טרקלין שאגאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קטע מגובלן העבר, המציג את משה במעמד הר סיני
המנורה בפסיפס הקיר

טרקלין שאגאל הוא הטרקלין במשכן הכנסת בו מתקיימים אירועים ממלכתיים וקבלות פנים. הטרקלין נמצא בצדו המערבי של בניין משכן הכנסת, סמוך לאולם המליאה. הגישה אל הטרקלין נעשית דרך מבואת הכנסת בקומת הכניסה, ומחלונותיו נשקף נופה של ירושלים לכיוון דרום ומערב. הטרקלין זכה לשמו שכן עוצב בידי האמן מארק שאגאל, שיצר גם את יצירות האמנות שבו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת 1960 פנה יושב ראש הכנסת קדיש לוז אל האמן מארק שאגאל, ושאלו אם יהיה מעוניין לעטר את טרקלין משכן הכנסת המתוכנן בגבעת רם. התוכנית המקורית עסקה בחלונות ויטראז', בדומה לחלונות שאגאל שעיצב האמן בבית הכנסת של בית החולים הדסה עין כרם, או בציורי קיר. לבסוף התקבלה הצעתו של שאגאל לעטר את הטרקלין בגובלנים. שאגאל הציע את נושאי הגובלנים ובחר את ציפוי תקרת הטרקלין, העשויה בדמות 100,000 קוביות עץ, והובטח לו שעיצוב הטרקלין ייעשה בהסכמתו המלאה[1]. שאגאל אף קבע ב-1964 שרצפת הטרקלין תרוצף באבן ולא בשטיח מקיר לקיר, כפי שנעשה באולם המליאה ובמבואות, והוא זה שהציע לשלב בה את שנים עשר הפסיפסים המייצגים את שבטי ישראל, ואשר בהם שולבו מוטיבים מבתי כנסת בארץ ישראל מהתקופה הביזנטית. לבסוף, בשנת 1965, החליט שאגאל על הוספת פסיפס הקיר בטרקלין.

ב-1991 נערכה בטרקלין חתונת שלדון אדלסון עם מרים פרבשטיין אוקסהורן, זאת לבקשת סגן שר החוץ דאז, בנימין נתניהו.

בשנת 2006 נשלחו הגובלנים לניקוי ושימור בבית מלאכה בפריז שבו יוצרו, בעלות של כ-100,000 ש"ח[2]. לאחר חזרת השטיחים לארץ ותלייתם על הקיר, נראה בבירור שהם מקומטים. לאחר בדיקה התברר שפעולת הניקוי לא גרמה לקמטים אלא חשפה את תהליך הקימוט הטבעי של הבד, שנגרם, בין היתר, משיטת התלייה[3] בשנת 2012. לאחר התלבטות והתייעצות עם מומחים, החליטו בכנסת לשנות את שיטת התלייה של הגובלנים, והדבר פתר את בעיית הקימוט. ערכם של הגובלנים מוערך בסכום של 24 מיליון ש"ח[2].

הטרקלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרקלין שנים עשר פסיפסי רצפה, מעשה ידיו של מארק שאגאל, שנעשו בהשראת ביקור שערך בצפת, ואין בהם סמלים דתיים, שכן הם נועדו לרצפת האולם. עוד מוצג בכניסה לאולם עותק מדויק של מגילת העצמאות.

עיקר תשומת הלב מופנית לשלושה גובלנים גדולים, מעשה ידיו של שאגאל, אשר הוכנו מחוטי צמר ב-144 גוונים, והמתארים את עברו של העם היהודי (בתווך, על הגובלן הגדול ביותר), את ההווה (משמאל), ואת עתידו (מימין). הגובלן המוקדש לעבר מדגיש את דמויותיהם של דוד המלך ושל משה במעמד הר סיני, ובתווך נראה המון בני ישראל. גובלן ההווה מתאר את ירושלים בשנות ה-60 של המאה ה-20, והעיר עצמה נראית בתוך בועה, שכן הייתה נתונה לשליטה ירדנית. הגובלן המוקדש לעתיד הוא מעורפל יותר, ובמרכזו מתוארת נבואת ישעיהו.

בטרקלין שוכן גם פסיפס קיר, אף הוא מעשה ידיו של שאגאל, המראה את המנורה לצד מלאך המושיט יד לעבר דמויות שנים עשר שבטי ישראל, ומזמינם לעלות לארץ. בתחתית הפסיפס נראה הכותל המערבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרקלין שאגאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]