אביב גפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אביב גפן
Aviv Geffen AG.jpg
לידה 10 במאי 1973 (בן 45)
ישראלישראל רמת גן, ישראל
שנות פעילות 1991 - היום
סוגה רוק אלטרנטיבי, פופ, רוק מתקדם, פוסט-פאנק, רוק קל
עיסוק זמר-יוצר, מלחין, מפיק מוזיקלי, זמר, משורר, פזמונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים הד ארצי, הליקון
שיתופי פעולה בולטים "התעויוט", קרן הכט, סטיבן וילסון (בלאקפילד), דניאל סלומון, שלום חנוך, אביתר בנאי, עידן רייכל, שלמה ארצי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אביב ברוך גפן (נולד ב-10 במאי 1973) הוא זמר-יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, משורר ומפיק מוזיקלי ישראלי. מוביל את הרכב הרוק "אביב גפן והתעויוט" ושותפו של סטיבן וילסון לצמד "בלאקפילד".

גפן ידוע בתור הזמר שסחף את הנוער הישראלי של שנות ה-90, שאותו כינה "ילדי אור הירח". גפן ויצירותיו מראשית דרכו היו מזוהים עם הזרם השמאלי בפוליטיקה הישראלית. שיריו לרוב עוסקים במחאה ונוגעים בסוגיות אוניברסליות כמו אהבה, שלום, מוות, דת, צבא; ומנגד, הוא נוגע גם בנושאים שנויים במחלוקת כמו התאבדות, התנסות בסמים וסרבנות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גפן נולד ברמת גן וגדל במושב בית יצחק.[1] אביו הוא הפזמונאי יהונתן גפן ואימו היא נורית גפן. שמו נקרא אביב על שם סבתו מצד אביו, אביבה, אחותו של משה דיין.

ב-1992 חולל גפן סערה כאשר הצהיר על כך שלא שירת בצה"ל, ואף קרא לא להתגייס לצה"ל. על פי ארכיון אביב גפן:[2][3] "בראיון אישי שנעשה לו על ידי מפקד לשכת תל-השומר הוא איים כי אם יכריחו אותו להתגייס הוא לא יהיה אחראי למעשיו ויתאבד. כדי לחזק גרסה זו הוא שלח תוך זמן קצר מכתב נוסף שבו הוא מאיים פעם נוספת על כך שיתאבד אם יגויס". אולם, מאוחר יותר שינה את דבריו (ומחק פסקה בת עשרות שנים מאתר האינטרנט שהוא מנהל) וטען שהסיבה לכך שהוא לא התגייס הייתה מטעמים רפואיים שהתבררו כבעיית עקמת, שגררה השתלת מוט עשוי פלטינה בגבו. כמו כן, הוא ביקש להתנדב ללהקה צבאית אך בקשתו נדחתה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גפן בהופעה

הופעתו הראשונה של גפן הייתה ב-1984, בתוכנית "שמיניות באוויר" בערוץ הראשון, שבה שר את השיר "כולך בת 40", שהלחין למילותיה של אחותו שירה גפן, שכתבה אותו לכבוד יום הולדתה של אמו, נורית גפן.

בשנת 1987 השתתף לצד מיקי קם בסרט חובבים בשם "המטפחת", שעבורו כתב והקליט את השיר "אמא". בשנת 1990 הקליט גפן שיר רשמי ראשון, "חבר". בהקלטה ניגנה איתו הלהקה שליוותה אותו באותה תקופה, "חתולים בצנרת".

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 הקליט גפן את אלבומו הראשון, "זה רק אור הירח", עם להקת "התעויוט", המלווה אותו עד היום. האלבום יצא לחנויות ב-25 בספטמבר 1992, ונמכר באותה שנה ב-200 עותקים בלבד, אך לימים נחשב לאחד מאלבומי הרוק החשובים בישראל, הן בגלל המוזיקה עצמה והן בשל נושאי השירים שעוררו סערה והראיונות שקדמו לו. גפן, שהיה אז בן 18 בלבד, כתב והלחין את כל שירי האלבום, בעיבודים של משה לוי. מהשירים הבולטים באלבום היו: "מיליארד טועים", "אמש", "לפעמים" "שנינו שווים", "לאן את הולכת" ושיר הנושא "אור הירח".

