אביב גפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אביב גפן
Aviv Geffen AG.jpg
לידה 10 במאי 1973 (בן 49)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אביב ברוך גפן
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1984–הווה (כ־38 שנים)
סוגה רוק אלטרנטיבי, פופ, רוק מתקדם, פוסט-פאנק, רוק קל
סוג קול בריטון
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, פסנתר, חצוצרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים הד ארצי, ארומה מיוזיק, הליקון
שיתופי פעולה בולטים "התעויוט", קרן הכט, סטיבן וילסון (בלאקפילד), דניאל סלומון, שלום חנוך, נינט טייב, נורית גלרון, מתי כספי, אביתר בנאי, אריק איינשטיין, עידן רייכל, שלמה ארצי, אברהם פריד, אלה לי להב, היהודים
בת זוג קרין אופיר (1989 - 1991)
אילנה ברקוביץ' (1992–1998)
שני פרידן (1999–הווה)
מספר צאצאים 2
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אביב ברוך[1] גפן (נולד ב־10 במאי 1973) הוא זמר־יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, תסריטאי, שחקן ומפיק מוזיקלי ישראלי. מוביל את הרכב הרוק "אביב גפן והתעויוט" ושותף בצמד "בלאקפילד" עם סטיבן וילסון.

גפן הוא מוזיקאי פעיל מאז שנות ה־90 ויצירותיו, מראשית דרכו, עסקו במחאה ובסוגיות אוניברסליות כמו אהבה, שלום, מוות, דת וצבא; מנגד הוא עסק, לא פעם, גם בנושאים שנויים במחלוקת כמו התאבדות, סמים וסרבנות. עמדותיו של גפן מזוהות עם הזרם השמאלי בפוליטיקה הישראלית.

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גפן נולד ברמת גן וגדל בילדותו במספר יישובים: רמת גן, בית יצחק, רמות השבים, הוד השרון ונוה איתמר[2]. אביו הוא הפזמונאי יהונתן גפן, אימו היא המפיקה נורית גפן ואחותו הגדולה היא הסופרת והבמאית שירה גפן. סבתו מצד אביו אביבה, שגפן נקרא על שמה, היא אחותו של משה דיין[3].

גפן למד בבית הספר 'רופין' שבעמק חפר, אך נפלט ממערכת החינוך בסוף כיתה ח'[4].

גפן לא התגייס לצה"ל. סוגיית אי גיוסו לצבא עוררה הדים רבים בתקשורת, בפוליטיקה ובציבור. במהלך השנים, גפן מסר מספר גרסאות שונות לגבי אי גיוסו לצה"ל. מול התקשורת הישראלית, גפן נוהג להציג גרסה לפיה לא התגייס לצבא משום שקיבל פטור רפואי בגין בעיית עקמת בגבו. אולם, מכתב ממנהל הגיוס, שנחשף בשנת 1996 בעיתון ידיעות אחרונות, מציג את הגרסה של צה"ל לפיה גפן אמנם קיבל פטור רפואי, אך פטור זה היה זמני בלבד, ולאחר שהפטור הזמני פקע, גפן נמצא כשיר לשירות ביטחון, אולם אז גפן איים (בעל פה ובכתב) שהוא יתאבד אם הצבא יגייס אותו, ורק לאחר מכן צה"ל העניק לו פטור קבע משירות ביטחון[5].

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתו הראשונה של גפן הייתה ב־1984, בתוכנית "שמיניות באוויר" בערוץ הראשון. הוא שר את השיר "כולך בת 40", שהלחין למילותיה של אחותו שירה גפן, שכתבה אותו לכבוד יום הולדתה של אמו, נורית גפן[6].

בשנת 1986 השתתף לצד מיקי קם בסרט הקצר "המטפחת"[6], שעבורו כתב והקליט את השיר "אמא". בשנת 1990 הקליט גפן שיר רשמי ראשון, "חבר". בהקלטה ניגנה איתו הלהקה שליוותה אותו באותה תקופה, "חתולים בצנרת"[7]. השיר ראה אור לראשונה באלבום 'שפמשותפת - מועדון השירים הבודדים' שיצא בשנת 1991[8].

שנות ה־90[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 חתם על חוזה עם חברת הד ארצי והחל להקליט את אלבומו הראשון, "זה רק אור הירח", עם להקת "התעויוט", המלווה אותו עד היום. האלבום יצא לחנויות ב־25 בספטמבר 1992 ונמכר באותה שנה ב־200 עותקים בלבד[9], אך לימים נחשב לאחד מאלבומי הרוק החשובים בישראל, הן בגלל המוזיקה הן בשל נושאי השירים, שעוררו סערה, והראיונות שקדמו לו. גפן, שהיה אז בן 18 בלבד, כתב והלחין את כל שירי האלבום, בעיבודים של משה לוי. מהשירים הבולטים באלבום היו "מיליארד טועים", "אמש", "אלימות", "שנינו שווים", "לאן את הולכת" ושיר הנושא "אור הירח". הופעתו הטלוויזיות הראשונה של גפן כזמר נערכה בשנת 1991, במסגרת התכנית 'סופשבוע' בערוץ הראשון, בהנחיית אהוד מנור. בתוכנית זו, גפן שר את שירו 'אמש'[10].

בשנים 19921993 שיחק גפן בסדרת הטלוויזיה הפופולרית "עניין של זמן" ששודרה בחינוכית בתפקיד אביב[11]. בסדרה הוא שר כמה משיריו המפורסמים, ביניהם "אור הירח" בדואט עם דנה ברגר ו"עכשיו מעונן", שמתוכו התפרסמה השורה "אנחנו דור מזוין", שלימים הפכה גם לביטוי שגור. ב־1992 שיחק בסרט הקולנוע של הבמאי צורי מימון "נערי החוף"[12], שעבורו גם כתב ושר את שיר הנושא. עוד באותה שנה הלחין לנורית גלרון את השיר "אתה פה חסר לי", שאת מילותיו חיבר עם אחותו שירה[13], בסדרה האוטוביוגרפית שנות הירח חשף שהשיר נכתב על יחסיו עם אביו יהונתן גפן. השיר (שבמקור נכתב לדפנה ארמוני) היה ללהיט הגדול ביותר מאלבומה של גלרון "בתוך הסערות" שיצא באותה שנה. בתקופה זו, הלחין את השיר 'בין הצדפים' בביצועה של דפנה ארמוני[14].

ב־1993 יצא אלבומו השני של גפן, "עכשיו מעונן", שגם אותו עיבד והפיק משה לוי. האלבום הוקדש לחברו ניר שפינר, שנהרג בתאונת דרכים ב־1991. גם באלבום זה כתב והלחין גפן את כל השירים, שמהם זכו להצלחה "עכשיו מעונן", "שיר הסמרטוטים", "בוכה על הקבר", "אולי", "אל תדאג", "על הכנרת בזריחה", "הילדים", "שלכת" ו"אילנה", שאותו כתב על חברתו באותה תקופה, אילנה ברקוביץ'. האלבום זכה להצלחה רבה בהרבה מקודמו, השיר "עכשיו מעונן" היה לאחד השירים המושמעים ביותר ברדיו באותה שנה, ובמצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' זכה גפן בתואר זמר השנה.

סביב גפן נאסף קהל מעריצים שהלך וגדל, שאותו כינה "ילדי אור הירח". בסוף אותה שנה יצא גם אלבום הבכורה של קרן הכט, שבו כתב והלחין גפן את כל השירים פרט לשיר "הראש שלו", שמבוסס על "אגם הברבורים" של צ'ייקובסקי. גפן גם השתתף באלבום בדואט "זה הרגש", שהיה למושמע ביותר משירי האלבום. מתוך האלבום התפרסמו גם השירים "לנצח", "חנה", "בתנאי שישוב" ו"תן לי לבד". את השיר "שדה פרוש", שהופיע גם הוא באלבום, כתב גפן כשהיה נער מתבגר אך גנז אותו עד שהכיר את הכט והחליט לתת לה לבצע את השיר.

בשנת 1994 הוציא גפן את אלבומו השלישי, בעל השם הסמלי "אביב גפן III", הפעם ללא להקת "התעויוט". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב תוך ימים ספורים וביסס את מעמדו של גפן כאחד היוצרים הבולטים בישראל. האלבום נפתח בתמה המלווה את האלבום כולו, בעיותיו הנפשיות של מתבגר רגע לפני גיוסו לצבא, אף על פי שבפועל גפן בכלל לא התגייס לצבא. בין השירים הבולטים באלבום היו "האם להיות בך מאוהב", "הולך לאיבוד", "כבוד", "התאבדות", "הכי קרוב לבד", ו"קבעתי עם האושר", בדואט עם ליאור טבת. "האם להיות בך מאוהב" זכה בתואר "שיר השנה", ברשת ג' וגפן זכה פעם נוספת בתואר "זמר השנה". באותה שנה גם השתתף בשיר "עכשיו" מהאלבום "רדיו בלה בלה" של להקת "החברים של נטאשה".

באותה שנה שודרה בחדשות ערוץ 2 כתבה על מקרי התאבדות של בני נוער שההשראה להם הייתה שירים של גפן. גפן הגיב בשידור על כך אצל גבי גזית: "אם הבנתם מדבריי או משירים ששרתי שאני בעד התאבדות, זאת טעות חמורה. אני וגם הקהל שלי נגד אלימות, גם שהיא נגד עצמך, וגם כמו שיש פצע ויש יוד, אז יש פצעי נפש ויש פסיכולוגים, ואפילו אני הולך לפסיכולוג ואין בזה שום בושה". עם זאת גפן נשאל פעמים רבות, לפני ההאשמות ואחריהן, אם הוא בעצמו ניסה להתאבד, ובכל פעם בחר להתעלם מהשאלה. בחודש אוגוסט 1994 הופיע גפן לראשונה במרכז פסטיבל "ליל אהבה בצמח". באמצע המופע יצאה אימו, נורית גפן, מארון קבורה לצלילי השיר "בוכה על הקבר".

