שלדון אדלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלדון אדלסון
Sheldon Gary Adelson
אדלסון, 2008
אדלסון, 2008
לידה 4 באוגוסט 1933
בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בינואר 2021 (בגיל 87)
מליבו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Sheldon Gary Adelson עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים לאס וגאס עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע יזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה GOP logo.svg  המפלגה הרפובליקנית
בן או בת זוג מרים אדלסון (19912021) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אזרח כבוד של ירושלים (2013)
  • Distinguished Nevadan (2010) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שלדון אדלסון שמו המלא; שלדון גדליה שלום גארי אדלסוןאנגלית: Sheldon Gary Adelson;‏ 4 באוגוסט 1933, י"ב באב ה'תרצ"ג11 בינואר 2021, כ"ז בטבת ה'תשפ"א[1]) היה איש עסקים ונדבן יהודי-אמריקאי, בעל השליטה בחברת "לאס וגאס סנדס" (אנ'), שמחזיקה בבתי מלון ובתי קזינו בעיר לאס וגאס בארצות הברית, באי מקאו שבסין ובסינגפור. היה בעליו של העיתון ישראל היום ובעל השליטה בעיתון מקור ראשון. היה פילנתרופ שתרם מיליוני דולרים לארגונים ולמוסדות ופעיל ציוני.

בדצמבר 2020 העריך כתב העת האמריקאי "פורבס" את הונו האישי במעל 35 מיליארד דולר.[2]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלדון אדלסון לצד רעייתו מרים. 1997

אדלסון נולד בשכונת דורצ'סטר שבבוסטון, בנם של שרה (לבית טונקין) וארתור אדלסון. משפחת אביו הייתה ממוצא יהודי אוקראיני ויהודי ליטאי.[3] אמו היגרה מאנגליה.[4]

אביו היה נהג מונית ואמו ניהלה חנות לסריגה. המשפחה הייתה ענייה ואדלסון חלק חדר אחד עם שני אחיו ואחותו.[5] בגיל צעיר מכר עיתונים בפינות רחוב ובגיל 12 החל לעבוד כעצמאי. שירת בצבא היבשה של ארצות הברית במשך שנתיים. כשהשתחרר למד פיננסים וכלכלה בסיטי קולג' של ניו יורק אולם לא השלים תואר אקדמי. העסק הראשון שהקים היה לממכר מוצרי טיפוח. בשנות ה-60 הקים עם שני שותפים חברה לטיולים. עבד גם כסוכן משכנתאות, יועץ השקעות ויועץ כספי.

אדלסון נולד למשפחה שתמכה במפלגה הדמוקרטית, אך במהלך השנים דעותיו נטו יותר לאלה של המפלגה הרפובליקנית, והפך לאחד מתורמיה הבולטים.

אדלסון היה נשוי לסנדרה. בני הזוג אימצו שני בנים ובת. אחד מהם, מיטשל, נפטר ממנת יתר בשנת 2005.[6] בשנת 1988 התגרשו בני הזוג.

ב-1991 נישא בשנית למרים פרבשטיין-אוקסהורן, רופאה המתמחה בגמילה מסמים, ישראלית לשעבר. חגיגת נישואיהם נערכה בטרקלין שאגאל במשכן הכנסת בירושלים,[7] הפעם היחידה שבה נערכה חגיגת נישואים במשכן הכנסת.[8] את קיום האירוע בכנסת ביקש בנימין נתניהו, אז סגן שר החוץ.[9] מנישואים אלו יש לבני הזוג שני בנים.[10]

ביוני 2014, נבחר על ידי הג'רוזלם פוסט כאחד מחמישים היהודים המשפיעים ביותר בעולם.[11]

במרץ 2019 פורסם שאדלסון חולה בסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין.[12][13] ב-7 בינואר 2021 הודיעו מקורביו של אדלסון בשמו, שהוא יוצא לחופשת מחלה כדי להגביר את הטיפולים נגד מחלתו.