בשנים 1992 -1993 שיחק גפן בסדרת הטלוויזיה הפופולרית "עניין של זמן" ששודרה בחינוכית בתפקיד אביב, ואף שר שם כמה משיריו המפורסמים, ביניהם "אור הירח" בדואט עם דנה ברגר ו"עכשיו מעונן", ממנו התפרסמה השורה "אנחנו דור מזוין", שלימים הפכה גם לביטוי שגור. ב-1992 שיחק בסרט הקולנוע של הבמאי צורי מימון "נערי החוף", שעבורו גם כתב ושר את שיר הנושא. עוד באותה שנה הלחין לנורית גלרון את השיר "אתה פה חסר לי", שאת מילותיו חיבר יחד עם אחותו שירה גפן. השיר (שבמקור נכתב לדפנה ארמוני ולבסוף הועבר לגלרון) היה ללהיט הגדול ביותר מאלבומה של גלרון "בתוך הסערות" שיצא באותה שנה.

ב-1993 יצא אלבומו השני של גפן, "עכשיו מעונן", גם הוא בעיבוד והפקה של משה לוי. האלבום הוקדש לחברו ניר שפינר, שנהרג בתאונת דרכים ב-1991. גם באלבום זה כתב והלחין גפן את כל השירים, שמהם זכו להצלחה: "עכשיו מעונן", "שיר הסמרטוטים", "בוכה על הקבר", "אולי", "אל תדאג", "על הכנרת בזריחה", "הילדים", "שלכת" ו"אילנה", שאותו כתב על חברתו באותה תקופה, אילנה ברקוביץ'. האלבום זכה להצלחה רבה בהרבה מקודמו, השיר "עכשיו מעונן" היה לאחד השירים המושמעים ביותר ברדיו באותה שנה ובמצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' זכה גפן בתואר זמר השנה.

ב-1993 התארח אביב גפן בתוכנית "פופוליטיקה" והתייצב מול מתנגדיו, ביניהם שר המשפטים לעתיד טומי לפיד, אז אורח קבוע ב"פופוליטיקה". סביב גפן נאסף קהל מעריצים שהלך וגדל, שאותם כינה "ילדי אור הירח". בסוף אותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של קרן הכט "קרן הכט", שבו כתב והלחין גפן את כל השירים, פרט לשיר "הראש שלו" שכתב לפי מנגינה של צ'ייקובסקי. גפן גם השתתף באלבום בדואט "זה הרגש", שהיה למושמע ביותר מבין שירי האלבום. מתוך האלבום התפרסמו גם השירים: "לנצח", "חנה", "בתנאי שישוב" ו"תן לי לבד". את השיר "שדה פרוש", שהופיע גם הוא באלבום, כתב גפן כשהיה נער מתבגר אך גנז אותו עד שהכיר את הכט והחליט לתת לה לבצע את השיר.

בשנת 1994 הוציא גפן את אלבומו השלישי, בעל השם הסמלי "אביב גפן III", הפעם ללא להקת "התעויוט". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב תוך ימים ספורים וביסס את מעמדו של גפן כאחד היוצרים הבולטים בישראל. האלבום נפתח בתימה המלווה את האלבום כולו - בעיותיו הנפשיות של מתבגר רגע לפני גיוסו לצבא, אף על פי שבפועל גפן בכלל לא התגייס לצבא. בין השירים הבולטים באלבום היו: "האם להיות בך מאוהב", "הולך לאיבוד", "כבוד", "התאבדות" ו"קבעתי עם האושר", בדואט עם ליאור טבת. "האם להיות בך מאוהב" זכה בתואר "שיר השנה" ברשת ג' וגפן זכה פעם נוספת בתואר "זמר השנה". באותה שנה גם השתתף בשיר "עכשיו" מאלבומה "רדיו בלה בלה" של להקת "החברים של נטאשה".

עוד ב-1994 פורסמה בחדשות ערוץ 2 כתבה על מקרי התאבדות של בני נוער, שלפי דברי הכתב היו בהשראתם של שירים של גפן. גפן הגיב בשידור אצל גבי גזית: "אם הבנתם מדברי או משירים ששרתי שאני בעד התאבדות, זאת טעות חמורה, אני וגם הקהל שלי נגד אלימות, גם שהיא נגד עצמך, וגם כמו שיש פצע ויש יוד, אז יש פצעי נפש ויש פסיכולוגים, ואפילו אני הולך לפסיכולוג ואין בזה שום בושה". עם זאת, גפן נשאל פעמים רבות, לפני ואחרי ההאשמות, האם הוא בעצמו ניסה להתאבד במהלך חייו, ובכל פעם מחדש בחר להתעלם מהשאלה. עד היום היא נותרה בגדר תעלומה.

