טרילוגיית משחקי הרעב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משחקי הרעב
מחבר סוזן קולינס
שם בשפת המקור

The Hunger Games
Catching Fire

Mockingjay
שפת המקור אנגלית
שנת הוצאה 2008 - 2010
סוגה מדע בדיוני והרפתקאות

טרילוגיית משחקי הרעב היא סדרת ספרי מדע בדיוני והרפתקאות שנכתבה על ידי הסופרת האמריקאית סוזן קולינס. הטרילוגיה כוללת את "משחקי הרעב", את "התלקחות", ואת "עורבני חקיין". שני הספרים הראשונים נכנסו לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, והספר השלישי, עורבני חקיין, נמכר ב-450 אלף עותקים בשבוע הראשון.‏[1] נכון לעת יציאת הסרט הראשון "משחקי הרעב", הודפסו כ-26 מיליון עותקים של ספרי הסדרה, בכל השפות.‏[2]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרילוגיית משחקי הרעב מתרחשת בעתיד, בצפון אמריקה, על אדמת מדינת פאנם הבדיונית, שעיר בירתה הוא הקפיטול העשיר בעל הטכנולוגיה המפותחת, הממוקם בהרי הרוקי. מלבד הקפיטול, פאנם מחולקת ל-13 מחוזות, שם האנשים עניים מרודים. הטרילוגיה מסופרת ממבטה של קטניס אוורדין, המתגוררת בחלק העני ביותר של מחוז 12, שבו אנשים באופן קבוע מתים ברעב. כעונש על מרד שהתרחש בעבר, שבמהלכו הקפיטול ניצח את 13 המחוזות, והרס את מחוז 13 (דבר שהתברר מאוחר יותר כשקרי), כל שנה נער ונערה אחת, מגיל 12 עד 18 מכל אחד משנים עשר המחוזות, נבחרים בהגרלה ומאולצים להשתתף ב"משחקי הרעב". המשחקים הם אירוע טלוויזיוני שבו המשתתפים חייבים להילחם עד מוות בזירה שנבנתה עבורם. האחרון שנשאר בחיים זוכה בכסף ורכוש רב, וכן במזון ובציוד לבני מחוזו. מטרת משחקי הרעב היא לספק בידור לאנשי הקפיטול וכן כדי לשמש זיכרון למחוזות על המרד, וכדי להזכיר להם את הכוח של הקפיטול, וזאת שאין להתמרד בו.

המחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הספר, מדינת פאנם הדמיונית נוצרה בעקבות אסונות טבע רבים שהיכו באמריקה הצפונית, ובעקבותם רוב אמריקה שקעה בים וכך נוצרה פאנם. המרכז של פאנם היא עיר הקפיטול, הממוקמת בערי הרוקי, ושולטת ביד רמה במחוזות. המחוזות הם 12 במספר והם נאלצים לשלוח את ילדיהם לאסיף ולמשחקי הרעב בעוד שילדי הקפיטול לא משתתפים במשחקים. לאחר המרד שלפני משחקי הרעב מחוז 13 הושמד כליל, וכך גם מחוז 12 לאחר פיצוץ זירת משחקי הרעב ה-75. ישנם מחוזות עניים כמו מחוזות 11 ו-12 וגם מחוזות עשירים כמו 1, 2, ו-4. מחוזות אלה מייצרים פריטים יקרים עבור הקפיטול, וכמו כן מקבלים מהם יחס יותר חם ואוהד משאר המחוזות. ממחוזות אלה יוצאים מיועדים קרייריסטים למשחקים פעמים רבות.

לכל מחוז יש משאב מסוים אותו הוא מייצר עבור הקפיטול ומעביר אליו:

  • מחוז 1 - פריטי מותרות
  • מחוז 2 - חציבת אבן וייצור כלי נשק
  • מחוז 3 - אלקטרוניקה ומפעלים
  • מחוז 4 - דיג
  • מחוז 5 - חשמל
  • מחוז 6 - תחבורה וכלי רכב
  • מחוז 7 - תעשיית עץ ונייר
  • מחוז 8 - טקסטיל
  • מחוז 9 - דגן
  • מחוז 10 - גידול בקר
  • מחוז 11 - חקלאות
  • מחוז 12 - פחם
  • מחוז 13 - גרפיט וכורים גרעיניים

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל ספר בטרילוגיה מחולק לשלושה פרקים. סוזן קולינס, מחברת הטרילוגייה, לקחה את הרעיון מקריירת כתיבת המחזות שלה, שבמהלכה כתבה כל מחזה בשלוש מערכות. בצורה זו כתבה גם את ספרה הקודם, The Underland Chronicles.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי הרעב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משחקי הרעב