ב־1995 הוציא גפן את אלבומו הרביעי, "שומקום". האלבום הוקלט בלונדון ועורר סערה בישראל בשל שיר הנושא, שכלל את השורה "מי זה שם הולך שיכור, זה ראש הממשלה". המילים נחשבו לשמועות על הרגלי השתייה של יצחק רבין, והשיר נפסל לשידור ברדיו[דרוש מקור][מפני ש...]. מתוך האלבום התפרסמו גם השירים "אהבנו", "מלאך" ו"שלום". ב-4 בנובמבר 1995 השתתף בעצרת שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, שבסופה נרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין.

בשנת 1996 יצא האלבום "המכתב", בשיתוף להקת "התעויוט" ומשה לוי. מהשירים המוכרים באלבום היו "מחר כבר לא יבוא", "יש לך אותי", "התירוץ", "המכתב", "עצוב בלעדייך", "עונות", "קנאה" ו"מרד הדמעות", שנכתב בעקבות רצח יצחק רבין. כמו כן נכלל באלבום ביצועו של אביב ל"לבכות לך" בעצרת לזכר רבין שנערכה שבוע לאחר הרצח. בסוף השנה יצא גפן למסע הופעות ברחבי אירופה. במהלך השנה יצא הספר "השירים האסורים", שהכיל את המילים ואת התווים לשיריו מהאלבומים שיצאו מ־1992 ועד 1996.

בפסח 1997 יצא אלבום האוסף הכפול של גפן "ירח מלא – האוסף", שכלל עשרים שירים מאלבומיו ושירים שנגנזו מהם. כמו כן ראו בו אור לראשונה שירים שביצע במסגרות שונות, כגון "אבא תרנגול" (שהופיע בסרט הקולנוע "ב־72 לא הייתה מלחמה"), ושני שירים חדשים – "סוף העולם" בשיתוף ברי סחרוף ו"שיר תקווה".

ב־1998 יצא האלבום "חלולים", הפעם ללא "התעויוט" ובייעוץ האמנותי של ברי סחרוף, שהתבטא באלבום רועש יותר, עם דגש על גיטרות חשמליות ואפקטים. האלבום הוקלט בלונדון והיה שונה מאלבומיו הקודמים של גפן מבחינת הצליל, שהיה מתכתי יותר מהצליל החם שהציג בדרך כלל. הייתה זו תקופה שבה הושפע גפן מאוד מהבריט פופ: מלהקת "פלסיבו" ומהלהקה שכינה "הפינק פלויד של ימינו", "רדיוהד". המעריצים שחיכו בקוצר רוח לצאתו של האלבום התאכזבו מתוצאת החומרים החדשים, שלא היו דומים לאף חומר קודם של גפן, והאלבום מכר מספר עותקים מועט במיוחד ונכשל "במכוון". השירים שבלטו מהאלבום היו "בוקר טוב איראן" ו"סופרסטאר".

ב־1999 יצא האלבום "לילות לבנים". האלבום בוסס ברובו על גירושיו של גפן מאילנה ברקוביץ' והתאפיין בשירים רכים ומלודיים יותר מקודמו, כגון "השיר שלנו", "רומיאו ויוליה", "לילות לבנים", "מקסיקו" ו"שתיקה". באותה שנה החל גפן בסיבוב הופעות אינטימי עם קלידן "התעויוט" דניאל סלומון, שבו הופיע ללא הלהקה, בליווי פסנתר וגיטרה. סיבוב ההופעות גרף הצלחה גדולה ומאז גפן יוצא בכל חורף לסיבוב הופעות אינטימי מסוג זה. באותה שנה הצטרף גפן להופעותיה של להקת "רוקפור", וביצוע בהופעה לשיר "שוב לא שקט" יצא כסינגל לתחנות הרדיו. הביצוע נכלל באלבום "רוקפור בהופעה". כמו כן יצא הסינגל "רוקנרול", שלא נכלל באף אחד מאלבומיו וזכה להצלחה מועטה.

אביב גפן בהופעה, 10 במרץ 2005

העשור הראשון של המאה ה־21[עריכת קוד מקור | עריכה]

גפן בהופעה עם סטיבן וילסון

בשנת 2000 יצא אלבומו של גפן "יומן מסע", אלבום מלודי ומורכב שהראה, לדברי רבים, כי גפן התבגר והתמתן, בעיקר בשל השיר "עורי עור" ובו הביטוי "מולדת אהובה". במקור כתב גפן "מולדת חשוכה", אך ביטוי זה שונה כדי למנוע פרובוקציה, אם כי בפועל הסיבה הייתה דווקא שיקולים מסחריים. למרות זאת בהופעותיו היה שר גפן את המשפט הזה. מתוך האלבום התפרסמו גם הדואטים ששר בצוותא עם אריק איינשטיין: "יומן מסע", "צלקות", "אקדחים שלופים" ו"תמונה לשעת ערביים".

ב־2001 ביצע עם אביו יהונתן גרסה מחודשת לשיר של בוב דילן "גשם כבד עומד ליפול", שזה האחרון תרגם וביצע עם אביב לכבוד יום הולדתו ה־60. גרסה זו זכתה להצלחה ומאוחר יותר נכללה כבונוס במהדורה מאוחרת של האלבום "יומן מסע".

ב־21 ביוני 2002, יצא אלבומו של גפן "ממנטו מורי" ("זכור את המוות"), שהוקלט בקופנהגן שבדנמרק. האלבום מוקדש לסבתו גאולה גפן, שנפטרה באותה שנה, וכלל את השיר "שיר עצוב" שנכתב לזכרה. מתוך האלבום התפרסמו גם השירים "הולך קדימה" ו"קרן אור".

בשנת 2003 יצא הסרט התיעודי "אביב", בבימויו של תומר הימן, על חייו של גפן. זה פתח את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בבנגקוק וזכה לאהדת הקהל התאילנדי. בעקבות הביקוש הרב נוספו שתי הקרנות נוספות לסרט. בשנה זו גם יצא הספר "השירים האסורים ב'" ובו מילות השירים לאלבומים שיצאו מ־1997 עד 2002. בשנה זו גם הוציא גפן שיר משותף עם להקת ההיפ הופ הערבי "דם". את השיר "פושעים חפים מפשע" כתב סולן הלהקה תאמר נפאר והלחין גפן. בקליפ שצולם לו נראה גפן במדי צה"ל, מה שעורר סערה מאחר שגפן לא שירת בצה"ל. באותה שנה, לכבוד טקס החתימה על הסכם ז'נבה, הופיע עם הזמרת דיקלה[15].

ב־2004 השתתף גפן בתוכנית ספיישל בת 12 פרקים בשם "הבלוג של אביב גפן", בערוץ yesY ב־Yes. הבלוג שודר מביתו של גפן והועבר גם באינטרנט בשידור חי. התוכנית עוררה תגובות סוערות, ואף צונזרה בשל דעותיו של גפן על תעשיית המוזיקה והבידור בישראל. כמו כן השתתף בפרסומת לחטיף ביסלי.

באותה שנה הוציא גפן אלבום עם סולן להקת "פורקיופיין טרי", מוזיקאי הרוק סטיבן וילסון, שאיתו כבר הופיע בסינרמה בתל אביב בשנת 2000 במופע שפתח הופעה של להקת K's Choice. בשנת 2001 הקימו השניים הרכב רוק בשם "בלאקפילד" והוציאו אלבום ראשון בשם "Blackfield". האלבום הוקלט במשך שלוש שנים באולפנים בלונדון ובישראל, ונערך באולפני אבי רוד באנגליה. היה זה האלבום הבינלאומי הראשון של גפן, שהופץ בעולם על ידי חברת התקליטים הבריטית Snapper Records.

בשנת 2005 הוציא גפן לאור את ספרו הראשון, "ילדי יום ראשון", המבקר בקצרה בתחנות חשובות בחייו. בסוף אותה שנה השתתף גפן בתוכנית המציאות "פעם בחיים", ששודרה בערוץ yesY.

ב־4 בדצמבר 2005 השיק גפן את האלבום ה־11 שלו, "עם הזמן", שיצא לבסוף ב־3 במרץ 2006. את האלבום הפיק עבורו עופר מאירי, שעיבד יחד עם גפן את כל השירים בו. במסיבת ההשקה של האלבום החדש אמר גפן: "זה לא עוד אלבום של אביב גפן, לטוב ולרע. אין בו סיסמאות. עופר גרם לי להוריד דברים פוליטיים בשקל ובחרנו שירים אחד אחד". באותה מסיבה יצא לאור הסינגל הראשון מתוך האלבום, שהוצג בתור קליפ שיצא לערוצי הטלוויזיה ולתחנות הרדיו יום לאחר מכן. שמו של הסינגל הוא "עם הזמן", והוא במקור שיר של הזמר הצרפתי לאו פרה ("Avec Le Temps"), שגפן תרגם תרגום חופשי. הסינגל קיבל תגובות חיוביות ממבקרים, שציינו כי ניכר בו השינוי שחל בגפן. לאחר מכן יצאו גם הסינגלים "מחר", "בשבילך", "זה רק הלב שכואב לך" ו"אין זמן תחת השמש", שזכו גם הם להשמעות רבות בתחנות הרדיו.

בשנת 2006 כתב והלחין גפן את מרבית השירים לאלבום "יחפה" של נינט טייב, שאותו גם הפיק מוזיקלית. בין היתר כתב והלחין עבור האלבום את השירים "כשאתה כאן" ו"הכל יכול לקרות" ואת שיר הנושא. יומיים בלבד לאחר צאתו קיבל האלבום את התואר אלבום זהב. בד בבד, בחודש ספטמבר 2006, הגיע גם האלבום "עם הזמן" למעמד זהב.

