורי פוגי".

שנות השבעים - שיא הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורה ביצעה את שירי הנושא של הסדרה הטלוויזיונית החלוצית "חדווה ושלומיק". השירים "הבלדה על חדווה ושלומיק" ו"להיות לבד" (יהונתן גפן/יאיר רוזנבלום) שרדו הרבה שנים אחרי שהסדרה נשכחה וזכו לביצועים נוספים, בהם צביקה פיק וזוהר ארגוב שביצעו כל אחד בנפרד את "להיות לבד". באותה התקופה השתתפה במופע "ג'אמבו" יחד עם בוגרים נוספים מהלהקות הצבאיות.

אלוני הייתה הצלע הנשית בלהקת הרוק אחרית הימים. במהלך חברותה בלהקה, הקליטה כסולנית את השירים "הנסיכה" למילותיה של המשוררת דליה רביקוביץ, "תחת עץ האקליפטוס" למילותיו של חיים חפר ו"חייו ומותו של מר גוסקין" למילותיו של חנוך לוין, בשאר שירי האלבום המשיכה לבלוט בליווי קולי לשירתם של שאר חברי הלהקה. לאחר מכן, השתתפה אלוני בתוכנית הטלוויזיה השנייה והאחרונה של "חבורת בימות", אשר שרה את שירי נעמי שמר ומשם זכורים ביצועה לשירים "לשיר זה כמו להיות ירדן", "בארץ להד"ם" ו"אנשים יפים". שירי התוכנית הוקלטו גם לאלבומה השני והאחרון של החבורה.

בפסטיבל הזמר שהתקיים בשנת 1973, שרה אלוני את השיר שכתבה המשוררת תרצה אתר לזכר אביה, נתן אלתרמן, "שיר לערב חג" (ל' יעקב הולנדר, ע' משה וילנסקי). באותה שנה יצא אלבומה הראשון של מירי אלוני כסולנית, "מונה ליזה של המאה העשרים", שכלל חלק מלהיטיה הקודמים (ביניהם "הבלדה על חדווה ושלומיק", "להיות לבד", "בהיאחזות הנח"ל בסיני" ועוד) וכן שירים חדשים כ"מונה ליזה של המאה העשרים" (מ' ול' דפנה אילת, ע' אלכס ווייס), "במות הקיץ" (מ' רחל שפירא, ל' וע' מוני אמריליו), "אהבת איתמר בן אב"י" (מ' דודו ברק, ל' וע' נורית הירש) וגם שיר משעשע הכולל חיקויים, "האידיוטית". בשנת 1974 העלה הבמאי צדי צרפתי ערב שירי ברטולד ברכט, עם יוסי פולק ובני אמדורסקי שנקרא "ההנאות הקטנות שבחיים" בו זכתה אלוני לתשבחות ענק ולהצלחה בזכות ביצועיה לשיריו ומאז הוגדרה כ"זמרת ברכטיאנית".

באותו עשור שיחקה אלוני במספר סרטי קולנוע ישראלים ובהם: "חכם גמליאל" עם יוסי בנאי בשנת 1973, "נישואין נוסח תל אביב", עם טוביה צפיר בשנת 1979, שהיווה גרסה למחזה "הקמצן" של מולייר, ובשנת 1982 השתתפה לצידם של שרגא הרפז ואשר צרפתי בסרט "אהבה אילמת".

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה-80 הופיעה אלוני בערב שערך והפיק מי שלימים הפך בעלה, שמואל אומני, "נשים על פי ברכט", וזכתה להצלחה מרובה. רק בשנת 1987 הקליטה את אלבומה השני "טיפה אהבה", גם הוא בהפקתו של שמואל אומני, ממנו בלטו השירים "כמו האמונה" שכתבו שמוליק קלוסקי ואלי סמרי ואשר התחרה בתחרות הקדם אירוויזיון, "מוכרחים להיות שמח", ואחד משירי הזיכרון המצמררים ביותר שנכתבו על ידי עמנואל צבר ויאיר רוזנבלום "ברית דמים" (המוכר גם בשמות "על דעת המקום" ו"היובלים והראלים") המספר את סיפור נפילתם של שני חיילים משכונת תלפיות, ששניהם נקראים יובל הראל, במהלך מלחמת לבנון הראשונה. אלוני הקדישה אותו לכל "היובלים שלא זכו להגיע אל הים". שיר חדש שליווה את צאת האלבום הוא "מכאן ועד מתי" שכתבו שמוליק קלוסקי ויאיר קלינגר. באלבום מופיעה גם גרסה בעיבודו של גרי אקשטיין ל"שיר לשלום", המזוהה ביותר עם אלוני עוד מימי להקת הנח"ל. מאוחר יותר הקליטה אותו בערבית גם עם הכנר והזמר הערבי סמיר שוקרי. האלבום זכה להצלחה במידה מסוימת ומאוחר יותר יצא על גבי דיסק (עם פרטים שונים על השירים מאלה שנמצאים בגרסת התקליט).

משנות התשעים ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר מגן-דוד בתל אביב, פורים, 2012

בעצרת תמיכה בהמשך תהליך השלום שנערכה בכיכר רבין בשנת 1995 ביצעה את "שיר לשלום" והתמונה בה מצטרפים אליה ראש הממשלה יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס לשירה היא אחת התמונות שנחרטו בזיכרון מהעצרת ההיא. בסיומה של העצרת נרצח יצחק רבין והביצוע לשיר השיב את אלוני אל התודעה הציבורית.