בשנה בה מתרחשת עלילת הסיפור מי שנבחרת כמיועדת מחוז 12 בהגרלה היא אחותה של קטניס - פרים. קטניס, מתנדבת להחליפה ולהשתתף במקומה במשחקים, כדי שיחסך ממנה המוות המצפה לה. יחד עם קטניס עולה בגורל פיטה מלארק, נער שבעבר הציל את קטניס מרעב. במהלך אחד הראיונות שמתקיימים במסגרת האירועים לפני פתיחת ה"משחק", מתוודה פיטה על אהבתו לקטניס לפני הקהל. לאחר הראיון מסביר פיטה לקטניס שהצגתם בתור "הנאהבים חסרי המזל" הייתה בשביל שיקבלו את אהדת הקהל, דבר שיכול לגרום לכך שנותני חסות יממנו את צרכיהם במהלך המשחק עצמו.

כשהם נכנסים לזירה, פיטה חובר לחבורת ה"קרייריסטים" - המתמודדים מהמחוזות העשירים אשר מתכוננים למשחקי הרעב במשך כל חייהם, וקטניס הייתה בטוחה שבגד בה. היא מצדה עבדה תחילה לבדה, אך לאחר מכן כרתה ברית ושיתפה פעולה עם רוּ. הן תכננו לפוצץ את האספקה של הקרייריסטים: רו אירגנה פעולת הסחה וקטניס ביצעה את הפעולה עצמה. לאחר שהפעולה הסתיימה בהצלחה הלכה קטניס למקום המפגש שקבעו מראש, אך לא מצאה שם את רו. לבסוף היא מצאה אותה נהרגת בידי נער שבידו חנית. כתגמול, היא יורה בו והוא נהרג במקום. לאחר מותה של רו, הקפיטול מודיע על שינוי בכללי המשחק: במשחקים האלו יתאפשר ניצחון של שני מיועדים, בתנאי שיהיו מאותו המחוז. הודעה זו מניעה את קטניס לחפש את פיטה, שנפצע אנושות לאחר שקייטו, נער ממחוז 2 הידוע בכוחו הרב, דקר אותו קשה ברגלו. כשהיא מוצאת אותו היא משיגה עבורו תרופה עבור הרעלת דם, תוך סיכון חייה, אותה השיגה בקרן השפע. בהמשך מתברר להם שהיחיד שנותר מלבדם בזירת הקרב הוא קייטו. כשהם מגיעים לסביבת האגם הם מגלים את קייטו בורח ממה שנראה בהתחלה כמו זאבים: מתברר שאלו מוטציות בדמות זאבים שיצר הקפיטול. הם בורחים לקרן השפע, שם פיטה ננשך על ידי אחד הזאבים. קטניס מכינה לו חוסם עורקים שימנע את הדימום הכבד. בהמשך מגיע קייטו לקרן השפע ומתחולל מאבק בינו לבין קטניס ופיטה. קטניס פוגעת בידו לאחר שהוא תופס את פיטה וחונק אותו, והוא נופל מקרן השפע אל הזאבים שמתעללים בו. לבסוף קטניס יורה בו בתור המתת חסד. הקפיטול מכריז לפתע שבניגוד להכרזה הקודמת לפיה שני מיועדים מאותו מחוז יוכרזו כמנצחים, יהיה מנצח יחיד במשחק. פיטה וקטניס מתכננים להתאבד יחדיו כדי לא להרוג אחד את השני, באמצעות גרגירי היער הרעילים הנקראים "רוש לילה", שגרמו קודם לכן למותה של אחת המשתתפות המכונה "פני שועל". הקפיטול נאלץ להכריז על שני מנצחים.

היימיטץ', המדריך שלהם, מזהיר את קטניס כי הקפיטול עלול לנקום בה מכיוון ששיטתה בו וגרמה לו להכריז לבסוף על שני מנצחים, ומציע לה להעמיד פני מאוהבת בפיטה, וכך להסביר את העובדה שלא היו מסוגלים להרוג אחד את השני. הספר מסתיים בהגעתם של פיטה וקטניס לביתם במחוז 12.

התלקחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משחקי הרעב - התלקחות

אחרי שניצחו במשחקי הרעב ה-74 בספר הקודם, קטניס ופיטה, יוצאים ל"סבב ניצחון", שכולל ביקור בכל המחוזות בפאנם ובקפיטול, אחת מה"תזכורות" שמבצע הקפיטול למרד בכל שנה. ביום שבו קטניס ופיטה מתחילים את סבב הניצחון שלהם ברחבי המדינה, הנשיא סנואו מגיע אליה לביקור. הנשיא מסביר לה שהאיום שלה להתאבד ביחד עם פיטה במשחק הרעב ה-74, שגרם להיתר ששניהם ינצחו, היה הפרה גלויה של דברי הקפיטול, ובכך היא גרמה לדיבורים על מרד במחוזות המדינה. הוא מאיים להרוג את משפחתה וחבריה אם היא לא תצליח להוכיח לכל אזרחי פאנם שהמעשה שלה לא היה מעשה של התרסה אלא שהוא נעשה מתוך אהבה בלתי ניתנת לשליטה כלפי פיטה. הם מתחילים את מסעם ברחבי פאנם, ובמהלכו הם מגיעים למחוז 11, מחוזה של רו, בעלת בריתה של קטניס במשחקי הרעב. בראיון עמם, פיטה מציע לקטניס נישואין בתקווה שזה מה שיְרַצֵה את הנשיא סנואו. למרות זאת, קטניס מגלה שנסיונותיהם לדכא את המרד כשלו. זמן קצר אחרי שובם למחוז 12, קטניס פוגשת באישה ונערה (בוני וטוויל) שברחו ממחוז 8 בדרכם אל מחוז 13 והן מסבירות לה את התאוריה שלהן שמחוז 13 לא הרוס, והוכחה שלהן לכך היא שבתמונות המשודרות בטלוויזיה של המחוז ההרס, מוצגות בכל פעם עורבני-חקיין, דבר שאומר שהתמונות "המעודכנות" של מחוז 13 הן תמונות מן המרד, לפני 75 שנה. מאוחר יותר, הנשיא סנואו מודיע כי לכבוד משחקי הרעב ה-75, 24 המיועדים לזירה ייאספו מתוך מאגר המנצחים משנים קודמות. הימייטץ' והיא עולים בגורל אך פיטה מתנדב להחליף את הימייטץ'. לאחר ימים ספורים, מתרחש הריאיון המסורתי עם כל מיועד, המשודר לכל פאנם ובו פיטה מכריז שהוא וקטניס כבר נישאו בטקס מסורתי של מחוז 12 ושקטניס אף בהיריון - כל זה כדי להוכיח לנשיא סנואו ולכל פאנם שאהבתם אמיתית.

במהלך המשחקים, קטניס ופיטה חוברים לפיניק, גבר בן 24, ומאגס, אישה בשנות השמונים לחייה. לאחר מותה של מאגס, פיטה, קטניס ופיניק חוברים לג'והאנה מייסון, ולויירס וביטי. ויירס מוכיחה את חוכמתה בכך שהיא מגלה שהזירה בנויה כמו שעון, ושכל האסונות בזירה מתרחשים בשעה שלהם ובגזרה שלהם בשעון ובכך עוזרת להם למפות את הזירה על פי גזרות. לאחר מותה של ויירס ביטי מסביר לאחרים על תוכניתו לתעל את הברק שפוגע בעץ הגבוה כל 12 שעות אל המים במרכז הזירה, בעזרת התיל שלו, וכך כל מי שבאזור יתחשמל. לקראת סוף הספר, תוכניתו של ביטי נכשלת אך קטניס נזכרת דבריו של היימיטץ' שעליה "לזכור מיהו האויב האמיתי" ויורה חץ אל שדה הכח המקיף את הזירה, ובכך גורמת להשמדתו. רחפת של מחוז 13 מגיעה לקחת אותה משם והיא מתעלפת. כשהיא מתעוררת, קטניס מגלה שהיא ברחפת עם היימיטץ', פיניק, ביטי וגייל, אבל היא גם מגלה שפיטה, ג'והאנה ואנובאריה, המיועדת ממחוז 2, נתפסו על ידי הקפיטול. כמו כן, מספרים לה שהתוכנית של רוב המתמודדים הייתה לפרוץ אל מחוץ לזירה, וכל מה שביטי ניסה לעשות מההתחלה היה להשמיד את שדה הכח וגם שג'והאנה לא ניסתה להרוג אותה כמו שחשבה בחלק מסוים בשהותה בזירה, אלא לעלף אותה כדי להוציא את שבב האיתור שהושתל על ידי הקפיטול בידה. הספר נגמר בכך שגייל מספר לקטניס שאחותה ואימה בטוחות, ושמחוז 12 נחרב לגמרי בידי הקפיטול.

