טיול לא מהעולם הזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיול לא מהעולם הזה
A Grand Day Out
עטיפת קלטת הווידאו "טיול לא מהעולם הזה", בהפצת הד ארצי
עטיפת קלטת הווידאו "טיול לא מהעולם הזה", בהפצת הד ארצי
עטיפת קלטת הווידאו "טיול לא מהעולם הזה", בהפצת הד ארצי
בימוי ניק פארק
תסריט ניק פארק
מדבבים פיטר סאליס
מדבבים בעברית אלי לולאי
מוזיקה ג'וליאן נוט
צילום ניק פארק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בריטניהבריטניה בריטניה
חברת הפקה בית הספר הלאומי לקולנוע ולטלוויזיה (NFTS)
ארדמן אנימציות
חברה מפיצה BBC
הד ארצי (ישראל)
האחים וורנר (אוסטרליה)
CBS/Fox Video (ארצות הברית)
הקרנת בכורה 3 ביוני 1989
משך הקרנה 24 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט פנטזיה, סרט הרפתקאות, סרט קומדיה, סרט ילדים, סרט לכל המשפחה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס באפט"א לאנימציה הקצרה (ניק פארק) עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא המכנסיים הלא מתאימים עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיול לא מהעולם הזהאנגלית: A Grand Day Out; השם המלא: וולאס וגרומיט: טיול לא מהעולם הזה או באנגלית A Grand Day Out with Wallace and Gromit) הוא סרט מונפש קצר שנעשה בטכניקת הסטופ מושן. הסרט יצא בשנת 1989 והיה מועמד לכמה פרסים, לרבות פרס אוסקר. במאי הסרט ויוצרו הוא ניק פארק, מאולפני ארדמן אנימציה שבבריסטול, אנגליה. זהו הסרט הראשון המציג את דמותם של הממציא המוזר וולאס, וכלבו השקט אך החכם גרומיט, אותם פיסל פארק בפלסטלינה. לאחר מכן הופיעו השניים בסרטים נוספים, המכנסיים הלא מתאימים (1993), הרפתקה מצמררת (1995) וולאס וגרומיט והארנב הקטלני (2005) ווולאס וגרומיט: עניין של חיים ומוות (2008). בסרט, וולאס וגרומיט יוצאים לחופשה בירח, אליו הם נוסעים בחללית שבנו, שם יוכלו לאסוף גבינה שיאכלו לצד הקרקרים.

בישראל הופץ הסרט על ידי חברת הד ארצי, עם כתוביות בעברית, בקלטת וידאו. הסרט שודר גם בערוץ לוגי בדיבוב בעברית בשנת 2007, והוא דובב באולפני וידאופילם אינטרנשיונל.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה אחד, וולאס וגרומיט יושבים נינוחים בחדר האורחים בביתם, וחושבים לאן ייסעו בחופשתם הקרובה. וולאס קם להכין תה עם קרקרים וגבינה, אך הוא מגלה שנגמרה הגבינה בביתם. וולאס מציע שייסעו למקום כלשהו שבו ישנה הרבה גבינה. לאחר שהם שוקלים יעדים שונים (לרבות לנקשייר, צ'דר, ונסליידייל ופילדלפיה), הם מחליטים לבסוף לנסוע לירח, מאחר שלדברי וולאס, "כולם יודעים שהירח עשוי מגבינה". השניים בונים חללית ייעודית במרתפם, שאותה הם מעצבים מבפנים כסלון, מציידים בכיסאות ובתמונות ותולים על קירותיה טפטים. לבסוף הם מוכנים ומזומנים לצאת למסעם, ווולאס מצית את החבל בתחתית החללית, באזור המנועים, כדי להתחיל את השיגור. כאשר נותרה רק דקה עד לשיגור, מגלה וולאס כי הוא שכח להצטייד בקרקרים. הוא ממהר לצאת מהחללית ולהגיע למטבח, שם הוא מעמיס עליו קופסאות קרקרים, ומספיק לעלות חזרה לחללית שניות בודדות לפני תהליך השריפה במנוע. גם כאשר המנוע פועל, החללית אינה משתגרת (העכברושים במרתף צופים מהצד בתהליך השיגור, וכאשר בוערת האש מתוך המנוע הם לובשים משקפי שמש מסוגים שונים). גרומיט מבין שהוא שכח לשחרר את בלם היד, וכך הוא עושה, והחללית ממריאה אל על.