בחודש אוגוסט של אותה שנה הופיע גפן לראשונה במרכז פסטיבל "ליל אהבה בצמח", שבו שילב הופעה של להיטיו עם אימו, נורית גפן, שבאמצע המופע יצאה מארון קבורה לצלילי השיר "בוכה על הקבר".

ב-1995 הוציא גפן את אלבומו הרביעי, "שומקום". האלבום הוקלט בלונדון ועורר סערה בישראל בשל השיר "שומקום", שכלל את השורה "מי זה שם הולך שיכור, זה ראש הממשלה" שהייתה רמז לשמועות אודות הרגלי השתייה של ראש הממשלה דאז - יצחק רבין. בעקבות זאת השיר נפסל לשידור ברדיו. באותה שנה הופיע גפן אצל דן שילון בתוכנית מיוחדת לקראת יום העצמאות בנוכחותו של רבין. מתוך האלבום התפרסמו גם השירים: "אהבנו", "מלאך" ו"שלום".

לזכרו של חברו ניר שפינר, שכאמור נהרג בתאונת דרכים ב-1991, כתב גפן את השיר "לבכות לך". גפן נתן לאריק איינשטיין לבצע את השיר, משום שחשב שהוא זקוק לביצוע בוגר יותר מכפי שיוכל לבצעו בעצמו. איינשטיין הקליט את השיר לראשונה בסוף 1993, ומאוחר יותר בגרסה אחרת עבור אלבומו "יש בי אהבה", שיצא ב-1995. ב-4 בנובמבר 1995 הוזמן גפן לעצרת השלום בכיכר רבין, וברגע האחרון החליט לבצע את השיר. מספר דקות אחרי סופו נורה ראש הממשלה. מאז קיבל השיר משמעות חדשה והפך להמנון הבלתי רשמי של נוער הנרות.

בשנת 1996 יצא האלבום "המכתב", בשיתוף עם להקת "התעויוט" ומשה לוי. מהשירים המוכרים באלבום היו: "מחר כבר לא יבוא", "התירוץ", "המכתב", "עצוב בלעדייך", "עונות", "קנאה" ו"מרד הדמעות", שנכתב בעקבות רצח יצחק רבין. כמו כן נכלל באלבום ביצועו של אביב ל"לבכות לך" בעצרת לזכר רבין, שנערכה שבוע לאחר הרצח. בסוף השנה יצא גפן למסע הופעות ברחבי אירופה. בשנה זו הוא התחתן עם אילנה ברקוביץ', שהייתה חברתו 4 שנים. במהלך השנה יצא הספר "השירים האסורים", שהכיל את מילות ותווי שיריו מהאלבומים שיצאו החל מ-1992 ועד 1996.

בפסח 1997 יצא אלבום האוסף הכפול של גפן "ירח מלא - האוסף", שכלל עשרים שירים מאלבומיו ושירים שנגנזו מהם, כמו גם שירים אותם ביצע במסגרות שונות והופיעו באלבום של גפן לראשונה, כגון: "אבא תרנגול" (שהופיע בסרט הקולנוע "ב-72 לא הייתה מלחמה") ושני שירים חדשים - "סוף העולם" בשיתוף עם ברי סחרוף ו"שיר תקווה". שניהם הפכו להמנוני רוק ונכנסו לקלאסיקת המוזיקה הישראלית.

ב-1998 יצא האלבום "חלולים", הפעם ללא "התעויוט" ובייעוץ האמנותי של ברי סחרוף, שהתבטא באלבום רועש יותר, עם דגש על גיטרות חשמליות ואפקטים. האלבום הוקלט בלונדון והיה שונה מאלבומיו הקודמים של גפן מבחינת הצליל, שהיה מתכתי יותר מהצליל החם בדרך כלל של גפן. הייתה זו תקופה שבה גפן הושפע מאוד מהמוזיקה האלקטרונית של להקת "פלסיבו", וכמו כן מהלהקה שאותה כינה "הפינק פלויד של ימינו", "רדיוהד". המעריצים שחיכו בקוצר רוח לצאתו של האלבום התאכזבו מתוצאת החומרים החדשים, שלא היו דומים לאף חומר קודם של גפן, והאלבום מכר מספר עותקים מועט במיוחד ונכשל "במכוון". בכל זאת יצא מתוכו הלהיט "בום בום".

