טינו רוסי

**טינו רוסי**
**Tino Rossi**
לידה	29 באפריל 1907; אז'אקסיו, צרפת
פטירה	27 בספטמבר 1983 (בגיל 76); ניי-סיר-סן, צרפת
שם לידה	Constantin Rossi
מקום קבורה	grave of Tino Rossi
מוקד פעילות	צרפת
תקופת הפעילות	1932–1983 (כ־51 שנים)
סוגה	אופרטה
שפה מועדפת	צרפתית
כלי נגינה	גיטרה
חברת תקליטים	קולומביה רקורדס
בן או בת זוג	ליליה וטי
צאצאים	לורן רוסי
פרסים והוקרה	מפקד בלגיון הכבוד (1982)
	פרופיל ב-IMDb

קונסטנטינו (טינו) רוסי (באיטלקית: Constantino (Tino) Rossi;‏ 29 באפריל 1907 – 26 בספטמבר 1983) היה זמר ושחקן קולנוע צרפתי יליד קורסיקה. רוסי נחשב לאחד מגדולי הזמר הצרפתי. קול הטנור שלו, ותדמית "המאהב הלטיני" שרכש הפכו אותו לסמל רומנטי בזמנו. רוסי הקליט מאות תקליטים וכיכב בלמעלה מ-25 סרטים. בתקופת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה פרחה הקריירה שלו, עד כדי כך שלאחר שחרור צרפת נחשד בשיתוף פעולה עם הנאצים, נעצר, והועמד לדין. לאחר אירועים אלו המשיך בקריירת הזמרה שלו, ואף זכה בערוב ימיו לאות לגיון הכבוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסי נולד בעיר אז'אקסיו שבאי קורסיקה. בצעירותו ניגן ושר במקומות זעירים בעיר הולדתו, ולאחר מכן הגיע לעיר מרסיי ושר שם במועדונים המיועדים לנופשים בריביירה. בתחילת שנות ה-30 הגיע לפריז, ושם התגלה כישרונו וזכה להצלחה. הוא חתם על חוזה עם חברת "קולומביה רקורדס" והופיע לצד גדולי זמרי התקופה כלוסיין בואייה, דאמיה, מיריי הרטוש, ז'אן סבלון ואחרים.

להצלחתו סייע שיתוף הפעולה המוצלח שלו עם הפזמונאי והמלחין וינסן סקוטו שכתב את להיטיו הראשונים ושיתף עמו פעולה שנים רבות, הלחין ועיבד רבים משיריו. לפני מלחמת העולם השנייה היה רוסי לכוכב קולנוע בעולם דובר הצרפתית, וב-1938 ערך סיור מוצלח בארצות הברית. סרטו המצליח הראשון היה "Les Nuits moscovites" (לילות מוסקבה; 1934), וסרטו המצליח ביותר היה "מארינלה" (1936). סרטיו היו לרוב סרטים מוזיקליים שנבנו על הצלחתו כזמר. גם בארץ ישראל זכה להצלחה, לאחר שערך סיבוב הופעות בקהיר וזכה לחשיפה ברחבי המזרח התיכון, הוצגו סרטיו בבתי הקולנוע בתל אביב ובירושלים^[1].

לשיא הצלחתו הגיע בתקופת הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה. בשנת 1943 הופיע בסרט המצליח "Mon amour est près de toi" וב-1944 בסרט "L'Île d'amour". זיהויו של רוסי עם שיתוף הפעולה הצרפתי עם הנאצים בזמן המלחמה הגיע לידי כך שבשנת 1943 הודיע התועמלן הפרו נאצי פיליפ אנריו, שפעל מטעם משטר צרפת של וישי, כי רוסי נדון למוות על ידי הרזיסטאנס בבית דין חשאי, ויש חשש לחייו^[2]. עם השחרור נעצר למספר שבועות בשל חשד לשיתוף פעולה^[3], ולבסוף הואשם בכך ששיתף פעולה עם ארגון בשם "לגיון המתנדבים הצרפתי" LVF (Légion des Volontaires Français) שעסק במשלוח עובדי כפייה לגרמניה. במשפטו קיבל עונש קל וסמלי.

ב-1946 זכה שירו "Petit Papa Noël" להצלחה רבה ומכר למעלה מ-30 מיליון עותקים ברחבי העולם. השיר עודו אחד השירים האהובים בתקופת חג המולד בצרפת.

ב-1947 נישא לרקדנית צעירה בשם ליליה וטי. לזוג נולד בן, ונישואיהם היו יציבים. בשנות ה-60 היה רוסי גם לכוכב טלוויזיה והופיע בתוכניות אירוח רבות. עם זאת, גילו המתקדם, ועליית סגנון הרוק'נרול הביאו לדעיכת כוכבו בשנות השישים, אם כי עדיין נותר פופולרי בקרב האוכלוסייה הבוגרת.

ב-1982 העניק לרוסי נשיא צרפת, פרנסואה מיטראן את אות לגיון הכבוד. באותה שנה הופיע רוסי בפעם האחרונה בסיבוב הופעות שנמשך שלושה חודשים. בשנת 1983 מת מסרטן הלבלב. גופתו הועברה לאז'אקסיו שם נטמן בחלקת הקבר המשפחתית.

ביקורו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־27 בדצמבר 1950 הגיע רוסי לנמל חיפה, לאחר שהוזמן לסיבוב הופעות בישראל^[4]. את סיבוב ההופעות ארגנה חברת אמרגנות של חיילים משוחררים, שביקשה עבורו אשרת כניסה, שאושרה כחודש קודם לבואו^[5]. כמה ימים לפני שהגיע החל גל של תגובות לפיהן אדם כרוסי, שהואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים, אינו ראוי להופיע בישראל^[6]. בתגובה לכך מסר אמרגנו כי רוסי סירב להופיע בפני גרמנים, הופיע רק בפני עובדי כפייה צרפתים, הסתיר בביתו יהודים בזמן המלחמה, וסייע לרזיסטאנס בסכומי כסף גדולים. לטענת האמרגן רוסי אינו אדם פוליטי וכל עיסוקו הוא אך בזמרה ומשחק^[7]. רוסי הופיע בישראל מספר הופעות, בהן הופעה מיוחדת לחיילי צה"ל ולנכי המלחמה. בכל מקום בו הופיע, נעשו ניסיונות לפגוע בהופעה^[8]. בירושלים הופיע באולם קולנוע אדיסון, שקבוצה של פעילי בית"ר הפגינה בחוץ, בתוך האולם הושלכו רימוני הלם^[9], וחולקו כרוזים בהם נאמר "אל תתנו למשתף הפעולה עם הנאצים אפשרות להופיע"^[10]. בהופעתו ברמת גן נעצרו באולם תשעה אנשים כשברשותם בקבוקי זפת ואבקה שחורה^[11]. בעת שהופיע בתל אביב, פוצץ צעיר בשם אבנר הלפרין את ההופעה בכך שפתח באולם בקבוק אמוניה וגרם לבריחת הקהל מן האולם. הלפרין נעצר, ונדון להתחייבות בת 20 לירות, כי יתנהג טוב במשך שנה^[12]. רוסי קיצר את סיבוב ההופעות ועזב את הארץ ב-5 בינואר 1951^[13].