יאיר קליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאיר קליין
אין תמונה חופשית
לידה 20 באוגוסט 1948 (בן 72)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע שכיר חרב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יאיר קליין (נולד ב-20 באוגוסט 1948, קיבוץ ניצנים) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת סגן-אלוף[1]. קליין שירת בסיירת חרוב כקצין וכמפקד הסיירת מ־20 ביולי 1973 ועד 10 באוקטובר 1973. לאחר שחרורו מהצבא החל לעסוק בסחר בנשק ואימון שכירי חרב. קליין הורשע בעבירות שונות בארבע מדינות, קולומביה, ישראל, סיירה לאון ורוסיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ובפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר ושימש כמפקד כיתה בגדוד. לאחר מכן יצא לקורס קציני חי"ר[2]. בהמשך שימש כמפקד פלוגה בסיירת חרוב. באוגוסט 1973 פיקד על כוח הסיירת שהשתלט על מטוס "מידל איסט איירליינס" החטוף[3]. במלחמת יום הכיפורים לחם בחצי האי סיני כסגן מפקד הסיירת[4]. בהמשך שימש מפקד ענף במרכז הלאומי לאימונים ביבשה. לאחר מכן שימש כסגן מפקד חטיבת צנחנים במילואים[5].

קליין התגורר משנת 1972 בחמרה[6]. לאחר שחרורו מהצבא הקים חברת שכיר חרב פרטית בשם Spearhead LT ("חוד החנית") שעסקה במכירת נשק לכוחות מזוינים בדרום אמריקה, לבנון וסיירה לאון[7].

פרשת חוד החנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989, הואשם עלי ידי הרשויות בקולומביה על כך שאימן במסגרת 'חוד החנית' חברים בקבוצות מיליטנטיות קיצוניות וקבוצות חיסול של סוחרי סמים כגון: גונזלו גצ'ה ופבלו אסקובר[8][9]. בספטמבר 1989 הגישה קולומביה לישראל בקשה להסגרתו[10]. קליין הואשם גם על ידי ממשלת אנטיגואה וברבודה, שהעביר משלוח של רובי עוזי שהזמינו לסוחרי סמים בקולומביה[11][12][13].

ב-3 בינואר 1991 נידון לשנת מאסר על תנאי ולקנס של 80,000 שקלים. עיקר האישום היה על כך שגרם נזק לשמו הטוב של צה"ל ופגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל[14]. העבירות שבהם הואשם הם: יצוא ציוד לחימה ללא היתר, עבירות על צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, ועל תקנות שירות הביטחון[15]. על פי הודאת קליין וחוד החנית: הם ניהלו משא ומתן עם "ארגון מגדלי הבקר" הקולומביאני, ובאימונים צבאיים של חברי הארגון. כמו כן הודו ביצוא חומרי לחימה הכולל: ציוד לראיית לילה, חגורים צבאיים וציוד גילוי נגד פיגועים. בנוסף הם הורשעו בניהול משא ומתן עם גורמים באנטיגואה על הקמת בית הספר להישרדות, ועם גורמים בפנמה על אימונים צבאיים וציוד בנשק[16].

בשנת 2001 הורשע על ידי בית המשפט בקולומביה, שדרשה את הסגרתו מישראל, ישראל סרבה להסגיר את קליין. בראיון שנעשה ב-2007 לרשת טלוויזיה קולומביאנית טען שהוא נשלח לקולומביה לבקשת משטרת קולומביה כדי לאמן את השוטרים הקולומביאנים וציין שהוא מוכן לחזור לקולומביה ולעזור להשמיד את קבוצה הגרילה FARC.

בין השנים 1999–2000 הוא ישב במאסר למשך 16 חודשים בכלא של סיירה לאון באשמת הברחת נשק לקבוצות מורדים מקבוצת ההתנגדות המאוחדת של סיירה לאון[17].

קליין מתגורר בקיסריה[18].

מעצר והסגרה לרוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 באפריל 2007 האינטרפול הפיק צו מעצר בינלאומי לקליין ושניים משותפיו, מלניק פרי וצדקה אברהם, באישום של קשירת קשר והדרכה לטרור. הוא נעצר על ידי המשטרה הרוסית במוסקבה ב-28 באוגוסט 2007[19]. ממשלת קולומביה ונשיאה אלברו אוריב ביקשו את הסגרתו לקולומביה. אם היה מוסגר עתיד היה להיכלא ל-10 שנים ו-8 חודשים בכלא הקולומביאני, עם תשלום ערבות של 22 משכורות מינימום קולומביאניות. בעבר הוא הואשם רשמית על ידי בית דין גבוה במנזלס בהשתתפות ואימון קבוצות מיליטנטיות בלתי חוקיות. למרות האישור שניתן על ידי בית הדין הרוסי להסגיר את קליין לקולומביה, בית הדין לזכויות אדם של אירופה החליט להקפיא את המהלך. לדברי פרקליטו ברוסיה דמיטרי ימפולסקי, ההסגרה של לקוחו תהה הפרת זכויותיו והחופש שלו. קליין ציין במהלך המשפט ברוסיה שהסגרתו לקולומביה תהווה "הוצאה להורג" בשבילו[20].