אדלסון נפטר ב-11 בינואר 2021, בגיל 87 בשל סיבוך של הטיפול במחלתו, ולמחרת פרסמו מקורביו את דבר מותו.[14] ארונו הועלה לישראל. בנמל התעופה בן-גוריון קיבל ראש הממשלה נתניהו את ארונו. הוא נקבר ב-15 בינואר 2021 בהלוויה מצומצמת בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.[15]

פעילותו העסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת עושרו של אדלסון הייתה בארגון תערוכת המחשבים COMDEX (אנ') שאותה פיתח יחד עם שותפיו. התערוכה הראשונה התקיימה בשנת 1979. COMDEX הייתה תערוכת המחשבים המקצועית המובילה בעולם ברוב שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20.

בתי מלון וקזינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו העסקית העיקרית של אדלסון התרכזה בחברת לאס וגאס סנדס (אנ'), שהיה בעל השליטה שלה. עסקי החברה הם בעיקר החזקות של בתי קזינו בארצות הברית, סין, סינגפור ווייטנאם. בדו"חות הכספיים שפרסמה החברה ב-1 בפברואר 2012, עבור הרבעון האחרון של 2011, נרשמו עליות של 36% ברווח הנקי ל-460.9 מיליון דולר (57 סנט למניה) ושל 26% בהכנסות לשיא של מעל 2 מיליארד דולר. לפי הדו"חות האחרונים, רוב הכנסות החברה הגיעו מפעילות בתי הקזינו באסיה ובמיוחד בסין (1.33 מיליארד דולר) ובסינגפור (806.9 מיליון דולר), כאשר בלאס וגאס עמדו ההכנסות על סך של 339.5 מיליון דולר. אדלסון הודיע כי בכוונתו להמשיך ולבנות בתי מלון וקזינו בסינגפור, ביפן, בקוריאה הדרומית ובווייטנאם.[16]

בשנת 1988 רכש אדלסון עם שותפיו את מלון הקזינו סנדס (Sands) בלאס וגאס. שנה לאחר הרכישה בנה אדלסון את מרכז הכנסים והתערוכות סנדס, שהיה למרכז הכנסים הפרטי היחיד בארצות הברית. בשנת 1991, בעודו מבלה את ירח הדבש בוונציה, מצא השראה בעיר כנושא למלון נופש ענק. הוא הרס את מלון סנדס והשקיע 1.5 מיליארד דולר בבניית מלון ונישיאן ("הוונציאני"). המלון ובית קזינו שבו שוחזרו רבים מאתריה המפורסמים של העיר האיטלקית. המלון הביא למהפכה בתעשיית המלונאות בלאס וגאס וזכה לפרסים בינלאומיים רבים כאחד המלונות הטובים בעולם. בשנת 2003 נוסף למלון מגדל דירות שבו 1,013 דירות נופש. סך הכל המלון כולל 4,049 יחידות אירוח, 18 מסעדות, מרכז קניות ובו תעלות שיט. בשנת 1995 מכר אדלסון עם שותפיו את חטיבת התערוכות שבבעלותם, כולל תערוכת COMDEX, לבנק יפני, תמורת 862 מיליון דולר. חלקו של אדלסון בעסקה היה מעט יותר מ-500 מיליון דולר.

במאי 2004 נפתח מלון קזינו "סנדס מקאו", פרי יוזמתו והשקעתו של אדלסון, בחצי האי מקאו בסין. השקעתו של אדלסון במלון, בסך 265 מיליון דולר, הוחזרה לו מתוך רווחי המלון בתוך שנה אחת. בחודש דצמבר 2004 הונפקו מניות המלון בבורסה ואדלסון, שהחזיק אז ב-69% מן המניות הפך למיליארדר בין-לילה. בארבע השנים הראשונות מאז פתיחתו של מלון סנדס במקאו הוכפל הונו האישי של אדלסון פי 14.[17]

במאי 2006 הוענק לחברת "לאס וגאס סנדס" רישיון להקמת מלון קזינו חדש במפרץ מרינה (Marina Bay) שבסינגפור. מרינה ביי סנדס נפתח לציבור באפריל 2010 ועל פי הערכות ההשקעה בו היא בסך 3.16 מיליארד דולר.

בחודש אוגוסט 2007 חנך אדלסון את מלון "מקאו ונישיאן". הוא הכריז כי הוא מתכנן לפתח רצועת מלונות באזור קוטאי, שתדמה לזו שבלאס וגאס, בהשקעה כוללת של 12 מיליארד דולר וכי עד לשנת 2010 יבנו במקום 20,000 חדרי מלון. בחודש ספטמבר 2007 הכריז כי "לאס וגאס סנדס" תפתח מלון נוסף במקאו, בחודש אוקטובר 2007.