עורבני חקיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משחקי הרעב - עורבני חקיין

עורבני חקיין, הספר השלישי והאחרון, עוסק במרד המחוזות נגד הקפיטול. קטניס, בזכות מחאותיה נגד הקפיטול בשני משחקי הרעב בהם השתתפה, הופכת לסמל המרד המתלקח נגד הקפיטול ונקראת "עורבני חקיין", על שם סיכת עורבני החקיין שלבשה במשחקים. פיטה והמיועדים האחרים שנשבו בידי הקפיטול חולצו, אבל מסתבר שפיטה עבר "ציד" - השתמשו בארס "צרעות ציד" כדי לשבש לו זיכרונות מסוימים, ביניהם את הזיכרונות של קטניס. ההשפעה של ארס זה מעוותת את המציאות בצורה מאיימת, כך שפיטה רואה בקטניס מוטציה של הקפיטול ומנסה להרגה. לבסוף, קבוצה המורכבת קטניס, גייל, פעילים מאומנים היטב של מחוז 13, וכן פיטה, שמעט החלים ובכל זאת נתקף במעין שגעון בפעמים מזדמנות, נשלחו לכבוש את הקפיטול. לפני שקטניס יכולה להשלים את המטרה שלה, פרים נהרגת בפיגוע. מאוחר יותר, הנשיא סנואו ששהה בשבי, טוען בפני קטניס שקוין, נשיאת מחוז 13 עומדת מאחורי הפיגוע. לפני שהמיועדים-מנצחים נפרדו, אורגנה ישיבה בה הוחלט לבצע עוד משחק רעב אחד נוסף, משחקי הרעב ה-76, בו ישתתפו קרובי משפחה של אנשים בכירים בקפיטול, כולל נכדתו של הנשיא סנואו (מה שלבסוף לא יצא לפועל). לאחר מכן, סנואו נשפט להוצאה להורג. אך קטניס, שהייתה אמורה להרוג את סנואו, ירתה בקוין, נשיאת מחוז 13, עקב חשדה שברצונה של קוין להשתלט על פאנם. הנשיא סנואו צחק מהמעשה, עד כדי עילפון שגרם לו ליפול מהמרפסת ולמות. לאחר מכן הם נפרדו, וקטניס, פיטה והיימיטץ' הוחזרו למחוז 12.

בסוף הספר מסופר כי גייל קיבל משרה מכובדת במחוז 2 וקטניס חזרה למחוז 12, נישאה לפיטה ואף הולידה להם שני ילדים.

יצירת הסדרה ומכירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה מבוססת, על פי קולינס, על מקורות עתיקים ועכשוויים. בין היתר, גם סיפורו של תזאוס והמינוטאור, השפיע עליה רבות בכתיבת הספר. גם סיפורי הגלדיאטורים ברומא השפיעו עליה. דבר נוסף שהשפיע עליה רבות בכתיבת הסדרה הוא תוכניות הריאליטי העכשוויות.

הרומן הראשון בטרילוגיה פורסם לראשונה בספטמבר 2008. ב-17 במרץ 2009, הודיעה Lionsgate כי רכשה את זכויות ההפצה של גרסת הסרט של משחקי הרעב. התלקחות בהוצאת Scholastic יצא לאור ב-1 בספטמבר 2009. גרסת הסרט - שהופקה במשותף על ידי color force ו-Lionsgate - מתוכננת לנובמבר 2013.‏[3]