בשנת 2007 יצא הרכבם של גפן וסטיבן וילסון, "בלאקפילד", למסע הופעות ברחבי העולם. בפברואר 2007 יצא האלבום השני של ההרכב, "Blackfield II". באותו חודש יצא אלבום האוסף של גפן "רק שירי אהבה" בחברת ארומה מיוזיק, ונמכר בלעדית בסניפי ארומה אספרסו בר[16]. באותה שנה נבחר גפן לתפקיד היועץ האומנותי של תחרות הלהקות הצעירות "Urban MotoMusic 2007".

בשנת 2008 הפיק גפן עם עופר מאירי אלבום לזמרת אלמונית שלקח תחת חסותו, אלכס (שם הבמה של אלכס משה), והיא ליוותה אותו בהופעותיו. האלבום יצא בפברואר 2008 וכלל את הסינגלים "אם תפסיק לאהוב", "ואת שרה" ו"עלים".

במרץ 2008 הוציא גפן אלבום הופעה כפול, שכולל שירים שבוצעו בהופעותיו במהלך קיץ 2007. האלבום כלל גם DVD עם קליפים וקטעי הופעה נדירים מהמצלמה הביתית של משפחתו. כמו כן כלל האלבום שני שירים חדשים שכתב גפן: "שחור לבן", שיצא כסינגל לתחנות הרדיו, ו"אין שמחים בלילה". מהאלבום יצאו כסינגלים הביצועים לשירים "גן החטאים" ו"חלומות גדולים". ב־6 במרץ קיים גפן מופע גדול לכבוד השקת אלבום ההופעה, שבו התארחו ברי סחרוף, אסף אמדורסקי וסולן להקת ה"בי ג'יז" רובין גיב.

באפריל 2008 ראה אור המארז השני מסדרת "עבודה עברית" לכבוד שנת ה־60 למדינת ישראל, ובו נכלל השיר "איך לאהוב אותך" בביצוע המשותף של גפן ושל הזמרת אלכס. את השיר ביצעו במקור גלי עטרי ויזהר אשדות ב־1985, בסרט "שוברים".

ביולי 2008 הוציא גפן לאור את השיר "הילד של כולנו", שאותו כתב על החייל החטוף גלעד שליט. גפן הכריז שכל ההכנסות מהשיר ייתרמו למען החזרתו מן השבי.

במרץ 2009 הוציא את הסינגל "אור קטן בלב". בספטמבר 2009 יצא אלבום הסולו הבין־לאומי הראשון של גפן, שנשא את שמו. לפני צאת האלבום הוציא גפן את הסינגל "It's Alright", שנכנס לפלייליסט של תחנת הרדיו NME. סינגל נוסף שיצא הוא "It Was Meant to be a Love Song", שנכנס לחמשת הקליפים הגדולים ב־NME. במהלך העבודה על האלבום והקריירה מחוץ לישראל הופיע גפן בפסטיבל Southside בגרמניה, ולפני הפסטיבל התראיין לתקשורת הגרמנית. הוא הציג את עצמו כזמר נרדף בישראל, טען ש"חצי מהישראלים רוצים אותי מת" ודיבר נגד הכיבוש הישראלי. ריאיון זה עורר תגובות כועסות בישראל, בטענה שגפן מעוות את הדברים. מאוחר יותר, בכתבה שפורסמה בערוץ 2, הוא הסביר את הדברים שאמר והוסיף שהוא איננו נציג מטעם המדינה אלא מייצג את דעותיו שלו בלבד.

גפן בסינמטק תל אביב, 16 במאי 2010

העשור השני של המאה ה־21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 החל גפן בשיתוף פעולה עם המוזיקאי עידן רייכל. בדצמבר של אותה שנה הוציאו השניים את הסינגל המשותף "קוצים", שאותו כתב והלחין גפן ושר רייכל. בפברואר 2011 יצא סינגל שני של גפן של רייכל, "בובות", שאותו כתב גפן והלחינו שניהם יחד. את שני השירים הפיקו ועיבדו גפן ורייכל. אף שהשירים זכו להצלחה, הם לא הובילו בסופו של דבר לשיתוף פעולה מלא בין השניים.

בנובמבר 2011 הוציא גפן סינגל משותף עם שרון ליפשיץ, "נוסטלגיה", שכתב והלחין. השיר זכה להצלחה והוביל במשך כמה שבועות את מצעדי הפזמונים השבועיים (למשל ברשת ג' צעד ארבעה שבועות בראש). שיריו המשותפים של גפן עם רייכל ועם ליפשיץ נכללו באלבומו "פסיפס", שיצא במרץ 2012. השתתפותה של ליפשיץ הפתיעה רבים מכיוון שהיא פרשה מהמוזיקה למשך יותר מעשר שנים.

ב־2012 החל גפן לשמש מנטור בתוכנית הריאליטי "The Voice ישראל" בערוץ 2. בעונה הראשונה הצליחה רז שמואלי, שהגיעה לגמר בנבחרת הראשונה שלו, להעפיל לדו־קרב הסופי אך לבסוף הפסידה לקטלין רייטר. בעונה השנייה עלתה אופיר בן שטרית, שהייתה הפיינליסטית בנבחרת שלו, לדו־קרב הסופי אבל הפסידה ללינה מחול. בעונה השלישית חנך גפן בין השאר את המוזיקאית מורן מגל. לגמר הגיע עם שני מתמודדים מנבחרתו, תמר עמר ואייל כהן, שהגיעו למקומות השני והשלישי בהתאמה. בעונה הרביעית הגיע לגמר אלי חולי, שהיה הפיינליסט בנבחרת שלו, וסיים במקום הרביעי.

במאי 2012 הוציא גפן עם אביתר בנאי את הסינגל "יש שמיים מעליי", שכתבו והלחינו יחד. השיר עסק בקלות שבה אפשר לדבר בשינוי מיוחל לעומת הקושי להוציא אותו לפועל.

אביב (משמאל) בהופעה עם אביו יהונתן (מימין)

בסוף נובמבר 2012 הוציא לאור את הסינגל "מקלט של שקט", שנדחה בשבועיים עקב מבצע עמוד ענן.

בספטמבר 2014 הוציא גפן את האלבום "סדקים"[17]. האלבום כלל את הסינגלים "עולם חדש"[18], שהקליפ שלו צולם בטוקיו; "הייתי שר לך", שנחשף בהופעה בקיסריה; "כאב על כאב", שנכתב לאביו יהונתן גפן; ו"מסתובב", שאותו ביצע עם הזמר והיוצר מתי כספי. "מסתובב" הפך ללהיט ענק והיה למושמע ביותר ברדיו בכל שנת 2014, אחרי שעקף את "דרך השלום" של הזמר פאר טסי. השיר הגיע למקום הראשון במצעד מדיה פורסט ושהה שם במשך תשעה שבועות רצופים. הישג זה הוא הגדול ביותר בתולדות המצעד אחרי השיר "מחוזקים לעולם" של אברהם טל, ששהה שם עשרה שבועות (אם כי "מחוזקים לעולם" לא שהה בפסגת המצעד עשרה שבועות ברצף)[19].

בספטמבר 2014, במבצע צוק איתן, נהרגו לוחם מגלן סמ"ר מתן גוטליב ושניים מחבריו בבית ממולכד בח'אן יונס. גוטליב, שהיה מעריץ של אביב גפן מגיל צעיר, הספיק להיות בהופעה שלו ימים אחדים לפני מותו. גפן הגיע לשיר בהלווייתו את "יומן מסע", אחד השירים האהובים על מתן. שנה לאחר מכן כתב עליו גפן את השיר "קציר מלחמה". גפן סיפר על כתיבת השיר: "הסיפור שלי זה סיפור בין אמן ששר לבין הקהל שלו, שלא יודע מי חבוי שם. כנראה שהיה אדם מדהים שהיה חבוי שם, ונפגשנו בסוף בדרך הכי עצובה בעולם". גפן פנה לעמיתיו המוזיקאים ולתזמורת הסימפונית של ראשון לציון, העיר שבה גדל מתן, וביחד הקליטו את השיר.

בינואר 2017 גפן הוציא את השיר "מי אני היום", סינגל ראשון מתוך אלבומו ה־14 עם להקת "התעויוט"[20]. בפברואר אותה שנה הוציא את הסינגל "בא אליי" – דואט עם אורית שחף, סולנית להקת "היהודים", ובמאי הוציא את הסינגל השלישי "עד שיעלה האור". ביולי 2017 הוציא את הסינגל הרביעי "הללויה" מתוך האלבום, המוגדר כשיר מחאה[21]. בספטמבר 2017 הוציא את השיר "נדנדה" שנכתב לבנו הבכור, דילן. בפברואר 2018 הוציא את הסינגל השישי והאחרון "את לא לבד" באירוח של מיקיאגי ודודי לוי מתוך אלבומו החדש העתיד לצאת.

ב־9 ביולי 2018 עלתה לשידור בקשת 12 תוכנית המציאות "אביב או אייל", שבה הופיע גפן לצידו של הזמר אייל גולן. לשם קידום התוכנית, בחגיגות ה־70 לעצמאות מדינת ישראל, הוציאו שני הזמרים גרסאות כיסוי זה לשיריו של זה. גפן שר את השיר "צליל מיתר".

ביוני 2019 הצטרף גפן לחברת קנאביס רפואי כמנהל תדמית תמורת אופציות ומניות[22][23].

שנות העשרים של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2020 הופיע גפן במבצר שוני ללא קהל, זאת במסגרת "הופעות ליליות חיות" במהלך תקופת ההסגר עקב נגיף הקורונה.

