יאן האמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאן האמר
Jan Hammer
Jan Hammer 2 - 1977.jpg
לידה 7 באפריל 1948 (בן 73)
פראג, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית
תקופת הפעילות 1962–הווה (כ־59 שנים)
מקום לימודים מכללת ברקלי למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, מלחין ומפיק
זרם ג'אז פיוז'ן
סוגה ג'אז
שפה מועדפת צ'כית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה קלידים
שיתופי פעולה בולטים ג'ף בק, תזמורת מאהאווישנו
פרסים והוקרה פרס גראמי
https://janhammer.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יאן האמר (נולד ב -17 באפריל 1948) הוא מוזיקאי, מלחין ומפיק תקליטים צ'כי-אמריקאי. התגלה לראשונה בזמן שניגן על קלידים עם תזמורת מאהאווישנו בתחילת שנות ה -70 האמר כתב גם מוזיקה מקורית לסרטים, לטלוויזיה ולקולנוע כולל שיר הנושא לסדרת הטלוויזיה משנות השמונים של המאה ה-20 "מיאמי מחלק מוסר". הוא המשיך לעבוד גם כמבצע מוזיקלי וגם כמפיק. האמר שיתף פעולה עם כמה ממוזיקאי הג'אז והרוק המשפיעים ביותר כמו ג'ון מקלפלין, ג'ף בק, בילי קובהם, אל דימיולה, מיק ג'אגר, קרלוס סנטנה, סטנלי קלארק, טומי בולין, ניל שון, סטיב לוקאת'ר ואלווין ג'ונס. הוא הלחין והפיק לפחות 14 קטעי פסקול מקוריים, במשך 90 פרקים של "מיאמי מחלק מוסר" ו -20 פרקים של סדרת הטלוויזיה "צ'נסר" (Chancer). היצירות שלו זיכו אותו בכמה פרסי גראמי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאן האמר נולד בפראג, אז בירת צ'כוסלובקיה (כיום צ'כיה). אמו, ולסטה פרצ'ובה, הייתה זמרת צ'כית ידועה, ואביו היה רופא, שעבד גם בבית הספר וניגן ויברפון וגיטרה בס. האמר החל לנגן בפסנתר בגיל ארבע וכעבור שנתיים החל ללמוד בצורה מסודרת. הוא שאף ללכת בעקבות אביו לרפואה עד שחבר משפחה שכנע אותו לפתח במקום זאת את כישרונותיו המוזיקליים.

האמר הקים שלישיית ג'אז בתיכון, שהופיעה והקליטה ברחבי מזרח אירופה כבר בגיל ארבע עשרה. הוא למד מוזיקה באקדמיה לאומנויות הבמה בפראג. עם כניסתו לאקדמיה, הוא השלים שיעורי חובה רבים, כולל הרמוניה, קונטרפונקט, היסטוריה של המוזיקה והלחנה קלאסית. כאשר כוחות ברית ורשה והסובייטים פלשו לצכסלובקיה, ב־20 באוגוסט 1968, נקטעו לימודיו של האמר באקדמיה.

האמר הקליט אלבום חי עם שלישיית ג'אז ב- "The Domicile" במינכן ב־30 באוגוסט 1968. אלבום זה יצא לאור בשם "Maliny Maliny" על ידי חברת ההפקות הגרמנית MPS Records. אולם האמר עבר לארצות הברית והחליט להתאזרח לאחר שקיבל מלגה במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון.

עם סיום לימודיו, בילה האמר שנה בסיור עם שרה ווהן, הקליט עם אלווין ג'ונס וג'רמי שטייג, ואז עבר למנהטן תחתית והצטרף, בשנת 1971, להרכב המקורי של תזמורת מאהאווישנו עם הגיטריסט ג'ון מקלפלין, הכנר ג'רי גודמן, הבסיסט ריק ליירד, והמתופף בילי קובהם. תזמורת מאהאווישנו הייתה להקת ג'אז פיוזן מצליחה, הם הופיעו כ -530 מופעים עד קונצרט הפרידה שלהם ב־30 בדצמבר 1973. האמר היה מהראשונים שניגנו בסינתיסייזר Minimoog Moog בהופעה חיה.