בהגיעם לירח, שמתברר כי הוא אכן עשוי מגבינה, עורכים וולאס וגרומיט פיקניק. הם טועמים את הגבינה הירחית, ומנסים לאבחן באיזה מין סוג של גבינה מדובר, אך הם מגיעים למסקנה שגבינה זו אינה מזכירה אף גבינה שטעמו קודם לכן. הם מחליטים לבדוק את טעמה של הגבינה באזור אחר, ואז הם נתקלים במין מתקן אחסון ממוכן, שדומה מאוד לתנור, ושמו "הבשלן" ("the Cooker"). וולאס משלשל מטבע למכונה, אך שום דבר אינו קורה, ועל כן ממשיכים השניים בדרכם. כאשר הם עוזבים את המקום, המכונה פורשת מתוכה זרועות רובוטיים וקמה לחיים. הרובוט מזהה את אתר הפיקניק שהקימו וולאס וגרומיט; הוא מתרגז על הבלאגן שהותירו ומנקה ומפנה את הכלים המלוכלכים. כמו כן, הוא מדביק חזרה למקומה חתיכת סלע-גבינה שחתך קודם לכן וולאס ממקומה לצורך מאכל. אז הוא מגלה על שמיכת הפיקניק מגזין שעוסק בחופשות סקי, ומעלעל בו; בעקבות הקריאה במגזין, חולם הרובוט (חלומו מוצג בבועת מחשבה) על חופשת סקי בכדור הארץ. לאחר מכן מגלה הרובוט את החללית שבנו וולאס וגרומיט, והוא נפעם ממנה. הוא מנפיק דו"ח חניה ותולה אותו על החללית, ומזדעם על דליפת שמן שנובעת מספינת החלל.

זמן קצר לאחר מכן, מבחין הרובוט בוולאס. הוא כעוס על הפסולת שהשליך על הירח, על החללית שחונה באופן לא-חוקי והדולפת שמן, ועל שהוא אוכל באופן בלתי-מרוסן את הגבינה של הירח, ועל כן הוא מתקרב לוולאס מאחור ומתכוון לחבוט בראשו באלה. ברגע שבו מבחין גרומיט ברובוט המתקרב, שעומד כל רגע להנחית את האלה על ראשו של וולאס, נגמרת האנרגיה של הרובוט בבת-אחת, מאחר שתמה פעולתו הקצובה לפי זמן שנובעת מהכנסת מטבעות כסף, והוא נכבה. וולאס, שהיה קודם לכן אדיש לרובוט, מבחין בו כעת, מחליט לקחת את האלה כמזכרת לכדור הארץ ומשלשל מטבע נוסף לחור הייעודי בגופו של הרובוט, כאות תודה על האלה. כאשר וולאס וגרומיט עולים חזרה לחללית, מתעורר שוב הרובוט לחיים. הרובוט מבין שהחללית תוכל להביא אותו לכדור הארץ, שם יוכל להגשים את חלום הסקי שלו, והוא רודף אחרי וולאס וגרומיט, שמבחינים בו וחושבים שהוא כועס על שלקחו סל מלא בגבינת ירח, ועל כן הם מתארגנים להמראת חירום. הרובוט משתחל לפנים החללית, בעזרת סכין חותכת פח. הוא מגשש באפלה שבפנים החללית, ומדליק גפרור ליד מכל הדלק, ובכך גורם לפיצוץ. הוא מנסה לאחוז ולהיתפס בחללית, אך לבסוף הוא מאבד אחיזה, ונזרק לפני הירח עם שיגור החללית, ובשעת מעשה הוא מוציא ממקומן שתי רצועות מתכת שהיו מחוברות לחללית. תחילה הוא שבור מכך שלא הצליח להגיע לכדור הארץ, אך לאחר מכן הוא מבין שהוא יוכל להשתמש בשתי רצועות המתכת כזוג מגלשי סקי. הרובוט גולש להנאתו על גבעות הירח כגולש סקי, ומנופף לשלום לוולאס וגרומיט, שנמצאים בדרכם חזרה הביתה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניק פארק התחיל לעבוד על הסרט בשנת 1982, כפרויקט גמר בלימודיו בבית הספר הלאומי לקולנוע ולטלוויזיה (National Film and Television School). ב-1985 התקבל לעבודה באולפני ארדמן אנימציה לפני שסיים את הסרט, ובכך התאפשר לו לעבוד על הסרט כעבודה חלקית בעת שהוא עדיין קיבל מימון מבית הספר שלו. על מנת להפיק את הסרט, שלח פארק מכתב לחברת הפלסטלינה של ויליאם הרבוט, ובו ביקש שיישלחו לו כמויות גדולות של פלסטלינה. הוא קיבל בלוק של פלסלינה בן עשרה צבעים שונים, אחד מהם היה צבע "אבן" ("stone"); בפלסטלינה מצבע זה השתמש לפיסול דמותו של גרומיט. פארק רצה תחילה שדמותו של הכלב גרומיט תזכה לדיבוב, אך הוא הבין לאחר מכן שקולו של המדבב שעליו חשב כמדבבו של גרומיט - פיטר הוקינס (Peter Hawkins) - יהיה קשה מדי להנפשה.[1]