לאחר המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 פורסם כי שווי החזקותיו של אדלסון ירד לכדי 4 מיליארד דולר.[18] סיכום לשנת 2013 מצא כי אדלסון היה המרוויח הגדול ביותר עם עלייה של כ-15 מיליארד דולר בשנה זו בלבד.[19]

לאחר פטירתו, חברת "לאס וגאס סנדס" מכרה את עיקר פעילותה בארצות הברית, את מלון Venetian ואת מרכז הכנסים שלה בלאס וגאס ל-Apollo Global Management ו-Vici Properties[20]

עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתחום העיתונות נכנס אדלסון בישראל, שבה לא היו לו כמעט עסקים. לדבריו החלטתו להשקיע בשוק התקשורת בישראל "לא נבעה רק ממניעי רווח, אלא גם, ואולי בעיקר, מרצוני להציע לציבור הישראלי הזדמנות לתקשורת הוגנת ומאוזנת".[21]

פעולתו בשוק התקשורת החלה בשנת 2006, כשחברת ניוזקו שבבעלות בני הזוג רכשה 50% מהבעלות בחינמון "ישראלי" ששלמה בן צבי ייסד כמה חודשים לפני זה. כעבור מספר חודשים נחלקו בן צבי ואדלסון, על רקע רצונו של אדלסון בעיתון יותר רציני, בעוד בן צבי טוען שאין היתכנות כלכלית לתוכניות של אדלסון.[22][21] השליטה ב"ישראלי" נותרה בידי בן צבי, אולם חלק גדול מעובדי העיתון, בראשות העורך עמוס רגב (שאותו הביא אדלסון) עזבו והצטרפו לחינמון החדש שאדלסון הקים - ישראל היום. בין אדלסון ובן צבי החל מאבק משפטי שכלל תביעות הדדיות. ב-2012 הגיעו לפשרה שתוכנה נשאר חסוי.[23]

ישראל היום החל לצאת ביולי 2007. העורך הראשי היה רגב, והמו"ל אשר בהרב, שהיה מנכ"ל "ישראלי". בשנת 2010 הוא הפך לעיתון הישראלי היומי בעל שיעור החשיפה הגבוה בימי חול.[24][25] מאז 2017 הוא הנפוץ ביותר גם בסופי השבוע.[26] החל מחודש מאי 2018 מכהנת מרים אדלסון כמו"ל של העיתון.[27]

העיתון, שהוא בבעלות פרטית, לא מפרסם את נתוניו הכספיים. אבל לפי התצהיר של שלמה בן צבי במהלך הסכסוך המשפטי ביניהם, ולפי נתונים שמיקי רוזנטל טוען שנחשף אליהם, אדלסון מפסיד כ-100 מיליון ש"ח בשנה על העיתון.[22][28] נגד העיתון נטען שהוא שימש כדרך לתמיכה כספית מאסיבית של אדלסון בנתניהו.[29][30][31]

ב-2014, אחרי ששלמה בן צבי נקלע לקשיים כספיים רכש אדלסון את מקור ראשון תמורת 14 מיליון ש"ח, ואת אתר החדשות של מעריב, nrg (שבהמשך נסגר) תמורת 3 מיליון.[32]

בדצמבר 2015 אדלסון רכש את העיתון לאס-וגאס ריוויו-ג'ורנאל, העיתון הגדול ביותר בנוואדה. אדלסון שילם עבור העיתון 140 מיליון דולר, 38 מיליון דולר יותר מהמחיר שבו נקנה בראשית אותה שנה. אדלסון קנה את העיתון בעזרת חברה שהוקמה כמה חודשים לפני כן, כך שהעובדה שהוא הבעלים החדשים הוסתרה הן מהציבור והן מעובדי העיתון שמחו על כך שהם מתבקשים לעבוד עבור בעלים אלמוניים. כעבור כשבוע זהותו של אדלסון כרוכש נחשפה על ידי כתבי העיתון ופורסמה בכתבה בעיתון עצמו. במקביל משפחת אדלסון פרסמה שהיא אכן הרוכשת, וששמרה על החשאיות בשביל שלא למשוך את תשומת הלב מהעימות בין המועמדים לנשיאות של המפלגה הרפובליקנית שהתקיים בנוואדה.[33]