ב-1999 יצא האלבום "לילות לבנים". האלבום מבוסס ברובו על גירושיו של גפן מאילנה ברקוביץ', והתאפיין בשירים רכים ומלודיים יותר מקודמו, כגון: "השיר שלנו", "רומיאו ויוליה", "לילות לבנים", "מקסיקו" ו"שתיקה". באותה שנה החל גפן בסיבוב הופעות אינטימי, עם קלידן "התעויוט" דניאל סלומון, שבו הופיע ללא הלהקה, בליווי פסנתר וגיטרה. סיבוב ההופעות גרף הצלחה גדולה ומאז יוצא גפן בכל חורף לסיבוב הופעות אינטימי מסוג זה. באותה שנה הצטרף גפן להופעותיהן של להקת "רוקפור", וביצוע בהופעה לשיר "שוב לא שקט" יצא כסינגל לתחנות הרדיו. הביצוע נכלל באלבום ההופעה של "רוקפור" - "רוקפור בהופעה". כמו כן, יצא הסינגל "רוקנרול" שלא נכלל באף אחד מאלבומיו וזכה להצלחה מועטה.

אביב גפן בהופעה (10 במרץ 2005)

העשור הראשון של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 יצא אלבומו של גפן "יומן מסע", אלבום מלודי ומורכב, שהראה, לדברי רבים, כי גפן התבגר והתמתן, בעיקר בשל השיר "עורי עור" ובו הביטוי "מולדת אהובה". במקור כתב גפן "מולדת חשוכה", אך ביטוי זה שונה כדי למנוע פרובוקציה, אם כי בפועל הסיבה הייתה דווקא משיקולים מסחריים. למרות זאת, בהופעותיו, היה שר גפן את המשפט הזה. מתוך האלבום התפרסמו גם הדואטים ששר בצוותא עם אריק איינשטיין: "יומן מסע", "צלקות", "אקדחים שלופים" ו"תמונה לשעת ערביים".

ב-2001 ביצע עם אביו יהונתן גרסה מחודשת לשיר של בוב דילן "גשם כבד עומד ליפול", שזה האחרון תרגם וביצע עם אביב לכבוד יום הולדתו ה-60. גרסה זו זכתה להצלחה ומאוחר יותר נכללה בתור בונוס במהדורה מאוחרת של האלבום "יומן מסע".

ב-21 ביוני 2002, יצא אלבומו של גפן "ממנטו מורי" ("זכור את המוות"), שהוקלט בקופנהגן שבדנמרק. האלבום מוקדש לסבתו של גפן, גאולה, שנפטרה באותה שנה, וכלל את השיר "שיר עצוב" שנכתב לזכרה. מתוך האלבום התפרסמו גם השירים: "הולך קדימה" ו"קרן אור".

בשנת 2003 יצא הסרט התעודי "אביב", בבימויו של תומר הימן, על חייו של גפן. זה פתח את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בבנגקוק וזכה לאהדת הקהל התאילנדי. בעקבות הביקוש הרב נוספו שתי הקרנות נוספות לסרט. בשנה זו גם יצא הספר "השירים האסורים ב'" ובו מילות השירים לאלבומים שיצאו מ-1997 עד 2002. בשנה זו גם הוציא אביב שיר משותף עם להקת ההיפ הופ הערבי "דם". השיר "פושעים חפים מפשע" נכתב על ידי תאמר נפאר, סולן הלהקה, והולחן על ידי גפן ואף צולם לו קליפ, בו נראה גפן במדי צה"ל - דבר שעורר סערה לאור העובדה שגפן לא שירת בצה"ל. באותה השנה לכבוד טקס חתימת הסכם ז'נבה, הופיע גפן ביחד עם הזמרת דיקלה.[4]

ב-2004 השתתף גפן בתוכנית ספיישל בת 12 פרקים בשם "הבלוג של אביב גפן", בערוץ yesY ב-Yes. הבלוג שודר מביתו של גפן, והועבר גם באינטרנט בשידור חי. התוכנית עוררה תגובות סוערות, ואף צונזרה בשל דעותיו של גפן על תעשיית המוזיקה והבידור בישראל.