בדצמבר 2020 הוציא גפן סינגל משותף עם אברהם פריד בשם "בצורת", שכתב והלחין[24][25]. במאי 2021 הופיע עם פריד בבריכת הסולטן בשתי הופעות לציבור הדתי־חרדי, וביקש סליחה מציבור זה על רקע חלק משיריו מהעבר שאולי פגעו בו[26]. גפן אף חבש כיפה לראשו בזמן ההופעה ושר את השיר "מי האיש החפץ חיים", אותו הלחין הרב ברוך חייט, שמילותיו מהתהילים.

ב־22 ביולי הוציא עם כוכבי הסדרה "שבאבניקים" את השיר "לאן אלך" שכתב והלחין[27].

החל מיולי 2021 שפט גפן בתוכנית הריאלטי "אקס פקטור ישראל", למציאת נציג ישראל באירוויזיון 2022, לצד נטע ברזילי, מרגלית צנעני, מירי מסיקה ורן דנקר. במסגרת זו, שימש גפן כמנטור של "נבחרת הבנות" של התכנית.

במרץ 2022 יצאה הסדרה "שנות הירח", אשר יצר גפן ועוקבת אחר תחילת הקריירה שלו, בתחילת שנות התשעים[28].

יחסיו עם הצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

גפן לא התגייס לצה"ל. סוגיית אי גיוסו לצבא עוררה הדים רבים בתקשורת, בפוליטיקה ובציבור. במהלך השנים, גפן מסר מספר גרסאות שונות לגבי אי גיוסו לצה"ל. מול התקשורת הישראלית, גפן נוהג להציג גרסה לפיה לא התגייס לצבא משום שקיבל פטור רפואי בגין בעיית עקמת בגבו. אולם, מכתב ממנהל הגיוס, שנחשף בשנת 1996 בעיתון ידיעות אחרונות, מציג את הגרסה של צה"ל לפיה גפן אמנם קיבל פטור רפואי, אך פטור זה היה זמני בלבד, ולאחר שהפטור הזמני פקע, גפן נמצא כשיר לשירות ביטחון, אולם אז גפן איים (בעל פה ובכתב) שהוא יתאבד אם הצבא יגייס אותו, ורק לאחר מכן צה"ל העניק לו פטור קבע משירות ביטחון[5].

הוועדה הרפואית הראשונה, שמצאה את גפן בלתי כשיר לשירות באופן זמני, נערכה ב-14 באוקטובר 1990, לפני שגפן החל בקריירה המוזיקלית שלו, ואז ביקש גפן להתנדב לצבא כזמר שיקים להקה משלו, וסורב. הוועדה הרפואית השנייה, שמצאה את גפן כשיר לשירות, נערכה ב-27 בפברואר 1992, לאחר שגפן חתם על חוזה הקלטות בחברת הד ארצי ושלושה חודשים לפני צאת אלבומו הראשון, ואז גפן איים להתאבד אם יגוייס. ב-19 באפריל 1993, קיבל גפן פטור קבע משירות צבאי. עורך דינו של גפן, רון מיור, הסביר שגפן יצא לקרב מול צה"ל - וניצח[5].

השתלשלות אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985, כשגפן היה בן 12, אביו, יהונתן גפן, כתב עליו: "הוא נגד כל המלחמות. כבר בגיל 10 הוא מצהיר שלעולם לא יתגייס, ושום צבא לא יראה אותו, ואין ספק שהוא הסרבן הנמוך ביותר בעולם"[29].

ב-28 בפברואר 1992, מוסף 7 לילות, של העיתון ידיעות אחרונות, פרסם כתבת שער על גפן בן ה-18 וחצי, לקראת צאת אלבומו הראשון. בתמונת השער, גפן הופיע בערום כשגיטרה מסתירה את אזור חלציו, קסדה צבאית על ראשו, ועל חזהו כתוב "טוב למות בעד עצמנו" (כפרפרזה לאמרת הכנף טוב למות בעד ארצנו). המראיין, יובל ניב, כתב על גפן "כמתנגד מושבע למסגרות ולפקודות, השתמט משירות צבאי. ההורים שתקו. היה גם חיוך קל". בהמשך הוסיף ניב: "האקט המרדני ביותר שלו עד כה הוא, כמובן, ההשתמטות מצה"ל, או בניסוח אלגנטי יותר: דחיית שירות למועד בלתי ידוע מסיבות רפואיות. הנימוקים הם אידאולוגיים". גפן הסביר בכתבה את מניעיו לכך שלא התגייס לצבא: "החלטתי שאם אני אלך לצבא, אני לא אראה דברים אחרים. רוב האנשים הולכים לצבא כי הם מבולבלים. הצבא שולח את המכתבים שלו לילדים צעירים. הוא אומר להם 'בואו אלינו' והם הולכים. אם הצבא היה שולח את המכתבים האלה לחבר'ה בני 22, מי היה הולך? מכל האנשים שאני מכיר, אף אחד לא אומר שהצבא עשה לו טוב. נוח להיות בצבא. לא צריך לדאוג למחיה, לשכר דירה. יש לי חבר בצבא. שאלתי אותו מה הוא עושה שם. הוא אמר: לא יודע. אני רוצה לא לדעת שלוש שנים. בצבא אין אתגר, אין ריגושים. זה כלום. מה שאתה עושה, עשו לפניך ויעשו אחריך. אני יכול לתרום לחברה במוזיקה שלי". הכתב ניב הקשה על גפן כשאמר לו שהמכתבים שגפן מתייחס אליהם הם למעשה צווי גיוס הנשלחים למועמדים לשירות ביטחון מתוקף חוק מדינה שגפן עצמו נמנה עם אזרחיה. על כך גפן השיב: "בגלל שסאדיסט אחד מוציא חוק, אני לא חייב להיות כפוף לו. די, משעמם לדבר על הצבא"[30]. דבריו של גפן עוררו סערה, ובמאי 1992 גפן התראיין שוב לכתב יובל ניב ואמר: "עשיתי טעות כשפירטתי את האידיאלים שלי באוזני הציבור. במדינה יש צבא ומישהו צריך לשרת בו. בעצם לא ממש השתמטתי מצה"ל. רציתי להתגייס אבל שוחררתי כי יש לי בעיות בגב". ניב שאל את גפן אם הוא שיקר, ועל כך גפן השיב: "לא שיקרתי, אלא טעיתי בכך שקשרתי את הבעיות הרפואיות שלי עם האידיאלים שלי שאותם לא הייתי צריך לפרט. אסור היה לי לדבר ככה. זה היה דאווין אידיוטי". עוד סיפר גפן לניב שהוא ספג תגובות זועמות מהציבור, שהגיעו כמעט לכדי אלימות[31]. באותו החודש, התראיין גפן לעיתון מעריב לנוער ובמסגרת הריאיון טען שהוא בדחיית שירות[2]. באותה השנה, התארח בתוכנית 'שישי אישי' בהנחיית מיקי חיימוביץ' ובה אמר: "אני הלכתי לצבא, לא קיבלו אותי בגלל פרופיל רפואי כי יש לי ניתוח שעשו לי בגב"[32].

ביולי 1993, גפן אמר בראיון לידיעות אחרונות: "בצבא שומעים המון את אביב גפן, ולמרות שניסו להציג אותי כמשתמט משירות צבאי, הצלחתי להיות אהוב בצה"ל. הבינו ששוחררתי בגלל בריאות, והאנטי שלי הוא לא נגד חיילים, אלא נגד הממסד"[33]. באותו החודש אמר בראיון לחדשות: "לא התקבלתי לצבא מסיבות בריאות, אבל תמיד אהיה נגד הממסד הזה שנקרא צבא, למרות שהחברים הכי טובים שלי משרתים שם. ואני שר לכל אלה שאין להם את הגב הרחב של הטייסים עם משקפי שמש והביצים הגדולות. אני רוצה שהצבא יכיר בזה שלא כולם כאלה, ושיש אנשים שלא יכולים לעשות צבא"[34]. בספטמבר 1993, פורסמה ידיעה בעיתון לפיה במהלך הופעתו בגן העצמאות בירושלים, הסביר גפן לנוער מדוע לא כדאי לו להתגייס לצבא[35]. באותו החודש, גפן הופיע במופע 'רוק-ירוק' בחסות עיריית רעננה, ובמהלך המופע הושלכו לעברו ביצים ועגבניות, וצעקו לעברו "תתגייס לצה"ל!"[36][37]. בנובמבר 1993, התפרסמה בידיעות אחרונות כתבה על גפן שעסקה באלימות שמופנית כלפיו מצד הקהל. לפי הכתבת, גפי אמיר, ביוני 1993, גפן הופיע במועדון 'החממה' הסמוך לרעננה ואמר שהצבא זה דבר רע ושהוא מבין את מי שלא מתגייס. הקהל בתגובה קרא לעברו קריאות בוז וזרק עליו תפוזים. עוד נכתב בכתבה שנגני להקת התעויוט, המלווים אותו, אמרו לו שזה לא בסדר שהוא מדבר הרבה בהופעותיו נגד הצבא[37]. בראיון שהעניק בשנת 1994 בערוץ הראשון לקראת צאת אלבומו השלישי טען שרצה להתגייס לצבא אך משום שסבל מבעיות גב, צה"ל שחרר אותו מסיבות רפואיות. למרות זאת, הוא ניסה להתנדב ללהקה צבאית אך בקשתו נדחתה[38][34]. באוגוסט 1994, סיפר גפן שהוא ניגש לאודישנים של צה"ל שנערכו בבית הצנחן, והציע להקים להקה משלו בצה"ל ולשיר במסגרתה, אך נאמר לו שהוא זייפן ושאין לו חוש מוזיקלי[39].

