לדלג לתוכן

סרן קירקגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרן קירקגור
Søren Aabye Kierkegaard
לידה 5 במאי 1813
דנמרק-נורווגיהדנמרק-נורווגיה קופנהגן, דנמרק-נורווגיה
פטירה 11 בנובמבר 1855 (בגיל 42)
דנמרקדנמרק קופנהגן, דנמרק
מקום קבורה בית הקברות אסיסטנס עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Søren Aabye Kierkegaard עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דנמרק
מקום מגורים
זרם אקזיסטנציאליזם
תחומי עניין תאולוגיה, מטאפיזיקה, אתיקה
יצירות ידועות או-או, Works of Love, On the Concept of Irony with Continual Reference to Socrates, Stages on Life's Way, Christian Discourses, The Concept of Anxiety, The Book on Adler, חיל ורעדה, Concluding Unscientific Postscript to Philosophical Fragments, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ קאנט, הגל, סוקרטס, האמאן, שלינג, רוזנקרנץ
השפיע על סארטר, דה-בובואר,ניטשה, קאמי, היידגר, ויטגנשטיין, בובר, לוינס, הרב סולובייצ'יק, אדורנו, יאספרס
השכלה
תארים דוקטור לפילוסופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית לותרניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סֶרְן אוֹבִּי קִירְקֶגוֹר (בדנית: ‏Søren Aabye Kierkegaardⓘ‏Ⓘ‏‏; 5 במאי 1813 – 11 בנובמבר 1855), פילוסוף דני הנחשב לאבי האקזיסטנציאליזם.

קירקגור ידוע בעיקר בשל חקר החוויה הסובייקטיבית של הפרט וההתבוננות העמוקה בבחירה האישית, בחופש ובאותנטיות – אל מול אי-הוודאות של החיים. יצירתו של קירקגור, המאופיינת בהתבוננות עמוקה בנפש האנושית, נחשבת כראשיתה של הפילוסופיה הקיומית.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סרן קירקגור נולד בקופנהגן בשנת 1813, בן הזקונים השביעי למשפחה אמידה. אמו לא זכתה להשכלה מסודרת, וקודם לנישואיה שימשה כמשרתת באותו בית. אביו הקפדן, מיקל קירקגור, התעניין בפילוסופיה של עידן הנאורות והיה אדם שניחן בדמיון פורה במיוחד.

במהלך ימי התבגרותו של סרן קירקגור, נפטרו אמו וחמישה מאחיו ואחיותיו. בתחילת חייו הבוגרים כפר בדת ולמד תאולוגיה. אחרי מספר שנים עזב את האקדמיה וניסה להשתלב בבוהמה של קופנהגן. לאחר מכן שב לבית אביו הזקן ואל הדת. אחרי מות אביו חזר קירקגור אל האקדמיה והחליט להקדיש את חייו לכתיבה. בשנת 1841 סיים את לימודיו באוניברסיטת קופנהגן עם תואר מגיסטר (Magister, מקביל לתואר PhD היום). עבודת הגמר שלו עסקה באירוניה הסוקרטית כפי שהיא מתבטאת בדיאלוגים של אפלטון. עוד בשנת 1837 הכיר קירקגור את רגינה אולסן, צעירה דנית משכילה, ושיתף אותה ברעיונותיו. השניים התאהבו והתארסו עם סיום לימודיו, אך קירקגור ביטל את האירוסין, אף שהמשיך לאהוב את רגינה. סיבת הביטול אינה ברורה, אפשר שקירקגור חשב כי חיי הנישואין יפגעו ביכולתו להתמסר לשליחותו. פרשה זו השפיעה לא מעט על יצירתו, ובאה לידי ביטוי מפורש ומשתמע בכמה מכתביו. במהלך שנותיו האחרונות כתב ספרים רבים ומאמרים, חלקם הגדול תחת שמות העט יוהנס קלימקוס[1] ויוהנס דה-סילנטיו.[2] בשנת 1855 הוא התמוטט ונפל ברחוב, ומת לאחר שאושפז במשך כחודש. נראה שסיבת מותו הייתה סיבוכים שנגרמו עקב נפילה מעץ בילדותו. בן 42 היה במותו.

הגותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלושת המעגלים על פי קירקגור: האסתטי, האתי והדתי

יש הרואים בקירקגור את ראשון הפילוסופים האקזיסטנציאליסטים. בבסיס הגותו עומדת ההנחה כי לאדם יכולת לבחור את דרך חייו. קירקגור מונה שלוש דרכים, או כלשונו – שלושה "מעגלי קיום" – המעגל האסתטי, המעגל האתי והמעגל הדתי. לאדם יש שלושה סוגים של גדלות – גדלות בפני עצמך (המעגל האסתטי), גדלות בפני אחרים (המעגל האתי) וגדלות בפני אלוהים (המעגל הדתי).

יחסו של קירקגור למסורת הפילוסופיה המערבית, ובעיקר לזו המכונה "חדשה", הוא אמביוולנטי. מחד משנתו היא המשך ישיר שלה, והוא מאמץ מתוכה תמות, מושגי יסוד ואופני חשיבה. מאידך הגותו היא, במובנים רבים, מרד בתולדות המחשבה המערבית. הביטוי המובהק ביותר לשניות זו מצוי ביחסו לפילוסוף המשפיע והחשוב של זמנו, פרידריך הגל. קירקגור מאמץ מהגל את אופן החשיבה הדיאלקטי, אולם לא כעיקרון מטפיזי או כמתודת ביאור של תופעות עולם ומגמות רוחניות, אלא כאמצעי להבנת קיומו הסובייקטיבי. ביקורתו על הגל מתייחסת לממד הבלתי אישי והספקולטיבי בהגותו, וליומרתו לבטא את "הרוח המוחלטת" בעת שלהוגה הקונקרטי (הגל) אין בה דריסת רגל. קירקגור שאף ליצור פילוסופיה של "מגדל אור" במקום פילוסופיה של "מגדל שן", כלומר להעביר את עיקר העיסוק אל הסובייקטיביות.

המעגל האסתטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעגל הקיום האסתטי מתאפיין בחיים שהדגש בהם הוא על פורקן מיידי של הצרכים האנושיים, בכל תנאי ובכל מחיר. בחירותינו בחיים, בדרך זו, נקבעות על פי שיקולים של הנאה, סיפוק, עניין ואושר, ולא על פי שיקולים מוסריים, כגון נאמנות, אחריות, חובה או מוסר.

בספר "או - או" קירקגור מציג חלק מהיתרונות שבחיים מסוג זה וגם את הבעייתיות שבהם. מצד אחד, מסביר קירקגור, חיים אלה רוויים בהתרגשות ובאנרגטיות רבה. מצד שני, ההנאה שבכל חוויה פיזית היא זמנית ולאחריה ישנה תחושה של שובע וחוסר סיפוק. לשם השגה מחדש של אותה הנאה, יש צורך ב"העלאת הרף" בכל פעם, ובהגדלת מינון החוויות הפיזיות. קירקגור מציין כי בחיים אלה ישנו יסוד בולט של תסכול, כתוצאה מהעובדה שכל ההנאות הפיזיות הן בנות-חלוף. הצורך בפורקן מיידי ותמידי מוביל לשעמום, הנובע מחזרה על גירויים וניסיונות להשיג פורקן נוסף. "האדם האסתטי" נתון גם בסכנה מתמדת של ניסיונות למודעות עצמית אשר יובילו אותו לתחושה של חוסר תכלית וחוסר טעם בחייו, ועליו למצוא את הדרך לטעון במשמעות את הנאותיו כדי להגיע לסיפוק נפשי ולא רק לפורקן פיזי. בתיאורו את דון חואן, המייצג את "האדם האסתטי", קירקגור מציג את התוצאה הישירה של דרך חיים זאת - דיכאון וייאוש.

תחת זאת מציג קירקגור את המונח "קפיצת אמונה", המתאר את ניסיונו של "האדם האסתטי" להעניק מחדש משמעות לחייו. בשל התסכול והייאוש הנובעים ממעגל החיים האסתטי, פונה האדם לדרך חיים שונה.

המעגל האתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעגל הקיום האתי מתאפיין בהתנהגות אישית על פי עקרונות תבוניים וכלליים. בדרך חיים זו, הקו המנחה אינו ההנאה האישית אלא החובה המוסרית. אפיון זה לקוח ישירות מהאתיקה הקאנטיאנית, והשיפוט של מושג החובה הוא פועל יוצא של תורת קאנט. האדם האתי צריך לממש את חובתו על פי הצו הקטגורי – עליו לפעול כאילו הכלל המעשי של פעולותיו יהיה לחוק טבע. קירקגור, בניגוד לקאנט, אינו מתעניין בשאלה מדוע צו זה תקף, אלא עסוק בתיאורו בלבד.