באותה שנה חבר גפן לסולן להקת "פורקיופיין טרי", מוזיקאי הרוק המוערך סטיבן וילסון. השניים הקימו יחד הרכב רוק בשם "בלאקפילד", והוציאו אלבום ראשון בשם "Blackfield". האלבום הוקלט במשך שלוש שנים באולפנים בלונדון ובישראל, ונערך באולפני אבי רוד באנגליה. היה זה האלבום הבינלאומי הראשון של גפן, שהופץ בעולם על ידי חברת התקליטים הבריטית Snapper Records.

בשנת 2005 הוציא גפן לאור את ספרו הראשון, "ילדי יום ראשון", המבקר בקצרה בתחנות חשובות בחייו. בסוף אותה שנה השתתף גפן בתוכנית המציאות "פעם בחיים", ששודרה בערוץ yesY.

ב-4 בדצמבר 2005 השיק גפן את האלבום ה-11 שלו, "עם הזמן", שיצא לבסוף ב-3 במרץ 2006. את האלבום הפיק עבורו עופר מאירי, שעיבד יחד עם גפן את כל השירים בו. במסיבת ההשקה של האלבום החדש אמר גפן "זה לא עוד אלבום של אביב גפן, לטוב ולרע. אין בו סיסמאות. עופר גרם לי להוריד דברים פוליטיים בשקל ובחרנו שירים אחד אחד". באותה מסיבה יצא לאור הסינגל הראשון מתוך האלבום, שהוצג בתור קליפ שיצא לערוצי הטלוויזיה ולתחנות הרדיו יום לאחר מכן. שמו של הסינגל הוא "עם הזמן", והוא במקור שיר של הזמר הצרפתי לאו פרה ("Avec Le Temps"), שגפן תרגם תרגום חופשי. הסינגל קיבל תגובות חיוביות ממבקרים, שציינו שניכר בו השינוי שחל בגפן. לאחר מכן יצאו גם הסינגלים: "מחר", "בשבילך", "זה רק הלב שכואב לך" ו"אין זמן תחת השמש", שזכו גם הם להשמעות רבות בתחנות הרדיו.

בשנת 2006 כתב והלחין גפן את מרבית השירים לאלבום "יחפה" של נינט טייב, שאותו גם הפיק מוזיקלית. בין היתר כתב והלחין עבור האלבום את השירים: "כשאתה כאן", "הכל יכול לקרות" ו"יחפה". יומיים בלבד לאחר צאתו קיבל האלבום את התואר אלבום זהב. במקביל, בחודש ספטמבר 2006, הגיע גם האלבום "עם הזמן" למעמד זהב.

בשנת 2007 יצא הרכבם של גפן וסטיבן וילסון, "בלאקפילד", למסע הופעות ברחבי העולם. בפברואר 2007 יצא האלבום השני של ההרכב, "Blackfield II". באותו חודש יצא אלבום אוסף של גפן בשם "רק שירי אהבה", שנמכר בלעדית בסניפי קפה ארומה אספרסו בר. באותה שנה נבחר גפן לתפקיד היועץ האמנותי של תחרות הלהקות הצעירות "Urban MotoMusic 2007".

בין היתר הוצע לגפן לשדר בתוכנית הלילה "ציפורי לילה" של גלי צה"ל יחד עם גיא מרוז וגפן נעתר לה. אולם העובדה שגפן לא שירת בצה"ל והעירפול סביב אי שירותו, האם נבע מסיבות בריאותיות או שמא מטעמי מצפון, עוררה התנגדות ציבורית להשתתפותו בתוכנית במסגרת תחנה צבאית הממומנת מכספי משרד הביטחון. עקב התנגדות רחבה זו, החליטו ראשי התחנה לחזור בהם מהכוונה לשבץ את גפן בתוכנית הלילית.[5]

בשנת 2008 הפיק גפן יחד עם עופר מאירי אלבום לזמרת אלמונית שלקח תחת חסותו, אלכס (שם הבמה של אלכס משה), שליוותה אותו בהופעותיו. האלבום יצא בפברואר 2008 וכלל את הסינגלים: "אם תפסיק לאהוב", "ואת שרה" ו"עלים".

במרץ 2008 הוציא גפן אלבום הופעה כפול, שכולל שירים שבוצעו בהופעותיו במהלך קיץ 2007. האלבום כלל גם DVD עם קליפים וקטעי הופעה נדירים מהמצלמה הביתית של משפחתו. כמו כן, כלל האלבום שני שירים חדשים שכתב גפן בשם "שחור לבן", שיצא כסינגל לתחנות הרדיו, ו"אין שמחים בלילה". מהאלבום יצאו כסינגלים הביצועים לשירים "גן החטאים" ו"חלומות גדולים". ב-6 במרץ קיים גפן מופע גדול לכבוד השקת אלבום ההופעה, שבו התארחו ברי סחרוף, אסף אמדורסקי וסולן להקת ה"בי ג'יז" רובין גיב.