מול התקשורת הבינלאומית, גפן הציג גרסה שונה באשר לאי גיוסו לצה"ל. באפריל 1993, גפן התראיין לעיתון האמריקאי הניו יורק טיימס. בכתבה נכתב: "גפן, שלדבריו קיבל פטור פסיכיאטרי מהשירות הצבאי, השתמש בדעותיו האנטי-צבאיות כדי להפוך למוזיקאי הישראלי הראשון שבונה קריירה על איקונוקלאזם מוחלט"[40]. באוגוסט 1995, התפרסמה כתבה על גפן בעיתון הצרפתי ליברסיון. בכתבה נכתב שגפן סירב לשרת בצה"ל, ואף איים להתאבד אם יכריחו אותו להתגייס[41]. בנובמבר 1995, בראיון שהעניק לסאנדיי טיימס הבריטי, אמר גפן שהוא יוצא נגד הצבא, אינו מוכן ליטול חיי אדם, אינו ציוני ואינו מתרשם מטריטוריות כל כך[42]. ב-11 בדצמבר 1995, בתקופה בה גפן ניסה לפרוץ בקריירה בינלאומית, התפרסמה עליו כתבה במגזין ניוזוויק האמריקאי. הכתבה פתחה במשפט: "ליצחק רבין היו הרבה חברים לקרב, אבל אף אחד מהם לא ממש כמו אביב גפן. אף אחד מהם לא התחמק משירות צבאי על ידי כך שנשבע להתאבד אם יגוייס לצבא". בהמשך הכתבה הופיעה התייחסות נוספת לנושא לפיה גפן איים להתאבד אם יאלצו אותו להתגייס לצבא אולם נטען כי סבל מבעיות גב חמורות שבכל מקרה מנעו את גיוסו[43]. ב-14 בנובמבר 1996, כתבה על גפן במגזין רולינג סטון האמריקאי ציינה כי גפן מתהדר בכך שהוא נמנע משירות צבאי[44]. באותה השנה, גפן הציג גרסה נוספת לפיה סרב לשרת בצבא מטעמים פציפיסטיים. בשנה זו, התארח ב-MTV, ובמסגרת הראיון נשאל איך איש הצבא, יצחק רבין, הזמין את גפן לעצרת כן לשלום, לא לאלימות אף על פי שגפן לא שירת בצה"ל. על כך גפן השיב: "בישראל, חייבים לשרת בצבא, אבל אני סירבתי כי אני לא מאמין במלחמות וברובים"[45]. בדצמבר 1996, גפן התראיין לעיתון הבריטי The Mail on Sunday (אנ'). בכתבה זו נכתב: "גפן סירב להתגייס לצבא. לגפן נקבע פרופיל 21 בגין אי התאמה מסיבות נפשיות"[46]. ביוני 1997, התראיין גפן לעיתון הבריטי האובזרבר, ובכתבה נכתב שגפן לועג בגאווה לצה"ל[47]. ביולי 1997, במסגרת ראיון שהעניק גפן לעיתון הבריטי אינדפנדנט, הכתב תיאר את גפן כמי שסירב להתגייס לצבא, הוקע על ידי נשיא המדינה ונאלץ להימלט מישראל למען ביטחונו האישי[48]. באותה השנה, פורסמה כתבה נוספת על גפן במגזין בילבורד האמריקאי, לפיה גפן סירב להתגייס לצה"ל ואין הוא מתנצל על כך. עוד נטען כי גפן שוחרר מצה"ל עקב חוסר התאמה מטעמים נפשיים[49]. בשנת 2004, לרגל צאת אלבום הבכורה של הרכבו בלאקפילד, העניק גפן ראיון למגזין הבריטי 'סטודיו M' בו אמר: "סירבתי לשרת בצבא, וזה היה מאוד קשה מכיוון שדודי (משה דיין) היה שר הביטחון"[50]. באוקטובר 2007, התפרסמה על גפן כתבה במגזין המוזיקה הבריטי Q (אנ') בה נכתב שגפן איים להתאבד אם יכריחו אותו להתגייס לצבא[51].

בפברואר 1996, עוזי אהרון, סגן ראש עיריית אור יהודה, ביקש מוועדת אירועי יום העצמאות של אור יהודה שלא לאשר את הופעתו של גפן ביום העצמאות בעירו משום שלא שרת בצה"ל, אולם ראש העיר, תמיר שאבי, לא קיבל את עמדתו[52]. לבסוף, גפן לא הופיע באירועי יום העצמאות בעיר, אולם שאבי טען כי הדבר נבע משיקולים כלכליים[53].

ביוני 1996, ראש מועצת עומר, ח"כ פיני בדש, הודיע שעל אף הפרסומות בטלוויזיה לגבי הופעת גפן בעומר, ועל אף העובדה שנמכרו כבר מאות כרטיסים להופעה זו, הוא לא יאפשר את קיום המופע. לדבריו: "אביב גפן לא ראוי להופיע בעומר כי הוא לא שירת בצה"ל והפך את ההשתמטות מצה"ל לנורמה"[54]. החלטתו של בדש עוררה סערה, ותושבי עומר ארגנו הפגנה נגדה בטענה שמדובר בהטלת צנזורה ובפגיעה בחופש הביטוי. בדש טען: "הוא לא דמות שראויה לחיקוי ולכבוד, כי הוא לא שירת בצה"ל. לכל אלה שאמרו לי שהוא בעצם שוחרר מצה"ל בגלל סעיף בגב אני אומר: אם הוא יכול לקפוץ ולקפץ על הבמה במשך שלוש שעות עם גיטרה ביד, אז הוא יכול היה להופיע בפני חיילים במסגרת להקה צבאית. לא ייתכן שבשעה שאחים ובנים שלנו נהרגים בלבנון, הוא יעשה חיים ויכתוב שירים ועוד יקרא לנו דור מזוין. אני לא מוכן לתת במה למי שהפך את ההשתמטות מצה"ל לנורמה. בגללו, הבריחה משירות צבאי בכלל ומשירות קרבי בפרט הפכה לתופעה שכיחה מאוד". רון מיור, עורך דינו של גפן, טען כי ברש נוהג בביריונות ומטיל דיקטטורה תרבותית על אף שאין לו סמכות לכך. לגבי אי שירותו של גפן בצה"ל אמר מיור: "הגיע הזמן לנפץ סופית את השקר הזה. אביב גפן לא גויס מטעמי בריאות. הוא הגיש בקשה להתנדב, ובקשתו נדחתה על ידי צה"ל בלי כל נימוק. אני מדגיש שכל התבטאויותיו נגד הצבא באו אחרי, ולא לפני, דחיית בקשתו על ידי הצבא. לכן, אפשר להבין שבדבריו היה גם המון תסכול מול ההשפלה שחש"[55]. ביולי 1996, באמצעות האגודה לזכויות האזרח בישראל, הגישה קבוצה של תושבי עומר עתירה דחופה לבג"ץ נגד החלטתו של בדש לביטול המופע וכן נגד איסורו לתלות על לוח מודעות בעומר שיר סאטירי של אפרים סידון המבקר את פסילת המופע. בעתירה נטען כי החלטתו של בדש מהווה פגיעה חמורה בחופש הביטוי וכי אין לבדש הסמכות לבטל את ההופעה של גפן[56][57]. באוגוסט 1996, שופטי בג"ץ, אהרון ברק, יעקב קדמי ודליה דורנר דחו את טיעוניו של בדש, וקבעו כי אין לאסור את קיום המופע של גפן ואין לאסור תליית שיר סאטירי על לוח המודעות ביישוב. כמו כן, טענו כי טיעוניו של בדש בפני בג"ץ, לפיהם אסר את המופע של גפן מטעמים ביטחוניים, אינם עולים בקנה אחד עם הטיעונים שמסר לתקשורת, ועל כן מותירים רושם רע[58].

באוקטובר 1996, גפן התארח בתוכנית סוגרים שבוע בהנחיית יאיר לפיד. במסגרת הראיון, לפיד הקריא מסמך ממנהל הגיוס של צה"ל שנשלח לרון מיור, עורך דינו של גפן על כך ששוחרר משירות ביטחון מטעמים רפואיים. לאחר סיום הקראת המסמך, לפיד אמר לגפן "אתה התנדבת לצבא... כל התקופה שהיית עומד על הבמה, ובקהל היו אנשים עומדים וצועקים 'משתמט! משתמט!' בעצם יכולת להוכיח להם במסמך פשוט שאתה לא משתמט". על כך גפן השיב: "לא חשוב לי להוכיח כל הזמן. אנשים שניזונים מרכילויות ומשמועות - אני לא חייב להם שום הסבר. אני שלם עם עצמי בתוכו"[59]. אולם, שבועיים לאחר מכן, העיתונאי נחום ברנע חשף את המסמך המלא שנשלח, באפריל 1996, לעו"ד מיור ממנהל הגיוס בחתימתו של אל"ם אבי זמיר, ובו גרסה שונה לאירועים.

ברנע טען כי הצד המשמח בסיפור הוא שגפן לא התאבד וכך ישראל הרוויחה מוזיקאי מוכשר, אולם הצד העצוב הוא ש"השתמטות משירות, נרקיסיזם מתפנק ודאווין בכל מחיר הפכו כאן לרוח הקודש". עו"ד מיור הגיב לכתבה של ברנע: "בניגוד להטחות שמטיחים בו, אביב גפן ביקש להתנדב לצבא. היה לו ניתוח בגב, ובכל זאת התנדב. אחר כך היו התפתחויות, זה נכון. דחו אותו בצורה די משפילה. מדובר בנער רגיש מאוד. אמרו לו, אתה תשרת איפה שנגיד לך. התייחסו אליו כמו אל כלכלב קטן, שמכריחים אותו לטבול בפיפי שלו. הוא הלך איתם לקרב - וניצח"[5].