בעבור דיבוב דמותו של וולאס, הציע פארק לשחקן והמדבב המנוסה פיטר סאליס (Peter Sallis)‏ 50 לירות שטרלינג, והסכמתו לקבל את התפקיד תמורת סכום זה הפתיעה את האנימטור הצעיר. פארק רצה תחילה שלוולאס יהיה מבטא של בן-לנקשייר כמו שלו, אך סאליס יכול היה לדבב את דמותו רק במבטא של בן-יורקשייר. כששמע כיצד מבטא סאליס את המילה "cheese" ("גבינה"), במין הגייה ארוכה ומתוחת-לחיים, החליט פארק לפסל את דמותו של וולאס עם לחיים גדולות במיוחד. כאשר התקשר פארק לסאליס שש שנים מאוחר יותר, להודיע לו שהוא סיים את עבודתו על הסרט, הופתע סאליס ופלט קללה.[1]

גרומיט נקרא על שם המילה האנגלית ללולאת מתכת - "grommet", מאחר שאחיו של פארק, שהיה חשמלאי, הרבה להשתמש במילה, שאת צלילה חיבב פארק. ראשית תכנן פארק כי וולאס יהיה דוור בשם ג'רי, אך הוא היה סבור שהשם אינו מצלצל טוב עם "גרומיט". באחת מנסיעותיו באוטובוס בפרסטון, נתקל פארק בכלב לברדור בעל משקל עודף בשם "וולאס", שבעליו הייתה אישה מבוגרת שנסעה עמו באוטובוס. פארק היה סבור כי זהו "שם מצחיק, שם של כלב שמאוד מתאים לצפון", והוא אימץ את השם לדמותו של וולאס בסרט.[2]

לפי הספר The World of Wallace and Gromit ("עולמם של וולאס וגרומיט"), היה הסרט אמור, לפי התכנון המקורי, להיות באורך של 40 דקות, ולכלול קטע שבו וולאס וגרומיט מגלים מסעדת מזון מהיר על הירח. פארק התייחס לעלילה המקורית של הסרט, ואמר:

העלילה המקורית הייתה שוולאס וגרומיט מגיעים לירח, ושם הם פוגשים בדמויות רבות ומגוונות. אחת מהדמויות הייתה של פקח חניה, שהיא הדמות היחידה שנותרה בתסריט הסופי - דמותו של הרובוט הבשלן - אבל תוכננו להיכלל בתסריט גם חייזרים ועוד דמויות שונות. על הירח היה אמור להיות סניף מקדונלד'ס, והסרט היה אמור להיות סוג של פרודיה על מלחמת הכוכבים. וולאס היה אמור להיכנס לכלא, וגרומיט היה צריך לדאוג לשחרורו. כאשר התחלתי לעבוד בארדמן, רק התחלתי להכין את סצנת הירח, ומישהו אמר לי "יידרשו לך עוד תשע שנים לסיים את הסרט אם תיצור גם את הסצנה הזו!", כך שהייתי צריך לחזור לקרקע המציאות ולוותר על כל החלק הזה. הייתי צריך איכשהו להדק את סיפור עלילותיהם של וולאס וגרומיט בירח, ולהביא את הסרט לידי סיום.

[3]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הקצר המונפש הטוב ביותר, אך הוא לא זכה בפרס, והפסיד אותו ל-Creature Comforts, שהיה גם הוא סרט מבית היוצר של ניק פארק. עם זאת, זכה הסרט בפרס באפט"א לסרט המונפש הטוב ביותר, ובפרס השופטים בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים במינכן.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד Nigel Farndale, ‏Wallace and Gromit: one man and his dog, The Telegraph, 18 December 2008
  2. ^ Nigel Kendall (2008-12-20). "Nick Park on Wallace and Gromit: A Matter of Loaf and Death". The Times. London. נבדק ב-2008-12-26.
  3. ^ Andy Lane (2004). The World of Wallace and Gromit. BoxTree. p. 53. ISBN 9780752215587.
  4. ^ "טיול לא מהעולם הזה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)