באפריל 2008 ראה אור המארז השני מסדרת "עבודה עברית" לכבוד שנת ה-60 למדינת ישראל, ובו נכלל השיר "איך לאהוב אותך" בביצוע המשותף של גפן והזמרת אלכס. השיר בוצע במקור על ידי גלי עטרי ויזהר אשדות ב-1985, בסרט "שוברים".

ביולי 2008 הוציא גפן לאור את השיר "הילד של כולנו", שאותו כתב על החייל החטוף גלעד שליט. גפן הכריז שכל ההכנסות מהשיר יתרמו למען החזרתו מן השבי. במרץ 2009 הוציא את הסינגל "אור קטן בלב".

בספטמבר 2009 יצא אלבום הסולו הבינלאומי הראשון של גפן, שנשא את שמו. לפני צאת האלבום הוציא גפן את הסינגל "It's Alright" שנכנס לפלייליסט של תחנת הרדיו NME. סינגל נוסף שיצא הוא "It Was Meant to be a Love Song" שנכנס לחמשת הקליפים הגדולים ב-NME. במהלך העבודה על האלבום והקריירה בחו"ל הופיע גפן בפסטיבל Southside בגרמניה. לפני הפסטיבל התראיין גפן לתקשורת הגרמנית, הציג את עצמו כזמר נרדף בישראל תוך שהוא טוען ש"חצי מהישראלים רוצים אותי מת" ודיבר נגד הכיבוש הישראלי. ראיון זה עורר תגובות כועסות בישראל, בטענה שגפן מעוות את הדברים. מאוחר יותר, בכתבה שפורסמה בערוץ 2 על גפן, הוא הסביר את הדברים שאמר ואת המקום שממנו הם באו, והוסיף שהוא איננו נציג מטעם המדינה אלא מייצג את דעותיו שלו בלבד.

גפן בסינמטק תל אביב, 16.5.2010.

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 החל גפן בשיתוף פעולה עם המוזיקאי עידן רייכל. בדצמבר של אותה שנה הוציאו השניים סינגל משותף בשם "קוצים", שאותו כתב והלחין גפן ושר רייכל. בפברואר 2011 יצא סינגל שני של גפן ורייכל, "בובות", שאותו כתב גפן והלחינו שניהם ביחד. את שני השירים הפיקו ועיבדו גפן ורייכל במשותף. שני השירים, אשר זכו להצלחה, לא הובילו בסופו של דבר לשיתוף פעולה מלא בין השניים.

בנובמבר 2011 הוציא גפן סינגל משותף עם שרון ליפשיץ בשם "נוסטלגיה", שכתב והלחין. השיר זכה להצלחה והוביל במשך מספר שבועות את מצעדי הפזמונים השבועיים (למשל ברשת ג' צעד השיר 4 שבועות בראש). שיריו המשותפים עם רייכל ועם ליפשיץ נכללו באלבומו של גפן "פסיפס", שיצא במרץ 2012. השתתפותה של ליפשיץ הפתיעה רבים מכיוון שזו פרשה מוזיקלית למשך יותר מעשר שנים.

החל מ-2012 החל גפן לשמש כמנטור בתוכנית הריאליטי "The Voice ישראל" בערוץ 2 של הזכיינית רשת. בעונה הראשונה, רז שמואלי, שהייתה הפיינליסטית בנבחרת הראשונה שלו, הצליחה להעפיל לדו-קרב הסופי אך הפסידה לבסוף לקטלין רייטר. בעונה השנייה, אופיר בן שטרית, שהייתה הפיינליסטית בנבחרת שלו, עלתה לדו-קרב הסופי אך הפסידה ללינה מחול. בעונה השלישית, הגיע לגמר עם שני מתמודדים מנבחרתו: תמר עמר ואייל כהן, שהגיעו למקומות השני והשלישי בהתאמה.

במאי 2012 הוציא גפן סינגל משותף עם אביתר בנאי בשם "יש שמיים מעליי", שכתבו והלחינו יחד. השיר מדבר על הקלות לדבר על שינוי מיוחל לעומת הקושי באמת לבצע אותו.