בנובמבר 2010, החליטו הרשויות הרוסיות לשמוע בעצת בית הדין לזכויות אדם של אירופה ולמנוע את הסגרתו לקולומביה[21]. קליין הוחזר לישראל, כשנחת בישראל טען בפני כלי התקשורת "הכל קשקוש של האמריקאים" בהתייחסו לצו המעצר שלו ובו-בעת הכריז שיחל בכתיבת ספר. נשיא בית המשפט של קולומביה גרמן ורגס לרס ציין שהממשלה הקולומביאנית "בודקת דרכים אלטרנטיביות כדי לאכוף את גזר הדין." ואמר "הקהילה הבינלאומית, כולל את רוסיה וישראל, צריכה לשאול את עצמה איך נתנו לדברים כאלה לקרות".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יאיר קליין, לוחם פראי, ePublish, 2013
  • חנן עזרן, חוד החנית - סיפורו של קולונל קליין, שכיר - חרב ישראלי, הוצאת תמוז, שנת 2003. הספר עוסק ביאיר קליין שהיה מפקד סיירת חרוב, קצין מוערך בצה"ל שהפך לשכיר חרב והיה מבוקש על ידי הסי.אי.אי בחשד לקשרים עם ברוני הסמים בקולומביה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נטע סלע, פרשת יאיר קליין: "המדינה הורגת אותו ברשלנות", באתר ynet, 6 במרץ 2008.
  2. ^ אביחי בקר, "אם למתן לא מגיע, למי כן?", הארץ, 15 במאי 1998
  3. ^ יאיר קליין, "לוחם פראי", הוצאת המחבר, 2013, עמודים 117–118
  4. ^ יאיר אלטמן‏, 39 שנה למלחמת יום כיפור: "העובדה שאני על שתי רגליי היא נס", באתר וואלה!‏, 27 בספטמבר 2012
  5. ^ זיכרונות, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2003
  6. ^ בית משפחת קליין במושב חמרה סגור - כולם עזבו, מעריב, 25 באוגוסט 1989
  7. ^ רונית ורדי, ‏מה קורה, חיים?, באתר גלובס, 11 בינואר 2000
  8. ^ עמנואל רוזן, דן ארקין, רן דגוני, אל"מ (מיל) יאיר קליין מאמן קרטל הסמים בקולומביה, מעריב, 24 באוגוסט 1989
  9. ^ רן דגוני, מתורגמנו של יאיר קליין: עבדנו בגלוי, לאור היום, מעריב, 30 באוגוסט 1989
  10. ^ רן דגוני ואילן בכר, בקולמביה תובעים להסגיר את יאיר קליין, מעריב, 3 בספטמבר 1989
  11. ^ רן דגוני, "סרן ישראלי ליווה 'עוזים' שהגיעו לידי קרטל הסמים בקולומביה", מעריב, 7 במאי 1990
  12. ^ איתן קליין, קליין לחוקרים מאנטיגואה: הנשק נועד למתנגדי משטר נורייגה, מעריב, 10 במאי 1990
  13. ^ אילן בכר, אדר אבישר, ניל קיסרי, במשך ארבע שעות חקרה המשלחת מאנטיגואה את יאיר קליין, מעריב, 9 במאי 1990
  14. ^ יוסי לוי, איתן לוין, המשטרה ממליצה להגיש כתב אישום נגד יאיר קליין, מעריב, 27 ביולי 1990
  15. ^ יאיר קליין הורשע ביצוא ידע בטחוני ללא היתר, מעריב, 30 בנובמבר 1990
  16. ^ יוסי לוי, קנס 80000 שקלים ליאיר קליין; "לא אשלם – מעדיף ללכת לכלא, מעריב, 4 בינואר 1991
  17. ^ סוחר הנשק יאיר קליין גורש מסיירה ליאון ושב לישראל, באתר גלובס, 27 באפריל 2000
  18. ^ רותם גוטמן, "כשחיפשו מישהו מטורף ונועז, פנו אלי כי הייתי הטוב מכולם", באתר "חדשות קיסריה", עמוד 22, 21 בספטמבר 2018
  19. ^ ישראלי המבוקש ע"י האינטרפול נעצר במוסקבה, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2007
  20. ^ סוכנויות הידיעותבית הדין האירופי לרוסיה: אל תסגירו את סא"ל במיל' יאיר קליין, באתר הארץ, 1 באפריל 2010
  21. ^ סא"ל במיל' יאיר קליין שוחרר מהכלא הרוסי לאחר 3 שנים, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2010