על אף תחושת המשמעות הגלומה בדרך חיים זו, קירקגור מציג את צלה של תחושת האשמה העולה מאי היכולת לחיות חיים מוסריים מלאים. אף שניתן להתגבר על תחושת האשמה העולה מהכישלון לעמוד בצווי המוסר, באמצעות עשיית מעשים טובים, עצם הצורך להזדקק להקלה של תחושת האשמה שלא בראי תבוני וכללי, והצורך להתמודד עם מושג החטא – מובילים את האדם לחרוג ממעגל החיים האתי אל עבר דרך חיים שלישית.

המעגל הדתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעגל החיים הדתי מושג החובה נשמר, אך מופנה לכיוון אחר. הסובייקט שכבר עמד בקריטריונים של מוסר תבוני אוניברסלי מגלה שאין בכך די. כדי להתבגר עליו לפרוץ מעבר לאתי אל המוחלט, האוניברסלי. עליו לעמוד לבדו מול המוחלט, להתמודד עם המועקה ולהחליט מי הוא יהיה. את מעגל האמונה מאפיינת השתיקה, כיוון שהאדם אינו יכול להתייעץ עם אחרים בנוגע להחלטות החשובות ביותר בחייו, מה גם שהחלטות אלו עשויות לעתים קרובות לפגוע באנשים הקרובים לו ביותר.

קירקגור הוא אמנם תאולוג, אך הגותו אינה מכוונת רק לאנשים דתיים. את מעגל האמונה מאפיינים בנוסף לשתיקה ולמועקה גם הוויתור האינסופי, השהיית האתי, האמונה באבסורד ופרדוקס האמונה – להם מוקדש ספרו של קירקגור "חיל ורעדה". בספר זה קירקגור ממחיש את מצב האמונה באמצעות הדוגמה של אברהם בעת הצו של עקדת יצחק. מצד אחד, אברהם נדרש להקריב את בנו, וכ"אביר האמונה" (כפי שקירקגור מכנה אותו) הוא מחויב לבצע את מצוות האל; מצד שני, אברהם נתון באי יכולת להסביר לשרה ולאליעזר את הצו שקיבל ומדוע הוא מאמין בו. כל ניסיון לברר עם אחרים אם המעשה שהוא עומד לבצע הוא ראוי היה זורק את אברהם חזרה אל השלב המוסרי. בדוגמה זו מוכיח קירקגור כי מעגל האמונה דורש את השהיית האתי, או השהיית המוסר. היות שלאברהם יש יחס פרטי אל האל, אין הוא יכול להתייעץ באחרים שאין להם יחס דומה אל האל. בדוגמאות רבות נוספות בספר זה, קירקגור מוכיח כי הדילמה העומדת בפני הגיבור או הגיבורה, לדבר או לשתוק, מעידה על המעגל שבו הוא או היא נמצאים כרגע. מאפיין נוסף של המעגל הדתי הוא האמונה באבסורד. על פי קירקגור, אברהם הוא אביר האמונה כיוון שוויתר על הדבר היקר לו ביותר מתוך אמונה שיצחק יתקיים בידו. לכן אין הוא מתפלא ואינו נבוך כשהגזרה בוטלה. אברהם האמין באבסורד. קירקגור עצמו הפר הבטחת נישואין לאהובתו רגינה, וכשרצה לחזור אליה כבר הייתה נשואה לאחר. האמונה שלמרות זאת ישיג אותה היא אמונה באבסורד. האמונה של מריה, אמו של ישו, שפרי בטנה הוא אלוהים היא אמונה באבסורד.

