טמבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טמבור
סמליל החברה
סוג חברה פרטית
תאריך הקמה 1936
חברת אם KUSTO, תאגיד רב לאומי בתחומי התשתית והבניה
משרד ראשי נתניה
ענפי תעשייה תעשיית הצבע עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים צבעים, דבקים, חומרי בנייה, אריחים ולוחות גבס
אנשי מפתח

מקס סרטייב (יו"ר פעיל)

מיכה שרייר (מנכ"ל)
עובדים 700
 
אתר החברה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טמבור בע"מ (תשלובת צבעים וחומרי גמר לבנייה) היא חברה פרטית ישראלית העוסקת בתחום הצבעים, הציפויים וחומרי בנייה מתקדמים. החברה נוסדה בארץ ישראל ב-1936. בעלת השליטה הנוכחית בחברה היא kusto, תאגיד רב לאומי בתחומי התשתית וחומרי הבניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה ב-1936 על ידי שלושה עולים מגרמניה והחלה לפעול בצ'ק פוסט תחת השם "חיפה וורניש וורקס". ב-1944 נרכשה החברה על ידי התאגיד הבריטי ג'נסון את ניקולסון והועברו אליה זכויותיו במכירת תוצרתו במזרח התיכון. עיקר הפעילות בשנים הבאות הייתה מכירות לצבא ולצי הבריטי. ב-1952 הוקם מפעל חדש באזור התעשייה של עכו בו עבדו כ-100 עובדים[1] וב-1956 הוחלף שם החברה ל"צבעי טמבור"[2][3].

ב-1960 נמכרה החברה למספר שותפים: החברה הכלכלית לארץ ישראל, אנגלו-ישראל סקיוריטיס וקבוצת משקיעים פרטיים[4]. ב-1962 נמכרה מרבית החברה לפלסקון, יצרן הצבעים הגדול ביותר בדרום אפריקה, בבעלות משפחת בלומברג. בן המשפחה פטר עלה לישראל וניהל את החברה. בשנת 1970 רכשה טמבור את חברת צבע-תעשיות צבעים[5] ובשנת 1974 התמזגה עם חברת אסקר[6], שהייתה גורם עיקרי בענף הצבעים לאחר שרכשה בשנת 1970 את סולגון[7]. עם המיזוג, השליטה בחברה התחלקה בין כור כימיה וחברת פלסקון. במשך שנים רבות נודעה החברה בסיסמה: "ליופי והידור - צבעי טמבור"[8]. עיקר התוצרת של החברה הייתה לשוק הישראלי, אולם החברה ייצאה כ-10% מתוצרתה, בעיקר צבעים לאוניות. בשנת 1981 נכנסה טמבור לשותפות בהקמת מפעל צבעים ביוון[9].

בסוף שנות ה-70 מכרה פלסקון את חלקה בחברה ל-PEC של קבוצת דיסקונט השקעות[5], ובהמשך נמכרו לה גם אחזקות כור, כך ש-85% מהבעלות בטמבור הייתה של קבוצת השקעות דיסקונט. טמבור הייתה חברה פרטית עד 1993 אז הונפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בתחילת 1996 רכשה טמבור את השליטה ב"קדם כימיקלים", שעסקה במוצרי ניקוי, אולם לאחר הפסדים כבדים היא סגרה את הפעילות בתחום ובשנת 2001 מכרה את קדם כימיקלים לחברת 3i[10].

ב-2001 מכרה דיסקונט השקעות את חלקה לגרנית הכרמל ובעקבות קבלת הצעת רכש מלאה נמחקה החברה מהמסחר בבורסה. ב-2005 הונפקה פעם נוספת והפכה שוב לחברה ציבורית. לאחר רכישת השליטה בחברה על ידי גרנית הכרמל השקעות ניתנה שוב הצעת רכש מלאה למניות החברה, וביולי 2012 היא שבה להיות חברה פרטית.[11].

במאי 2014 הודיעה קבוצת עזריאלי על מכירת החברה לקבוצת קוסטו (Kusto) מסינגפור תמורת 500 מיליון ש"ח.[12]

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילויות החברה העיקריות הן ייצור, יבוא ושיווק צבעים (צבעי קירות, עץ ומתכת, צבעי רכב, תעופה, אוניות, צבעים מעכבי בעירה, צבעי אחזקה כבדה וקלה, ציפויי חוץ, סימון דרכים ועוד), וחומרי בנייה לגמר, לרבות: לוחות ובלוקי גבס, טייחים, דבקים לבניין עץ וטקסטיל, תוספי בטון, חומרי מינהור, שיקום בטונים, חומרי איטום, מוצרי בידוד, תקרות אקוסטיות, אריחים, טפט ועוד. לחברה אתרי ייצור בעכו, במגדל העמק ובגשר, באשקלון דרום, בניצני עוז, ומטה החברה ממוקם בנתניה.

