טרומן קפוטה
ערך זה עוסק בסופר, מחזאי ותסריטאי. אם התכוונתם לסרט על חייו, ראו 
טרומן קפוטה (באנגלית: Truman Capote; 30 בספטמבר 1924 - 25 באוגוסט 1984) היה סופר, מחזאי ותסריטאי אמריקאי.
תוכן עניינים
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרומן קפוטה נולד בעיר ניו אורלינס, לואיזיאנה שבארצות הברית בשם טרומן שטרקפוס פרסונס (Truman Streckfus Persons) ללילי מאי פאוק (Faulk) ולאיש המכירות ארקיוליס פרסונס. בשנותיו הראשונות גדל אצל קרובי אמו בעיר מונרוויל באלבמה. את חויותיו מהתקופה ההיא תיאר בסיפור בשם "זיכרון מחג המולד" משנת 1966. בשנת 1933 עבר לעיר ניו יורק לגור עם אמו ועם בעלה השני, ג'וזף קפוטה, שאימץ אותו ושינה את שמו לטרומן גארסיה קפוטה בשנת 1935.
קפוטה היה חבר מילדות ולכל אורך חייו של הסופרת נל הרפר לי שהייתה שכנתו במונרוויל. יש האומרים שהוא היה הדגם על פיו בנתה את הדמות של "דיל" בספרה רב המכר "אל תיגע בזמיר". קפוטה טען לא פעם שהוא כתב בעצמו חלק לא מבוטל מהרומן המפורסם. היו אפילו שטענו, שהוא היה סופר הצללים של הרומן כולו. אך מכתב ששלח לדודתו בשנת 1959 ונחשף מאוחר יותר הפריך שמועות אלו.
לי סייעה רבות לקפוטה בתחקיר שלו לצורך כתיבת "בדם קר". את ההשראה לספר קיבל מידיעה בעיתון, שתיארה מקרה רצח לא מוסבר של משפחה בת ארבע נפשות בקנזס הכפרית. הספר היה לרב-מכר בינלאומי והנו, לצד הנובלה "ארוחת בוקר בטיפאני", בין יצירותיו הידועות ביותר. שני הספרים האלה עובדו גם לסרטי קולנוע מצליחים.
קפוטה חיבר מספר תסריטים לקולנוע (הנודע שבהם לסרטו של ג'ון יוסטון -"הכה בשטן",1954) וכמה מחזות (המחזמר "בית הפרחים"). הוא אף שיחק בשלושה סרטי קולנוע (באחד מהם דיבב דמות מצוירת) ובשתי סדרות. בתחילת שנות ה-70 התארח מספר פעמים בתוכנית של ג'וני קרסון, מעשה שלא היה מקובל על סופרים באותה תקופה.
קפוטה, הומוסקסואל גלוי, נודע בקולו הגבוה, השורקני, בלבושו השערורייתי ובמעשיות שנהג לבדות על מכרים ואירועים, לא פחות מאשר בתפוקתו הספרותית. חלק מאישיותו הציבורית הושתת על יריבות ממושכת עם הסופר גור וידאל.
מאוחר יותר בחייו שינה קפוטה את אורחותיו, והסתגר מפני הבריות. במקרים בהם נראה בציבור, המשיך להפגין התנהגות אקסצנטרית ופרועה שנבעה גם מהיותו אלכוהוליסט ושטוף בסמים שונים. התמכרותו לסמים גרמה לו להזיות בשנותיו האחרונות והביאה לאשפוזו. "בדם קר" היה למעשה יצירתו הספרותית האחרונה שראתה אור, למעט "מוזיקה לזיקיות", 1980, אסופה של סיפורים קצרים ורשימות. קפוטה לקה ב"חסם-סופרים" ארוך וממושך לאחר פרסום "בדם קר". לאורך שנים טען בעקשות כי הוא עובד על יצירתו הגדולה -"ווידויים אמיתיים" (ממנו נתפרסם פרק אחד בלבד) - אבל כתב-יד זה לא נתגלה מעולם. הוא מת ממנת יתר של גלולות בגיל 59, ב-25 באוגוסט 1984. שותפו לחיים במשך שנים היה הסופר ג'ק דאנפי, שאיתו חלק יחסים לא-בלעדיים מאז פגישתם הראשונה בשנת 1948. דאנפי מת בשנת 1992 ושנתיים לאחר מכן פוזר אפרו יחד עם אפרו של קפוטה בלונג איילנד.
קפוטה זכה פעמיים בפרס הסיפור הקצר על שם או. הנרי, ובשנת 1964 נבחר לעמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות וספרות[1] .
ספרי קפוטה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בדם קר, תרגמה עליזה נצר, הוצאת לדורי. תרגום נוסף: ליאור שטרנברג, הוצאת כתר, 2009.
- מוזיקה לזיקיות, תרגמה שלומית קדם, הוצאת לדורי.
- קולות אחרים, חדרים אחרים/ארוחת בוקר בטיפאני, תרגמה שלומית קדם, הוצאת לדורי.
- נבל העשב תרגמה ליאורה הרציג, הוצאת מסדה.
- ארוחת בוקר בטיפניס: נובלה קצרה ושלושה סיפורים קצרים. תרגמה והוסיפה הערות: עדה פלדור, הוצאת כתר.
- חציית קיץ, תרגמה איריס ברעם, הוצאת כתר, 2011.
ייצוגו בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005 יצא לאקרנים הסרט "טרומן קפוטה" שנסוב בעיקר על ההשפעה שהייתה לתחקיר ולכתיבתו של הספר "בדם קר" על חייו.
הסרט "ידוע לשמצה" משנת 2006 עוסק אף הוא בחייו של קפוטה בתקופת כתיבת הספר "בדם קר".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טרומן קפוטה |
טרומן קפוטה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אורי קליין, יותר קפוטה מקפוטה, באתר הארץ - השוואה בין שני הסרטים שנעשו אודותיו.
- שהם סמיט, ארוחת בוקר בטיפניס: נובלה קצרה ושלושה סיפורים, טרומן קפוטה, באתר הארץ, 21/01/09
- מיקי לוי, עלילת דם: המסע של טרומן קפוטה, nrg , 17/7/2009
- ניסים קלדרון, הגאונות נמצאת בפרטים הקטנים, באתר ynet, 16 באוגוסט 2009
- רן יגיל, המופע של טרומן: על הסטייל המוחצן של טרומן קפוטה nrg 9/10/2009
- דן לחמן על ארוחת בוקר בטיפניס, 02/02/2009
- עמליה תמיר, סיפור פשוט: על "חציית קיץ", nrg, 20/2/2011
- אלי אליהו, הנובלה "חציית קיץ", שכתב טרומן קפוטה והורה לגנוז, רואה כעת אור בעברית, באתר הארץ, 21 בינואר 2011
- מאשה צור-גלוזמן, "חציית קיץ" מאת טרומן קפוטה, כוח המשיכה, באתר הארץ, 23 בפברואר 2011
- דורון קורן, בדם חם, באקלים חם, באתר ynet, 29 במרץ 2011