עם רכישת העיתון הושפע הקו שלו במספר נושאים בהתאם לאינטרסים העסקיים של אדלסון בנוואדה ולדעותיו. כתבים שכתבו על עסקיו של אדלסון פרשו.[34] בניגוד לעמדה הליברטריאנית שאפיינה אותו, העיתון תמך במיזם של הקמת אצטדיון פוטבול בלאס וגאס בשילוב של מימון פרטי וציבורי בו היה מעורב אדלסון.[36] ובהתאם להתנגדותו של אדלסון ללגליזציה של סמים קלים, עמדתו של העיתון התהפכה מתמיכה להתנגדות.[37]

עמדותיו ותרומותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדלסון היה אחד מהתורמים הבולטים במאה ה-21 עבור מועמדי המפלגה הרפובליקנית ומטרות שמרניות בארצות הברית.[38][39] בשנת 2005 היו אדלסון ואשתו מרים בין 53 התורמים שתרמו רבע מיליון דולר לטקס ההשבעה השני של נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש, שהיה מועמד המפלגה הרפובליקנית.[40] בשנת 2007 מימן אדלסון את שדולת Freedom's Watch (אנ') התומכת ביוזמת המלחמה בטרור של הנשיא בוש ומקדמת מועמדים רפובליקנים לקונגרס של ארצות הברית.

במהלך הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית ב-2012 תמך אדלסון תחילה בניוט גינגריץ' ואחר כך במועמד הסופי מיט רומני. סך תרומותיו למועמדי המפלגה הרפובליקנית בשנה זו עמד על 92 מיליון דולר.[41] ב-2012 תרם עם אשתו כעשרה מיליון דולר עבור ניוט גינגריץ'.[42] אדלסון השתתף בהקמת קואליציית היהודים הרפובליקנים והוא היה יושב ראש ועד המנהלים שלה. הקואליציה תמכה במיט רומני והשיקה קמפיין בשם "חרטת הקונה" (Buyer's remorse) שיועד לקהל המצביעים היהודי, התומך ברובו באופן מסורתי במפלגה הדמוקרטית. בקמפיין הועברה ביקורת על עמדות ברק אובמה בכל הנוגע לישראל ולמזרח התיכון.[43] במהלך המירוץ לנשיאות, באוגוסט 2012 התנצלה המפלגה הדמוקרטית בפני אדלסון ובני משפחתו, על שפרסמה נגדו האשמות חסרות בסיס.[44] באותה שנה הגיש אדלסון תביעת דיבה נגד ארגון יהודי המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית, מפני שקרא למיט רומני לסרב לקבל את "כספו המלוכלך" של אדלסון, וזאת על רקע ידיעה שבית הימורים בבעלותו מאפשר פעילות של זנות בתחומיו.[45] ב-2013 דחה בית משפט פדרלי את התביעה מפני חופש הביטוי. ערעורו לבית המשפט העליון של נבדה נדחה.[46]

במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 הודיע אדלסון על תמיכתו במרקו רוביו לראשות המפלגה הרפובליקנית. לאחר שדונלד טראמפ נותר המועמד הרפובליקני היחיד עבר אדלסון לתמוך בו, והיה לתורם הגדול ביותר לקמפיין של טראמפ (מלבד טראמפ עצמו), עם תרומה של 20.5 מיליון דולר.[47] לטקס אירועי ההשבעה של טראמפ תרם אדלסון חמישה מיליון דולר.[48]

על אף עיסוקו בתחום בתי-ההימורים, אדלסון התנגד להימורים באינטרנט בנימוק שהם גוזלים את כספם של הצעירים והעניים.[49]

אדלסון, ששניים מבניו המאומצים מנישואיו הראשונים התמכרו לסמים קשים ואחד מהם מת ממנת יתר,[6] ואשתו שהיא רופאה המתמחה בגמילה מסמים, התנגדו ללגליזציה של סמים קלים[37] ואלדסון תרם מיליוני דולרים לקמפיין הנגד במשאל עם בפלורידה בנושא קנאביס רפואי.[50]

אדלסון התנגד להקמת מדינה פלסטינית. בשלהי כהונתם של ג'ורג' בוש ואהוד אולמרט, הביע התנגדות לקיום ועידת אנאפוליס.