בסוף נובמבר 2012 הוציא לאור את הסינגל "מקלט של שקט", שנדחה בשבועיים עקב "מבצע עמוד ענן".

בספטמבר 2014 הוציא גפן את האלבום "סדקים". האלבום כלל את הסינגלים: "עולם חדש",[6] שהקליפ שלו צולם בטוקיו, "הייתי שר לך" שנחשף בהופעה בקיסריה, "כאב על כאב", שנכתב לאביו יהונתן גפן ו"מסתובב", שאותו ביצע יחד עם הזמר והיוצר מתי כספי. "מסתובב" היה ללהיט ענק והיה למושמע ביותר ברדיו בכל שנת 2014, אחרי שעקף את "דרך השלום" של הזמר פאר טסי. השיר הגיע למקום הראשון במצעד המדיה פורסט ושהה שם במשך 9 שבועות רצופים, הישג זה הוא הגדול ביותר בתולדות המצעד אחרי השיר "מחוזקים לעולם" של אברהם טל ששהה שם 10 שבועות. (אם כי "מחוזקים לעולם" לא שהה בפסגת המצעד 10 שבועות ברצף).[7]

בספטמבר 2014 סמ"ר מתן גוטליב, לוחם מגלן מראשון לציון, נהרג יחד עם עוד שניים מחבריו בבית ממולכד בחאן יונס, במהלך מבצע "צוק איתן". מתן, שהיה מעריץ של אביב גפן מגיל צעיר, הספיק להיות בהופעה שלו מספר ימים לפני מותו. גפן הגיע לשיר בהלווייתו את "יומן מסע", אחד מהשירים האהובים על מתן. שנה לאחר מכן גפן כתב עליו את השיר "קציר מלחמה". אביב סיפר על כתיבת השיר: "הסיפור שלי זה סיפור בין אמן ששר לבין הקהל שלו, שלא יודע מי חבוי שם. כנראה שהיה אדם מדהים שהיה חבוי שם, ונפגשנו בסוף בדרך הכי עצובה בעולם". גפן פנה לעמיתיו המוזיקאים ולתזמורת הסימפונית של ראשון לציון, העיר שבה גדל מתן, וביחד הקליטו את השיר.

בינואר 2017 גפן הוציא את השיר "מי אני היום", סינגל ראשון מתוך אלבומו ה-14 עם להקת "התעויוט". בפברואר אותה שנה הוציא את הסינגל "בא אליי" - דואט עם אורית שחף, סולנית להקת "היהודים", ובמאי הוציא את הסינגל השלישי "עד שיעלה האור". ביולי 2017 הוציא את הסינגל הרביעי "הללויה" מתוך האלבום, המוגדר כשיר מחאה.[8] בספטמבר 2017 הוציא את השיר "נדנדה" שנכתב לבנו הבכור, דילן. בפברואר 2018 הוציא את הסינגל השישי והאחרון ״את לא לבד״ באירוח של מיקיאגי ודודי לוי מתוך אלבומו החדש העתיד לצאת.

באוקטובר 2017 הוכרז שגפן הולך להשתתף בתוכנית מציאות חדשה "אביב או אייל" בקשת 12, לצידו של הזמר אייל גולן. התוכנית עלתה לשידור ב-9 ביולי 2018. לשם קידום התוכנית, בחגיגות ה-70 לעצמאות מדינת ישראל, הוציאו שני הזמרים קאברים לשירים אחד של השני, במסגרתו הוציא גפן קאבר לשיר ״צליל מיתר״ של גולן.

אביב (משמאל) בהופעה עם אביו יהונתן (מימין)

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1996 התחתן עם אילנה ברקוביץ', לאחר ארבע שנות חברות ומגורים משותפים. השניים התחתנו בחתונה מפוארת ב"גן האורנים", בתל אביב, ובחתונה אף נכח שמעון פרס. במרץ 1998 השניים התגרשו.

