יאיר קליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Яир Кляйн.jpg

יאיר קליין (נולד ב-20 באוגוסט 1948, קיבוץ ניצנים) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת סגן-אלוף[1]. קליין שירת בסיירת חרוב כקצין ומפקד הסיירת מ־20 ביולי 1973 ועד 10 באוקטובר 1973, ופיקד גם על בית הספר ללוחמה בטרור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר קליין מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר ושימש כמפקד כיתה בגדוד. לאחר מכן יצא לקורס קציני חי"ר[2]. בהמשך שימש כמפקד פלוגה בסיירת חרוב. באוגוסט 1973 פיקד קליין על כוח הסיירת שהשתלט על מטוס "מידל איסט איירליינס" החטוף[3]. במלחמת יום הכיפורים לחם בחצי האי סיני כסגן מפקד הסיירת[4]. בהמשך שימש בית הספר ללוחמה בטרור. לאחר מכן שימש כסגן מפקד חטיבת צנחנים במילואים[5]. לאחר שחרורו מהצבא הקים חברת שכיר חרב פרטית בשם Spearhead LT ("חוד החנית") שעסקה במכירת נשק לכוחות מזוינים בדרום אמריקה, לבנון וסיירה לאון[6].

בשנת 1989, הואשם קליין עלי ידי הרשויות בקולומביה על כך שאימן במסגרת 'חוד החנית' חברים בקבוצות מיליטנטיות קיצוניות וקבוצות חיסול של סוחרי סמים כגון: גונזלו גצ'ה ופבלו אסקובר. ב-2001 הורשע על ידי בית המשפט בקולומביה, שדרשה את הסגרתו מישראל, ישראל סרבה להסגיר את קליין. בראיון שנעשה ב-2007 לרשת טלוויזיה קולומביאנית טען שהוא נשלח לקולומביה לבקשת משטרת קולומביה כדי לאמן את השוטרים הקולומביאנים וציין שהוא מוכן לחזור לקולומביה ולעזור להשמיד את קבוצה הגרילה FARC.

בין השנים 1999-2000 הוא ישב במאסר למשך 16 חודשים בכלא של סיירה לאון באשמת הברחת נשק לקבוצות מורדים מקבוצת ההתנגדות המאוחדת של סיירה לאון.

מעצר והסגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 באפריל 2007 האינטרפול הפיק צו מעצר בינלאומי לקליין ושניים משותפיו, מלניק פרי וצדקה אברהם, באישום של קשירת קשר והדרכה לטרור. הוא נעצר על ידי המשטרה הרוסית במוסקבה ב-28 באוגוסט 2007. ממשלת קולומביה ונשיאה אלברו אוריב ביקשו את הסגרתו לקולומביה. אם היה מוסגר עתיד היה להיכלא ל-10 שנים ו-8 חודשים בכלא הקולומביאני, עם תשלום ערבות של 22 משכורות מינימום קולומביאניות. בעבר הוא הואשם רשמית על ידי בית דין גבוה במנזלס בהשתתפות ואימון קבוצות מיליטנטיות בלתי חוקיות. למרות האישור שניתן על ידי בית הדין הרוסי להסגיר את קליין לקולומביה, בית הדין לזכויות אדם של אירופה החליט להקפיא את המהלך. לדברי פרקליטו ברוסיה דמיטרי ימפולסקי, ההסגרה של לקוחו תהה הפרת זכויותיו והחופש שלו. קליין ציין במהלך המשפט ברוסיה שהסגרתו לקולומביה תהווה "הוצאה להורג" בשבילו.

בנובמבר 2010, החליטו הרשויות הרוסיות לשמוע בעצת בית הדין לזכויות אדם של אירופה ולמנוע את הסגרתו לקולומביה. קליין הוחזר לישראל, כשנחת בישראל טען בפני כלי התקשורת "הכל קשקוש של האמריקאים" בהתייחסו לצו המעצר שלו ובו-בעת הכריז שיחל בכתיבת ספר. נשיא בית המשפט של קולומביה גרמן ורגס לרס ציין שהממשלה הקולומביאנית "בודקת דרכים אלטרנטיביות כדי לאכוף את גזר הדין." ואמר "הקהילה הבינלאומית, כולל את רוסיה וישראל, צריכה לשאול את עצמה איך נתנו לדברים כאלה לקרות".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יאיר קליין, לוחם פראי, ePublish, 2013
  • חנן עזרן, חוד החנית - סיפורו של קולונל קליין, שכיר - חרב ישראלי, הוצאת תמוז, שנת 2003. הספר עוסק ביאיר קליין שהיה מפקד סיירת חרוב, קצין מוערך בצה"ל שהפך לשכיר חרב והיה מבוקש על ידי הסי.אי.אי בחשד לקשרים עם ברוני הסמים בקולומביה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נטע סלע, פרשת יאיר קליין: "המדינה הורגת אותו ברשלנות", באתר ynet, 6 במרץ 2008.
  2. ^ אביחי בקר, "אם למתן לא מגיע, למי כן?", הארץ, ‏ 15 במאי 1998.
  3. ^ יאיר קליין, "לוחם פראי", הוצאת המחבר, 2013, עמודים 117–118.
  4. ^ יאיר אלטמן‏, 39 שנה למלחמת יום כיפור: "העובדה שאני על שתי רגליי היא נס", באתר וואלה! NEWS‏, 27 בספטמבר 2012.
  5. ^ זיכרונות, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2003.
  6. ^ רונית ורדי, ‏מה קורה, חיים?, באתר גלובס, 11 בינואר 2000.