בנובמבר 1996, במסגרת דיון שעסק בירידת המוטיבציה של הנוער לשרת בצה"ל שנערך בוועדת החינוך בכנסת, ראש אכ"א, האלוף גדעון שפר, טען כי "אם רואים את ראש הממשלה מאמץ אל ליבו את הזמר אביב גפן - אנחנו בבעיה"[60]. באותו החודש, נשיא מדינת ישראל (וקרוב משפחתו של גפן), עזר ויצמן, טען כי "זה חמור שראשי ממשלות התחבקו עם אביב גפן, סמל ההשתמטות מצה"ל"[61]. ביולי 1997, לקראת הופעתו של גפן בפסטיבל ערד, דרש סגן שר החינוך והתרבות, ח"כ משה פלד, משר הביטחון, יצחק מרדכי, שיורה למפקד תחנת גלי צה"ל שלא לשדר כמתוכנן את הופעתו של גפן ברדיו. בפנייתו כתב פלד: "כפי ששר הביטחון יודע, מר גפן הנכבד לא לבש מדי צה"ל בעבר. וחמור מזה - הוא יצא בגלוי נגד קציני צה"ל וחייליו, ונגד השירות הצבאי בכללותו"[62].

בפברואר 1998, במסגרת ראיון לקראת צאת אלבומו חלולים, גפן אמר: "בהתחלה צה"ל פסל אותי לשירות, ולא רצו שאני אתנדב. אחרי שנה שסירבו, אמרו פתאום, עכשיו, וכבר לא רציתי. ניסיתי להקה צבאית ונכשלתי, אמרו לי שאני זייפן ולא מוזיקלי. אבל אני רוצה להגיד לך שאם זה היה קורה עכשיו, הייתי מתגייס [...] אם יתנו לי עכשיו שירות לאומי, אז אם זה יסתום להם את הפה, אני אלך"[63]. במרץ 1998, יצא לאור אלבומו השביעי של גפן, חלולים, ועל עטיפת האלבום צילום רנטגן של גפן וזוגתו דאז, אילנה ברקוביץ'. צילום הרנטגן מציג את הפלטינה שהושתלה בגבו של גפן בצעירותו כדי לטפל בבעיית העקמת ממנה סבל. ליאור מילר, מנחה התכנית 'קליפופ' בה גפן התארח לאחר צאת האלבום, ברר עם גפן האם הצילום הזה אמור להוכיח את בעיות הגב של גפן שבגינן לדברי גפן לא התגייס. גפן טען שזו מטרה משנית של הצילום ואישר שלא התגייס לצבא עקב בעיות בריאותיות[64]. בשנת 1999, כשהתראיין למגזין יומן, אמר גפן שכולם יודעים שהוא ניסה להתקבל ללהקה צבאית וסורב ושיש לו מסמר פלטינה בגב[65].

בשנת 2001, קצין החינוך הראשי, תא"ל אלעזר שטרן, הוציא הנחיה לפיה אין להזמין זמרים להופעות בתשלום מול חיילי צה"ל אם אלו לא משרתים במילואים. מהלך זה גרם לאייל גולן (ששירת בצה"ל בשירות סדיר אך קיבל פטור ממילואים) להגיע להסדר עם צה"ל לפיו הוא יופיע חמש פעמים בשנה מול חיילים במסגרת שירות מילואים. הסדר דומה הוצע לגפן[66]. במסגרת משא ומתן בין צה"ל למנהליו של גפן, הוצע לגפן להתחייל (לעבור הליך גיוס בבקו"ם ולקבל מספר אישי) במסגרת מסלול מיוחד של שירות במילואים ללא שירות סדיר. ביולי 2001, פורסם שגפן אמור להתגייס לחיל החינוך בתוך שבועות ספורים, ובמסגרת שירות המילואים, יופיע מספר פעמים בשנה בפני חיילי צה"ל[67], אולם באוגוסט 2001, טען גפן שאין בכוונתו להתגייס לשירות מילואים, שאין בכוונתו להופיע בפני חיילים בעזה ובגוש קטיף, ושאם החיילים רוצים לראות הופעה שלו - שיבואו לצוותא[68].

ביוני 2002, במסגרת ראיון שהעניק למוסף 7 לילות, אמר גפן: "לא התקבלתי ללהקה צבאית. הבוחנים החליטו שאני זייפן ולא מוזיקלי. אחרי שעברתי ניתוח גב, ביקשתי להתנדב. לא רצו שאתנדב. הבעתי נכונות להופיע בפני חיילים, בחינם ובכל זמן. לא רצו לאפשר לי. אני אמן. חיילים זה הקהל שלי, קהל חשוב. אני מוכן לתרום, אבל יש אינטרסנטים שלא רוצים שאופיע בפני חיילים"[69]. ביולי 2002, גפן אמור היה להופיע בעצרת מחאה של תנועת יש גבול, אולם החליט לבטל את השתתפותו לאחר שהבין שבעצרת תובע תמיכה בסרבנות. לדבריו, הוא לא מוכן לתמוך בסרבנות. מנהלו האישי, מאיר קוטלר, טען שמשום שגפן לא שירת בצה"ל, הוא אינו מוכן לנקוט עמדה בסוגיה זו[70]. ביולי 2002, גפן התארח בתוכנית תוצרת הארץ בה נשאל מדוע ביטל השתתפותו בעצרת המחאה. גפן השיב: "אני חושב שזה טיפה חוצפה מצידי, בתור אחד שלא עשה צבא, לבוא ולהגיד 'תשמעו אני לא הייתי בצבא, אבל סירבו פקודה, לכו נגד החוק. קצת חוצפה נראה לי"[71].

בשנת 2005, גפן התייחס לאי גיוסו לצה"ל בספרו האוטוביוגרפי 'ילדי יום ראשון' בו כתב: "בואו נסגור את הסוגיה הזו אחת ולתמיד. שוחררתי מהצבא מטעמי בריאות עקב סקוליוזיס (עקמת). עברתי ניתוח שבו השתילו לי עמוד פלטינה בגב, ולמדתי ללכת מחדש אחרי ששכבתי חודש בבית חולים מאיר. [...] נבחנתי ללהקה צבאית אבל לא רצו בי בטענה שאני לא מספיק מוזיקלי"[72].

בשנת 2007, גפן נעתר להצעה לשדר עם גיא מרוז בתוכנית "ציפורי לילה" של גלי צה"ל. אולם העובדה שלא שירת בצה"ל עוררה ביקורת להשתתפותו בתוכנית בתחנה צבאית הממומנת מכספי משרד הביטחון, וראשי התחנה החליטו לחזור בהם מהכוונה לשבץ את גפן בתוכנית הלילית[73].

בשנת 2016, הגיש גפן בקשה להופיע בפני חיילי צה"ל, והחל לנהל מגעים להסדרת הסוגיה מול חיל החינוך ואכ"א[74]. לפי פרסום בעיתון ישראל היום, צה"ל שקל לאפשר לאמנים שלא שירתו בצה"ל, להופיע בפני חיילים. דברים אלו עוררו סערה, וח"כ אלעזר שטרן (שאסר בשנת 2001, כקצין חינוך ראשי, הזמנת זמרים להופעות בתשלום מול חיילי צה"ל אם אלו לא משרתים במילואים) המשיך לדבוק בהתנגדותו ואמר: "בעבר אמרתי לאביב גפן שאם הוא רוצה להופיע בפני חיילים, הוא צריך לעבור בבקו"ם. אם אביב גפן יבוא עכשיו ויגיד שהוא רוצה להתגייס ולעבור דרך הבקו"ם, אין בעיה שיופיע בפני חיילים. אם לא - לא" והוסיף: "זו לא תוכנית כבקשתך. שלא יעשו טובות. הצבא מחליט איך תורמים לו. אמנים שלא מתגייסים מעודדים השתמטות, ולא מגיע להם פרס"[75].

ב-8 במרץ 2022, שודר הפרק השני בסדרת הדרמה האוטוביוגרפית שנות הירח העוסקת בתחילת הקריירה של גפן, ובה הוצגה סצנה בה גפן (בגילומו של נח אנגלהרד) מבצע אודישן ללהקה צבאית אך נכשל. אמו נורית (בגילומה של אסנת פישמן) אומרת לו "הפסד שלהם. שחררו אותך, ובאת להתנדב. פשוט אידיוטים"[76]. ב-11 במרץ 2022, התראיין גפן למוסף 7 לילות והתייחס לסוגיית הצבא. גפן אמר: "בגיל 17 אני מקבל צו ראשון, הולך להיבחן ללהקה צבאית. בגיל 15 עברתי ניתוח קשה בגלל סקוליוזיס, עקמת בעמוד השדרה. תקעו לי מוט בגב מפלטינה, מלמעלה עד למטה [...]. אחרי זה קיבלתי פטור מצה"ל בגלל הגב ועדיין הלכתי להתנדב ללהקה צבאית [...]. טענו שזייפתי, אמרו שאין פה אמת. שוחררתי". הכתב רז שכניק הפנה את גפן לראיון הראשון שהוא העניק לידיעות אחרונות ב-28 בפברואר 1992 ממנו עולה שגפן 'השתמט' מהצבא ואף מתגאה בכך. על כך גפן השיב: "מי שרצה לדעת מה יש לי, ידע. מי שלא רצה, לא". עוד הוסיף שאנשים בעלי אינטרס הציגו אותו כ'משתמט'[28]. בנוסף, טען גפן שהוא מלווה חיילים פגועי נפש ומופיע בפני חיילי צה"ל כבר כמה שנים, אך אינו יכול להרחיב בנושא לבקשת צה"ל[28].

באפריל 2022, לאחר סירוב של שנים, גפן קיבל אישור רשמי להופיע מול חיילי צה"ל בהתנדבות ולטווח ארוך[77].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגפן אחות-למחצה מנישואיו השניים של אביו, נטשה רות גפן.

בשנת 1989, הכיר את קארין אופיר, בתו של השחקן והאמן שייקה אופיר, בבית הספר "רימון", בו למדו יחדיו, והשניים ניהלו זוגיות[28]. אופיר השתתפה בשירו של גפן "בית נבנה" ואף הופיעה בקליפ לשיר זה[78].

