אל תיגע בזמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת הספר בגרסה האנגלית
כריכת הספר בגרסה העברית, בהוצאת עם עובד. התמונה לקוחה מהעיבוד הקולנועי שהופק בשנת 1962

אל תיגע בזמיראנגלית: To Kill a Mockingbird) הוא רומן התבגרות מאת נל הרפר לי. הרומן, שנכתב בשנת 1960, הוא ספרה הראשון של הרפר לי. הספר זיכה את הרפר לי בפרס פוליצר, היה לרב-מכר ואף עובד בשנת 1962 לסרט. ב-14 ביולי 2015 יצא לאור ספר המשך מאת הרפר לי.[1]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתרחש בעיר הבדיונית, מייקום, שהיא בירת המחוז הבדיוני באותו השם באלבמה, בין השנים 1933–1935, בשיאה של תקופת השפל הגדול.

הספר מסופר מנקודת ראותה של ילדה, ג'ין לואיז ("סקאוט") פינץ' בת התשע, ועוסק בבעיה הגזעית בדרום ארצות הברית מנקודת מבטה. הילדה ואחיה הגדול ג'רמי [ג'ם] הם ילדיו של עורך דין בשם אטיקוס פינץ', אדם שקול וחכם. אטיקוס מגדל את שני ילדיו לבדו, שכן אמם נפטרה כשהיו פעוטים. מאוחר יותר, אחותו של אטיקוס, אלכסנדרה, מגיעה לביתם כדי לסייע לו בחינוכם של הילדים (ובייחוד של סקאוט).

סקאוט היא ילדה נערית ("טום-בוי"), נבונה וחריפה, בעוד ג'ם הולך בדרכי אביו; הוא מנומס, שקט ושקול. חברם הטוב של סקאוט וג'ם הוא דיל, שמגיע לבקר בעיירה בכל קיץ. דמיונם של שלושת הילדים עוסק בשכנם, ארתור רדלי, המכונה בּוּ, שלא יצא מהבית מזה עשרות שנים והם סקרנים מה מראהו וניזונים בעיקר משמועות זדוניות אודותיו.

סקאוט וג'ם מתבגרים על רקע משפט שבו מתגייס אביהם לייצג צעיר שחור הנאשם באונס נערה לבנה. הנאשם, תום רובינסון, הוא צעיר שחור, שטרם האשמתו נחשב בעיירה כאדם טוב לב, הגון וישר, אולם עתה מקבלים אנשי העיירה, הנגועים בדעות קדומות, את חשד האונס כמובן מאליו. השופט טיילור מטיל על עורך הדין אטיקוס פינץ' את ייצוג תום רובינסון בבית המשפט, ואטיקוס, המכיר את תום ומקבל את גרסתו, מסכים לייצגו.

מכאן מוצגות בעלילה הדעות הקדומות והגזענות השוררים בעיירה. תושבי העיירה בזים לאטיקוס, ומתקשים לקבל את העובדה כי הוא מייצג בבית המשפט אדם שחור. סקאוט וג'ם מנודים על ידי בני גילם, והמשפחה חשופה לכעס ולעוינות בעקבות מעשיו הלא פופולריים של אביהם עורך הדין אטיקוס פינץ'.

במהלך המשפט מתברר כי מבחינה עובדתית קיים ספק רב באשמתו של רובינסון, מעל ומעבר לספק סביר, ולמעשה לא ייתכן שביצע את המעשה בו הוא מואשם. נראה כי מאילה היא-היא שניסתה לפתות את רובינסון, שסירב, ואביה השיכור והאלים בוב יואל, תפס אותה בשעת מעשה והכה אותה. כדי "לנקות" את שמה, יואל האב מחליט להאשים את תום בביצוע אונס. אלא שלמרות ההוכחות שנאספות במשפט, וערעור עדותם של האב ובתו, חבר המושבעים העוין מרשיע את רובינסון. אך כיוון שברור לכל תושבי העיירה, ולשופט, שאביה השיכור של הבחורה הכה אותה וספק אם היא נאנסה בכלל, חש האב השיכור שהצליח לגרום להרשעת רובינסון מושפל, ומנסה לנקום בדרכים אלימות; הוא פורץ לביתו של השופט טיילור ועוקב אחר אשתו של רובינסון.

בשיאן של התקיפות, יוּאל, שיכור וחמוש בסכין, אורב בלילה לסקאוט וג'ם, ותוקף אותם בחורשה. ג'ם נאבק אתו, ויואל שובר את ידו. לפתע צץ מן החשכה השכן, ארתור רדלי ("בו" המסתורי), שנאבק ביואל, הורג אותו ומציל את הילדים. הוא מביא את ג'ם הפצוע לבית פינץ', ואטיקוס מזעיק את הרופא והשריף. לאחר שהרופא עוזב, ולאחר בירור התקרית, מחליטים אטיקוס והשריף לא לחשוף את ארתור ואת מעשה הגבורה שלו. במקום זאת, השריף ידווח כי יואל השיכור מעד ונפל על סכינו בחורשה. ברור לשניהם, כי ארתורּ יצא זכאי במשפט, משום שהגן על הילדים מפני רוצח, אך מצד שני הם מודעים לפגיעוּתו הרבה, כיוון שלא בא במגע עם אנשים במשך שנים רבות. יהיה עליו לעמוד למשפט, להעיד, להיחקר ולהיות במרכז העניינים. השניים יודעים, כי ארתור הביישן והמסתגר לא יעמוד בכל אלה. לסקאוט הם אומרים, שברצונם למנוע מנשות העיירה מלערוך עליה "מתקפת ידידות" ולהציפו בעוגות. סקאוט מבינה ומקבלת את שיקול דעתם של אביה והשריף. הרומן מסתיים במחווה עדינה של סקאוט כלפי ארתור: היא מתגברת על הפחד והרתיעה שחשה כלפיו בעבר, מתיישבת לידו, ומנהלת אתו שיחת נימוסים כ"גברת דרומית" אמיתית.