מעורבות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני הזוג אדלסון בחנוכת השגרירות האמריקאית

שלדון ומרים אדלסון תרמו 25 מיליון דולר ל"יד ושם". בני הזוג הם תורמים בולטים של פרויקט תגלית, המממן ביקורי בני נוער בישראל. מאז 2007 תרמו בני הזוג יותר מ-100 מיליון דולר לפרויקט.[51][52] באפריל 2018 תרמו בני הזוג אדלסון 70 מיליון דולר ל"פרויקט תגלית", לרגל שנת ה-70 לעצמאות ישראל ולציון 18 שנים לפרויקט.[53]

ב-1996 תרם אדלסון לעמותות למען בנימין נתניהו, ומאז המשיך לקיים קשרים הדוקים עם נתניהו.[54] בעקבות עתירה של העיתונאי רביב דרוקר וחדשות ערוץ 10 בבקשה לחשוף את מועדי שיחות הטלפון שנערכו בין אדלסון לנתניהו בין השנים 2012–2015 וערעור שהתקבל בבג"ץ, פרסם נתניהו הודעה שבה נאמר כי הם שוחחו כ-40 פעם בשנה בממוצע.[55]

בספטמבר 2011 הודיע אדלסון על כוונתו להגיש תביעת דיבה נגד ערוץ 10 בעקבות כתבה עליו ששודרה מספר חודשים לפני כן. בעקבות זאת שודרה ביומן חדשות שישי "השבוע" של ערוץ 10 התנצלות באורך דקה וחצי על פרסום כזבים ואי בדיקת עובדות בכתבה האמורה.[56] בעקבות ההתנצלות התפטרו כמחאה מנכ"ל חברת "חדשות 10" ראודור בנזימן ועורכת "השבוע" רותי יובל, והמגיש גיא זהר פרש מהגשת "השבוע".[57]

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ספר ליזמות על שם אדלסון במרכז הבינתחומי הרצליה

אדלסון מימן קרן מחקר רפואית השוכנת בבוסטון למחקרים של מחלות מסכנות חיים.

אדלסון היה אחד התורמים הגדולים לארגונים יהודיים. הוא ואשתו מרים תרמו 25 מיליון דולר להקמה בלאס וגאס קמפוס חינוכי יהודי מהגן ועד התיכון.[58] באפריל 2014 תרם 16.4 מיליון דולר לעמותת SpaceIL הישראלית.[59] באותה שנה תרמו בני הזוג אדלסון 5 מיליון דולר לפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל.[60] ביוני 2017 תרמו בני הזוג אדלסון 20 מיליון דולר להקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, וזו נקראה על שמם.[61][62] במרץ 2015 תרם 12 מיליון דולר לארגון IAC וב-2018 עוד כ-13 מיליון דולר.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלדון אדלסון ורעייתו מרים מקבלים את פרס וודרו וילסון. 2008

