FARC

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו פאר"ק
דגל הפאר"ק

FARC או FARC-EPספרדית: Fuerzas Armadas Revolucionarias de Colombia – Ejército del Pueblo = הכוחות המזוינים המהפכניים של קולומביה - צבא העם) הוא ארגון טרור מרקסיסטי הפועל ברחבי העולם ובעיקר בקולומביה. ב-2001 הכניסה מחלקת המדינה של ארצות הברית את הארגון לרשימת ארגוני הטרור, והאיחוד האירופי החליט על כך אף הוא מעט אחרי האמריקאים. ממשלות קובה וונצואלה טוענות שזהו ארגון פרטיזנים הפועל על פי האידאולוגיה הבוליברית.

הפאר"ק משחק חלק פעיל וחשוב בסכסוך הפנימי בקולומביה מאז הוקם ב-1964. הארגון דוגל בסוציאליזם מהפכני ומרקסיזם-לניניזם. הארגון פועל מדרום קולומביה, דרום-מערב ומזרח המדינה, ולו סניפים גם במדינות השכנות: פרו, ונצואלה, ברזיל, פנמה, אקוודור, ובכוחות מצומצמים יותר ניכרת נוכחותו גם בארגנטינה, מקסיקו, בוליביה ופרגוואי.

הארגון הביא בשנות ה-90 להעמקת התפתחות הנרקו-טרור, טרור שממומן באמצעות סחר לא חוקי בסמים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם ב-1964 בתור הזרוע הצבאית של המפלגה הקומוניסטית של קולומביה עם פרוץ מלחמת האזרחים בקולומביה.

עד שנות ה-80 פעל הארגון כמחתרת פרטיזנים בעל דעות שמאלניות קיצוניות, הנוטות לקומוניזם וסוציאליזם, אלא שהחל מאמצע שנות ה-80 החל הארגון להתעסק בסחר בסמים ובחטיפת אנשים (אף שרשמית, הארגון מסרב להודות בכך שהוא עוסק בסחר לא חוקי בסמים). בשנות ה-90 הפאר"ק הסתכסך עם המפלגה הקומוניסטית הקולומביאנית, וכאלטרנטיבה הקים זרוע פוליטית תחת השם המפלגה המחתרתית הקומוניסטית של קולומביה.

הנהגת הפאר"ק מאורגנת כמזכירות בת 7 חברים, שבראשה "קוֹמֵנדנטֶה" (מפקד) עם ששה מפקדי שדה, כשמביניהם התפרסם חורחה בריסניו בתור הפרטיזן הקולומביאני המפורסם ביותר.

עד ה-25 במאי 2008, המפקד העליון של הפאר"ק היה מנואל מרולאנדה, שהיה ממייסדי הארגון. לאחר מותו מונה אלפונסו קאנו לראש המורדים הקולומביאניים, אף שבאחרונה כוחו והשפעתו בארגון פחתו, ואת תפקיד ראש הפאר"ק מילא איוואן מרקס. ב-4 בנובמבר 2011 הרגו כוחות הביטחון של קולומביה את אלפונסו קאנו,[1] ובמקומו מכהנת מזכירות החזית בראש התנועה וטימולאון חימנס כמפקד עליון.

כ-40% מלוחמי הפאר"ק הם נשים; אחת ממפקדות השדה של הארגון, אלדאנייס מוסקרה (Eldaneyis Mosquera), שנודעה תחת הכינוי "קארינה", נכנעה לכוחות הצבא הקולומביאניים ב-19 במאי 2008.

עד העשור האחרון של המאה ה-20 הארגון שלט על כ-40% משטח קולומביה, אולם בעשור הראשון של המאה ה-21, תודות לסדרת מבצעים צבאיים בשיתוף פעולה עם גופים שונים, שליטת הארגון צומצמה, והיום שולט הארגון על 30% משטחי המדינה.

הארגון ביצע שורת פיגועי טרור, ואחד המאסיביים שבהם היה ב-3 בנובמבר 1998, כאשר פיצוץ אדיר בעיר מיטו הביא להרג 130 איש ולפציעתם של 30. נוסף להתנקשויות ופיגועי טרור רצחניים פועל הארגון באמצעות חטיפות, כולל חטיפות המוניות. אחת החטופות המפורסמות ביותר היא אינגריד בטנקור, סנאטורית קולומביאנית ממוצא צרפתי, אשר שהתה בשבי ה-FARC במשך כמה שנים, ושוחררה במבצע צבאי.

ב- 25 בספטמבר 2015 נשיא קולומביה, חואן מנואל סנטוס, ומנהיג ארגון המורדים FARC, טימולאון חימנס, הודיעו בהוואנה בירת קובה על כוונתם לחתום על הסכם שלום בתוך שישה חודשים.[2] בינתיים הושג בין הצדדים הסכם לגבי ריכוך העונשים (קביעת עונשים מרביים) שיוטלו על האחראים לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות מקרב חברי המחתרת ומקרב הממשלה, הצבא וארגונים אחרים.

ב-23 ביוני 2016 חתמו סנטוס וחימנס בהוואנה על הסכם הפסקת אש.[3] על פי ההסכם יתפרקו 7,000 לוחמי ה-FARC מנשקם ויעבירו אותו לידי האו"ם. ב-24 באוגוסט חתמו הצדדים על הסכם שלום סופי.[4] באוקטובר יובא הסכם השלום להצבעה ואישור בקונגרס הקולומביאני, ולאחר מכן ייערך משאל עם לאישורו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא FARC בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]