מעבר בין מעגלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי קירקגור, אדם יכול לנוע ולעבור ממעגל אחד לאחר, או בין השלבים שבתוך מעגל מסוים. לדוגמה, מעבר מהמעגל האסתטי לאתי או מהאתי לדתי. מעבר בין מעגלים הוא החלפה של מה שהפרט רואה כמשמעות החיים, תזוזה של הערכים בסולם כך שערך אחר הופך לערך העליון. הקפיצה בין המעלות הרוחניות היא הבנה מוחלטת של השלב בו הפרט נמצא ושל השלב שמעליו, והבחירה לנטוש את הראשון ולעבור לשני[3]. הבחירה הזו מתבטאת בשינוי באורח החיים. לדוגמה, מעבר מהמעגל האסתטי, שבו הפרט יעשה את המיטב על מנת להימנע משעמום, למעגל האתי, שבו הוא יעדיף מעורבות חברתית. או לדוגמה, מעבר מהמעגל האתי, שבו יועדפו חיי מחויבות, למעגל הדתי, שבו תועדף עבודת האל.[4]

התנועה אינה הליך מחשבתי אינטלקטואלי, אלא פעולה הנובעת מתשוקה גרידא.[5] תהליך המעבר נעוץ בחוויה אישית והוא אינדיבידואלי לחלוטין. תנועות לא נוצרות דרך מעשים או חוויות מסוימות, אלא בדרך שבה האדם מעבד את סביבתו. ניתן להסיק זאת מהסיפורים השונים על הפקת תנועות בהגותו של קירקגור, בהם דברים שונים מביאים את האדם למצב של תנועה, כגון סיפור בן הכפר והנסיכה ב'חיל ורעדה'.[6] אין הכרח לעמוד בפני הציווי להקריב את בנך כדי לבצע תנועה, מספיקה העמידה בפני מצב שגורם להבנה שונה של החיים, הקיום והמשמעות. החוויה הגורמת למעבר משאירה רושם חזק על האדם ומעוררת בו תגובה פנימית עמוקה, שגורמת לו להעריך מחדש את חייו ולשנות את היררכיית הערכים שלו.

הקושי בביצוע תנועה משתנה לפי רמת המעגל אליו עובר האדם. קל יותר לבצע תנועה מהאסתטי לאתי וקשה יותר לבצע תנועה מהאתי לדתי.[5] התנועה היא תהליך כה מאתגר, עד שקירקגור מכנה את אלו שהצליחו לעשותה: אבירים.[6]

משנתו ודרך כתיבתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסלו של קירקגור, קופנהגן

בספריו נוקט קירקגור גישה שונה מאוד משיטת הכתיבה של הפילוסופים שקדמו לו. קירקגור מעדיף להציג עמדה אפשרית על השלכותיה, ולא להצדיקה על ביסוס טיעונים לוגיים. שיטת הכתיבה שלו קוראת תיגר על עמדתו של הגל, לפיה כל קונפליקט בין מושגים ניתן למיצוע דיאלקטי ולסינתזה גבוהה יותר. קירקגור טוען כי הגל מבלבל בין עולם המושגים, הניתן לבחינה אוניברסלית, לבין המצב האנושי, שהוא ייחודי לכל אדם ופתוח בפני החלטותיו.

תפקיד הפילוסוף, לפי קירקגור, אינו להורות כיצד יש לפעול, אלא להבהיר מהן האפשרויות או הבחירות הפרושות לפנינו, ומהי המשמעות של כל אפשרות או בחירה. אחד הדברים המאפיינים את קירקגור, בשל עמדה זו, הוא הכתיבה בלשון דמויות שונות ותחת שמות עט שונים, כאשר כל דמות מייצגת עמדה שונה, דבר הדומה לדיאלוגים המופיעים בפילוסופיה היוונית.

ספריו שתורגמו לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: סרן קירקגור
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סרן קירקגור

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ johannes climacus. בספרו: Concluding Unscientific Postscript, Responsible for Publication.
  2. ^ בספרו חיל ורעדה.
  3. ^ Joe Larios, Toward an Upbuilding Metapsychology: Kierkegaard, Lacan, and the Infinite Movement, Kierkegaard Studies Yearbook 27, 2022, עמ' 341-368
  4. ^ John Lippitt & C. Stephen Evans, Søren Kierkegaard, The Stanford Encyclopedia of Philosophy, ‏2024
  5. ^ 1 2 Clare Carlisle, Kierkegaard's philosophy of becoming : Movements and positions, State University of New York Press, 2005
  6. ^ 1 2 סרן קירקגור, חיל ורעדה, ירושלים: מאגנס, 1986
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סרן_קירקגור&oldid=42558768"