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמויות הראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קטניס אוורדין - קטניס היא גיבורת ומספרת הסיפור. היא בת 16 בספר הראשון ותושבת מחוז 12 האחראי על ייצור פחם. המראה שלה הוא המראה המאפיין את תושבי "התפר", השכונה בה היא גרה. שערה ארוך וכהה, וקלוע בדרך כלל בצמה, והיא ניחנת בעיניים האפורות של בני התפר. קטניס היא המפרנסת העיקרית של משפחתה משום שאמה אינה מסוגלת לתפקד כמפרנסת המשפחה בעקבות מות אביה של קטניס, ששינה אותה מבחינה נפשית, הכניס אותה לעצב משתק, וגרם לקטניס להפסיק לסמוך עליה. היא וחברה הטוב, גייל, יוצאים יחד אל היער המקיף את מחוז 12 וצדים, מלקטים ודגים שם, אף על פי שהדבר אינו חוקי. היא מוכשרת בירי בחץ וקשת. היא אוהבת ללכת ל"כירה" - מקום ששימש כחלק ממכרות הפחם אך הפך לאחר שננטש לשוק השחור של המחוז. היא נוהגת למכור שם את תוצרי הציד שלה ולבצע סחר חליפין עם המוכרים במקום, וכך לעזור בפרנוס המשפחה. ביום האסיף ה-74, קטניס התנדבה להחליף את פרים אחותה האהובה שנבחרה לשמש כמיועדת באסיף, ונשלחת אל הקפיטול כמיועדת במשחקי הרעב במקומה. ביום האסיף ה-75, נבחרה היא בעצמה. היא מתנדנדת בין פיטה לגייל אך לבסוף בוחרת בפיטה ואף מתחתנת איתו מרצונה.
  • פיטה מלארק - פיטה בן ה-16 הוא בן האופה טוב הלב והנער שנשלח ביחד עם קטניס למשחקי הרעב ה-74. הוא בעל שיער בלונדיני ועיניים כחולות. בעבר, פיטה עזר לקטניס כשהיא ואחותה גוועו ברעב, על ידי כך שזרק לה לחם שרוף ביום שבו כמעט גוועה משפחתה ברעב, והיא מרגישה חייבת לו. לפיטה יש כשרון באפייה ובזיגוג עוגות והוא עובד במאפייה של הוריו. יש לו כישרון בציור ובהסוואה, מה שעזר לו בזמן משחקי הרעב. פיטה מאוהב נואשות בקטניס.
  • גייל הות'ורן - גייל הוא חברה הטוב ביותר של קטניס, הוא בן 18 בספר הראשון והוא מכנה אותה "קטניפ" - כי ביום פגישתם הראשונה, קטניס ביטאה את שמה בלחש, דבר שגרם לכך שגייל חשב שקוראים לה קטניפ. אף על פי שקטניס תיקנה אותו בקשר לשמה, הוא נוהג לקרוא לה כך כשם חיבה. הוא מתואר כנער דומה במראה לקטניס. השניים נהגו לצוד כל יום ביער כדי לפרנס את משפחותיהם ולאחר מכן להתחלק בשלל. גייל וקטניס קרובים מאוד זה לזו והם מאוד חשובים אחד לשנייה. גייל מפתח רגשות אהבה לקטניס, אך קטניס איננה בטוחה ברגשותיה כלפיו, מה גם היא צריכה לעמוד בינו לבין פיטה. בספר השני הוא מתוודה בפניה באהבתו והיא מובכת ולא אומרת כלום. בסוף הספר השלישי, אחרי שפרים מתה, קטניס מספרת שגייל קיבל משרה במחוז שתיים. קטניס מבינה שהיא אוהבת את פיטה, ולא את גייל.