ב-2005 התחתן גפן בשנית עם הדוגמנית שני פרידן, שהייתה חברתו במשך 7 שנים. בשנת 2007 נולד בנם הבכור ונקרא בשם דילן, על שם הזמר והיוצר בוב דילן. ב-8 בינואר 2016 נולד בנו השני ונקרא אליוט, על שם המשורר טי אס אליוט.[9]

נכון ל-2018, גפן מתגורר בתל אביב.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פינחס דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם דיין
 
 
 
 
 
אליהו דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי ורחל שוורץ
 
 
 
דבורה דיין
(פעילה חברתית)
 
 
 
שמואל דיין
(ח"כ)
 
 
 
 
 
בלה (ויונה) הורביץ
 
אריה דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב שריד
(מחנך)
 
עזר ויצמן
(נשיא מדינת ישראל)
 
ראומה שוורץ
(פעילה חברתית)
 
רות שוורץ
(פעילה חברתית)
 
משה דיין
(רמטכ"ל ושר חוץ וביטחון)
 
אביבה (וישראל) גפן
 
זוהר דיין
(לוחם הבריגדה)
 
יגאל הורביץ
(שר אוצר)
 
 
מרדכי דיין
(יו"ר עמית קק"ל)
 
משה דיין
(שגריר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסי שריד
(ח"כ ושר)
 
דב שיאון
(דובר צה"ל)
 
יעל דיין
(ח"כ)
 
אסי דיין
(במאי, שחקן, וסופר)
 
אהוד (אודי) דיין
(פסל)
 
יהונתן גפן
(משורר ועיתונאי)
 
עוזי דיין
(סגן הרמטכ"ל)
 
עמוס הדר
(חבר הכנסת)
 
 
אילנה דיין
(עיתונאית)
 
דני דיין
(קונסול ישראל בניו-יורק)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישי שריד
(עו"ד וסופר)
 
 
 
רחלי שיאון-שריד
(רופאת ילדים)
 
 
 
ליאור דיין
(סופר, עיתונאי)
 
אביב גפן
(מוזיקאי)
 
שירה גפן
(שחקנית וסופרת)
 
אתגר קרת
(סופר, ותסריטאי)
 
 
 
 
  • באילן היוחסין לעיל מופיעים רק אישים שהתפרסמו בזכות עצמם או חוליה מקשרת בין דורות.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זה רק אור הירח (אביב גפן והתעויוט) (1992) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
  • עכשיו מעונן (אביב גפן והתעויוט) (1993) (הגיע למעמד פלטינה כפולה עם מכירות של מעל 80,000 עותקים)
  • אביב גפן III (אביב גפן והתעויוט) (1994) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
  • שומקום (אביב גפן והתעויוט) (1995) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
  • המכתב (אביב גפן והתעויוט) (1996) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
  • חלולים (1998)
  • לילות לבנים (אביב גפן והתעויוט) (1999) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
  • יומן מסע (אביב גפן והתעויוט) (2000) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
  • ממנטו מורי (אביב גפן והתעויוט) (2002) (הגיע למעמד זהב עם מכירות של מעל 20,000 עותקים)
  • עם הזמן (2006) (הגיע למעמד זהב עם מכירות של מעל 20,000 עותקים)
  • Aviv Geffen ‏ (2009)
  • פסיפס (2012) (הגיע למעמד זהב עם מכירות של מעל 20,000 עותקים)
  • סדקים (2014) (הגיע למעמד זהב עם מכירות של מעל 20,000 עותקים)

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגלים מחוץ לאלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוקנרול (1999)
  • הילד של כולנו (2008)
  • אור קטן בלב (2009)
  • יש שמיים מעליי (2012)
  • מקלט של שקט (2012)

עם להקת בלאקפילד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבישי מתיה, איך הפך הילד המרדן למנטור מדושן? הסיפור המלא, באתר מעריב, 12 במאי 2013
  2. ^ "הארכיון של אביב גפן - ההשמטה.pdf". Google Docs. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2017. 
  3. ^ הארכיון (המקורי) של אביב גפן
  4. ^ יודילוביץ', דיאנה בחור-ניר ומרב (25 בנובמבר 2003). "אורחי כבוד בז'נווה: קרטר, ויקי קנפו, זהבה בן ואביב גפן". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2018. 
  5. ^ עכבר העיר, אביב גפן הודח מגל"צ, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 7 באוגוסט 2007
  6. ^ עולם חדש: אביב גפן בפסגת ההשמעות, באתר מאקו, 13 במרץ 2014
  7. ^ מעניין: אביב גפן ומתי כספי משתפים פעולה, באתר ערוץ עשר, 19 באוגוסט 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  8. ^ אביב גפן בשיר מחאה: "אומה שלמה של פחדנים, מעריצים מפורסמים", באתר מעריב, 10 ביולי 2017
  9. ^ בשורות טובות: בן שני נולד לאביב גפן ושני פרידן, באתר ynet