אמנת ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרט מתוך אמנת ירושלים

אמנת ירושלים היא הצהרת אמונים של מדינת ישראל לעיר ירושלים שנחתמה ביום ירושלים, 31 במאי 1992, כ"ח באייר ה'תשנ"ב, במלאת 25 שנה לירושלים המאוחדת במשכן הנשיא בירושלים.

בין החותמים על האמנה: נשיא המדינה חיים הרצוג, ראש הממשלה יצחק שמיר, הרמטכ"ל אהוד ברק, הרבנים הראשיים לישראל אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב מרדכי אליהו, נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר, יו"ר מפלגת העבודה יצחק רבין וראש העיר ירושלים טדי קולק.

האמנה חוברה ביוזמת המשרד לענייני ירושלים על ידי השופט פרופ' מנחם אלון, ששיבץ בה פסוקים ומדרשים מהמקורות היהודים.

האמנה עוררה התנגדות מהפן הדתי מצד הרב אלעזר מנחם מן שך[1] ומהפן הפוליטי מצד טדי קולק שחתם לבסוף על האמנה. ביום ירושלים 1993 נחתמה האמנה שוב בבית הנשיא עזר ויצמן עלי ידי נציגיהם של 1,300 קהילות יהודיות מ-70 מדינות מרחבי העולם[2]. האמנה נחתמת מחדש באירועים שונים[3] ומוצגת בטרקלין שאגאל אשר במשכן הכנסת, בסמוך למגילת העצמאות.

מתוך האמנה:

ירושלים השלום והשלווה ישרו בה שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך יהי שלום בחילך שלווה בארמנותיך וממנה בשורת השלום יצאה ותצא לבאי עולם וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה ואמרו חכמינו עליהם השלום אין הקדוש ברוך הוא עתיד לנחם את ירושלים אלא בשלום - ממקום זה הננו שבים וקוראים את השבועה "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וכותבים וארשנוך לנו לעולם וארשנוך באמונה בצדק ובמשפט בחסד וברחמים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]