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלדון אדלסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר מרים אדלסון, ‏בכאב גדול: שלדון אדלסון 1933–2021, באתר ישראל היום, 12 בינואר 2021
  2. ^ Sheldon Adelson, באתר פורבס
  3. ^ Tom Tugend, Vegas billionaire Sheldon Adelson expected to set new charity donation record, Jewish Journal, ‏14 בדצמבר 2006
  4. ^ שרה אדלסון (טונקין) (באנגלית)
  5. ^ When 3rd Place on the Rich List Just Isn’t Enough. The New York Times, January 17, 2008.
  6. ^ 1 2 אמיר זוהר, יש לי חולשה לאנשים חלשים, באתר הארץ, 26 בפברואר 2008
  7. ^ גדעון אלון, מסיבה בטרקלין הכנסת לרגל נישואיו של מיליונר מבוסטון עוררה ביקורת, 27 ביוני 1991
  8. ^ אריק בנדר, ‏פנייה יוצאת דופן ליולי אדלשטיין: לערוך חתונה במשכן בכנסת, באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2016
  9. ^ בלעדי ב"ישראל היום": אדלסון מכחיש את חשיפת "הארץ", באתר וואלה!
  10. ^ Dr. Miriam and Sheldon G. Adelson Remember Their Roots
  11. ^ Marion Fischel, The 50 most influential Jews of 2014, Jerusalem Post
  12. ^ Casino mogul, GOP donor Adelson getting treatment for cancer, AP NEWS, ‏1 במרץ 2019
  13. ^ עמית ולדמן, שלדון אדלסון חולה בסרטן בכלי הדם, mako, ‏1 במרץ 2019
  14. ^ המיליארדר שלדון אדלסון הלך לעולמו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 בינואר 2021‏
  15. ^ שלדון אדלסון נקבר בהלוויה מצומצמת בהר הזיתים, עופר אדרת, הארץ
  16. ^ משה גולן, ‏שלדון אדלסון יכול לחייך: הכנסות שיא ללאס וגאס סנדס, באתר גלובס, 2 בפברואר 2012
  17. ^ The Brass Ring: multibillionaire’s relentless quest for global influence. The New Yorker, June 30, 2008.
  18. ^ טלי ציפורי, ‏הצרות של אדלסון: מ-26 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר ב-7 חודשים, באתר גלובס, 27 באוקטובר 2008
  19. ^ אדלסון הוא הזוכה הגדול של השנה, סוף 2013, במגזין פורבס
  20. ^ שרות גלובס, עוזבת את לאס וגאס: סנדס מוכרת את נכסיה בעיר ב-6.25 מיליארד דולר, עיתון גלובס
  21. ^ 1 2 אורן פרסיקו, עיתון איכות, באתר העין השביעית, 17 במאי 2012
  22. ^ 1 2 אורן פרסיקו, האקדח המעשן, באתר העין השביעית, 26 באוגוסט 2011
  23. ^ חן מענית, ‏סוף לסכסוך בין אדלסון ושלמה בן-צבי: התביעות ההדדיות בוטלו, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2012
  24. ^ כך לפי הדס ריבק‏, סקר TGI: ישראל היום מתחזק ב-30% ועוקף את ידיעות, באתר וואלה!‏, 28 ביולי 2010
  25. ^ נתי טוקר, סקר TGI: ירידה לרוב העיתונים – עלייה ל"הארץ" ו-TheMarker, באתר TheMarker‏, 27 בינואר 2016
  26. ^ נתי טוקר, סקר TGI: ירידה בקריאת עיתונים; "ישראל היום" עוקף את "ידיעות" בסופ"ש, TheMarker, ‏20 ביולי 2017
  27. ^ כתב ישראל היום, ‏חילופי תפקידים ב"ישראל היום", באתר ישראל היום, 18 מאי 2018
  28. ^ איתמר ב"ז, מיקי רוזנטל: הכנסות "ישראל היום" לא מכסות אפילו מחצית מהעלות התפעולית, באתר העין השביעית, 30 באוגוסט 2020
  29. ^ מורן ראדה, "נתניהו שילם, מה אתם רוצים ממנו?", באתר העין השביעית, 9 ביולי 2008
  30. ^ אורן פרסיקו, מחקר: "ישראל היום" הוא כלי תעמולה מובהק של נתניהו, באתר העין השביעית, 3 בספטמבר 2020
  31. ^ תחקיר ישראל היום, תמליל תוכנית "המקור" באתר של רביב דרוקר, 4 בפברואר 2013
  32. ^ אורן פרסיקו, הנאמן: "מקור ראשון" לאדלסון, באתר העין השביעית, 27 במרץ 2014
  33. ^ רפי מן, האח החדש של "ישראל היום", באתר העין השביעית, 20 בדצמבר 2015
  34. ^ Las Vegas Review-Journal columnist resigns, באתר Politico,‏ 26 באפריל 2016