לאחר הקלטת אלבומים עם גודמן וג'ון אברקרומבי (ECM Timeless עם ג'ק דג'נט) בשנת 1974,החלה קריירת הסולו של האמר לפרוח עם יציאתו לאור של האלבום The First Seven Days בשנת 1975. הוא הפיק והקליט את האלבום באולפן Red Gate, שבנה בבית החווה שלו במדינת ניו יורק ומאז הפך לאולפן ההקלטות שלו.

"להקת יאן האמר" הוקמה בשנת 1976 וניגנה בסיבוב ההופעות את היצירות שלו. הם קיבלו ביקורות טובות ממבקרי הג'אז והרוק.

הקבוצה הקליטה שלושה תקליטים אריכי נגן בשנה שלאחר מכן: "Oh, Yeah?" קבלו תקליט פלטינה מאיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי RIAA על האלבום של ג'ף בק Wired ובו גם היצירה של יאן "הרוח הכחולה", וכן אלבום הופעה חייה של ג'ף בק ויאן האמר שעשו סיכום של סיבוב של 100 הופעות חיות יחד, ואחריו אלבום סיום של הקבוצה שהוקלט בשנת 1977, "Melodies". האמר הלחין מוזיקה לאגדה הצ'כית "The Incredibly Sad Princess".

סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977 הקליט האמר את האלבום "Elegant Gypsy" עם אל די מיולה. ובעקבותיהם האלבומים- "Casino", "Splendido Hotel" ו- "Electric "Rendezvous

לאחר מכן, באותה שנה, הצטרף לדימיולה לסיבוב הופעות "Tour De Force - Live"; ולבסוף הופיע באלבום "Scenario", תוך שימוש בסינתיסייזר דיגיטלי (Fairlight CMI), ותרם מפרי עטו ליותר ממחצית יצירות האלבום.

האמר חזר לעבוד סולו עם צאתו של האלבום "Black Sheep" בשנת 1978. לאחר מכן הקים להקה חדשה, שנקראה "האמר". גם בשנת 1978 כתב והופיע בשלושה שירים לאלבומו של ג'ף בק, "There and Back" שיצא בשנת 1980. אחד שירי האלבום, "מחזור הכוכבים" ("Star Cycle"), המשיך להיות הנושא של סדרת הטלוויזיה הבריטית "הצינור".

הוא הקים את הצמד Schon & Hammer, עם נגן להקת סנטנה לשעבר וגיטריסט להקת Journey, ניל שון, והקליטו את "Untold Passion" בשנת 1981 ו- Here to Stay בשנת 1982. האמר הופיע על הבמה עם ג'ף בק בדצמבר 1983 לתשעת קונצרטים בארצות הברית שגייסו כסף עבור A.R.M.S. של רוני ליין. לצורך מחקר מחלת הטרשת הנפוצה, בהשתתפות ג'ימי פייג ', אריק קלפטון, ג'ו קוקר ואחרים.

בשנת 1984, הוכיח את שוב כישרונו בהקלטות מגוונות כמו אלבום הסולו הראשון של ג'יימס יאנג (מלהקת סטיקס), City Slicker, שעבורו כתב והפיק; "הלילה" של ג'ון אברקרומבי; אלבום הסולו הראשון של מיק ג'אגר, "She's the Boss"; והאלבום הרביעי Flash של ג'ף בק שכלל את השיר של האמר "Escape", זוכה פרס הגראמי לשנת 1985 על "ביצועי הרוק האינסטרומנטליים הטובים ביותר".