בשנת 1992, החל לנהל זוגיות עם אילנה ברקוביץ'. ב-4 באוגוסט 1996 התחתנו בחתונה מפוארת ב"שם-מים" בתל אביב, שבה נכח שמעון פרס. במרץ 1998 התגרשו. ברקוביץ' השתתפה במספר קליפים של גפן, לרבות "בוכה על הקבר", "אהבנו" ו"אילנה" - שיר שנכתב לכבודה.

ב־2005 התחתן גפן בשנית עם הדוגמנית שני פרידן, שהייתה חברתו במשך שבע שנים[79]. בשנת 2007 נולד בנם הבכור ונקרא בשם דילן, על שם הזמר והיוצר בוב דילן. ב־8 בינואר 2016 נולד בנם השני, אליוט[80]. גפן מתגורר עם משפחתו בשכונת צהלה שבצפון תל אביב.

גפן מגדיר עצמו כאתאיסט[81], ועם זאת, בחלוף השנים התקרב יותר למגזר החרדי: הוא דאג לכך שבנו יעלה לתורה ויניח תפילין בבר המצווה שלו[82], התנצל במופע משותף שלו עם אברהם פריד על אמרותיו בעבר שאולי פגעו בחרדים[83][84], והצהיר בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות כי הוא מקווה להאמין באלוהים[85], וכי חיוני לפעול לקירוב לבבות בין חרדים לחילונים[86][87].

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב פינחס דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב קלימקר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אברהם דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
אליהו דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי שוורץ
 
רחל שוורץ
 
דבורה דיין
 
שמואל דיין
(ח"כ)
 
 
בלה (ויונה) הורביץ
 
 
 
 
 
אריה דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראומה ויצמן
בעלה: עזר ויצמן
(נשיא המדינה)
 
רות דיין
 
משה דיין
(רמטכ"ל ושר חוץ וביטחון)
 
אביבה (וישראל) גפן
 
זוהר דיין
(לוחם הבריגדה)
יגאל הורביץ
(שר אוצר)
 
עמוס הדר
(ח"כ)
 
מרדכי דיין
 
משה דיין
(שגריר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב שיאון
(דובר צה"ל)
 
יעל דיין
(ח"כ)
 
 
אודי דיין
(פסל)
 
 
 
 
עוזי דיין
(סגן הרמטכ"ל וח"כ)
 
אב: יגאל תלמי
תמר דיין
 
 
 
אילנה דיין
(עיתונאית)
 
דני דיין
(קונסול בניו-יורק)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סב: יעקב שריד
אב: יוסי שריד
 
 
קרוליין לנגפורד
 
אסי דיין
(במאי, שחקן, וסופר)
 
מוקי בצר
(אלוף-משנה)
 
נורית גפן בצר
(מאיירת)
 
יהונתן גפן
(משורר ועיתונאי)
 
נורית גפן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישי שריד
(עו"ד וסופר)
 
רחלי שריד
(רופאה)
 
ליאור דיין
(סופר, עיתונאי)
 
שאול בצר
(במאי, תסריטאי וסופר)
אביב גפן
(מוזיקאי)
 
שירה גפן
(שחקנית וסופרת)
 
אתגר קרת
(סופר ותסריטאי)
 
 
  • באילן יוחסין זה, מופיעים רק אישים שזכו לפרסום וחוליה המקשרת בין דורות ואבות המשפחה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זה רק אור הירח (אביב גפן והתעויוט) (1992) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
  • עכשיו מעונן (אביב גפן והתעויוט) (1993) (הגיע למעמד פלטינה כפולה עם מכירות של מעל 80,000 עותקים)
  • אביב גפן III (אביב גפן והתעויוט) (1994) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
  • שומקום (אביב גפן והתעויוט) (1995) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
  • המכתב (אביב גפן והתעויוט) (1996) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
  • חלולים (1998)
  • לילות לבנים (אביב גפן והתעויוט) (1999) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
  • יומן מסע (אביב גפן והתעויוט) (2000) (הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של מעל 40,000 עותקים)
  • ממנטו מורי (אביב גפן והתעויוט) (2002) (הגיע למעמד זהב עם מכירות של מעל 20,000 עותקים)
  • עם הזמן (2006) (הגיע למעמד זהב עם מכירות של מעל 20,000 עותקים)
  • מחוץ לתחרות (2006) (אלבום אקוסטי אשר נכלל כדיסק בונוס במהדורה של עם הזמן)
  • Aviv Geffen ‏ (2009)
  • פסיפס (2012) (הגיע למעמד זהב עם מכירות של מעל 20,000 עותקים)
  • סדקים (2014) (הגיע למעמד זהב עם מכירות של מעל 20,000 עותקים)

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שנות הירח (פסקול מקורי) (2022)

סינגלים מחוץ לאלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוקנרול (1999)
  • הילד של כולנו (2008)
  • אור קטן בלב (2009)
  • יש שמיים מעליי (עם אביתר בנאי) (2012)
  • מקלט של שקט (2012)
  • קציר מלחמה (2015)
  • זמן טס (2016)
  • מי אני היום (2017)
  • בא אליי (דואט עם אורית שחף) (2017)
  • עד שיעלה האור (2017)
  • נדנדה (2017)
  • הללויה (2017)
  • את לא לבד (עם מיקיאגי ודודי לוי) (2018)
  • צליל מיתר (חידוש, מתוך התכנית ״אביב או אייל״) (2018)
  • וסלחתי לך (2019)
  • כפרים של אהבה (2019)
  • בצורת עם אברהם פריד (2020)
  • לאן אלך עם השבאבניקים (2021)
  • ורוד מבריק עם אלה לי להב (2022)

