נל הרפר לי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נל הרפר לי
Nelle Harper Lee
Harper Lee Medal.jpg
לידה 28 באפריל 1926
מונרוויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בפברואר 2016 (בגיל 89)
מונרוויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מונרוויל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Harper Lee עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אלבמה, Monroe County High School, University of Utah Health Care, קולג' הנטינגדון, בית הספר למשפט של אוניברסיטת אלבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה Southern Gothic, רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות אל תיגע בזמיר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 19 בפברואר 2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה מ ויליאם פוקנר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה Harper Lee signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
נל הרפר לי עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש בטקס קבלת מדליית החירות הנשיאותית, נובמבר 2007

נל הרפר ליאנגלית: Nelle Harper Lee;‏ 28 באפריל 192619 בפברואר 2016) הייתה סופרת אמריקנית. ספרה הראשון, "אל תיגע בזמיר", זכה להערכה רבה וזיכה אותה בפרס פוליצר בשנת 1961. הספר מותח, רווי בשנינות ובאהבת אדם, ומתרחש על רקע הגזענות בדרום ארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נל הרפר לי נולדה במונרוויל, אלבמה שבארצות הברית, הצעירה מבין ארבעת ילדי המשפחה. אביה היה סנאטור ועורך דין. אחרי התיכון הלכה ללמוד בקולג' לבנות במונטגומרי, ושנה לאחר מכן, ב-1945, התחילה ללמוד משפטים באוניברסיטת אלבמה. במהלך לימודיה פרסמה כמה מאמרים, וערכה כשנה את המגזין הקומי של האוניברסיטה. אף על פי שלא השלימה את התואר, המשיכה ללמוד ב-1949 באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה. לי הייתה שכנתו בילדות וידידתו לאורך שנים רבות של הסופר האמריקאי השערורייתי והמצליח טרומן קפוטה. היא סייעה לו בתחקיר הארוך לספרו "בדם קר".

לאחר שכתבה קומץ סיפורים ארוכים, מצאה לי סוכן בנובמבר 1956. חודש לאחר מכן קיבלה בחג המולד מתנה ממקום עבודתה, שלה צורף פתק עליו נכתב "יש לך שנה חופש מעבודתך לכתוב ככל העולה על רוחך. חג מולד שמח." בתוך שנה היא השלימה את הטיוטה הראשונה (פורסמה בשנת 2015 כספר המשך - "ניצב כל הלילות"). לאחר עוד שנתיים וחצי של שכתובים מול הוצאות לאור השלימה לי את כתיבת "אל תיגע בזמיר". ב-11 ביולי 1960 פורסם הספר והפך בן לילה לרב-מכר, שהביא ללי תהילה והערכה ספרותית רבה, וזכייה בפרס פוליצר ב-1961.

פרטים רבים בספר אוטוביוגרפיים במידה כזו או אחרת. כך לדוגמה, דמות האב בספר עוסקת במקצוע עריכת דין באלבמה, ודמותה של הילדה דומה לזו של לי. דמותו של דיל נכתבה בהשראת זכרונות ילדותה של לי מטרומן קפוטה.

הספר "אל תיגע בזמיר" תורגם לעברית בידי צבי ארד ב-1964 ויצא לאור בהוצאת עם-עובד.

הקשר עם טרומן קפוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור הכרותה עם קפוטה, שנחשב לכותב מוכשר, והעובדה שעל אף הצלחתה כתבה לי רק רומן אחד, נשמעו טענות שקפוטה כתב חלקים אם לא את כל הספר. על אף שלי זלזלה יותר מפעם אחת בחשיבותם של הפרטים האוטוביוגרפיים בספרה, הם משמשים להוכחת בעלותה על הספר, זאת יחד עם מכתב שכתב קפוטה ב-1959 לדודתו, בו הוא מודה שקרא את כתב היד של הספר, אך לא לקח חלק ביצירתו.