"מיאמי מחלק מוסר" והצלחות בקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההישגים המקוריים של האמר לשלושה סרטי קולנוע גדולים משלימים רשימה ארוכה של קרדיטים לסרטים תיעודיים, "סרטים המיועדים לטלוויזיה" בארצות הברית, ופרסומות לרדיו. אבל האתגר הגדול ביותר שלו הגיע בסתיו 1984, כאשר מפיקי הסדרה "מיאמי מחלק מוסר" גייסו אותו לעמוד בלוח הזמנים השבועי הקפדני של הסדרה. ההצלחה הפופולרית של המוזיקה שלו בסדרה ניכרה אחרי עונה אחת בלבד כאשר ב־2 בנובמבר 1985 פסקול הסדרה הגיע למקום הראשון במצעד אלבומי הפופ המובילים של המגזין בילבורד. האלבום השיג ארבע פלטינות עם מכירות בארצות הברית של יותר מארבעה מיליון עותקים. בטקס פרסי הגראמי בפברואר 1986,[2] "נעימת הנושא של הסדרה" זיכתה את האמר בשני פרסים; אחד ל"ביצועים הטובים ביותר של פופ אינסטרומנטלי "ואחד ל"הרכב האינסטרומנטלי הטוב ביותר". הוא גם זכה במועמדות לפרסי אמי בשנים 1985 ו 1986, על "הישג יוצא מן הכלל של יצירה מוזיקלית". בסוף 1986 זכה האמר בסקר מגזין Keyboard כ"נגן סינתזיסטר האולפן הטוב ביותר" שנה השנייה ברציפות. הוא זכה בתואר הכבוד "הסינתסיסט הראשי הטוב ביותר" במשך שבע שנים, אז נכנס להיכל התהילה של מגזין "המקלדת". בשנת 1988, האמר פרש מעבודתו מוזיקליות במשרה מלאה עבור הסדרה "מיאמי מחלק מוסר". שיר הנושא שהלחין נותר עד שהמופע הסתיים לאחר חמש העונות בשנת 1989. הפרויקט הראשון שצמח באולפן RED GATE החדש היה הפסקול המקורי של האמר עבור הסרט "קלינטון ונדין" של חברת HBO Films.

בסוף הקיץ של שנת 1988, הוא הוזמן להלחין ולבצע נעימת נושא בשם "הרץ" לסדרה גדולה של פרסומות טלוויזיה באנגליה בה כיכב בוב גלדוף.

האמר הלחין וביצע את פס הקול לסדרת פשע בטלוויזיה הפאן-אירופית החדשה, יורוקופס (Eurocops), ושהוקרנה לראשונה בשבע מדינות באותו נובמבר. "Snapshots" היה האלבום המלא הראשון מאולפן Red Gate החדש בשנת 1989, אשר האמר הלחין, ביצע והפיק כל רצועה בו. בסרטון הפרומו לסרט "Too Much to Lose", בסינגל האירופי הראשון של האלבום, הופיעו ג'ף בק, דייוויד גילמור מפינק פלויד ורינגו סטאר.

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות התשעים, האמר סייר עם המתופף טוני ויליאמס. הם הופיעו כלהקת "יאן האמר / טוני ויליאמס" ב־4 ביולי 1991, בספקטרום דה מונטריאול (פסטיבל הג'אז במונטריאול). המופע תועד הן ב- DVD והן בתקליטור.

בשנות ה -90 האמר התמקד מחדש בתכליל, החל מ- I Come in Peace (המכונה "מלאך אפל", שהולחן בשנת 1989 אך יצא לאור בשנת 1990), כל עשרים הפרקים של סדרת הטלוויזיה הבריטית "צ'נסר", כמה פרקים מסיפורי HBO. "אגדות מעולם המסתורין"; שידורי טלוויזיה של אמנסטי אינטרנשיונל, בהשתתפות נשיא צ'כיה ואצלב האוול, שתי תוכניות הרצה של רשת NBC, סרט המתח הטלוויזיוני Knight Rider 2000, "חדשות ב-12",סרט הפעולה האמריקאי The Taking of Beverly Hills (סרטי קולומביה) ואת סרט האימה Sunset Heat של ניו ליין סינמה.

הפרויקט הבא של האמר היה כמלחין ומבצע התסריט המקורי של אלבום הווידאו של חברת ההפקות מיראמר , "Beyond the Mind's Eye". בסוף 1993 (ועד שנת 2000) הוזמן האמר להלחין את כל המוזיקה המקורית עבור TV Nova, רשת הטלוויזיה המסחרית הראשונה במזרח אירופה. בשנת 1994 הקליט האמר את Drive, אלבומו הראשון המלא עם חומר חדש שאינו פסקול מקורי תחת שמו זה מספר שנים. הוא התאחד עם השותף הוותיק ג'ף בק באלבום ב"Underground ". בשנת 1995 חזר האמר לעבודות התכליל והפסקול לסרטים. בשנת 1996, כתב מנגינות לסרטים שכללו את סרט השבוע של NBC, The Babysitter’s Seduction, The Secret, Agent Club, The Corporate Ladder.

