טרנס מאליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טרנס מאליק
Terrence Malick
Terrence Malick, 1993.jpg
טרנס מאליק, 1993
לידה 30 בנובמבר 1943 (בן 74)
אוטווה, אילינוי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק תסריטאי, במאי קולנוע, מפיק, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1969–היום
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טרנס מאליקאנגלית: Terrence Malick; נולד ב-30 בנובמבר 1943) הוא במאי קולנוע אמריקאי, תסריטאי ומפיק. במהלך שלושת העשורים הראשונים של יצירתו ביים שלושה סרטים בלבד. שלושתם זכו למעמד של יצירות מופת והקנו למאליק מקום מיוחד בין יוצרי הקולנוע האמריקאיים.

סגנונו של מאליק ייחודי מאוד ומכונה על ידי כמה מבקרים כ"טרנסנדנטי". סרטיו מאופיינים בשוטים ארוכים, בעלי קצב איטי ומהורהר, ומשולבים בהם צילומי טבע ונוף, שהפכו לאחד מסימני ההיכר שלו. מאליק נוהג להשתמש בקריינות (Voice Over) של אחת (או יותר) מהדמויות, והוא עושה בה שימוש אירוני שמוסיף מימד של מורכבות לסרטיו. למרות העמדה האירונית, מאליק נמנע משיפוטיות מופגנת כלפי דמויותיו, ומבטו מרוחק ואובייקטיבי לכאורה. סרטיו ספוגים באווירה ואינם נשענים על עלילה.


ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאליק נולד באוטווה, אילינוי ב-1943. אביו, אמיל מאליק, גאולוג נפט במקצועו, היה בנו של מהגר לבנוני נוצרי, ממוצא אשורי. אמו הייתה ממוצא אירי ובאה משיקגו.

את ילדותו העביר באוקלהומה ובטקסס ובצעירותו אף עבד בשדות נפט. הוא סיים בהצטיינות לימודי פילוסופיה באוניברסיטת הרוורד ואחר-כך המשיך ללמוד באוקספורד, שם החל בכתיבת התיזה שלו על הפילוסופים היידגר, קירקגור ו-ויטגנשטיין. בשל אי הסכמה עם מנחה הדוקטורט שלו, הפילוסוף גילברט רייל, לא סיים את כתיבת התיזה. מאליק אף תרגם מאמר של היידגר לאנגלית (The Essence of Reason) תחת הוצאת אוניברסיטת נורת'ווסטרן ב-1969. לאחר שחזר לארצות הברית פרסם מאמרים בניוזוויק, ניו יורקר ו-לייף ולימד פילוסופיה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. "לא הייתי מורה טוב", התוודה מאליק בראיון מוקדם, "ולכן החלטתי לעשות משהו אחר."[1]

ב-1969 עבר ללוס אנג'לס והחל ללמוד קולנוע במסגרת מכון הסרטים האמריקאי (AFI). במקביל עסק בכתיבת תסריטים. בין היתר היה מעורב בכתיבת גרסה מוקדמת להארי המזוהם. את סרטו הראשון, "שבילי הזעם" (Badlands), ביים ב-1973. הסרט עוקב אחר זוג נאהבים, גבר צעיר ונערה, הנמלטים מזרועות החוק, בשל מעשי רצח שהיו אחראים להם. הדינמיקה שבין פשטות ותמימות ילדותית לבין הפניית עורף לציוויים מוסריים, המאפיינת את הצעירים, היא מוטיב מרכזי בסרט והיא תשוב להעסיק את מאליק גם בסרטיו הבאים. הסרט לא הצליח מבחינה קופתית, אך זכה לשבחים רבים מצד מבקרים ואנשי קולנוע. רבים תיארו את הסרט כאחת מיצירות הביכורים המבריקות בתולדות הקולנוע האמריקאי. בסרט כיכבו, בהופעתם הקולנועית המשמעותית הראשונה, השחקנים מרטין שין וסיסי ספייסק. מאליק עצמו מופיע בו בתפקיד קטן.