החברה רשמה הכנסות של כ-920 מיליוני ש"ח ב-2013. 56% ממכירותיה הן לרשתות עשה זאת בעצמך ולחנויות חומרי בניין (שנקראות בישראל גם "טמבוריות"), 34% ללקוחות תעשייתיים וסיטונאים, 4% לייצוא (28 מיליון ש"ח), 3% לבתי דפוס ו-5% ללקוחות אחרים.

לחברה יש מספר חברות בת:

  • טמבורד - חברה שעיסוקה הוא ייצור ומכירת מוצרי גבס
  • צח שרפון - המתמחה בייצור חומרי בנייה, מלט, טיח, דבקים ואמולסיות
  • גבס גשר 2006 בע"מ - המייצרת טיח גבס ומוצרי בנייה המבוססים על גבס
  • טמבורכב - חברת העוסקת בתחום צבעי הרכב ועוד

החברה מוכרזת על ידי הרשות להגבלים עסקיים כבעל מונופולין בתחום הצבעים לקירות פנים ואחזקה כבדה. נכון לסוף 2013 הועסקו בחברה 700 עובדים.

בישראל רווח הכינוי טמבוריה לחנויות עצמאיות שבהן נמכרים חומרי בניין וכלי עבודה.

סמליל החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם החברה נובע מהמילה האנגלית "Tambourine" (תוף מרים) וסמלה הראשון של החברה היה ילד שמתופף בפחית. בשנות ה-70 של המאה ה-20, עיצב דן ריזינגר סמל לחברה בצורת האות ט' אשר נוצר מעיגול ושני ריבועים. בתחילה, היה הסמל צבוע בצבעי כחול ואדום. בפברואר 2008 עברה החברה תהליך של מיתוג מחדש על ידי חברת שלמור אבנון עמיחי Y&R. במהלך המיתוג, הורחבו צבעי הלוגו מכחול, אדום ולבן לצבעים רבים כדי לייצג את מגוון הצבעים הרחבים הקיימים בצבעי החברה. כחלק מהמיתוג, נצבע סמליל עיתון "הארץ" ב-10 במרץ 2008. ב-2017, עברה החברה תהליך מיתוג נוסף על ידי צוות בראשות עדלי סטוק בו בוטלו הצבעים השונים אך הט' נצבעה ברקע צבעוני עשיר.

בשנת 2020, במטרה לשנות את תדמית החברה ל"סביבתנית" ובכדי לפנות לשוק הבינלאומי, עודכן סמליל החברה לסמל בכיתוב לועזי בצבע ירוק.[13]

סיסמאות פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לנוי והידור צבעי טמבור (שנות ה-50)
  • מחשבה בצבע/המימד הצבעוני (שנות ה-60)
  • תראו מה שצבע יכול לעשות (שנות ה-70)
  • טמבור צובעים עולם (שנות ה-80)
  • טמבור הצבע הלאומי (שנות ה-90)
  • מכניסים צבע לחיים/תראו מה שצבע יכול לעשות (שנות ה-2000)
  • בבית שלי רק טמבור (החל משנת 2017)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שר המסחר והתעשייה במפעלים חרושתיים בעכו, דבר, 22 בינואר 1954
  2. ^ קירול, מעריב, 5 ביולי 1956
  3. ^ 30 שנה לטמבור, מעריב, 15 באוגוסט 1966
  4. ^ נשיא החברה הכלכלית מבקר בישראל, מעריב, 25 באוקטובר 1960
  5. ^ 1 2 טמבור - הצירוף הפיקנטי, דבר, 19 בפברואר 1981
  6. ^ בוצע מיזוג טמבור אסקר, דבר, 21 במרץ 1974
    מתבצע מיזוג מפעלי צבעים אסקר טמבור, דבר, 16 בדצמבר 1974
  7. ^ חברת העובדים אישרה מכירת סולגון לאסקר, דבר, 27 בינואר 1970
  8. ^ בשולי דברים, דבר, 12 באפריל 1972
  9. ^ טמבור רכשה מחצית הבעלות של מפעל צבעים ביוון, דבר, 10 בספטמבר 1981
  10. ^ שי שלו, ‏קדם כימיקלים צפויה לרכוש את פעילות המזון של פרי הגליל-ויטה, באתר גלובס, 21 בפברואר 2001
  11. ^ שלי אפלברג, הצלחה לעזריאלי: טמבור הפכה היום לחברה פרטית, באתר TheMarker‏, 26 ביולי 2012
  12. ^ גולן חזני, עסקת ענק לגרנית הכרמל מקבוצת עזריאלי: מוכרת את טמבור לקוסטו הסינגפורית תמורת 500 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 26 במאי 2014
  13. ^ 1 2 "מתארגנים מחדש": המינויים והשינויים > מותגים - טמבור, באתר וואלה! NEWS‏, 3 בספטמבר 2020
    עודד בן יהודה, צובעת ומוחקת: טמבור מוותרת על הלוגו האיקוני לטובת מיתוג "ירוק", באתר Xnet‏, 17 בספטמבר 2020