הדמויות העיקריות בסיפור הן:

  • המספרת, סקאוט (צופה, באנגלית), ילדה נערית ופרועה אך נבונה מאוד ובוגרת מכפי גילה;
  • אטיקוס פינץ', אביה של סקאוט, עורך דין מצפוני ובעל השקפת עולם ליברלית וסובלנית;
  • אחיה הגדול ג'ם, ההולך בדרכי אביו ולומד לראות את העולם באופן מורכב ושקול;
  • קאלפורניה, מנהלת משק הבית ותחליף האם (שמתה כאשר הילדים היו בני שש ושנתיים). על אף היותה שחורה מתייחסים אליה בכבוד ובאהבה;
  • דיל, חברם של סקאוט וג'ם שמידת ההרפתקנות שלו עומדת ביחס הפוך למידות גופו הקטנטנות;
  • תום רובינסון, הצעיר השחור וטוב הלב שנפל קרבן להאשמת שווא;
  • מאילה יואל, נערה לבנה, דחויה ולא אהובה בעיירה, המעלילה על תום עלילת שוא כאילו אנס אותה;
  • בוב יואל, אביה של מאילה, אדם שיכור ואלים שדוחף את בתו מאילה לתבוע את תום;
  • ארתור ("בּוּ") רדלי, נכלא בביתו על ידי אביו כעונש על מעשה משובה בנעוריו. מאז לא יצא מפתח הבית ומהווה מטרה לשמועות זדוניות של אנשי העיירה. בדיעבד מתברר שמדובר בבחור טוב לב, עדין ואמיץ;
  • הדודה אלכסנדרה, אחותו המהוגנת והצדקנית של אטיקוס שנקראת לבוא כדי לעדן את סקאוט וללמדה להיות "גברת דרומית".

דיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה שבה מתרחש הסיפור היא עיירה שלווה בה כולם מכירים את כולם, והאווירה בה כביכול משפחתית ונעימה, אבל בהמשך הספר מסתבר שישנן בעיירה גזענות ודעות קדומות. האנשים בעיירה לא מוכנים לשקול את גרסתו של רובינסון, צעיר שחור, ומעדיפים במקום זאת להאמין לנערה לבנה. הגזענות גורמת לכך שהם לא מוכנים לקבל את העובדה שעורך דין לבן יאמין לנאשם שחור וייצג אותו - דבר שסותר את עקרונות המוסר של העיירה.

תרגום שם הספר הוא: "אל תיגע בזמיר" - שם זה בא להדגיש שכפי שהזמיר הוא יצור שאינו פוגע ברכוש אדם או בגופו ורק מנעים את זמנו באמצעות שירתו, ולכן חטא להרגו, כך אין להאשים את תום, שלא עשה דבר לפי החקירות שנערכו אך הואשם בשל היותו שחור, או לפגוע בו. האמירה מגיעה מפיו של אטיקוס (עורך דינו של תום) ומעידה על חוש הצדק שלו ועל אפיו המוסרי. הספר משאיר את הקוראים עם שאלות הרלוונטיות גם לזמננו.

טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טרומן קפוטה, חבר מילדות של הרפר לי, היה ככל הנראה מקור ההשראה לדמותו של הילד דיל בסיפור. קפוטה רמז פעמים מספר כי הוא זה שכתב את הסיפור, אך מכתב ששלח לדודתו בשנת 1959 שנחשף מאוחר יותר הפריך שמועות אלו.
  • שמו של הספר מבוסס על קטע בו אומר אטיקוס לילדיו היורים ברובי אוויר כי הריגת זמיר היא חטא, כי ציפורי שיר אינן עושות דבר רע אלא שרות להנאת שומעיהן. שם הספר במקור הוא "To Kill a Mockingbird". כיוון שהציפור Mockingbird (חקיינית) אינה מוכרת בישראל, נבחר הזמיר בתרגום לעברית כסמל ליפי השירה בתום לב.
  • מספר דמויות בסיפור נושאות שמות של ציפורים, כמו טום רובינסון ("רובין", באנגלית, הוא אדום החזה); ופינץ' (בפ"א רפה; באנגלית, פרוש). פינץ' היה גם שם נעוריה של אמה של לי.
  • שמו המלא של מר יואל הוא רוברט אי לי יואל - הקרוי על שמו של מפקד צבאות הדרום במלחמת האזרחים האמריקאית, הגנרל רוברט אי לי, שהיה גם קרוב משפחתה של המחברת, נל הרפר לי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]