ב-1978 יצא סרטו השני, "ימים ברקיע" (Days of Heaven), העוסק בשלושה נוודים עניים - גבר, אישה וילדה, שבחיפושם אחר עבודה מגיעים לחווה של בעל אדמות עשיר בארצות הברית, בתחילת המאה ה-20. החוואי מתאהב באשה, אלא שכוונותיה כלפיו אינן טהורות. זוהי אלגוריה על אמריקה - ואולי על האנושות כולה - על יופיה וכיעורה, על התמימות והשחיתות שבה. ייחודו של הסרט הוא באופן שבו מאליק מעניק לסיפור הצנוע, ממדים מיתיים של "גן עדן" ו"גיהנום", בעיקר באמצעות דימויים סיפוריים וחזותיים חזקים, הנתמכים בצילומים מרשימים, פרי עבודתו של צלם הקולנוע נסטור אלמנדרוס (שצילם רבים מסרטי פרנסואה טריפו). אלמנדרוס, בעידודו של מאליק, מיעט להשתמש בתאורה מלאכותית וצילם באור הרך של שעות השקיעה והזריחה ולעתים אף לאחר השקיעה. בשל התארכות הצילומים, נאלץ אלמנדרוס לעזוב את ההפקה ואת מקומו החליף צלם הקולנוע המוערך הסקל וקסלר. צילום הסרט זכה בפרס האוסקר והוא אחד מהישגי הצילום המזהירים בקולנוע המודרני. הסרט נכשל קופתית, אך כיום הוא נחשב לאחד הסרטים האמריקאים המרשימים שנוצרו בשנות ה-70.

לאחר "ימים ברקיע", פרש מאליק מעשיית סרטים למשך עשרים שנה. במהלכן, טייל ברחבי העולם, חי בפריז ובטקסס וכתב תסריטים. בין היתר החל בפיתוח פרויקט גדול ממדים בשם Q, שברבות השנים יהפוך לסרט "עץ החיים". לצד התסריטים שכתב, יצר מאליק גם עיבוד בימתי לסרט של מיזוגוצ'י עבור הבמאי אנדז'יי ויידה. בשל פרישתו רבת השנים מבימוי סרטים וסירובו הגורף לראיונות עיתונאיים וצילומים, החלה להיווצר סביב מאליק מעין הילה "סאלינג'רית" של יוצר מסתורי ואגדי, מעין מתבודד גאון. המוניטין של מאליק רק התחזק בשנות השתיקה שלו.

ב-1998 חזר מאליק אל הבימה עם סרט המלחמה "הקו האדום" (The Thin Red Line), המבוסס על ספרו של ג'יימס ג'ונס ומתרחש במלחמת העולם השנייה. גם בסרט הזה עוסק מאליק ביופי ובאימה, גן העדן והגיהנום ובמחיר שהאדם משלם על התרחקותו מן הטבע, מן ההרמוניה. הסרט היה מועמד ל-7 פרסי אוסקר וזכה בפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין. הבמאי מרטין סקורסזה בחר בו כאחד הסרטים הטובים של שנות התשעים.[2]

ב-2005 יצא לאקרנים "העולם החדש" (The New World) העוסק בסיפורה של "פוקהונטס", נסיכה אינדיאנית שהתאהבה בקפטן האנגלי ג'ון סמית', בג'יימסטאון באמריקה. הסיפור המפורסם הוא חלק חשוב בהיסטוריה האמריקאית, והוא אף זכה לגרסה מצוירת של אולפני וולט דיסני. מאליק מספר את הסיפור בסגנונו הלירי, ובאמצעות צילום בתאורה טבעית.

סרטו "עץ החיים" (The Tree of Life), זכה בפרס דקל הזהב לשנת 2011. ההתאחדות הבינלאומית של מבקרי הקולנוע בחרה בו כסרט הטוב של השנה.

ב-2012 יצא לאקרנים סרטו "אל הפלא" (To the Wonder), הסרט צולם באוקלהומה, עיר ילדותו של מאליק ומשתתפים בו חאווייר ברדם, רייצ'ל וייס ובן אפלק.

בשנת 1999 הוענק למאליק פרס הוקרה מיוחד בפסטיבל הקולנוע בירושלים. מאליק הגיע לירושלים לקבל את הפרס.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאליק הוא הבוגר בין שלושה אחים. אחד מאחיו, כריסטופר, נפצע קשה בתאונת דרכים, בה גם נהרגה אשתו. אחיו השני, לורנס, נסע לספרד למטרת לימודי גיטרה עם נגן הגיטרה הנודע אנדרס סגוביה, שם מצא את מותו, ככל הנראה בהתאבדות. מאליק התייחס למותו המוקדם של אחיו בשניים מסרטיו, "עץ החיים" ו"אביר הגביעים".

מאליק נישא לג'יל ג'ייקס ב-1970, בשנית למישל מורט ב-1985 ובשלישית לאלכסנדרה וואלאס ב-1998. הוא חי עם רעייתו באוסטין, טקסס.

מאליק דואג לכלול בחוזי העבודה של סרטיו תנאי מפורש, לפיו חברת ההפקה תמנע לחלוטין משימוש בדיוקנו לצורך יחסי הציבור של הסרט. כמו כן אינו משתתף בראיונות במסגרת מסעי הפרסום של סרטיו.

סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרנס מאליק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]