בשנת 1997 הלחין האמר גם את פסקול הארד רוק למשחק התקליטורים החדש, Outlaw Racers (MegaMedia). האמר התחיל את שנת 1999 בכתיבה, ביצוע והפקת לחן "Even Odds" לאלבומו האחרון של ג'ף בק Who Else! . כמו כן, בשנת 1999 יצא "The Trident Sessions", אלבום האולפן השלישי (והאחרון) מלהקתו לשעבר, תזמורת מאהאווישנו. האלבום הוקלט בשנת 1973 ממש לפני התפרקות הלהקה.

שנת 2000 ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאן האמר הפיק את התכליל המקורי עבור Cocaine Cowboys, סרט תיעודי מ -2006 המתאר את סצנת הסמים המפורסמת במיאמי בשנות השמונים. פסקול הסרט של האמר יצא בשנת 2007, גם בסתיו 2004 האמר הוציא את האלבום The Best of Miami Vice . בפברואר 2005, הפיקה חברת יוניברסל את העונה הראשונה של מיאמי מחלק מוסר בשלושה תקליטורי DVD דו צדדיים. אחד הדיסקים של החבילה הכיל חומרי בונוס, כולל ראיון מקיף וצילומי ארכיון של האמר שיצר מוזיקה למופע עוד בשנת 1985.

בשנת 2006 האמר התבקש לשתף פעולה עם הזמר / הראפר TQ עבור גרסה חדשה לגמרי לשירו "Crockett's Theme". סינגל CD של גרסה חדשה זו עלה למצעדי הפזמונים באירופה והגיע למקום הראשון ברשימת ההורדות של iTunes Europe.

בראיון משנת 2012 ציין יאן האמר, כי הוא עובד על אוסף של יצירות שלא פורסמו. בראיון למגזין רולינג סטון בשנת 2014 הוא טען, כי תמיד הרגיש באמצע הדרך בין מוזיקה ניסיונית לרוק מתקדם (Progressive Rock;). הוא גם טען שהקליט את שיר הנושא של מיאמי לפני הכנת הסדרה, וכי זה היה הקטע שהציג בפני הבמאי והמפיק מייקל מאן כשהודיע, ​​כי הוא מעוניין להיות מעורב בסדרה. הוא הקליט מוזיקת נושא לסדרת האנימציה Squidbillies בשנת 2014.[3]

ב־20 ביולי 2018 הוא הוציא את אלבומו הראשון, ובו חומרים חדשים זה למעלה מעשר שנים: "Seasons - Part 1".

ב־25 ביוני 2019, נכתב ממגזין ניו יורק טיימס, כי י אן האמר נמצא יחד מאות אמנים שחומרים שהם הושמדו בשרפה הגדולה באולפני יוניברסל שבהוליווד בשנת 2008. השרפה כילתה ארכיון מוזיקלי גדול, והמגזין כינה את האירוע "האסון הגדול ביותר של עסקי המוזיקה".[4]

האמר הפך לאזרח אמריקאי בשנת 1978. בנו, פול, מופיע בלהקת הרוק Savoir Adore.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jan Hammer | Biography & History, AllMusic (באנגלית)
  2. ^ Ed Tracey, An Interview With GRAMMY Winner Jan Hammer, Miss Music Nerd, ‏2011-05-18 (בAmerican English)
  3. ^ Jan Hammer of 'Miami Vice' Fame Records the 'Squidbillies' Theme, Billboard (באנגלית)
  4. ^ אי.פי, שריפה פרצה באופני יונברסל בלוס אנג'לס, nrg מעריב, ‏1/6/2008
  5. ^ My interview with Grammy winner/DK reader Jan Hammer, Daily Kos