  35. ^ Stadium deal passes, Raiders move to Vegas looks more likely, בתאר AP,‏ 15 באוקטובר 2016
  36. ^ אורן פרסיקו, מכה קשה, באתר העין השביעית, 3 בפברואר 2016 [35]
  37. ^ 1 2 אילן זיסר, האדלסונים מדברים, האם נתניהו יקשיב?, באתר העין השביעית, 23 ביוני 2020
  38. ^ שי בן ארי, ‏המאזן העגום של שלדון אדלסון בבחירות בארה"ב, באתר ‏מאקו‏‏, ‏8 בנובמבר 2012‏
  39. ^ What Did Sheldon Adelson Get for His $200 Million?, באתר בלומברג, 12 ביולי 2017 (באנגלית)
  40. ^ Financing the inauguration, באתר USA Today‏, 16 בינואר 2005 (באנגלית)
  41. ^ Billionaire mogul Sheldon Adelson looks for mainstream Republican who can win in 2016, באתר וושינגטון פוסט, 25 במרץ 2014 (באנגלית)
  42. ^ Laura Strickler, Adelson plans new $10M donation to Gingrich super PAC -- sources, CBS News, ‏17 בפברואר 2012
  43. ^ נטשה מוזגוביה ואנשיל פפר, אדלסון משקיע מיליונים בהעברת מצביעים יהודים מאובמה אל רומני, באתר הארץ, 25 ביולי 2012
  44. ^ המפלגה הדמוקרטית פירסמה התנצלות בפני שלדון אדלסון, באתר ישראל היום, 5 באוגוסט 2012(הקישור אינו פעיל, 2.3.2019)
  45. ^ נטשה מוזגוביהאדלסון תובע עשרות מיליונים מארגון יהודי-דמוקרטי בגין הוצאת דיבה, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2012
  46. ^ יוני אליהו, אדלסון הפסיד בבית המשפט בנבאדה, באתר ynet, 3 באוקטובר 2017
  47. ^ נתוני בלומברג לגבי תרומות במערכת הבחירות, ראו בתחתית העמוד
  48. ^ אמיר תיבוןשלדון אדלסון תרם חמישה מיליון דולר לאירועי ההשבעה של טראמפ, באתר הארץ, 19 באפריל 2017
  49. ^ בלומברג, אדלסון: "מתנגד מבחינה מוסרית להימורים באינטרנט", באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2013
  50. ^ מה יש לשלדון אדלסון נגד קנאביס רפואי?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 באוקטובר 2014‏)
  51. ^ Birthright Israel... on second thought(הקישור אינו פעיל, 2.3.2019)
  52. ^ יורי ילון, ‏הזוג אדלסון תרם עוד 5 מיליון דולר לפרויקט "תגלית", באתר ישראל היום, 5 בדצמבר 2011
  53. ^ ארז לין, ‏לרגל שנת ה-70: הזוג אדלסון תרם 70 מיליון ד' ל"תגלית", באתר ישראל היום, 17 אפריל 2018
  54. ^ איתמר ב"ז, חבר שהוא עיתונאי, באתר העין השביעית, 2 במרץ 2016
  55. ^ רויטל חובלנתניהו: שוחחתי עם אדלסון בממוצע כ-40 פעם בשנה, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2017
    כל הפוליטיקאים בישראל מדברים עם מו״לים, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו
  56. ^ יואב יצחק, ערוץ 10 התנצל על הכזבים נגד אדלסון, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 9 בספטמבר 2011
  57. ^ רז גלבוע, גיא זהר התפטר בשידור חי, מאקו, ‏9 בספטמבר 2011
  58. ^ The Dr. Miriam and Sheldon G. Adelson Educational Campus
  59. ^ שלדון אדלסון תרם 16.4 מיליון דולר למיזם החלל הישראלי SpaceIL, 10.4.2013, במגזין פורבס
  60. ^ אדלסון תורם 25 מיליון דולר לאוניברסיטת אריאל, באתר nrg‏, 24 ביוני 2014
  61. ^ ליאור דטל, רוני לינדר-גנץ, תרומת ענק ופקולטה לרפואה על שם אדלסון: בנט מכפיל את אוניברסיטת אריאל, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2017
  62. ^ צעד נוסף בדרך לפתיחת בית ספר לרפואה באריאל, באתר ישראל היום, 23 בנובמבר 2017
  63. ^ Zionist And Philanthropy Giant Sheldon Adelson Receives Herzl Gold Medallion At ZOA Dinner On December 13, 2009, December 15, 2009, ZOA web site
  64. ^ יורי ילון, ד"ר מרים ושלדון אדלסון - "אזרחי כבוד" של ירושלים, באתר ישראל היום, 26 באפריל 2013