מיד לאחר השלמת הספר נסעה לי עם קפוטה לקנזס, כעוזרת אישית שלו, לסייע לו במה שחשבו שיהיה מאמר על תגובתה של עיירה קטנה לרציחתו של חקלאי ומשפחתו. קפוטה הרחיב את המאמר לכדי ספר, "בדם קר" (1966), שהפך לרב-מכר וזכה לעיבודים קולנועיים. חוויותיהם בעיירה הונצחו בסרט "טרומן קפוטה" (2005) ובסרט "ידוע לשמצה" (2006).

הסרט "מות הזמיר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1962 יצא סרט קולנוע לפי הספר ושמו כשם הספר באנגלית, "To Kill a Mockingbird" (בעברית: "מות הזמיר"). את הסרט ביים רוברט מאליגן (Robert Mulligan), והעיבוד לתסריט נעשה בידי הורטון פוטה (Horton Foote) שזכה באוסקר. הסרט היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר וזכה בשלושה, ביניהם פרס השחקן הטוב ביותר לשחקן הראשי גרגורי פק.

לאחר זכיית הסרט בפרס אוסקר לעיבוד הטוב ביותר של יצירה לקולנוע לשנת 1962, נשאה לי נאום ואמרה: "אם היושרה של עיבוד לסרט נמדדת במידת שימור כוונותיו של הסופר, עיבודו של מר פוטה ראוי להילמד כקלאסיקה".

לי נעשתה במרוצת השנים לחברה קרובה של השחקן גרגורי פק, שגילם את דמות האב. נכדו נקרא על שמה.

חייה מאז פרסום הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז פרסום הספר ועד מותה לא הרבתה לי להופיע בריאיונות, ומלבד כמה מאמרים, לא פרסמה עוד מכתביה. במשך שנים היא עבדה על רומן שני, אך ויתרה עליו. באמצע שנות ה-80 החלה לכתוב ספר המבוסס על סיפור אמיתי של רוצח סדרתי באלבאמה, אך ויתרה גם עליו לאחר שלא הייתה מרוצה מהתוצאה. היא הסכימה לקבל תוארי כבוד, אך לא נאמה בטקסים שבהם קיבלה אותם. פרישתה מהופעות ומנאומים יצרה חרושת שמועות עיקשת על ניסיונותיה לכתוב רומן נוסף, שמועות שלא אומתו מעולם. ב-2005 חרגה ממנהגה, ולבקשת אלמנתו של גרגורי פק כיבדה בנוכחותה הנדירה ארוחת צדקה בלוס אנג'לס למען גיוס כספים. במכתב שפרסמה לי ביוני 2006 כתבה על אהבתה לספרים בילדותה ועל דבקותה במילה הכתובה: "עכשיו, 75 שנה אחרי, בחברה השופעת מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים, איי-פודים ומוחות הריקים כחדרים, אני עדיין מהלכת בכבדות עם ספרים".

ב-2007 הוענקה לה מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

בפברואר 2015 בגיל 88, כשהיא למעשה עיוורת וחירשת, ולאחר שלקתה בשבץ מוחי בשנת 2007, לאחר שרוב שנותיה טענה שהיא לא תכתוב ספר נוסף, פרסמה לי הצהרה המאשרת שספרה השני, "Go Set a Watchman", אשר נכתב לפני "אל תיגע בזמיר", יפורסם. לי סיפרה אז כי איבדה את כתב היד, והופתעה למצוא אותו לאחר זמן רב.[1] ב-14 ביולי 2015 יצא לאור הספר "ניצב כל הלילות", אשר עוסק בקורותיה של גיבורת "אל תיגע בזמיר", סקאוט, כאשה צעירה השבה לעיירת הולדתה. מבחינה עלילתית מהווה הספר המשך ל"אל תיגע בזמיר" על אף שבפועל נכתב לפניו. כמו "אל תיגע בזמיר" היה גם "ניצב כל הלילות" לרב-מכר בן לילה.

בעשור השני של המאה ה-21 חיה לי במונרוויל, אלבמה, עם אחותה ופרקליטתה.

ב-19 בפברואר 2016 נפטרה לי, בגיל 89.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלכסנדרה אלטר, "Harper Lee, Author of ‘To Kill a Mockingbird,’ Is to Publish a Second Novel", באתר הניו יורק טיימס, 3 בפברואר 2015 (באנגלית)