  • פרימרוז אוורדין - אחותה הקטנה והאהובה בת ה-12 של קטניס. קטניס החליפה אותה כאשר נבחרה היא כמיועדת ועלתה במקומה לקרב המותח במשחקי הרעב. היא שונה במראה מרוב אנשי התפר בדומה לאמא, לשתיהן יש עיניים כחולות ושיער בלונדיני, מראה לא אופייני בתפר. היא נוהגת לעזור לאמה בריפוי ואוהבת חיות. לפרים יש עז ששמה ליידי שאותה קטניס קנתה לה ליום ההולדת, שממנה היא מייצרת גבינות שעוזרות לפרנס את המשפחה. יש לה גם חתול בשם נורי, בעל חצי אוזן חסרה, שקטניס שונאת מאוד ואף ניסתה להטביע. היא מתה בספר השלישי כשניסתה לעזור לילדי קפיטול פצועים.
  • היימיטץ' אברנת'י - היימיטץ' הוא המנצח היחיד ממחוז 12 במשחקי הרעב (הוא ניצח בשנת ה-50 למשחק, בזמן הגמול הרבעוני השני של משחקי הרעב). בשל כך הוא המדריך של פיטה ושל קטניס במשחקי הרעב. הוא מכור למשקאות חריפים, ושתוי חלק נכבד משעות היממה. הוא המדריך היחיד של קטניס ופיטה בזמן המשחקים, והוא האחראי על שמירת חייהם בזירה. בתחילת הספר הוא מצטייר כשוטה אך בהמשך, לאחר שקטניס ופיטה מגלים עוד פרטים עליו, הוא מתגלה כאדם ערמומי ומתוחכם שמסתיר את עצמו על ידי שכרות שהוא שרוי בה. לפי קטניס, היימיטץ' שותה לשכרות וישן רק באור בגלל הסיוטים ממשחקי הרעב, הפוקדים אותו מידי לילה. הוא גר בשכונת המנצחים שבמחוז 12. בספר מתואר ביתו כמקום מצחין מריחות של משקאות חריפים וקיא. בצעירותו היימיטץ' היה נודע כיפה תואר בעל שיער בצבע חום מתולתל ועיניים אפורות, כמו לשאר בני התפר.
  • סינה - סינה משמש כסטייליסט של קטניס בקפיטול, הוא תופר עבורה את התלבושת שתלבש בטקס הפתיחה בקפיטול, ובריאיון עם סיזר לפני כניסתה לזירה. סינה מתואר כמוכשר במלאכתו וטוב לב, והוא עוזר לקטניס כמיטב יכולתו. בטקס הפתיחה התלבושת של קטניס שסינה תפר לה הוא סרבל שחור פשוט, אך המיוחד בו הוא שהוא עולה בלהבות מלאכותיות שנראות אמיתיות, מה שגורם לרבים להתרשם מהופעתה והיא זוכה בכינוי "הנערה הלוהטת" (באנגלית: the girl on fire) לריאיון עם סיזר התלבושת שסינה הכין לקטניס היא שמלה משובצת אבני חן, שהמיוחד בה הוא שכאשר קטניס מסתובבת נראה שהשמלה עולה בלהבות. סינה מלווה את קטניס עד כניסתה לזירה, ורגע לפני שהיא נכנסת למעלית שתיקח אותה לזירה, הוא נפרד ממנה במשפט. "אני לא יכול להמר, אבל אילו יכולתי הייתי מהמר עלייך".
  • הנשיא סנואו - הנשיא סנואו הוא נשיא פאנם ומנהיג הקפיטול. בספר השלישי מגלה פיניק כי הוא סלל את דרכו לשלטון על ידי הרעלת כל המתמודדים מולו ובגלל זה נודף ממנו ריח ורדים חזק כדי להסתיר את ריח הדם מהפצעים שנותרו מהרעל. הנשיא סנואו מת בסוף הספר השלישי.
  • אפי טרינקט - המלווה של פיטה וקטניס בדרכם לזירה, שותפה בתכנון האסטרטגיה, הכנתם לראיונות וכדומה. נוהגת להתקשט תמיד בפאה צבעונית (ביום האסיף מוזכר שהתקשטה בפאה ורודה). היא אחראית בנוסף ביום האסיף עצמו לשלוף את הפתקים שעליהם רשומים שמות הנערים והנערות - הילד ששמו רשום על הפתק שנשלף ישתתף במשחקי הרעב.

דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משחקי הרעב - דמויות משנה

העולם של משחקי הרעב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משחקי הרעב - משחקים שהומצאו על ידי הקפיטול. בכל שנה ביום האסיף נבחרים מכל מחוז נער ונערה בגיל 12 - 18 על ידי הגרלה בפתקים, ניתן להוסיף את שמך לאוסף הפתקים פעמים נוספות תמורת אספקת דגן ושמן. כללי המשחק: 24 הנערים והנערות נשלחים לזירה שלא ידוע איך תיראה, שם הם נלחמים אחד בשני עד המוות. יש גורמים נוספים שמגבירים את הסיכויים של המתמודדים למות: רעב, צמא ועוד. המתמודד היחיד שנותר חי ושורד- מוכתר כמנצח. כאשר המנצח מגיע למחוז שלו מורעפים עליו (ועל המחוז) פרסים ומתנות למיניהם, והוא עובר לגור בבית חדש שנמצא ב"שכונת המנצחים" בכל מחוז (שכונה בה המנצחים במשחקי הרעב משנים קודמות מתגוררים).
  • גמול רבעוני - כמו כן, אחרי כל 25 שנה של משחקי הרעב מתקיים משחק מיוחד הנקרא "הגמול הרבעוני" . בכל גמול רבעוני יש חוק שהומצא לפני שנים רבות כאשר המציאו את משחקי הרעב, התקף רק לשנה הזו. בגמול הרבעוני הראשון (בשנה ה-25 למשחקי הרעב) תושבי המחוז היו צריכים לבחור את המיועדים במקום השיטה הרגילה בה הם נבחרים על ידי הגרלה. בגמול הרבעוני השני (בשנה ה-50 למשחקי הרעב) נבחר מספר כפול של מיועדים, כך שמספר המיועדים הכולל היה 48. בתחרות זו היימיטץ' היה המנצח. בגמול הרבעוני השלישי (בשנה ה-75 למשחקי הרעב) נבחרו המנצחים ממאגר המנצחים הקיים של כל מחוז, מה שאומר שמיועדים שניצחו במשחקי הרעב הקודמים חוזרים לזירה.
  • פאנם - המדינה שבה מתרחשת עלילת הספר. פאנם נוצרה בעקבות אסונות טבע על הריסות של אמריקה הצפונית. בפאנם יש שלושה עשר מחוזות, השנים עשר הראשונים נשלטים ביד קשה על ידי הקפיטול, ומחוז 13 נהרס במרד ונשאר כדוגמה למה שיקרה אם המחוזות ימרדו שנית את הקפיטול, עיר הבירה ששולטת ביד רמה על כל המחוזות. פרוש השם "פאנם" הוא קיצור של המשפט המפורסם בלטינית "פאנם אט קירקנסס", כלומר "לחם ושעשועים". הכוונה היא ללחם ושעשועים לתושבי הקפיטול על חשבון אנשי המחוזות.
  • הקפיטול - הקפיטול היא עיר הבירה של פאנם. מתארים אותה בספר כעיר מאוד "זוהרת", שבה כל האנשים רוצים להיראות מושלמים ומשיגים זאת בעזרת ניתוחים פלסטיים לעתים אף בדרכים מוגזמות כגון הפיכת עורם לירוק או לשנות את מראם לכשל חייה. האנשים במחוזות רואים את האנשים בקפיטול כברברים, מפני שבקפיטול מחייבים את כל אנשי פאנם להתייחס למשחקים כמו חגיגה, והם נהנים לראות את ילדי המחוזות מתחרים זה בזה למוות. הם רואים זאת כתוכנית ריאלטי לכל דבר. בנוסף לכך, הקפיטול מדכאת באופן ממושך את כל המחוזות, וכל המחוזות בעצם כפופים אליה, ותהליך הדיכוי הזה התחיל בעצם מהמהומות שהתחוללו בפאנם נגד הקפיטול, שבמאורעות הללו מחוז 13 הושמד כליל - כסימן הרתעה לשאר המחוזות, ומאז בעצם התחילו משחקי הרעב, למען לא ישכחו שאר המחוזות את שליטתו של הקפיטול עליהם.
  • מחוזות - במדינת פאנם ישנם 12 מחוזות. בהמשך הסדרה מתגלה שיש מחוז 13, אף על פי הדעה הרווחת שנחרב במרד המחוזות שגרם לקיום משחקי הרעב. לכל מחוז ישנו משאב או עיסוק שמייחד אותו, ומרבית תושבי המחוז עובדים בייצורו, הכנתו וכדומה. רוב המוצרים שיוצרו על ידי המחוזות עוברים לקפיטול. לדוגמה, מחוז 12 אחראי על ייצור הפחם, מחוז 4 על כל מה שקשור בסחר ימי, מחוז 11 בחקלאות, מחוז 8 בתעשיית טקסטיל, מחוז 7 בתעשיית עץ ונייר וכדומה. המחוזות חיים בעוני רב ובפחד מתמיד ממה שהקפיטול עלול לעולל להם. בכול שנה נשלחים מכל מחוז שני נציגים - נער ונערה - אל משחקי הרעב.
  • מחוז שלוש עשרה - מחוז שלוש עשרה הוא מחוז נוסף שהיה קיים לפני המרד של המחוזות נגד הקפיטול, ובמרד הקפיטול הפציצו והרסו את המחוז עד היסוד והשאירו אותו כך כדי שישמש תזכורת לבני שאר המחוזות לכך שזה יכול לקרות גם להם אם יעזו לפתוח במרד נוסף. תפקידו של מחוז 13 היה לספק לקפיטול נשק גרעיני, לאחר "החרבת" המחוז מחוז 2 ממלא את תפקידו. בספר השני קטניס פוגשת בבוני וטוויל, פליטות ממחוז 8, שחושבות שמחוז 13 היה קיים כל הזמן מתחת לפני האדמה וכי הקפיטול הסתיר עובדה זאת. בספר השלישי מתגלה שהדבר אכן נכון, ושם קטניס גרה, במקום במחוז 12 ההרוס. תפקידו של מחוז 13 הוא יצירת כורים אטומים וכריית גרפיט כמו שמצוין בספר הראשון.