לאחר מכן הקליטה אלוני גרסה נוספת לשיר לזכרו של רבין בעיבוד של יוסי בן נון אשר נכללה באוסף שלה "מיטב השירים", שיצא באותה שנה וכלל את מיטב להיטיה.

בשנת 1999 נסעה אלוני לסיבוב הופעות בגרמניה, שם הוזמנה להופיע. בשנת 2002, אחרי שלוש וחצי שנים שם, חזרה לארץ.

בפברואר 2003, לאחר הפגנת האומנים על קיצוץ גדול בתרבות, החלה אלוני לקיים מופע רחוב בצומת הרחובות אלנבי ונחלת בנימין בתל אביב, במקביל לשוק האומנים והיוצרים המתקיים כחלק מיריד האומנים המוכרים שם את יצירתם. בתחילה היה הצעד מחאתי, אולם, כך מעידה אלוני, היא התאהבה בסוג הופעה זו, ובקשר הבלתי אמצעי עם הקהל שמקיף אותה בהמוניו, ומאז ועד היום, היא מופיעה בצמוד ליריד האומנים היוצרים בכל שלישי ושישי.

בנובמבר 2005, השתתפה אלוני בעצרת המציינת עשור לזכרו של רבין. בנובמבר 2006 הקליטה את השיר "כשהלב בוכה" למילים של יוסי גיספן ושמואל אלבז וזכתה לתשבחות רבות בשל האינטרפרטציה שלה לשיר.

בשנת 2006 החלה חברת שמיים בראשותו של גיא מרוז לצלם סרט תיעודי על חייה של אלוני.

בשנת 2007 הוציאה חברת הד ארצי בהוצאה מחודשת בשיתוף פעולה עם הזמרת את אלבום המופע "הנאות קטנות שבחיים", שביים צדי צרפתי יחד עם בני אמדורסקי ויוסי פולק. ההוצאה המחודשת כללה שלוש גרסאות מחודשות לשירי הסולו של מירי מאותו תקליט מתוך הופעה חיה בברלין בשנת 2000.

בשנת 2008 גילמה בסדרה "דני הוליווד" את אמו של רינגו. עוד באותה שנה הוציאה אלוני סינגל חדש בהפקה עצמית למילים שכתבה בעצמה, והלחינה נורית הירש השיר נקרא "גם אם לא אשמע אשיר עד כלות". אלוני סיפרה כי אמה עברה שנים קשות בשנותיה האחרונות ונפטרה באותה תקופה, וכי השיר נכתב לזכרה. מכאן נקרא גם הסרט התיעודי על חייה ששודר באותה שנה "לשיר עד כלות".

נכון לספטמבר 2013, מופיעה אלוני פעמיים בשבוע במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב. אלוני גם הקליטה שירים חדשים עם בנה, המוזיקאי יוסף אלוני-אומני. בשנת 2015 יצרה מירי אלוני עם עופר רגב סיור מודרך בתל אביב בשם "הבוקר בא כל כך מהר" אשר עוסק בחייה ובשיריה של מירי אלוני.

ב-2015 החלה להופיע בסדרה להרוג את הסבתא המשודרת ב-Yes בתפקיד הסבתא וכן הוציאה כסינגל את השיר החדש "עבד אבוד", שנכתב על ידי נויה שגיב, פטריק סבג וסגול 59.

ב-2016 השתתפה בסדרה הקומית "צומת מילר" בערוץ 2, בתפקיד אמו של אדיר מילר ובנוסף השתתפה בדיבוב הגרסה העברית של סרט הילדים "מואנה" של דיסני.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השבעים הייתה בת זוגו של השחקן נחום שליט, וכן של ג'סי נחייסי, איש בוהמה תל אביבי. בשנת 1984 נישאה למפיק ולשחקן שמואל אומני. לשניים נולדו שני בנים.

אלוני היא טבעונית[2].

אלבומי סולו ואלבומים בהשתתפותה של אלוני (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הידד לצעירים
  • כל הכבוד לנח"ל
  • התוכנית ה-21 ("קרנבל בנח"ל)
  • בהיאחזות הנח"ל בסיני - להקת הנח"ל
  • חדווה ושלומיק" - פסקול תוכנית הטלוויזיה
  • פסטיבל הזמר והפזמון 1971
  • פסטיבל הזמר והפזמון 1973
  • אחרית הימים
  • פסטיבל הזמר 1975
  • ערב שירי נעמי שמר - חבורת בימות
  • ג'אמבו מיוזיקל
  • מונה ליזה של המאה העשרים[3]
  • ערב ברטולד ברכט - ההנאות הקטנות שבחיים - עם יוסי פולק ובני אמדורסקי
  • "מלחמה ושלום" - אוסף משירי מלחמת יום הכיפורים
  • פסטיבל לשירי ילדים מס'6
  • חתול תעלול - עם ישראל גוריון
  • שיר לדרום אמריקה
  • הבה נבירה ונשירה - פסטיבל שירי בירה
  • טיפה אהבה
  • מיטב השירים
  • בן המלך האביר והעני

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]