עם להקת בלאקפילד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אקס פקטור לאירוויזיון 2021 פרק 5, דקה 9:40, רשת 13, 2021
  2. ^ 1 2 יוסי חרסונסקי, אביב גפן - ילד מזדקן באור ירח, מעריב לנוער, גיליון 36, 24 במאי 1992
  3. ^ גפי אמור, "אני שונא אותך, אמא", שבעה ימים, ידיעות אחרונות, עמודים 40–45, 23 במאי 1997
  4. ^ הילוך חוזר- אביב גפן 1996 - כאן 11 לשעבר רשות השידור, דקה 15:00, ערוף היוטיוב של כאן 11
  5. ^ 1 2 3 4 נחום ברנע, החייל האמיץ גפן, המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, עמודים 6–7, 18 באוקטובר 1996
  6. ^ 1 2 הילוך חוזר- אביב גפן 1996 | כאן 11 לשעבר רשות השידור, נבדק ב-2022-03-24
  7. ^ גיא אסיף, עמית שהם, הבננה העברית, חדשות, 31 במרץ 1991
  8. ^ שפמשותפת מועדון השירים הבודדים, discogs.com
  9. ^ N12 - כשגפן כמעט צנזר את "דור מזוין", N12, ‏2018-03-06
  10. ^ הילוך חוזר - אביב גפן 1996, ערוץ היוטיוב של כאן 11, 16 במאי 2018
  11. ^ קח ת'זמן, חדשות, 4 באוגוסט 1992
  12. ^ מודעה, חדשות, 11 במרץ 1992
  13. ^ בת שלישית לנורית גלרון ורפי רשף, חדשות, 16 ביולי 1992
  14. ^ בין הצדפים, ארמוני דפנה, הספרייה הלאומית של ישראל
  15. ^ יודילוביץ', דיאנה בחור-ניר ומרב (2003-11-25). "אורחי כבוד בז'נווה: קרטר, ויקי קנפו, זהבה בן ואביב גפן". Ynet. נבדק ב-2018-07-29.
  16. ^ גלי ברגר, ארומה הפקות: הרשת מקימה חברת מוסיקה ותשיק דיסק של ארקדי דוכין, באתר TheMarker‏, 2 בספטמבר 2007
  17. ^ עמי פרידמן, אביב גפן: "אני לא השתניתי לשניה אחת", 14 בספטמבר 2014 סרטונים
  18. ^ עולם חדש: אביב גפן בפסגת ההשמעות, באתר מאקו, 13 במרץ 2014
  19. ^ מעניין: אביב גפן ומתי כספי משתפים פעולה, באתר של "רשת 13", 19 באוגוסט 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  20. ^ עמי פרידמן, אביב גפן: "בין סטטיק ובן אל, הגיע הזמן שלי לבלוט", 9 בינואר 2017
  21. ^ אביב גפן בשיר מחאה: "אומה שלמה של פחדנים, מעריצים מפורסמים", באתר מעריב, 10 ביולי 2017
  22. ^ צלי גרינברג, אביב גפן מצטרף לקנאביס הרפואי: ישמש יועץ שיווקי באינטליקנה, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-06-18
  23. ^ אביב גפן מצטרף לקנאביס: ישמש יועץ שיווקי ותדמיתי באינטליקנה, ynet, ‏2019-06-18
  24. ^ אברהם פריד ואביב גפן - בצורת
  25. ^ עידו שטיינר, אביב גפן ואברהם פריד סודקים את החומות בדואט חדש "בצורת", באתר ערוץ 7, 22 בדצמבר 2020
  26. ^ איציק אוחנה, ‏אביב גפן הופיע עם אברהם פריד וביקש "סליחה" מהחרדים, באתר כיכר השבת, 1 ביוני 2021
  27. ^ אביב גפן והשבאבניקים - לאן אלך, נבדק ב-2022-01-09
  28. ^ 1 2 3 4 אתר למנויים בלבד רז שכניק, "אני מורד סדרתי. פעם הייתי מונע משנאה בעולם של אהבה, היום אני מונע מאהבה בעולם של שנאה", באתר "ידיעות אחרונות", 11 במרץ 2022
  29. ^ יהונתן גפן מתארח אצל אהוד מנור בשיחה על אביב גפן - 1995, יוטיוב
  30. ^ יובל ניב, גפן הקטן ומלחמתו בעולם, מוסף 7 לילות, ידיעות אחרונות, 28 בפברואר 1992
  31. ^ יובל ניב, כמעט הרציבו לי, מוסף 7 לילות, ידיעות אחרונות, 29 במאי 1992
  32. ^ קטע מתוך התכנית שישי - אישי מופיע בתכנית דוקוסלב על אביב גפן -דקה 11:50, יוטיוב
  33. ^ ענת מידן, החלטתי שלא לקפוץ מהחלון, ובמקום כתבתי שיר, מוסף 7 לילות, ידיעות אחרונות, עמודים 2–3, 9 ביולי 1993
  34. ^ 1 2 ליקי אגינסקי, הנסיך הקטן, חדשות, 9 ביולי 1993
  35. ^ פחיות על אביב גפן, ידיעות אחרונות, עמוד 12, 5 בספטמבר 1993
  36. ^ חיים ברוידא, "תתגייס לצה"ל" צעק הקהל לאביב גפן, והבריח אותו מהבמה, ידיעות אחרונות, עמוד 4, 1 באוקטובר 1993
  37. ^ 1 2 גפי אמיר, זמר עם ביצים, מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות, עמודים 14–18, 12 בנובמבר 1993
  38. ^ אביב גפן - כתבה לפני צאת הדיסק השלישי, דקה 8:50, יוטיוב
  39. ^ חן קוטס, זה תקליט שיכול להרוס בן אדם, מעריב לנוער, גיליון מס' 29, כ"ז בניסן תשנ"ד, 8 באפריל 1994, עמודים 60-65
  40. ^ Greenberg, Cara. "POP MUSIC; Israeli Pop Finds a Harder Edge for Its Voice." New York Times, 18 Apr. 1993 "Mr. Geffen, who says he received a psychiatric exemption from army duty, has used his antimilitary views to become the first Israeli musician to build a career on sheer iconoclasm "
  41. ^ "הילד הרע של הרוק הישראלי", מוסף 24 שעות, ידיעות אחרונות, 28 באוגוסט 1995
  42. ^ "Teen idol unites grieving Israelis; Aviv Geffen." Sunday Times [London, England], 19 Nov. 1995, p. 22. "I shout for animal rights, for feminism, homosexual rights and against the army. I am not willing to take anyone's life. I am not frightened to say I am weak and that is my strength. People connect with me because of that. I am not a Zionist and territory never impressed me much"
  43. ^ Jeffrey Bartholet, A Fighter in Mascara, Newsweek, December 11, 1995. "Itzhak Rabin had many comrades in battle, but none quite like Aviv Geffen. None of the others dodged milittary service by vowing to commit suicide if drafted."
  44. ^ Vince Beiser, POP SINGER RILES ISRAELI RIGHT, Roling Stone, November 14, 1996 "his flaunting of having avoided military service"
  45. ^ אביב גפן - ראיון ב MTV, דקה 5:00, יוטיוב
  46. ^ "THE TRACKS OF THEIR TEARS." Mail on Sunday [London, England], 1 Dec. 1996, p. 30. "Geffen refused to undertake military conscription and was excused on a section 21 - for being psychologically unfit."
  47. ^ "Israelis lose their voice of peace: Protest pop singer finds sanctuary in Britain after fleeing 'killers of Rabin'. Nigel Williamson reports." Observer [London, England], 15 June 1997, p. 11. "He has also championed women's rights and gay liberation and poured scorn on the Israeli military."
  48. ^ James Rampton, It's only rock 'n' roll, The Independent, 25 July 1997 "His refusal to be conscripted" & "Geffen has also been denounced by the Israeli President and was obliged to quit his homeland for his own safety"
  49. ^ Exiled artist Geffen returns to Israel for controversial concert. By: Williamson, Nigel. In: Billboard. 1997, Vol. v109, Issue n31, pages. 2; e5 Global Media, LLC, 1997. "Geffen makes no apology for his refusal to do national service (he was eventually declared psychologically unfit)"
  50. ^ אביב גפן: "השטחים הם כמו סרטן בגופה של ישראל", מוסף 24 שעות, ידיעות אחרונות, עמוד 18, 12 במאי 2004
  51. ^ רועי בהריר, ג'ון לנון הישראלי, מוסף 24 שעות, ידיעות אחרונות, 2 באוקטובר 2007
  52. ^ יהודית יחזקאלי, ש"ס ומרצ לא רוצות באור-יהודה את אביב גפן, ידיעות אחרונות, עמוד 16, 22 בפברואר 1996
  53. ^ יהודית יחזקאלי, סערה באור יהודה בעקבות הופעתה של דנה אינטרנשיונל, ידיעות אחרונות, עמוד 12, 25 באפריל 1996
  54. ^ צבי אלוש, "אביב גפן לא יורשה להופיע בעומר", ידיעות אחרונות, עמוד 10, 24 ביוני 1996
  55. ^ צבי אלוש, "אבא, למה ביטלת את ההופעה של אביב גפן? אני אוהבת אותו", ידיעות אחרונות, עמוד 11, 25 ביוני 1996
  56. ^ מיכל גולדברג, בג"צ לח"כ בדש: מדוע לא יופיע אביב גפן, ידיעות אחרונות, עמוד 17, 18 ביולי 1996
  57. ^ עתירה כנגד איסור על הופעתו של אביב גפן בעומר, אתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
  58. ^ עדנה אדטו, צבי אלוש, עמוס אורן, בג"צ פסק: אביב גפן יכול להופיע בעומר, ידיעות אחרונות, עמוד 13, 19 באוגוסט 1996
  59. ^ אביב גפן בתכנית סוגרים שבוע בהנחיית יאיר לפיד - אוקטובר 1996, דקה 4:30, יוטיוב
  60. ^ גבי ברון, "אם רואים את רה"מ מחבק את אביב גפן - אנחנו בבעיה", ידיעות אחרונות, עמוד 15, 14 בנובמבר 1996
  61. ^ איתמר אייכנר, "זה חמור שראשי ממשלות התחבקו עם אביב גפן, סמל ההשתמטות מצה"ל, ידיעות אחרונות, עמוד 13, 5 בדצמבר 1996
  62. ^ רונן טל ותמר טרבלסי-חדד, פסטיבל ערד נפתח מחר, ידיעות אחרונות, עמוד 19. 14 ביולי 1997
  63. ^ אבנר ברנהיימר, סביבי לא יכול לצמוח דשא, מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות, עמודים 24–28 ו-71, 27 בפברואר 1998
  64. ^ קליפופ בהנחיית ליאור מילר, דקה 32.5, יוטיוב
  65. ^ אביב גפן - כתבה ביומן, הערוץ הראשון, דקה 3:20, יוטיוב
  66. ^ עמיר רפופורט, אביב גפן יגיב ב-ynet על גיוסו למילואים, ynet, ‏25 ביולי 2001
  67. ^ עמיר רפפורט, אנחנו דור מגוייס, ידיעות אחרונות, עמוד 12, 25 ביולי 2001
  68. ^ אביב גפן 'קרא לרדת מהארץ' - ועורר סערה, ידיעות אחרונות, עמוד 11, 21 באוגוסט 2001
  69. ^ עמוס אורן, בוכה על הקבר של סבתא שלו, מוסף שבעה לילות, ידיעות אחרונות, עמודים 4–7, 21 ביוני 2002
  70. ^ עמוס אורן, אביב גפן ביטל השתתפותו במרתון של 'יש גבול', מוסף 24 שעות, ידיעות אחרונות, עמוד 26, 10 ביולי 2002
  71. ^ אביב גפן - תוצרת הארץ - ממנטו מורי - 2002, יוטיוב, דקה 16:10
  72. ^ אביב גפן, ילדי יום ראשון, פרק "השיטה" עמוד 35, הוצאת זמורה ביתן, 2005
  73. ^ עכבר העיר, אביב גפן הודח מגל"צ, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 7 באוגוסט 2007
  74. ^ ערן סויסה, אביב גפן במגעים לשיתוף פעולה עם צה"ל, nrg, ‏17 בינואר 2017
  75. ^ לילך שובל, "אם אביב גפן רוצה להופיע בצה"ל - שיעבור בבקו"ם", ישראל היום, 15 במאי 2017
  76. ^ שנות הירח, magazine.hot
  77. ^ בוקר, רן (2022-05-01). "אחרי שנים של סירובים: צה"ל אישר לאביב גפן להופיע בבסיסים". Ynet. נבדק ב-2022-05-01.
  78. ^ אביב גפן והתעויוט - בית נבנה, יוטיוב
  79. ^ 20 שנה לצד אביב גפן, שני פרידן: "החיים שלנו הכי משעממים שיש", באתר Xnet‏, 26 באפריל 2019
  80. ^ כמה טוב שיש שניים בשורות טובות: בן שני נולד לאביב גפן ושני פרידן, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 8 בינואר 2016
  81. ^ הפודקאסט של עומרי כספי - #24 - אביב גפן, יוטיוב, דקה 8:20, 26 בספטמבר 2020
  82. ^ בנו של אביב גפן חגג בר מצווה; ומי עזר עם התפילין?, באתר "סרוגים", 10 ביולי 2020
  83. ^ אביב גפן הופיע עם פריד וביקש "סליחה", כיכר השבת, ‏2021-06-01
  84. ^ אביב גפן: חטאתי בבורות; הגיע זמן אחדות, כיכר השבת, ‏2020-12-30
  85. ^ אביב גפן מתראיין לראשונה לתקשורת דתית "חולם להאמין באלוהים", Ice
  86. ^ דנה ויס, ‏אביב גפן: "הייתי חזיר - אמכור את רכב היוקרה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 במאי 2020‏
  87. ^ רן בוקר, רוצים שינוי? אביב גפן הופיע עם כיפה לצד אברהם פריד, באתר ynet