  • עורבני חקיין - ציפור שנמצאת על סיכתה של קטניס, ובהמשך נהפכה לסמל מרד המחוזות נגד הקפיטול. העורבני החקיין היה בגרסתו הקדומה מוטציה שנוצרה על ידי הקפיטול ונקראה עורבני מלשן, שידע בקלות ובדייקנות לחקות קול של אדם או כל עצם אחר. תפקידם של העורבנים המלשנים היה לרגל אחרי אנשי המחוזות, ולגלות מידע לקפיטול בתקופת "הימים החשוכים". אך במהרה אנשי המחוזות הבינו שמרגלים אחריהם אז הם התחילו לנהל שיחות עם מידע מוטעה כדי להערים על אנשי הקפיטול. לאחר שבקפיטול הבינו שהאנשים מהמחוזות לא דוברים אמת, מחליט הקפיטול לשחרר את העורבנים ליער, שם יכחדו. למרות היכחדותם, הצליחו העורבנים המלשנים להזדווג עם ציפור חקיינית ובעצם להוליד זן חדש של ציפורים, עורבנים חקיינים.
  • אווקס - אדם, בדרך כלל מאחד המחוזות, שנתפס על ידי הקפיטול לאחר שהפר חוק, וכורתים את לשונו כעונש והוא הופך להיות משרת אילם. הבולטת ביותר היא אווקס אדמונית שהייתה המשרתת של קטניס ופיטה במשחקי הרעב.
  • אוכפי השקט - הכינוי לשומרים מטעם הקפיטול שמוודאים שהשקט נשמר ברחבי המחוזות, ושאין הפרות משמעת ועבירות על החוקים. אוכפי השקט במחוז 12 היו פחות קשוחים מאוכפי השקט שבמחוזות האחרים, עד אשר הם הוחלפו באוכפי שקט קשוחים יותר, שאף הענישו את גייל במהלך הספר השני מכיוון שנתפס עם תרנגול הודו מת. לפני כניסתה לזירה קטניס מגלה כי אחד מאוכפי השקט הראשונים והפחות קשוחים, דאריוס, הפך לאווקס. בספר השלישי מגלה קטניס שרוב אוכפי השקט נולדו וגדלו במחוז 2, ולא בקפיטול.
  • הכירה - הכירה הוא השוק השחור של מחוז 12 שם ממוקם הדוכן של סיי "שומן" ושם קטניס נוהגת לסחור בשלל הציד שלה יחד עם גייל.
  • התפר - התפר הוא החלק העני ביותר של מחוז 12. ילידי התפר ידועים בעיניהם האפורות, בשיערם הכהה ובצבע הזית של עורם. משפחותיהם של קטניס וגייל גרות בתפר, זאת עד לפני שניצחה קטניס במשחקי הרעב ה-74 ועברה עם אמה ואחותה להתגורר בשכונת המנצחים, בסמוך לפיטה והיימיטץ'.
  • קרן השפע - בכל אחד ממשחקי הרעב ישנה קרן שפע הממוקמת במקום כלשהו בזירה תמיד בטווח ראיה מנקודת ההתחלה. בתוך קרן השפע ישנו ציוד שהמיועדים זקוקים לו: נשק, מזון, ציוד הישרדותי וכדומה. בכל שנה מתים מספר מיועדים במה שנקרא "מרחץ הדמים" שמתקיים בקרן השפע בקרב על הציוד.
  • הזירה - המקום שבו מתרחשים משחקי הרעב בכל שנה. הזירה משתנה כל שנה, אך נשארת מקום גדול מאוד עם מגוון אפשרויות מחבוא ומסתור למתמודדים, אך גם באסונות רבים. בשכל שנה, במרכז הזירה ממוקמת "קרן השפע", בה אפשר להשיג את הציוד בתחילת המשחק, ושם גם נערכים המשתים. בספרים מסופר על זירות בסוגים שונים: זירות שבהן יש יער, כמו במשחקי הרעב ה-74, וגם זירות מדבריות, שמהן הקפיטול נמנע בעקבות חוסר ב"אקשן". במשחקי הרעב ה-75, הזירה הייתה בנויה כמו שעון, שמרכזו אגם גדול ובשוליו ג'ונגל. בכל גזרה בזירה התרחש אסון שונה בשעה שונה, כגון: ברק הפוגע בעץ, ערפל רעיל, קופים אוכלי אדם, גשם של דם ועוד. ידוע גם שלפעמים מתרחשים אסונות טבע בזירות, כגון רעידת האדמה וההצפה שהייתה במשחקי הרעב בהם אנני קרסטה, אהובתו של פיניק ניצחה. מסופר גם שבגמול הרבעוני השני, הזירה נראתה לכאורה כמו גן עדן, אבל לכאורה התגלה שכל הצמחים והמים בזירה מורעלים, החיות מסוכנות, וגם הר הגעש הנמצא בזירה התפרץ. בזירה מעורבים קברניטי המשחק, ולעתים רבות הם מייצרים מוטציות מסוכנות ושותלים אותן בזירה כדי להשפיע על מהלך המשחק.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל שלושת הספרים קיבלו בעיקר ביקורת חיובית. ג'ון גרין מהניו יורק טיימס אף השווה את הסדרה לספרו של סקוט וסטרפלד, Uglies. עם זאת, נמתחה ביקורת על כך שהספרים אלימים מדי, במיוחד לבני נוער, הקוראים העיקרים של הספר.

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Lionsgate Entertainment רכשה את זכויות ההפצה ברחבי העולם של הטרילוגיה. הסרטים הופקו על ידי חברת color force שבבעלות נינה ג'ייקובסון. צילום הסרט החל באביב 2011 והסתיים בקיץ 2011. הוא יצא ב-23 במרץ 2012,‏[4] עם דירוג PG-13. צוות השחקנים כולל את ג'ניפר לורנס כקטניס, ג'וש האצ'רסון כפיטה ואת ליאם המסוורת' כגייל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"טרילוגיית משחקי הרעב" מאת סוזן קולינס
משחקי הרעב
סרט
התלקחות
סרט
עורבני חקיין
סרט
דמויות
קטניס אוורדיןפיטה מלארקגייל הות'ורן
אחר
הקפיטולעורבני חקייןמשחקי הרעב - דמויות משנה